ניר שטרן / צילום: תמר מצפי
אחת השאלות המסקרנות בשוק התקשורת היא האם ומתי תושלם עסקת IBC, במסגרתה סלקום וקרן ההשקעות תש"י משתלטות על מיזם הסיבים האופטיים בשיתוף חברת החשמל, וכיצד המיזם הזה יממן את עצמו. ההכרזה על השתלטות סלקום על המיזם יצאה בחודש אוגוסט האחרון, בנוכחות מנכ"ל סלקום ניר שטרן ויו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל. שאלת המימון של המיזם היא קריטית, מכיוון שאחת הסיבות המרכזיות לכישלונו עד כה הייתה המימון החסר, לצד ההרכב של בעלי מניות, שלא ראו עין בעין את אופן הניהול שלו.
גורמים שמקורבים למיזם מדברים על הצורך שלו לגייס חוב בהיקף של כמיליארד שקל לפחות. גיוס החוב, שיתבצע ככל הנראה ועל פי הערכות בשוק ההון בדרך של גיוס אג"ח, אמור לאפשר למיזם להניע מחדש את פרישת הסיבים האופטיים ולהגדיל כמה שיותר מהר את נתח השוק של המיזם.
המטרה היא לייצר תזרים מזומנים שישרת את החוב, ויכול שיתבצע דרך הלוואות מגופים מוסדיים.
סלקום, בגלל היותה חלק מקבוצת אי.די.בי ובגלל מגבלות לווה בודד שחלות על הקבוצה, לא יכולה לגייס חוב מבנקים אלא רק מבעלי אג"ח. החוב של החברה עומד כיום על 3.5 מיליארד שקל ברוטו. אם מנטרלים את קופת המזומנים של החברה, החוב נטו מסתכם ב-2.3 מיליארד שקל.
להערכת גורמים בשוק, גיוס החוב ב-IBC לא ישפיע על סלקום עצמה, והגיוס במיזם לא יפריע לחברה להתנהל בערוציה השונים, מאחר שהמיזם עתיד לפעול כיחידה אוטונומית.
אנליסט התקשורת לירן לובלין מ-אי.בי.אי התייחס לכך בדיווח שפרסם לפני מספר שבועות. לדבריו, קופת המזומנים בסלקום עומדת על מיליארד שקלים לאחר הפירעון שהיה בינואר ולאחר הגיוס בהיקף של 400 מיליון שקל. החברה אמורה לפרוע התחייבויות בהיקף של 600 מיליון שקל במהלך 12 החודשים הקרובים בתוספת הוצאות ריבית בגובה 165 מיליון, וזאת בסביבת תזרים אפסי ועם צפי להשקעות ב-IBC. כלומר, לא נופתע אם במהלך חצי השנה הקרובה תגיע החברה שוב לשוק ההון לצורך גיוס.
בשוק מדברים על כך שהמיזם מוכן להתחייב לגיוס של כמות לקוחות שנתית כנגד ההלוואות. זו ככל הנראה הסיבה שסלקום מאוד הייתה רוצה לראות את פרטנר חוברת אליה בין כלקוח ובין כשותפה במיזם, וזו גם הסיבה שהיא מאוד מעוניינת לראות את הוט גם כן. שיתוף פעולה עם חברות נוספות יבטיח למיזם כוח הפצה, וייתן מענה לחששות של הגופים המלווים מכל צד שהוא לממן את המיזם.
זו גם הסיבה שסלקום לא חוששת ממתכונת המיזם שממשיכה להיות במודל של carrier’s carrier, כלומר חברת תשתית תקשורת שמספקת שירותי תשתית למפעילים עצמם. המודל מקובל ומוכר בעולם, אם כי לא זכה להצלחה גדולה מדי.
הדרך שלה להתנתק מהתלות בבזק והוט / פרשנות
במקור, מאחר שהמיזם עובד ומחבר סיבים אופטיים לבתים באמצעות תשתית חברת חשמל, דרישת המדינה הייתה שהוא ייפתח לכל המשתמשים באופן חופשי. כלומר, שכל המפעילים יוכלו לקנות ממנו שירותים בצורה שוויונית. יש לזה חיסרון, אבל יש לזה גם יתרונות.
האינטרס של סלקום הוא לרכוש את המיזם כדי להשיג נכס שיבדל אותה מול מתחרותיה, אבל במודל של שיתוף פעולה עם חח"י, המדינה לא תסכים לכך לעולם.
מנגד, זה גם היתרון של סלקום. צריך לזכור שסלקום באסטרטגיה שלה רואה את עצמה כקבוצת תקשורת שמספקת את כל שירותי התקשורת, וככזו, היא חייבת נגישות לתשתית קווית כדי למכור אינטרנט וטלוויזיה ללקוחות שלה. הנגישות הזו מושגת היום על ידי תשלומים כבדים מאוד לבזק ולהוט עבור התשתיות שלהן.
המטרה המרכזית של סלקום היא הוזלת מחירי התשתיות, ולכן היא נכנסת למיזם. מחירי השוק הסיטונאי שהיא משלמת להוט ולבזק, כפי שהם היום, גבוהים מדי. לראיה, למרות העובדה שסלקום רשמה הישג נאה בשוק הסיטונאי והצליחה להשיג את מספר המנויים הגדול ביותר מאז השקתו, זה לא תורגם לרווחיות בדוחות. לדעת אנשי סלקום, הסיבה המרכזית לכך היא מחירי התשתיות הגבוהים והתחרות בטלוויזיה שלא מאפשרת להם לגבות מחירים יותר גבוהים.
בטווח הקצר, ההשקעה לא תשתלם במיוחד
סביר להניח שסלקום לא מאמינה שמשרד התקשורת יפחית את מחירי השימוש. גם אם זה יקרה, לא זה מה שיושיע את סלקום. מה גם שהשימוש ברשת בזק מגביל אותה ומונע ממנה לבדל את עצמה שיווקית. בסופו של יום, זו אחת המכשלות בשוק הסיטונאי - היעדר היכולת של המתחרות לספק מוצר אחר מאשר מה שבזק מציעה.
אם IBC גם הולכת למכור את מרכולתה באופן שווה למתחרותיה, ולסלקום לא יהיה יתרון במוצר, אז למה בכלל להיכנס אליו? כאן השאלה הופכת להיות אסטרטגית ומחזירה אותנו לנקודה הקודמת. סלקום מסתכלת קדימה - והיא חייבת נכס נייח.
בטווח הקצר והבינוני סביר להניח שהמיזם הזה לא יביא לסלקום רווחים. זו השקעה לטווח ארוך.
הנקודה שבה היא תראה, אולי, רווחיות בטווח הקצר, תהיה אם תצליח להפחית את הלחץ על תזרים המזומנים שלה. במילים אחרות, ככל שסלקום תצליח להעביר לקוחות שהיום היא מפעילה על רשת בזק לרשת IBC, כך היא תאושש את תזרים המזומנים ההולך ונשחק שלה כתוצאה מהמצב בשוק הסלולר. דוחות הרבעון הרביעי שיתפרסמו בשבוע הבא ידגישו את הבעיה, אצלה וגם אצל מתחרותיה.
סלקום תיהנה מכוחה של חברת החשמל
לצורך דחיפת מיזם הסיבים האופטיים ביחד עם תש"י, סלקום חייבת כאמור לגייס אליו לקוחות כתנאי להשגת המימון. על פי הערכות, שיתוף הפעולה עם חברת חשמל אמור להקל עליה מאוד בהיבט הזה. לחברת החשמל, על פי אותן הערכות, אין בעיה להעמיד ערבויות. גם לתש"י לא. הכוח והעוצמה של חח"י בגיבוי הממשלתי שהיא מקבלת הוא נכס חשוב בהיבט הזה. חלק מהכסף שחח"י מגייסת הוא ממקורות בינלאומיים, ולכן היא מצליחה להשיג מימון בתנאים מאוד נוחים יחסית