גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקונצרט של הפד חוגג עשור: מה השתנה מאז ועד היום?

ב-9.3.2009 מרבית שוקי המניות בעולם הגיעו לנקודת השפל שלהם, אבל מאז נרשמה נסיקה של מאות אחוזים במדדים המובילים בעולם ● התודה מגיעה לנגידי הבנקים המרכזיים ובראשם ברננקי וילן ● עליות נאות מאוד נרשמו גם בשערי איגרות החוב הקונצרניות בישראל חרף כל הסדרי החוב ● בינתיים גוברים הקולות המדברים על סופו של הסייקל הכלכלי ושל הסייקל הבורסאי

ג'נט ילן (מימין) ובן ברננקי. "היד הנעלמה" שניצחה על תזמורת השווקים / צילום: רויטרס / Brian Snyder
ג'נט ילן (מימין) ובן ברננקי. "היד הנעלמה" שניצחה על תזמורת השווקים / צילום: רויטרס / Brian Snyder

בדיוק היום לפני 10 שנים שוקי המניות כמעט בכל העולם, ובראשם שוק המניות האמריקאי, הגיעו לנקודת השפל של המשבר הפיננסי הגלובלי הגדול בכל הזמנים.

מדדי המניות האמריקאים צנחו במהלך המשבר בשיעורים חדים ביותר, כמעט כמו אבן שצוללת למצולות. בתוך חצי שנה, מאז אותו יום שבו התברר שהממשל האמריקאי החליט שלא להציל את ליהמן ברדרס (15.9.2008) ועד 9.3.2009, חיו המשקיעים בסרט אימים ומדדי הדאו, ה-S&P 500, והנאסד"ק צנחו בשיעורים של 39%, 42%, ו-41% בהתאמה.

מדדי המניות האחרים בעולם החזיקו החרו אחריהם וצנחו בעשרות אחוזים, מי יותר ומי מעט פחות. כל העיניים הופנו לוול-סטריט והשווקים התיישרו על פי מה שקרה שם.

והנה, "לפתע" מתוך תהומות הייאוש, כאשר נדמה היה שהאבן תישאר במצולות לנצח, שוקי המניות החלו במסע התאוששות מופלא, שבדיעבד אנחנו יודעים שנמשך עשור שלם והניב תשואות פנומנליות למשקיעים הסבלנים, המתמידים, משקיעי הטווח הארוך.

ארה"ב והודו בולטות לטובה

"יד נעלמה" כאילו ניצחה על תזמורת השווקים שניגנה בהרמוניה גלובלית, אמנם עם חריקות פה ושם, אבל לא היה בהן כדי להרוס את הקונצרט. ה"יד הנעלמה" הזו הייתה הפד האמריקאי. מדיניות הריבית האפסית של הפד שבעקבותיה הלכו שאר הבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות, יחד עם הזרקת כספים אדירה לשווקים מצד הפד, שגם אותה חיקו הבנקים המרכזיים האחרים, חלקם באיחור, ויחד עם מדיניות פיסקאלית מרחיבה, הביאו להתאוששות כלכלית ולנסיקה בשוקי המניות לגבהים שקשה היה לדמיינם בנסיבות הקשות של סוף 2008-תחילת 2009.

כך, למשל, מדד ה-S&P 500 שעמד על 676 נקודות ב-9.3.09 עומד כיום על כ-2,800 שמבטא תשואה פנומנלית תוך עשור של כ-409%, כולל הדיבידנדים שחולקו. מדד הדאו ג'ונס עשה תשואה דומה, והגדיל לעשות מדד הנאסד"ק עם תשואה של כ-574%, כלומר, כמעט פי 7 על ההשקעה. גם המדדים המובילים של שאר השווקים המפותחים לא איכזבו, אם כי תשואותיהם היו נמוכות בהרבה מתשואות המדדים המובילים בארה"ב. מדד הדאקס הגרמני השיג כ-210%, וכך גם בקירוב מדד ניקיי ביפן: 200%. כל זה מתבטא במדד המניות העולמי שהגיע לתשואה של כ-200%.

והשווקים המתעוררים פיגרו בתשואותיהם אחרי השווקים המפותחים ומדדיהם עלו בכ-120%, כאשר בולטת מאוד לטובה הייתה הודו עם 410% במדד המוביל. כל התשואות הן במונחי אותן מטבעות של השווקים.

אלו שסבלו מהתחזקות השקל

חשוב לומר, משקיע ישראלי שהשקיע במניות בארה"ב ולא גידר את הסיכון המטבעי, כלומר, נשאר חשוף לדולר האמריקאי, רכש את הדולר ב-9.3.09 בשער של 4.245 כאשר היום השער עומד על כ-3.62 שקל לדולר. כלומר, מצד אחד הוא הרוויח מההשקעה במניות, אבל רווח זה קוזז בשיעור של כ-15% , כך שתשואה דולרית של, נניח, 400% הופכת לתשואה שקלית של כ-326%. אבל, מי שהשקיע באירו סבל עוד יותר מהתחזקות השקל מול האירו שהגיעה לכ-23% ותשואה של 210% במדד הדאקס הופכת לתשואה שקלית של כ-139% בלבד.

ובישראל. שני המדדים המובילים: ת"א 35 ות"א 125 השיגו תשואה של כ-150% כל אחד, אבל שאר המדדים השיגו תשואות גבוהות בהרבה. מדד ת"א 90 עלה ב-200% ומדד היתר הרקיע ב-340%.
ברמה הענפית, שני הענפים שנהנו באופן מיוחד מההתאוששות הכלכלית, וזה היה צפוי, היו מניות הבנקים שעלו בכ-340% ומניות הנדל"ן שעלו בכ-280%.

 

חגיגה באג"ח הקונצרניות

הנתונים המרשימים האלה לא היו רק נחלת שוקי המניות. גם שוקי איגרות החוב נהנו מכך שהמשקיעים הגדילו את תיאבון הסיכון שלהם נוכח הריבית האפסית, כלומר, בהיעדר אלטרנטיבות סולידיות ראויות.

כאשר המשבר הפיננסי היה בעיצומו, המשקיעים נמלטו כל עוד נפשם בם מכל נכס סיכון, כולל איגרות חוב קונצרניות, לעבר איגרות חוב ממשלתיות - כמקלט בטוח. זה קרה בארה"ב, וזה קרה גם כאן בישראל. התוצאה הייתה שמחירי איגרות החוב הקונצרניות התמוטטו, פשוטו כמשמעו, והתשואות לפדיון שלהן נסקו לתשואות שנתיות דו-ספרתיות בדרך כלל, תוך שמחיריהן מגלמים פשיטת רגל רבתי של מאות פירמות בישראל!

אבל, הפחתת הריבית האגרסיבית בארה"ב ובישראל, והתשואות הנמוכות לפדיון שהעניקו מעתה איגרות החוב הממשלתיות (מחיריהן עלו, כאמור) לא הותירו למשקיעים ברירה והם "גילו מחדש" את שוק איגרות החוב הקונצרניות.

וכך, מנקודת השפל של שוקי המניות (9.3.09) ועד היום, איגרות החוב הממשלתיות העניקו בממוצע תשואה של כ-47% בעוד שאיגרות החוב הקונצרניות העניקו למשקיעים תשואה גבוהה בהרבה של 83%, וזה אחרי כל הסדרי החוב, והיו לא מעטים כאלה בעשור האחרון. ואם ניקח כנקודת המוצא למדידה את נקודת השפל של מדד איגרות החוב הקונצרניות ב-20.11.08, הרי שהפער גדול בהרבה. אג"ח ממשלת ישראל השיגו תשואה של 59% בעוד אג"ח קונצרניות השיגו בממוצע: 108%, וזה למרות שהמח"מ שלהן היה בממוצע קצר יותר בקרוב לשנתיים מהמח"מ של איגרות החוב הממשלתיות, ואיגרות החוב שהכי נהנו מהפחתות הריבית היו, כצפוי וכמתבקש, דווקא הארוכות. יותר מזה, בעשור החולף היו לא מעט הסדרי חוב של חברות ציבוריות או מדווחות, מה שלא הפריע למדדי איגרות החוב הקונצרניות לעלות בשיעורים נאים ביותר. מדדי התל בונד עלו בשיעור שבין 89% - תל בונד 20, לבין 127% במדד תל בונד 40.

חשוב גם לומר, שמהלך העליות המרשים בשוקי המניות בעולם, לא היה חלק לחלוטין. היו לא מעט פרקי זמן שבהם הא.ק.ג. של המשקיעים "ריצד על המסכים". כך היה ב-2010-2011 סביב המשבר ביוון שאיים לקחת איתו את גוש האירו, כך היה בסוף 2014 עם פלישת רוסיה לחצי האי קרים והסנקציות שהוטלו עליה, הנפילה בבורסה הסינית באוגוסט-ספטמבר 2015 שהדביקה את שאר שוקי המניות בעולם, ושוב נפילה במחירי הנפט ובשוקי המניות בעולם בראשית 2016, שנחשבת לפתיחת השנה הגרועה ביותר מזה עשרות שנים, משבר הברקזיט באמצע אותה שנה, ואחרי שנה רגועה וחיובית מאוד ב-2017, התחדשה התנודתיות ב-2018 סביב סדקים שנבעו בחומת החברות הטכנולוגיות המובילות וחששות מאופי התפתחות מלחמת הסחר ארה"ב-סין. בכל אחד מן המקרים האלה הבורסות ידעו להתאושש מהנפילות.

אז, היכן כל זה מעמיד אותנו, המשקיעים, אחרי עשור מדהים בשווקים הפיננסים?

עד השנים האחרונות היה מקובל לחשוב שמחזור עליות בשוקי המניות לא נמשך יותר מ-4-5 שנים רצופות. נכון להיום, זה מחזור העליות הרצוף הארוך ביותר בעשרות השנים האחרונות. כיום, גוברים הקולות שאומרים שאנחנו לקראת סיומו של הסייקל הכלכלי החיובי, ועימו אולי גם סופו של הסייקל הבורסאי החיובי, שכן למרות החגיגה בשווקים שהייתה מוזנת בעודפי כספים עצומים שתרו אחרי השקעות תוך הגדלת הסיכון, תוצאות הלוואי של משבר 2008 ותוצאות הלוואי של הדרים לפתרונו, כמו מינוף של הבנקים המרכזיים, מינוף מדינות והסקטור העסקי - עדיין איתנו, והדרך לחיסול הבעיות עוד ארוכה, ואולי גם כואבת. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

זוכה פרס נובל דניאל כהנמן / איור: גיל ג'יבלי

איך מגייסים עובדים טובים? לזוכה פרס נובל יש כמה עצות בשבילכם

פרופ' דניאל כהנמן מסביר מדוע מעסיקים צריכים לשאול את כולם אותן שאלות בראיונות עבודה, ומדוע הם צריכים להפסיק לחפש את המועמד הכי מתאים למשרה ולבחור ב"מועמד מספק" ● ניהול וקריירה

סמנכ''ל שיווק אופטיקנה, ירון עמיר / צילום: איל יצהר

"היום השיווק מורכב מריצות קצרות מרובות כיוונים. זה לנהל הפרעת קשב תמידית"

לישראלים יש חיבה גדולה למותגים אבל גם חיבה למחיר, אומר ירון עמיר, סמנכ"ל השיווק של אופטיקנה ● מה עשתה תרבות האינסטגרם לענף האופטיקה, איך השפיעה שנת הקורונה על מכירות האונליין, ואיזו פרסומאית מהווה עבורו מודל השראה? ● הזווית של סמנכ"לי השיווק בחברות הבולטות במשק

מפעל 'עשות אשקלון' / צילום: אלביט מערכות

כפי שנחשף בגלובס: נחתם ההסכם למכירת השליטה בעשות לקרן פימי

קרן פימי שבראשותו של ישי דוידי תשלם לאלביט מערכות 285 מיליון שקל תמורת כ-85% מהון המניות של עשות אשקלון ● מאז החשיפה בגלובס זינקה מניית עשות בכ-30%, ומחירה משקף לחברה שווי גבוה מ-335 מיליון שקל - שבו נוקב מחיר העסקה

דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: רד תקשורת

האם העולם באמת רואה את ישראל כ'מדינת קלינטק'?

לפי דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021 של רשות החדשנות וקהילת PLANETech כ-10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בארץ בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים, אך מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל ● בסך הכל, 637 חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה זוהו כחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים בישראל

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

היועמ"ש על החוק שמונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה: התיקון אינו פרסונלי

"התיקון אינו פרסונלי אלא כללי, וצופה פני עתיד", אמר היום מנדלבליט ● לדבריו, "התיקון המוצע אינו יוצר יש מאין, במובן זה שהוא הולך עקב בצד אגודל בתלם החקיקה ופסיקת בית המשפט העליון"

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג ממשיכה לממש נכסים בארה"ב: מוכרת מרכזי קניות בתמורה ל-114 מיליון דולר

החברה הבת האמריקאית של ביג התקשרה בשני חוזים מחייבים למכירת שני נכסים במחירים גבוהים יותר משוויים בספרים ● הנכסים הם שני מרכזי קניות פתוחים באורגון ובויסקונסין

עמוד פינטרסט. 400 מיליון גולשים בחודש / צילום: צילום מסך

4 סיבות לכך שפייפאל מוכנה לשלם יותר מ-40 מיליארד דולר על פינטרסט

מה לחברת תשלומי אונליין ולרשת חברתית שמתמקדת בתמונות? ● בשנתיים האחרונות האיקומרס "עובר דירה" לתוך הפלטפורמות, ופייפאל רוצה להיות שם בדיוק כמו פייסבוק וגוגל

לירה טורקית / צילום: תמר מצפי

הבנק המרכזי בטורקיה הפתיע עם הורדת ריבית חדה; הלירה הטורקית צונחת

על אף התחזיות העגומות והאצת האינפלציה בטורקיה פי ארבעה מהיעד, הבנק המרכזי הוריד את הריבית בפעם השנייה ברציפות ● הלירה נסוגה ביותר מ-2% לשער של 9.48 לירות לדולר אמריקאי

משרדי אוורגרנד בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, hxdbzxy

בדרך להתמוטטות סופית: אוורגרנד הסינית כשלה בעסקת הצלה בסך של 2.6 מיליארד דולר

יום לפני מועד תשלום הריבית על האג"חים שלה, עם קופה ריקה לגמרי, כשלה אוורגרנד הסינית בעסקת הצלה שלה, ואיבדה עוד 12.5% בבורסה של הונג קונג

תא''ל במיל' גל הירש / צילום: אזולאי

הוגש כתב אישום נגד גל הירש בגין עבירות מס בעשרות מיליוני שקלים

יחד עם הירש מואשמים גם עודד שכנאי ומיכאל בנימיני, שפעלו כשותפים במתן שירות למשרד ההגנה בגיאורגיה ובמקומות אחרים במסגרת מערך חברות שבשליטתם ● כמו כן, הוגש כתב אישום נפרד נגד יניב אדם בגין עבירות מס במסגרת הסדר טיעון ● עורכי דינו של הירש: "כתב אישום רעוע"

מימין: ד״ר גיא חושן, קרן מיפנו, פולי בן עמי. המטבחון של: מרפאת מחלימים - פוסט קורונה, בית החולים איכילוב / צילום: איל יצהר

"אנחנו מתמודדים עם הרבה הומור שחור - ואוכל, תמיד יש אוכל": ביקור במרפאת פוסט-קורונה באיכילוב

מקומות המסתור בבית החולים שהם בורחים אליהם להירגע, והגעגועים לימים שנחשבו לגיבורי ישראל וזכו לפינוקים: "בגל הראשון היו שולחים סושי, היום גג בונבוניירה מהסופר-פארם למטה" ● ביקור במרפאת פוסט-קורונה באיכילוב ● הברזייה

מתקן גז סמוך לקהיר / צילום: Reuters, Amr Abdallah Dalsh

בשל הדרישה המצרית הגוברת: צינור גז חדש מישראל בעלות של 200 מיליון דולר

במשרד האנרגיה אישרו את קיומם של המגעים, שנחשפו ברויטרס ● אם הצינור יייבנה הוא יוכל לשרת את תמר, לוויתן וכריש שטרם פועל מסחרית, כאשר מדבור בצינור יבשתי ● מימון הפרויקט יבוצע על ידי חברות הגז

דביר בנדק בקמפיין של מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

בזכות ההתמדה, גם קמפיינים קצרים מצליחים לכבוש את הברייק

בנק מזרחי טפחות ופריגת מצליחים להתברג בראש הטבלה גם בלי הפקה גדולה מדי, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לעומתם, הפרסומת המושקעת במיוחד של אמדוקס מתקשה להיחרת בזיכרון

טויוטה. טוענת כי התשובה למשבר האקלים צריכה להיות לא רק רכבים חשמליים, אלא גם היברידיים / צילום: Reuters, Issei Kato

טיוטה וקבוצת סטלנטיס יקימו מפעלים לייצור סוללות לרכבים חשמליים בארצות הברית

טיוטה הודיעה על כוונותיה להקים מפעל סוללות לרכבים חשמליים בארצות הברית, אותן תייצר בעצמה, וגם קבוצת סטלנטיס מתכננת להשקיע מיליארדים ביוזמה משותפת עם LG הקוריאנית להקמה של מפעל כזה שם ● הצעדים הללו הם התשובה לכוונות של הנשיא ביידן להביא את נתח השוק של הרכבים החשמליים בארצות הברית ל-50%

יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ מיכאל ביטון / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

ועדת הכלכלה אישרה את חוק הבנקאות הפתוחה: "מבחן התוצאה הוא שיקבע"

בתום דיונים ארוכים הצביעו חברי הוועדה על פרק הבנקאות הפתוחה בחוק ההסדרים • חברי הוועדה הצביעו נגד הסתייגות של ח"כ קרעי, שביקש להגביל את התשלום שיוכלו הבנקים לגבות על שיתוף המידע שברשותם • לקוח בחשבון משותף לא יצטרך אישור שותפו למתן מידע, אך השותף יוכל לבטל את ההרשאה לאחר מכן

שכונת נווה זמר רעננה / צילום: שלומי יוסף

סבך השומות בשכונה ברעננה, וההחלטה הנדירה שעשתה סדר

שומות רבות של היטלי השבחה הוצאו לאחר הקמת שכונת נווה זמר ● אלא שתפיסות שונות הובילו את השמאים להעריך אחרת את השווי החדש ● בצעד יוצא דופן ועדת הערר המחוזית מרכז עשתה סדר ועתה חלק מבעלי הדירות ייאלצו לשלם יותר, והעירייה תיאלץ להשיב כספים ששולמו לה

אנשי סולקולד: ירון שנהב, ד''ר צבי טמפלמן, ד''ר נועם רלבג וקריסטינה טרכטמן / צילום: יח''צ

פולקסווגן בוחרת בקירור הישראלי של סולקולד

ענקית הרכב תשלב את הפיתוח של סולקולד במכוניות שלה ● וגם: דורי מדיה מוכרת פורמטים לדובאי ● אירועים ומינויים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: אינטל

התחזית המאכזבת של אינטל לרבעון הרביעי מפילה את המניה במסחר המאוחר

בשורה התחתונה רשמה אינטל רווח של 1.71 דולר למניה על בסיס non-GAAP לעומת 1.08 דולר למניה ברבעון המקביל ● ברבעון הנוכחי הצפי הוא להכנסות של 18.3 מיליארד דולר ורווח של 90 סנט למניה, נמוך ב-10 סנט מצפי האנליסטים

חיים כצמן, מנכ''ל ובעל השליטה בגזית גלוב / צילום: יונתן בלום

מצטיידת במזומנים: גזיב גלוב הבטיחה גיוס של 615 מיליון שקל בהרחבת סדרות אג"ח

חברת גזית גלוב מצטיידת במזומנים, לאחר שסיכמה על רכישת החזקות הציבור (25%) במניות החברה הבת, אטריום, תמורת 376 מיליון אירו (1.4 מיליארד שקל) ● הנפיקה אגרות חוב נוספות מסדרות י"ד ו-ט"ז הקיימות

יצחק תשובה / צילום: אוריה תדמור

קבוצת דלק הבטיחה גיוס של 360 מיליון שקל בהנפקת אג"ח חדשה

קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, הבטיחה את הגיוס המשמעותי בהנפקת אגרות חוב מסדרה ל"ו החדשה ● במסגרת שלב המכרז המוסדי המקדים שנערך אתמול, זכתה לביקושי יתר בהיקף כולל של יותר מחצי מיליארד שקל ● הסדרה מובטחת בשעבוד ראשון על יחידות השתתפות של דלק קידוחים