רון חולדאי במסיבת העיתונאים היום על שדה דב / צילום: שלומי יוסף
האם פינוי שדה דב יידחה מהמועד שקבעה המדינה, 1 ביולי 2019? היום (ה') כונסה מסיבת עיתונאים הקוראת לעצור את סגירת השדה או לפחות לדחות את המועד. ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, הודיע כי כצעד ראשון יסגור את העיר אילת, "אין יוצא ואין בא", לרבות בתי ספר, מוסדות, מרכזי קניות וכדומה, וזאת ב-12 במרץ. מבחינתו, זהו צעד ראשון בלבד. במקביל יוקם אוהל מחאה בסמוך לשדה דב.
יצחק הלוי, כמו שאר הנוכחים במסיבת העיתונאים היום, השמיע ביקורת נוקבת על ההחלטה לסגור את שדה דב, שלטענתו "התקבלה במחשכים על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשעתו, הראל לוקר. "איש לא דיבר עם הלקוחות העיקריים של השדה הזה, שהם תושבי אילת. לאורך שנים התייחסו לתושבים השקופים שלא ראויים לשימוע. אין בהחלטה הזו כל אמירה ערכית, מוסרית וחמלתית. להחלטה הזו אין זכות קיום".
לדבריו, "הפכתי להיות מומחה בתחום התעופה, ואני נוכח לכך שלמרות שנטען שנתב"ג יוכל להוות חלופה לשדה דב - זה פשוט לא נכון. נתב"ג לא מסוגל לתת מענה. יש אוסף של בלופים שאומרים שהשדה מסוגל לתת מענה, בשעה שאין שום מסוגלות כזו".
ברשות שדות התעופה מדגישים לנוכח דברי ראש העיר אילת כי "נתב"ג ערוך ומוכן לקלוט את התעופה הפנים-ארצית. טרמינל 1 הוכפל ויקלוט את כלל הנוסעים בטיסות הפנים".
לטענת יצחק הלוי, "גם אם זה נכון, הרי שאין טיפת חמלה בהחלטה המטורפת הזו. גם דוח מבקר היה נוקב נגד קבלת ההחלטה הזו, ומתעלמים ממנו. אין חלופה ראויה לשדה דב, וזו החלטה שהתקבלה כתנאי לסגירת השדה".
עוד אמר יצחק הלוי "גם אם שדה דב יפונה ביולי הקרוב, הרי שלא ייבנה כאן אפילו צריף ב-3-4 השנים הבאות. אני מפנה את השאלה שלי למקבלי ההחלטות בירושלים - מה החיפזון? למה היום לסגור את העיר אילת, שזה עורק התחבורה של החיים שלנו? מישהו השתגע פה?".
שני תושבי אילת שמקבלים שירותי רפואה במרכז באופן קבוע הוזמנו לשאת דברים: דני בן אפרים, חולה סרטן תושב העיר אילת, שהתייחס לצורך למצוא את הדרך הקצרה ביותר עבורו להגיע למרכז כדי לקבל הקרנות באיכילוב; ומרסל חג'ג', שאמר: "אם אצטרך לטוס לנתב"ג, אצטרך להישאר ללון בתל-אביב בכל פעם".
גם ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, לא חסך ביקורת. "מזמן לא עמדתי בפני טיפשות של מדינה שעומדת לוותר על תשתית כל-כך חשובה. בכל העולם לא רק שלא סוגרים שדות תעופה אלא בונים. לפני 25 שנה בנו על התמזה במרכז לונדון שדה שמטיס 4 מיליון נוסעים בשנה. אילולא היו בעלי קרקע פרטיים, לא היו מעלים על הדעת לסגור את השדה. הכשל הוא שלא הוכנה תוכנית סטטוטורית לטווח ארוך על התעופה הפנים-ארצית והבינלאומית. מה שהכריע את הכף היה שצריך להיענות לזכויות של בעלי הקרקע. אפשר היה לתת להם קרקע חלופית, אבל הם, דרך בתי משפט, לחצו על הממשלה. זה לא עניין תל-אביבי אלא עניין מדיני, ואפשר לפצות את בעלי הקרקע".
חולדאי הציג תוכנית שכבר העלה, המציעה לבנות אלפי יחידות מזרחית לאבן גבירול עם "מספר מספיק של יחידות דיור לפיצוי כל בעלי הקרקע", יחד עם השארת מסלול אחד לפחות עם טרמינל שייקום על קו הרכבת הקלה שעובר מאבן גבירול עד הרצליה.
לדבריו, "זו תוכנית אורבנית נהדרת, אבל משרד האוצר באמצעות מינהל התכנון דחה את הדיון בתוכנית כדי לא להיווכח עד כמה היא טובה. גם אם ניקח את התוכנית של מינהל התכנון ונבנה את מה שניתן, עדיין ניתן לפצות את בעלי הקרקע ולדחות את פינוי השדה לעוד 10 שנים, לפרק זמן שהמדינה אולי תחליט על פתרון של הקמת שדה תעופה בים. האופציות קיימות, הן ריאליות, צריך רק להחליט. הכול זה כסף, אבל צריך לזכור ששדה דב הוא כסף. גם אם הוא יישאר, ויבנו שדה בים מימוש הקרקעיות, השדב יביא הרבה כסף. אני קורא לעצור את סיפוקנו היום ולעשות את המעשה הראוי מחר".
ח"כ בצלצל סמוטריץ', שנלחם נגד סגירת שדה דב אמר כי הוא לא מוביל את המאבק הזה לבד. "בהצעת החוק הראשונה החתמנו 80 חברי כנסת מכל סיעות הבית. אילת זה מפעל שהוא 100% ציונות וגם העיר תל-אביב-יפו. אין שום טיעון מקצועי לסגור את העיר אילת. זו איוולת שתכה מכה אנושה את העיר אילת ואת המטרופולין תל-אביב. אנשים שיושבים בוועדות ובדיונים נדרשים לכבוש את העמדות המקצועיות שלהם וליישר קו עם האיוולת הזו שמונחית על-ידי כסף. כסף זה לא מילה מגונה ומדברים על כך שיממנו את מעבר בסיסי צה"ל דרומה (התוכנית של האוצר היא להקצות מתוך מימוש קרקעות שדה דב 12 מיליארד שקל מתוך תקציב של 40 מיליארד שקל לטובת העברת בסיסי צה"ל מהמרכז לאיזור הנגב, מר"ח). כסף לא עומד מול ציונות ומול ערך חברתי גדול. לסגור צינור חמצן מרכזי של אילת ושל כל הפריפריה סוגר את תעופת הפנים ארצית של מדינת ישראל", אמר סמוטריץ' והוסיף כי "לכסף יש תחליף. אם מדברים על השערות של משהו שיתקיים בעוד 10-15 שנים קדימה, זה כסף קטם אל מול ההשלכות. אני יוצא בקריאה שהיא לא פוליטית לראש הממשלה לקחת אחריות ולמנוע את הסגירה".
הקריאה הזו באה לאור החוק המסמיך את ראש הממשלה המכהן גם כשר הביטחון לעצור את סגירת שדה דב אחרי היוועצות עם גורמים רלוונטים בנושא. אחרי שתיקה ארוכה, השבוע שיגר ראש הממשלה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, למנכ"ל משרד הביטחון ולממונה על התקציבים באוצר בבקשה כי יגישו לו חוות דעת בנושא. המכתב שלא כלל תאריך או אפילו סימוכין כמכתב רשמי ממשלתי לא מרשים חלק מהמעורבים בסגירת שדה דב ולשיטתם מדובר ב"סתימת פיות" לאור העובדה שהחלטה משפטית כבר התקבלה בנושא, והיא כאמור לסגור את שדה דב ב-1 ביולי. כך או כך, סמוטריץ' אמר היום כי הוא מצפה שראש הממשלה כשר הביטחון יפעל כדי לדחות את סגירת השדה לתרופה של חצי שנה "כדי לאפשר לנו להקים כנסת וממשלה ולבטל את האיוולת ולמצוא חלופות".
קריאה דומה השמיעה חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין, שציינה כי חברי הכנסת מנהלים את המאבק הזה כבר 3 שנים, "מתוך ידיעה והבנה שאת צינור החיים הזה אי-אפשר לנתק". נחמיאס-ורבין גיבתה את התוכנית החלופית שהציע חולדאי: "יגידו שחולדאי השתגע, אבל זה לא נכון. יש דרך מצוינת להשאיר את השדה ולשמור גם על זכויות הבנייה של חלק מבעלי הקרקעות ולמצוא קרקעות חלופיות לאחרים". נחמיאס-ורבין, שצפויה בקרוב לסיים את תפקידה כחברת כנסת, אמרה: "בכל תפקיד שאהיה אעסוק בנושא הזה גם בעתיד".
גם ח"כ מיקי לוי שלח קריאה לירושלים ואמר: "אני מקווה שלא תעצור בשער הגיא".
ח"כ איתן ברושי התייחס לסולם הערכים וסדרי העדיפויות של הממשלה, כשהביע תמיכה בתוכנית להשארת שדה מינימלי עם תעופה מקסימלית. "סגירת שדה דב משיקולי נדל"ן זו בגידה בתושבי הערבה הדרומית ואילת. האוצר טעה טעות דרמטית וכעת, ערב בחירות אני קורא לדחות את הסגירה מהרבה נימוקים עד לאחר הקמת הממשלה ואז נחזור ונדון בזה. סגירת שדה תעופה בתל-אביב היא בבחינת יום שחור בתולדות המדינה שאיבדה את המצפן ואת המצפון שלה. אי-אפשר שכמה יחידות של דיור יוקרה ישפיע על השיקול הכולל".
תגובת המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול לטענות שהושמעו: "מדובר בקמפיין פוליטי בתקופת בחירות המונע משיקולים צרים ואינטרסנטיים ונועד להפעיל לחץ לא לגיטימי לעצירת פינוי השדה. הניסיון לתלות את מצבה של העיר אילת בפינוי השדה אינו אלא ספין פוליטי אשר מעיד יותר מכל על ניסיון להתנער מאחריות כוללת למצבה של העיר. כמו כן, הצגת תוכנית המתיימרת להיות אלטרנטיבית למתחם, אשר כלל אינה ישימה, כל תכליתה נועד למשיכת זמן בלבד, תוך הטעיית מקבלי ההחלטות והציבור כולו".
יודגש כי פינוי השדה נקבע בהוראת בית המשפט כבר לפני כעשור ומאז קיבל תוקף בהחלטות ממשלה ואישור כל הגורמים המוסמכים אשר נערכו בהתאם. כל דחייה בפינוי תגרום לנזק של מיליארדי שקלים לתקציב המדינה ולעצירה משמעותית של פיתוח הנגב וגוש דן.
"נדגיש - פינוי שדה דב הוא בעלת תועלת כלכלית וחברתית חסרת תקדים. על-פי ההסכם עם המדינה, אשר צפויה לקבל כמחצית מזכויות הבעלים הפרטיים במתחם, הפינוי יאפשר מימון העברת בסיסי צה"ל לנגב ובנוסף פיתוח רחב היקף של מגורים, תחבורה ותשתיות ומתחמי פנאי ותיירות. בין היתר, תתאפשר הקמת אלפי יחידות לדיור בר השגה ודיור לזוגות צעירים, יצירת כ- 25,000 מקומות עבודה חדשים, פתיחת הגישה לים אשר סגור כיום לציבור והקמת הפארק החופי הגדול בארץ לצד גינות ושטחים ציבוריים רבים".
האם המדינה אכן יכולה לסגת בה מהחלטתה? העניין סבוך הרבה יותר ממה שהוא נראה. מעבר לעניין של שני אינטרסים לכאורה מנוגדים - נדל"ן על קרקע נדירה אל מול עולם התעופה המתפתח - מדובר בהחלטה שנתן בג"ץ לאור הסכמים היסטוריים על בעלי הקרקעות. גם הכנסת צה"ל לתמונה בזווית של התלות המימונית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב בפינוי שדה דב מסבכת את העניין.
זאת ועוד, נדגיש כי התוכנית של חולדאי שנשמע כי היא עושה שכל בפתרון שמאפשר "גם וגם" עברה וועדת תכנון מקומית ויש לה עוד דרך ארוכה לאישור וועדה תכנון ארצית - מכאן שכדי שהיא תיבחן כראוי נדרשת לפחות דחיית מועד סגירת השדה - וזה עשוי לסבך את המדינה משפטית שכן בעלי הקרקעות יפנו הישר לערכאות המשפטיות שהושיעו אותם עד כה.
התוכנית המקורית היא להקים 16 אלף יחידות דיור. מספר אסטרונומי שלא במקרה גם מעיר את תושבי שיכון ל' שפתאום הבינו שעדיף להם אוויר פתוח עם תנועת מטוסים מאשר בניינים שיחסמו להם את האוויר מהים. לצד התוכנית להקים 16 אלף יחידות דיור מדובר גם על הקמה של 6,000 חדרי מלון לצד שטח מסחרי גדול. ואף מילה על כך שמדובר על בנייה שנעשית סמוך מאוד לקו החוף.
הכול בסופו של דבר נע סביב כסף שעשוי להיות גם כדרישה לפיצוי מטעם בעלי הקרקעות במידה והמועד יידחה שוב. בעלי הקרקעות עשויים לדרוש פיצוי רטרואקטיבי על השימוש בשטח על-ידי שדה דב לצד פיצוי עתידי במידה והפינוי יידחה לסכום שעלול להגיע ל-1.5 מיליארד שקל. כדי לקדם את פינוי השדה המדינה אף כרתה הסכם לפיו בעלי הקרקע הפרטיים יעבירו לה 50% מהזכויות שלהם במידה והשדה יפונה במועד - מה שמוערך ב-4 מיליארד שקל. יחד עם שווי הקרקע לבנייה מתכננת המדינה על הכנסות של 12 מיליארד שקל שכאמור אמורים לכסות חלק מעלויות העברת הבסיסים הצבאיים לנגב.
ומה עם הבחירות שברקע - כאן תלוי לאן ירצו הפוליטיקאים למשוך את החבל - מצד אחד זו הזדמנות לאפשר דחייה נוספת לטובת דיונים מעמיקים בנושא ולהיענות לקריאת ראשי הערים, מהכיוון ההפוך, דווקא בגלל שההחלטה התקבלה בממשלה הנוכחית, היא לא תרצה להביע כניעה לתירוץ של "בחירות" כגורם שמערער על החלטה שעליה חתום בית המשפט. נדמה שגם הפעם מי שיקבל את ההחלטה הוא היועץ המשפטי לממשלה, שלא משעמם לו ממילא בימים אלה.