מישל קרמרמן / צילום: רונן אקרמן
קרמרמן נגד נתניהו: מישל קרמרמן, שנבחרה לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה, עתרה לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשלת ישראל, מזכיר הממשלה אבישי ברוורמן ומשרד התקשורת, בדרישה לחייב אותם להשלים את הליך מינויה לאלתר, זאת בעקבות העיכוב המתמשך בהגשת מינויה לאישור הממשלה.
נזכיר כי לפני כמעט 6 חודשים ניהל משרד התקשורת מכרז לבחירת מנכ"ל לרשות השנייה. קרמרמן זכתה במכרז ועברה את כל שרשרת התהליכים והאישורים הנדרשים, לרבות אישור ועדת גילאור ואישור מועצת הרשות השנייה.
למעט אישור מועצת הרשות השנייה, כל ההליך המקצועי הסתיים עוד בטרם פיזור הכנסת. לכאורה גם אישור המועצה יכול היה להגיע בזמן, שכן מועמדותה של קרמרמן הוגשה מספר שבועות לפני פיזור הכנסת, אך המועצה השתהתה בדיון בו. אישור המינוי התקבל פה-אחד ימים ספורים לאחר ההחלטה על פיזור הכנסת, וכל שנותר הוא אישור פורמלי של הממשלה, "אולם מסיבות תמוהות ובחוסר סבירות קיצוני, המינוי כלל לא מועלה לדיון שאמור להיות פורמלי לחלוטין", נכתב בעתירה.
"עצירת או אי-השלמת התהליכים באופן פתאומי ולא ברור היא תמוהה ובלתי סבירה בעליל, ובהיותה כזאת המסקנה היחידה היא שהשיקולים זרים", נטען בעתירה.
עוד נטען כי בהסתמכה על המינוי ועל-פי דרישת משרד התקשורת, הפסיקה קרמרמן לעבוד במקומות בהם עבדה, ונגרם לה נזק של ממש ופגיעה בפרנסתה: "השיהוי הוא בלתי נסבל, מעלה חשש כבד לשיקולים זרים ועמד בניגוד לכל כללי מינהל תקין".
בעתירה מוזכר כי הרשות השנייה פועלת כבר מספר שנים ללא מנכ"ל קבוע, מה שזכה להתייחסות בדוח מבקר המדינה 2016. ובכל זאת, מאז פרסום הדוח ועד היום לא מונה מנכ"ל קבוע לרשות השנייה.
מהעתירה עולה כי מינויה של קרמרמן הועבר למזכיר הממשלה בתחילת ינואר, אך הוא נמנע שוב ושוב מלהעלות אותו לאישור הממשלה. בעתירה מודגש כי מאז ההחלטה על פיזור הכנסת אושרו 17 מינויים, חלקם דרשו ועדת חריגים.
בעתירה מתוארות פניות חוזרות ונשנות לכל הגורמים הרלוונטיים, שזכו להתעלמות מוחלטת למעט תגובה אחת שהגיעה לאחר חודש. מדובר בתגובתה של עו"ד ציונה טגניה ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד היועמ"ש, שהבהירה כי הכתובת המתאימה לתשובה היא משרד ראש הממשלה.
עוד נטען כי "לעותרת אין שום זיקה פוליטית או אחרת לשר משרי הממשלה או לכל בעל תפקיד ציבורי רלוונטי אחר - המינוי הוא מקצועי מובהק ואיננו כולל קביעת מדיניות, ואין מדובר במשרת אמון".
נזכיר כי בימים אלה נידונה בבג"ץ עתירה נוספת שעוסקת באי-מינוי תפקיד בכיר לרשות השנייה: קרן אוזן, שנבחרה לתפקיד יו"ר הרשות השנייה, עתרה לבג"ץ נגד אותם גורמים בדיוק, בטענה לעיכוב בלתי סביר ומסמוס של מינויה. אך בשונה מקרמרמן ששומרת על נימה ביקורתית אך במשורה - אוזן טענה בעתירתה באופן גלוי כי עיכוב מינויה נעשה מטעמים פוליטיים. נראה כי קרמרמן, שמגיע ממשפחה ליכודניקית שורשית וידועה, נזהרת מטיעון זה - אולי כדי לא להרגיז יתר על המידה.
השוני בנימה הביקורתית איננו רק בהתייחסות לסיבות המניעות את שהשיהוי במינויים - לפחות על-פי עתירתה של קרמרמן. בעתירה מתייחס בא-כוחה של קרמרמן לכך שאוזן הגישה עתירה בעניין אי-מינויה וטוען כי העוול שנגרם לקרמרמן גדול מהעוול שנגרם לאוזן. עוד נטען כי יש הבדל בין שני המינויים, שכן מינויה של יו"ר המועצה נעשה על-ידי הממשלה - להבדיל ממינוי המנכ"ל שנעשה על-ידי המועצה.
עוד בהתייחס לעתירת אוזן, טוען בא-כוחה של קרמרמן טוען כי עיון בעמדת הממשלה בעתירה זו מעלה כי אף היועמ"ש סבור כי יש קשיים משפטיים בהחלטה לא למנות, אך ההחלטה עצמה אינה חורגת ממתחם הסבירות: "מקריאת התגובה ניכר כי דעתו של היועמ"ש אינה נוחה מההחלטה, אולם הוא אינו מעוניין לצאת כנגד החלטת ראש הממשלה".
הנימוק היחיד שלדעתו מצדד בשיהוי דחיית מינויה של היו"ר הוא שלא לכפות על הממשלה הבאה מינוי שיקשה עליה לממש את מדיניותה - אלא שקרמרמן מונתה למנכ"לית, "ומנכ"ל איננו עוסק בענייני מדיניות", ומכאן הנימוק היחיד שעלה אינו ישים לגביה.