שדה דב / צילום: איל פישר
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כתב לראש הממשלה בנימין נתניהו: "המתן עם ההחלטה באשר לגורל שדה דב עד לבחירות. קבלת החלטות בתקופה של בחירות עלולה להיות מונעת או להיראות כמונעת משיקולים הנוגעים לבחירות, ובכלל זה הרצון להטיב על ציבור מסוים עובר לבחירות כדי לזכות באהדתו".
ֿהמכתב של מנדלבליט נכתב כמענה למכתב ששיגר ראש הממשלה נתניהו, המכהן גם כשר הביטחון, בשבוע שעבר. במכתב שמוען ליועמ"ש, למנכ"ל משרד הביטחון ולממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביקש נתניהו את חוות-דעתם באשר לסגירה המתוכננת של שדה דב, שלפי קביעת בג"ץ תתקיים ב-1 ביולי 2019 - המועד בו יפונה הבסיס הצבאי ועמו הפעילות המסחרית שעיקרה טיסות פנים לאילת.
"נוכח רגישות העניין ומבלי להידרש לגופם של דברים, אבקש להבהיר כבר כעת כי לעת הזו ובשים לב להימצאותנו בתקופת בחירות, לא ניתן לקבל החלטה בהתאם להוראת החוק", כתוב מדלבליט במכתבו.
הדברים מתייחסים להצעת חוק שעברה ביומה האחרון של הכנסת (ביוזמת חברי הכנסת יואב קיש, בצלאל סמוטריץ' ו-80 חברי כנסת מכלל הסיעות), המסמיכה את שר הביטחון נתניהו לבחון מחדש את הקביעה כי שדה דב ייסגר ב-1 ביולי 2019, אחרי שהוא יקיים היוועצות עם הגורמים הרלוונטיים.
"עוד יובהר כי ממילא קבלת ההחלטה מותנית בביצוע הליך ההיוועצות שטרם הושלם לעת הזו", מזכיר מנדלבליט במכתבו. "ממשלה יוצאת הפועלת ערב בחירות ושריה של ממשלה כזו מחויבים לנקוט איפוק וריסון בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח או דחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו... דרישה זו נובעת מהצורך להימנע מקבלת החלטות שיש בהן כדי להקשות על מימוש מדיניותה של הממשלה החדשה אשר תכהן מכורח אמון הכנסת הנכנסת ולא היוצאת; כמו כן היא נועדה להבטיח כי לא ייעשה שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה ולהשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד במערכת הבחירות".
מנדלבליט מפרט מדוע לא ניתן לקבל את ההחלטה בעניין שינוי ההודעה על פינוי השדה הצבאי בתקופת בחירות. נזכיר כי למעשה, אם שר הביטחון יחליט כי מטעמים ביטחוניים יש להותיר את שדה התעופה הצבאי במקום - הרי שגם הפעילות המסחרית תקבל היתר להמשיך לפעול משדה דב.
לפי היועמ"ש, ההודעה על שינוי מועד הפסקת הפעילות הצבאית "אינה פעולה חיונית אשר קיים כורח אובייקטיבי ודחיפות מיוחדת לבצעה בעת הזו. זאת במיוחד בשל העובדה כי מועד הפינוי יחול כ-3 חודשים לאחר הבחירות ולאחר המועד הקבוע בחוק להתכנסותה של הכנסת ה-21". בתקופה הזו תימשך כאמור הפעילות המסחרית.
שנית, בחינה כזו דורשת היוועצות מקיפה עם גורמים שטרם נדרשו לנושא, ולכן לא גיבשו עמדה עוד בטרם הוכרז על קיום הבחירות. שלישית, מנדלבליט מתייחס להשלכות של דחיית מועד הפינוי של הבסיס הצבאי "במישור התקציבי ובמישור המשפטי".
אזהרה זו נובעת מהעובדה שבעלי הקרקעות שממתינים לפינוי השדה יעתרו לבג"ץ במקרה שישונה מועד הפינוי (שוב) ויטענו להפרת החוזה מטעם המדינה - הפרה כזו משמעה פיצוי כספי לבעלי הקרקעות. בנוסף, המדינה מבחינתה צפויה לקבל 50% משווי הקרקעות, מסך ההכנסות הצפויות למדינה מפינוי שדה דב. היקף של 12 מיליארד שקל מתכננן אגף התקציבים באוצר להעביר לטובת פרויקט העברת הבסיסים הצבאיים מהמרכז לנגב.
עוד התייחס היועמ"ש ללחץ הפוליטי וללחץ בכלל שמפעילים הגורמים השונים שלהם אינטרסים מנוגדים, והדגיש כי "לאחר מועד הבחירות ניתן יהיה לבחון את קבלת ההחלטה בתקופת הממשלה היוצאת, במידת הצורך".
נזכיר כי ביום שלישי הקרוב צפויה העיר אילת להיות מושבתת כאות מחאה על סגירת שדה דב. על-פי ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, שדה דב הוא "החמצן המחבר את תושבי אילת למרכז". באותו יום לא תתאפשר כניסה ויציאה מהעיר לרבות חסימת כבישים, השבתת פעילות של אוטובוסים, משרדי עירייה וממשלה, ובנוסף יהיו סגורים מוסדות הלימוד ומרכזי הקניות.
ביום חמישי האחרון כינסו ראשי עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, ורון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב, מסיבת עיתונאים, אליה הצטרפו חברי כנסת מסיעות שונות, ובה הם קראו לעצור את ההחלטה "האיוולת של סגירת שדה דב". המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול טענו בתגובה כי מדובר ב"קמפיין פוליטי בתקופת בחירות ובהפעלת לחץ לא לגיטימי".