פרוייקט הולילנד / צילום: אבי שאולי
עיריית ירושלים חזרה בה מהערעור שהגישה לבית המשפט העליון על דחיית תביעה נגד יזמי הולילנד לתוספת היטל השבחה בסך כ-130 מיליון שקל בגין הפרויקט, ועל חיובה בהוצאות ושכר-טרחה בסך של מעל מיליון שקל.
מדובר בנספח ל"פרשת הולילנד" המפורסמת. בשנת 2013 הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים תביעה בסך כ-130 מיליון שקל נגד יזמי פרויקט הולילנד, בטענה כי הונו אותה ושילמו היטל השבחה נמוך מדי. התביעה הוגשה נגד הלל צ'רני, בעלי הקרקע, והחברות הולילנד פארק וקלדש, שהקימו את הפרויקט.
התביעה הוגשה לאחר שהתפוצצה פרשת הולילנד, כאשר הוועדה המקומית טענה כי גילתה על היטל ההשבחה המופחת רק במהלך המשפט הפלילי שהתנהל נגד היזמים. לטענתה, היזמים פעלו בדרכי תרמית כדי להביא להפחתה לא כשרה של היטל ההשבחה, כאשר צ'רני ויזמי הפרויקט הסתירו ממנה במכוון את קיומו של הסכם אופציה למכירת הקרקע שהיה בתוקף באותה העת, וגם כי קיים משא-ומתן מתקדם למכירת הקרקע.
בנוסף, הוועדה המקומית טענה כי היזמים הציגו לה חוות-דעת שמאית שקרית בהתייחס לגובה היטל ההשבחה. לטענתה, כתוצאה מפעולות ההסתרה והתרמית, יזמי הפרויקט שילמו לקופת עיריית ירושלים היטל השבחה בשיעור הנמוך בעשרות מיליוני שקלים מהסכום שהיה אמור להיות משולם.
בתביעה נטען כי לאחר אישור תוכנית הולילנד בשנת 1999 נשלחה ליזמים שומת היטל השבחה בגובה 38 מיליון דולר באותה עת, ולאחר משא-ומתן עם צ'רני שלא גילה לה על כוונתו למכור את הקרקע - סוכם כי היטל ההשבחה יעמוד על 20 מיליון דולר. אלא ש-3 חודשים בלבד לאחר הסיכום, ובעוד שהתשלומים מועברים, מכר צ'רני את הקרקע תמורת 105 מיליון דולר בתוספת מע"מ להולילנד פארק וקלדש.
העירייה טענה כי בדיעבד התברר לה כי הנתבעים לא גילו לה בזמן חתימת ההסכם עמה כי כבר נרקמה ביניהם עסקה למכירת הקרקע, עובדה שאם הייתה בידיעת העירייה, הייתה מביאה לחיוב היטל השבחה הגבוה בכ-130 מיליון שקל מהסכום שכבר שולם בפועל לעירייה - 20 מיליון דולר.
בפסק דין הפרוש על פני 70 עמודים דחה בית המשפט המחוזי את כל טענותיה של עיריית ירושלים, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלותה. השופט רם וינוגרד קבע, בין היתר, כי אנשי העירייה ידעו שקיימת כוונה למכור את הקרקע עוד קודם שהעניקו את ההנחה בהיטל ההשבחה (בין היתר בעקבות פרסום על כך ב"גלובס"), ויתרה מכך - הם אף הנחו את שמאי העירייה להגיע להסכמות עם המוכרת, כך שבסופו של יום יקבע שהסכום שישולם הוא 20 מיליון דולר.
וינוגרד מתח ביקורת חריפה על הוועדה המקומית, שהתעקשה להמשיך ולנהל את התביעה, לגרור את הצדדים לדיונים ממושכים ויקרים, לצלול לחומר הקריות הרב מאוד שנכלל בהליך הפלילי ולגלול עשרות ומאות שעות בהכנת תצהירים, בהגשת מסמכים רלוונטיים, בחקירת עדים ובכתיבת סיכומים, כאשר הייתה יכולה לחזור בה מהטענות במספר תחנות במהלך ניהול ההליכים, אך היא בחרה שלא לעשות כן.
העירייה ערערה על פסק דינו של המחוזי, אבל הערעור - כך מסתבר - לא שרד את הדיון שהתקיים בו היום (ב'). בדיון שנערך היום בבית המשפט העליון המליצו השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ודפנה ברק-ארז לעירייה לחזור בה מן הערעור, ואף הטיחו ביקורת על עצם הגשת הערעור על פסק הדין המנומק של השופט המחוזי.
במהלך הדיון הטיחו השופטים שאלות רבות לבא-כוח העירייה והמליצו לו להקשיב ל"כינורות" המנגנים באולם בית המשפט ולמשוך את הערעור. בשלב מתקדם יותר של הדיון ציינו השופטים כי לא רק הכינורות מנגנים אלא גם החצוצרות, ובסופו של הדיון כבר ציינו כי גם התופים החלו לתופף.
ואכן, בסופו של הדיון הודיע בא-כוח עיריית ירושלים כי העירייה נעתרת להמלצת בית המשפט וחוזרת בה מן הערעור. עקב דחיית הערעור חויבה העירייה לשלם לצדדים בתיק עוד 40,000 שקל הוצאות משפט. סכום זה מצטרף לסך של למעלה ממיליון שקל שהעירייה כבר שילמה לנתבעים כהוצאות בגין ההליך בבית המשפט המחוזי.
קלדש בנייה יוצגה על-ידי עורכי הדין אורלי טננבאום ודניאל לסרי ממשרד גורניצקי ושות'; הילל צ'רני והולילנד תיירות בע"מ יוצגו על-ידי עורכי הדין יואב הירש וגיא אריאלי ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ועל-ידי עו"ד רווית צמח; והולילנד פארק יוצגה על-ידי עורכי הדין בועז פייל ואיל אייכל ממשרד יגאל ארנון.