גונן שגב / צילום: רפי קוץ
"מלאכת החשיפה, החקירה, ההעמדה לדין של גונן שגב וגזר הדין שניתן היום מבטאים הישג משמעותי לשב"כ, למשטרת ישראל ולפרקליטות, כאשר אדם שהתגורר באפריקה וריגל לטובת איראן מורשע ומרצה עונש מאסר ממושך בישראל" - כך מסרו היום (ג') התובעות במשפטו של השר לשעבר שגב, עורכות הדין גאולה כהן ורחל אהרוני-זאבי מפרקליטות מחוז ירושלים, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים פסק באופן סופי כי שגב ירצה 11 שנות מאסר.
בכך אימץ בית המשפט את הסדר הטיעון שאליו הגיעו סנגוריו של שגב עם הפרקליטות. במסגרת הסדר הטיעון שגב הודה והורשע בעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעות לאויב. הצדדים הסכימו כי יעתרו במשותף לעונש של 11 שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. הסדר שכאמור אומץ היום.
עוד מסרו שתי התובעות כי "כתב האישום בו הודה שגב במסגרת הסדר כולל עבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. שגב הודה כי פעל בשירות המודיעין האיראני במשך 5 שנים, עמד בקשר רציף עם מפעיליו באמצעות מערכת קשר חשאית ומוצפנת, מסר להם מידע מגוון, לרבות מידע סודי, ופגש אותם באיראן ובארצות שונות ברחבי העולם בדירות מסתור.
"שגב אף ניסה לקשר בין אזרחים ישראלים הקשורים לעולם הביטחוני לבין מפעיליו האיראנים. העונש אליו הגענו במסגרת הסדר הטיעון מאזן בין האינטרס הביטחוני המובהק, כאשר לא מתנהל ההליך והסיכון האינהרנטי בתיקים מסוג זה לחשיפת שיטות פעולה וחומרים מודיעיניים תוך כדי ההליך".
נפגש עם מפעיליו האיראניים ברחבי העולם
במסגרת פרשת הריגול, שחלק מפרטיה הותרו לפרסום ביוני 2018, נחשפו המאמצים הכבירים שעושה איראן כדי להשיג מידע יקר-ערך מבחינתה על מדינת ישראל. מהעובדות שהותרו לפרסום עלה כי איראן הצליחה לגייס שר לשעבר כסוכן. על-פי הפרטים שהותרו לפרסום, במאי 2018 נעצר שגב על-ידי השב"כ והמשטרה בחשד לביצוע עבירות של סיוע לאויב במלחמה ובריגול נגד מדינת ישראל.
בתום החקירה, ב-15 ביוני, הגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) נגד שגב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים בגין עבירות אלה וכן בגין ריבוי עבירות של מסירת ידיעה לאויב. כתב האישום אושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן.
לפי האישום, שגב, שבשנים האחרונות התגורר בניגריה, הגיע לגינאה המשוונית במאי 2018. שגב הועבר לישראל על-פי בקשת משטרת ישראל, לאחר שגינאה המשוונית סירבה להתיר את כניסתו לשטחה על רקע עברו הפלילי.
שגב נעצר לחקירת השב"כ והמשטרה מיד עם הגעתו לישראל, לאחר שנאסף מידע שהצביע על חשד כי שגב מקיים קשרים עם גורמי המודיעין באיראן ומסייע להם בפעילותם נגד מדינת ישראל. בחקירותיו בשב"כ ובמשטרה עלה חשד כי שגב גויס ופעל כסוכן מטעם המודיעין האיראני. החקירה העלתה כי ב-2012 נוצר קשר בין שגב לבין גורמים מהשגרירות האיראנית בניגריה, ובהמשך הוא אף הגיע פעמיים למפגשים באיראן עם מפעיליו, תוך שזהותם כאנשי מודיעין הייתה ברורה לו.
החקירה העלתה כי שגב נפגש עם מפעיליו האיראניים ברחבי העולם, בבתי מלון ובדירות, שלהערכתו משמשות לפעילות חשאית איראנית. שגב אף קיבל מערכת תקשורת חשאית להצפנת המסרים בינו לבין מפעיליו. עוד התברר בחקירה כי שגב העביר למפעיליו מידע הקשור למשק האנרגיה, לאתרים ביטחוניים בישראל, למבנים ולבעלי תפקידים בגופים מדיניים וביטחוניים ועוד.
כדי לעמוד במשימות שקיבל ממפעיליו האיראניים, קיים שגב קשרים עם אזרחים ישראלים הקשורים לתחום האבטחה, ביטחון ויחסי החוץ של ישראל. שגב פעל כדי לקשר חלק מהאזרחים הישראלים לגורמי המודיעין האיראני, תוך שהוא מנסה לשטות בהם ולהציג את הגורמים האיראניים כגורמים עסקיים תמימים.
שגב, 62, לשעבר רופא, היה שר האנרגיה והתשתיות מטעם מפלגת צומת (בראשות השר לשעבר רפאל איתן המנוח) בשנים 1995-1996. בשנת 1995 הוא פרש מצומת יחד עם ח"כ אלכס גודלפרב, והשניים הצטרפו לממשלת רבין השנייה ואפשרו את אישורו של הסכם אוסלו ב' בכנסת. שגב לא הותיר חותם פוליטי גדול, כיוון שפעילותו הפלילית בשנים שלאחר התקופה הפוליטית העפילה על הכול.
בשנת 2004, אחרי ששגב כבר הורשע בהונאת כרטיסי אשראי (מרמה בכרטיס חיוב) ונידון למאסר על-תנאי, הוא נעצר בשובו לארץ מאמסטרדם בחשד להברחת אקסטזי לתוך ישראל. הוא הואשם אז בזיוף דרכון דיפלומטי ובהברחת סמים, וישב 5 שנים בכלא אחרי שחתם על עסקת טיעון.
שגב לא ריצה את מלוא העונש, לאחר שהופחת לו שליש מתקופת המאסר על התנהגות טובה בכלא. במסגרת גזר דינו נאסר על שגב לעסוק ברפואה בארץ לצמיתות, ולפיכך הוא עסק במקצועו בניגריה, שאליה עזב לאחר שחרורו מהכלא.
שגבו יוצג על-ידי עורכי הדין אלי זהר ומשה מזור ממשרד גולדפרב-זליגמן.