גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקונצרט של הפד חוגג עשור: מה השתנה מאז ועד היום?

ב-9.3.2009 מרבית שוקי המניות בעולם הגיעו לנקודת השפל שלהם, אבל מאז נרשמה נסיקה של מאות אחוזים במדדים המובילים בעולם ● התודה מגיעה לנגידי הבנקים המרכזיים ובראשם ברננקי וילן ● עליות נאות מאוד נרשמו גם בשערי איגרות החוב הקונצרניות בישראל חרף כל הסדרי החוב ● בינתיים גוברים הקולות המדברים על סופו של הסייקל הכלכלי ושל הסייקל הבורסאי

ג'נט ילן (מימין) ובן ברננקי. "היד הנעלמה" שניצחה על תזמורת השווקים / צילום: רויטרס / Brian Snyder
ג'נט ילן (מימין) ובן ברננקי. "היד הנעלמה" שניצחה על תזמורת השווקים / צילום: רויטרס / Brian Snyder

בדיוק היום לפני 10 שנים שוקי המניות כמעט בכל העולם, ובראשם שוק המניות האמריקאי, הגיעו לנקודת השפל של המשבר הפיננסי הגלובלי הגדול בכל הזמנים.

מדדי המניות האמריקאים צנחו במהלך המשבר בשיעורים חדים ביותר, כמעט כמו אבן שצוללת למצולות. בתוך חצי שנה, מאז אותו יום שבו התברר שהממשל האמריקאי החליט שלא להציל את ליהמן ברדרס (15.9.2008) ועד 9.3.2009, חיו המשקיעים בסרט אימים ומדדי הדאו, ה-S&P 500, והנאסד"ק צנחו בשיעורים של 39%, 42%, ו-41% בהתאמה.

מדדי המניות האחרים בעולם החזיקו החרו אחריהם וצנחו בעשרות אחוזים, מי יותר ומי מעט פחות. כל העיניים הופנו לוול-סטריט והשווקים התיישרו על פי מה שקרה שם.

והנה, "לפתע" מתוך תהומות הייאוש, כאשר נדמה היה שהאבן תישאר במצולות לנצח, שוקי המניות החלו במסע התאוששות מופלא, שבדיעבד אנחנו יודעים שנמשך עשור שלם והניב תשואות פנומנליות למשקיעים הסבלנים, המתמידים, משקיעי הטווח הארוך.

ארה"ב והודו בולטות לטובה

"יד נעלמה" כאילו ניצחה על תזמורת השווקים שניגנה בהרמוניה גלובלית, אמנם עם חריקות פה ושם, אבל לא היה בהן כדי להרוס את הקונצרט. ה"יד הנעלמה" הזו הייתה הפד האמריקאי. מדיניות הריבית האפסית של הפד שבעקבותיה הלכו שאר הבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות, יחד עם הזרקת כספים אדירה לשווקים מצד הפד, שגם אותה חיקו הבנקים המרכזיים האחרים, חלקם באיחור, ויחד עם מדיניות פיסקאלית מרחיבה, הביאו להתאוששות כלכלית ולנסיקה בשוקי המניות לגבהים שקשה היה לדמיינם בנסיבות הקשות של סוף 2008-תחילת 2009.

כך, למשל, מדד ה-S&P 500 שעמד על 676 נקודות ב-9.3.09 עומד כיום על כ-2,800 שמבטא תשואה פנומנלית תוך עשור של כ-409%, כולל הדיבידנדים שחולקו. מדד הדאו ג'ונס עשה תשואה דומה, והגדיל לעשות מדד הנאסד"ק עם תשואה של כ-574%, כלומר, כמעט פי 7 על ההשקעה. גם המדדים המובילים של שאר השווקים המפותחים לא איכזבו, אם כי תשואותיהם היו נמוכות בהרבה מתשואות המדדים המובילים בארה"ב. מדד הדאקס הגרמני השיג כ-210%, וכך גם בקירוב מדד ניקיי ביפן: 200%. כל זה מתבטא במדד המניות העולמי שהגיע לתשואה של כ-200%.

והשווקים המתעוררים פיגרו בתשואותיהם אחרי השווקים המפותחים ומדדיהם עלו בכ-120%, כאשר בולטת מאוד לטובה הייתה הודו עם 410% במדד המוביל. כל התשואות הן במונחי אותן מטבעות של השווקים.

אלו שסבלו מהתחזקות השקל

חשוב לומר, משקיע ישראלי שהשקיע במניות בארה"ב ולא גידר את הסיכון המטבעי, כלומר, נשאר חשוף לדולר האמריקאי, רכש את הדולר ב-9.3.09 בשער של 4.245 כאשר היום השער עומד על כ-3.62 שקל לדולר. כלומר, מצד אחד הוא הרוויח מההשקעה במניות, אבל רווח זה קוזז בשיעור של כ-15% , כך שתשואה דולרית של, נניח, 400% הופכת לתשואה שקלית של כ-326%. אבל, מי שהשקיע באירו סבל עוד יותר מהתחזקות השקל מול האירו שהגיעה לכ-23% ותשואה של 210% במדד הדאקס הופכת לתשואה שקלית של כ-139% בלבד.

ובישראל. שני המדדים המובילים: ת"א 35 ות"א 125 השיגו תשואה של כ-150% כל אחד, אבל שאר המדדים השיגו תשואות גבוהות בהרבה. מדד ת"א 90 עלה ב-200% ומדד היתר הרקיע ב-340%.
ברמה הענפית, שני הענפים שנהנו באופן מיוחד מההתאוששות הכלכלית, וזה היה צפוי, היו מניות הבנקים שעלו בכ-340% ומניות הנדל"ן שעלו בכ-280%.

 

חגיגה באג"ח הקונצרניות

הנתונים המרשימים האלה לא היו רק נחלת שוקי המניות. גם שוקי איגרות החוב נהנו מכך שהמשקיעים הגדילו את תיאבון הסיכון שלהם נוכח הריבית האפסית, כלומר, בהיעדר אלטרנטיבות סולידיות ראויות.

כאשר המשבר הפיננסי היה בעיצומו, המשקיעים נמלטו כל עוד נפשם בם מכל נכס סיכון, כולל איגרות חוב קונצרניות, לעבר איגרות חוב ממשלתיות - כמקלט בטוח. זה קרה בארה"ב, וזה קרה גם כאן בישראל. התוצאה הייתה שמחירי איגרות החוב הקונצרניות התמוטטו, פשוטו כמשמעו, והתשואות לפדיון שלהן נסקו לתשואות שנתיות דו-ספרתיות בדרך כלל, תוך שמחיריהן מגלמים פשיטת רגל רבתי של מאות פירמות בישראל!

אבל, הפחתת הריבית האגרסיבית בארה"ב ובישראל, והתשואות הנמוכות לפדיון שהעניקו מעתה איגרות החוב הממשלתיות (מחיריהן עלו, כאמור) לא הותירו למשקיעים ברירה והם "גילו מחדש" את שוק איגרות החוב הקונצרניות.

וכך, מנקודת השפל של שוקי המניות (9.3.09) ועד היום, איגרות החוב הממשלתיות העניקו בממוצע תשואה של כ-47% בעוד שאיגרות החוב הקונצרניות העניקו למשקיעים תשואה גבוהה בהרבה של 83%, וזה אחרי כל הסדרי החוב, והיו לא מעטים כאלה בעשור האחרון. ואם ניקח כנקודת המוצא למדידה את נקודת השפל של מדד איגרות החוב הקונצרניות ב-20.11.08, הרי שהפער גדול בהרבה. אג"ח ממשלת ישראל השיגו תשואה של 59% בעוד אג"ח קונצרניות השיגו בממוצע: 108%, וזה למרות שהמח"מ שלהן היה בממוצע קצר יותר בקרוב לשנתיים מהמח"מ של איגרות החוב הממשלתיות, ואיגרות החוב שהכי נהנו מהפחתות הריבית היו, כצפוי וכמתבקש, דווקא הארוכות. יותר מזה, בעשור החולף היו לא מעט הסדרי חוב של חברות ציבוריות או מדווחות, מה שלא הפריע למדדי איגרות החוב הקונצרניות לעלות בשיעורים נאים ביותר. מדדי התל בונד עלו בשיעור שבין 89% - תל בונד 20, לבין 127% במדד תל בונד 40.

חשוב גם לומר, שמהלך העליות המרשים בשוקי המניות בעולם, לא היה חלק לחלוטין. היו לא מעט פרקי זמן שבהם הא.ק.ג. של המשקיעים "ריצד על המסכים". כך היה ב-2010-2011 סביב המשבר ביוון שאיים לקחת איתו את גוש האירו, כך היה בסוף 2014 עם פלישת רוסיה לחצי האי קרים והסנקציות שהוטלו עליה, הנפילה בבורסה הסינית באוגוסט-ספטמבר 2015 שהדביקה את שאר שוקי המניות בעולם, ושוב נפילה במחירי הנפט ובשוקי המניות בעולם בראשית 2016, שנחשבת לפתיחת השנה הגרועה ביותר מזה עשרות שנים, משבר הברקזיט באמצע אותה שנה, ואחרי שנה רגועה וחיובית מאוד ב-2017, התחדשה התנודתיות ב-2018 סביב סדקים שנבעו בחומת החברות הטכנולוגיות המובילות וחששות מאופי התפתחות מלחמת הסחר ארה"ב-סין. בכל אחד מן המקרים האלה הבורסות ידעו להתאושש מהנפילות.

אז, היכן כל זה מעמיד אותנו, המשקיעים, אחרי עשור מדהים בשווקים הפיננסים?

עד השנים האחרונות היה מקובל לחשוב שמחזור עליות בשוקי המניות לא נמשך יותר מ-4-5 שנים רצופות. נכון להיום, זה מחזור העליות הרצוף הארוך ביותר בעשרות השנים האחרונות. כיום, גוברים הקולות שאומרים שאנחנו לקראת סיומו של הסייקל הכלכלי החיובי, ועימו אולי גם סופו של הסייקל הבורסאי החיובי, שכן למרות החגיגה בשווקים שהייתה מוזנת בעודפי כספים עצומים שתרו אחרי השקעות תוך הגדלת הסיכון, תוצאות הלוואי של משבר 2008 ותוצאות הלוואי של הדרים לפתרונו, כמו מינוף של הבנקים המרכזיים, מינוף מדינות והסקטור העסקי - עדיין איתנו, והדרך לחיסול הבעיות עוד ארוכה, ואולי גם כואבת. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

עליית מחירים. קורקינטים בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

רוכבות על הגל: חברות הקורקינטים השיתופיים נהנות מגידול במספר המשתמשים - ומעלות מחירים

אחרי שהחברות חוו פגיעה משמעותית בהיקף השימושים במהלך הסגר, כעת הן מדווחות על עלייה ● לאחרונה עדכנה ווינד כי היא מייקרת את המחיר לדקת רכיבה ובירד שינתה את המחירים גם כן ● יחד עם הגידול עולה שיעור הנפגעים בתאונות דרכים

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס

בריאותית ותעסוקתית: בני ה-50 פלוס נפגעים פעמיים מהקורונה

העובדים המבוגרים שפוטרו או הוצאו לחל"ת עלולים להיפלט ממעגל העבודה מוקדם מדי • מומחים טוענים שההכשרות המקצועיות לא מכוונות לפלח האוכלוסייה הזה, והתיוג שלהם כ"קבוצת סיכון" מרתיע מעסיקים • "המבוגרים, לא הצעירים, עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר"

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בנק אגוד הקטין את ההוצאות בגין הפסדי אשראי ושיפר את הרווח הרבעוני

בדרך למיזוגו בתוך במזרחי טפחות ובמקביל להימשכות משבר הקורונה מציג אגוד גידול של 41% ברווח הרבעוני כשהוא נהנה מהכנסות בגין הפרשות קבוצתיות לצד רווח "משמעותי" בתיק ההשקעות שלו ● בשל ההפסד ברבעון הראשון הרווח במחצית הצטמק ב-94%

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

הסתיים מכרז התדרים: קבוצת סלקום תשלם 115 מיליון שקל, כפול מפרטנר-הוט

הסכום המצרפי שהחברות תשלמנה יעמוד על 265 מיליון שקל ● פלאפון תשלם 88 מיליון שקל ופרטנר והוט-מובייל ישלמו 62 מיליון שקל ● שר התקשורת יועז הנדל: "פרישת דור 5 במדינת ישראל תאפשר בין היתר לייצר מנועי צמיחה ותוביל לקידום התעשייה"

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

הפועלים ממשיך להפריש בגין הפסדי אשראי והרווח צנח בכ-85%

המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה ממשיכים לטלטל את תוצאות בנק הפועלים ● בנטרול ספיחי הפרשות שבהן היה מעורב הבנק בארה"ב ההיפרדות הסופית מישראכרט ועוד היבטים "חריגים", רשם הבנק ברבעון השני רווח נקי של 161 מיליון שקל ●  תיק האשראי לציבור של הבנק קטן ברבעון השני ב-2%

משה חוגג, מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

יצרנית הסמארטפונים פוקסקון תובעת את משה חוגג ומנהלי סירין ב-20.3 מיליון שקל בגין אי תשלום חובות

חברת FIH, מקבוצת ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון, טוענת בתביעה כי סירין לאבס של חוגג, שפיתחה סמארטפון בלוקצ'יין, חייבת לה יותר מ-6 מיליון דולר על עבודות ייצור ופיתוח שביצעה בעבורה ב-2018

ליאון רקנאטי / צילום: תמר מצפי

יצרנית המנועים של ליאון רקנאטי ומריוס נכט בדרך להנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

החברה שבין בעלי המניות שלה נמנים מריוס נכט וליאון רקנאטי, פועלת בפיתוח מנועים חסכוניים ויעילים

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

סיוע מחו"ל? באל על בוחנים מינוי של בנק ג'פריס כחתם ההנפקה כדי לעניין משקיעים זרים

מועד ההנפקה לגיוס של 150 מיליון דולר נקבע לסוף אוגוסט אך הוא צפוי להידחות לנוכח אי הוודאות באשר למצב החברה ויישום תכנית החילוץ שלה ● מתעניין חדש ברכישת מניות אל על: מאיר גורביץ, בעלי חברת הנדל"ן המקרטעת ארזים

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

פתיחה מעורבת בוול סטריט; לראשונה מפרוץ הקורונה - דרישות האבטלה בארה"ב ירדו מתחת למיליון

מדד הנאסד"ק מטפס ב-0.45, מדד S&P 500 נפתח בירידות קלות, במרחק נגיעה מהשיא ● הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב הסתכמו מתחת לתחזיות ● שיעור האבטלה באוסטרליה עלה ביולי ל-7.5%, שיא של 22 שנים

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

הלמ"ס: היקף רכישת הדירות החדשות בחודש יוני זינק לנתוני הימים שלפני הקורונה

רבע מהדירות החדשות בחודש זה נמכרו במחוז הדרום ● בסך הכל כמות רכישת הדירות החדשות במחצית השנה נמוכה ב-2.5% מזו של המחצית הראשונה של 2019

אלון מאסק, מנכ"ל SpaceX / צילום: רויטרס

אלון מאסק יבנה לווינים לצבא ארה"ב במיליארדי דולרים

מומחים בתחום מעריכים כי החוזה מעניק ל-SpaceX יתרון לטווח ארוך על פני בלו אוריג'ין של ג'ף בזוז להפוך לגורם הדומיננטי החדש בשיגור לווייני ביטחון לאומי בעשורים הבאים ● ההערכה היא שהחוזה הסופי יהיה בהיקף 4-6 מיליארד דולר

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

מפעל אבגול / צילום: איל יצהר

ללא עלייה במכירות ובזכות בהלת הקורונה: הרווח הנקי של אבגול זינק במאות אחוזים

ברבעון השני נרשם רווח חריג של 17.9 מיליון דולר, בזכות הביקוש הגובר לבדים לא ארוגים המשמשים למוצרי מיגון אישי, שצריכתם עלתה משמעותית ● החברה מדגישה כי רמות המחירים שמהן נהנתה לא יימשכו ברבעון השלישי

קניות מקוונות / צילום: SHUTTERSTOCK

קונים פחות, מתלוננים יותר: ישראל נמצאת מאחור בשביעות הרצון מרכישות אונליין

לפי מחקר שערכה גוגל לקראת הקמת מכללה חדשה, ישראל היא המדינה שבה שיעור הקניות המקוונות למוצרי פנאי גדל בזמן הקורונה בשיעור הכי נמוך ביחס למדינות אחרות ● הצרכנים במצרים היו הקרובים ביותר לקשיים שהעלו הצרכנים הישראלים

בצלאל מכליס / צילום: אלביט מערכות, יח"צ

עלייה של 65% ברווחי אלביט מערכות ברבעון השני

בשורה התפעולית הציגה אלביט עלייה של 47% ברווח שהגיע לרמה של כ-117 מיליון דולר ● החברה נהנתה מרווח הון בהיקף של כ-35 מיליון דולר בעקבות מכירת בניינים (ושכירתם מחדש) על ידי החברה הבת של אלביט בארה"ב

קמאלה האריס בקליפורניה, 2019  / צילום: Richard Vogel, Associated Press

המינוי ההיסטורי של ביידן: האם קמאלה האריס תהיה "הנשיאה החליפית"

היא אישה, היא שחורה, היא נראית ונשמעת כמו העתיד ● מינויה ההיסטורי של קמאלה האריס למועמדת הדמוקרטים לסגן נשיא מעניק כיוון ודגש, שטראמפ יתקשה להתמודד אתו ● אבל צריך לזכור שלסגן נשיא בארה"ב יש השפעה רק אם הנשיא מאפשר אותה

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

רק 13 רשויות מקומיות מבטלות את ההעלאה האוטומטית בתעריף הארנונה. מי צריך את המנגנון הזה?

רק 13 רשויות מקומיות ביקשו להשאיר את הארנונה לשנה הבאה כמו שהיא ולא להעלות אותה • אבל למה בכלל צריך עדכון אוטומטי אחיד לכל הרשויות? הרי לחלשות זה לא יעזור, ולחזקות זה לא נותן סיבה להתייעל

בונים מחדש: איך השפיעה הקורונה על ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

תמריצים ושינויי חקיקה: איך משקמים את תחום הדיור המוגן מהריסות הקורונה?

בימי הקורונה הפכו תמריצים כלכליים ושינויי חקיקה להכרחיים בתחום הדיור המוגן, טוענים הבכירים בענף ● למבוגרים עצמם חשוב לשמר את השגרה שלפני המגפה, על מנת לתרום לבריאותם הנפשית והפיזית ● בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה רביעית בסדרה

חילי טרופר, כחול לבן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

האם בענף התרבות משתכרים 3,000 שקל פחות מהממוצע?

המחאה של אנשי התרבות לא באה מעשירים מפונקים, אומר השר ● ומה אומרים הנתונים? ● המשרוקית של "גלובס"