שאול קוברינסקי, יו"ר דיסקונט / צילום: רמי זרניגר
בנק דיסקונט סוגר שנה חיובית עם רווח שיא של 1.5 מיליארד שקל בשנת 2018, עלייה של קרוב ל-20% לעומת 2017. הרווח משקף תשואה על ההון של 9.3%. על רקע התוצאות החליט הבנק, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, על הגדלת חלוקת הדיבידנד - מ-10% ל-15% מהרווח.
על אף השנה החיובית, הרבעון האחרון שלה היה חלש יותר בבנק, כשהרווח ירד ב-12% ל-324 מיליון שקל. הרבעון הרביעי הושפע מהפרשות להפסדי אשראי גבוהות יחסית ועלייה בהוצאות.
"בשנת 2018 ראינו התממשות של בתוכניות שלנו לטיפול בבעיות השורש של הארגון, והדבר מתבטא בכך שהצלחנו לרשום רווח של 1.5 מיליארד שקל", אמרה היום ל"גלובס" אשר טופילסקי.
לדיסקונט התמנה לפני כמה חודשים יו"ר חדש - שאול קוברינסקי, שהחליף את יוסי בכר, שסיים קדנציה של 9 שנים. קוברינסקי, שכיהן לפני כן כדירקטור בבנק, הוסיף כי "אני נמצא בדיסקונט מזה ארבע שנים, ומכיר אותו היטב. ההתנהלות שלו היום שונה לחלוטין לעומת מה שהיה בעבר. יש כאן ניהול שמקדם האגו שלו מאד נמוך, והבנה שמה שהיה בדיסקונט בשנים עברו חייב להשתנות".
הצמיחה בתוצאות הבנק הושגה לא מעט בזכות צמיחה אגרסיבית יחסית (לעומת בנקים אחרים) בתחום האשראי. תיק האשראי של דיסקונט צמח בקרוב ל-11% לכ-165 מיליארד שקל. יחד עם זאת, ראוי לציין כי חלק מהצמיחה נבע משינויי מטבע.
הצמיחה בדיסקונט בלטה בעיקר במשכנתאות, שם זינק התיק בכ-14%, ובכוונת הבנק להמשיך שם בצמיחה חדה כל עוד יימשכו הביקושים הגבוהים. עוד בלטה צמיחה של 14% באשראי לעסקים גדולים ל-37.2 מיליארד שקל.
"עשינו שינוי במיקוד העסקי שלנו, ועברנו לפעול יותר בתחומים של משכנתאות ואשראי עסקי, ופחות באשראי צרכני רגיל", אמרה אשר טופילסקי. "הסיבה לכך היא העלייה בסיכון באשראי הצרכני. בנוסף לכך יש הרבה מאד שינויים שקשורים לעולם האשראי הצרכני כגון חוק חדלות פירעון ועליית מאגר נתוני אשראי, ואנחנו רוצים לראות את השפעתם על השוק", הוסיפה.
כיצד להערכתכם ישפיע עליית המאגר בחודש הבא על שוק האשראי הצרכני, האם נראה ירידה במחירים?
קוברינסקי: "עליית מאגר נתוני אשראי היא אירוע חברתי. תתגלה התמונה המלאה של מצב החוב של הלווים השונים, וייתכן ונגלה שיש לקוחות, בעיקר בשכבות נמוכות יותר, שהם הרבה יותר ממונפים ממה שחשבנו. ייקח זמן עד שהשוק יתייצב, ועד אז עלולה להתעורר בעיה חברתית בטווח הקצר".
בשנים האחרונות עסק דיסקונט לא מעט בגביית חובות של קבוצת יורוקום, שהייתה בשליטת שאול אלוביץ'. דיסקונט הוא הנושה הגדולה ביותר של הקבוצה עם חוב של כ-700 מיליון שקל. אמנם הוא מימש חלק מהבטוחות שהיו ברשותו, אבל הסתבך ביחד עם שאר הבנקים במימוש השעבוד המרכזי - מניות אינטרנט זהב, דרכן הוחזקה השליטה בבזק. כתוצאה משרשרת של אירועים, נראה כי נכון להיום לא יקבלו הבנקים כל תמורה בגין המניות, שכן החברה נכנסה להסדר חוב. ניכר כי אשר טופילסקי מאוכזבת מהשתלשלות העניינים בקבוצת יורוקום, שתביא לכך שהבנק ייאלץ למחוק מאות מיליוני שקלים.
איפה טעיתם בטיפול בחוב של יורוקום?
"לצערי יכולת ההשפעה שלנו על התהליכים בקבוצת בזק הייתה נמוכה. הביטחונות שלנו היו מניות של אינטרנט זהב, דרכה מוחזקת בשרשור בזק. ביטחונות של חברת החזקה הן ביטחונות שיש בהם סיכון רב. צריך לזכור שרצינו למכור את השליטה בבזק, ואפילו הייתה לנו עסקה שכזו למכירת יורוקום (לנתי סיידוף, ע"א), ולצערי היא לא יצאה אל הפועל".
בדיעבד זו לא הייתה טעות להשקיע באינטרנט זהב כ-50 מיליון שקל בהנפקה שלה לפני כשנה?
"כמובן שאני לא מרוצה שההשקעה הזו רק הלכה ונשחקה, אבל בעת ההיא, זו הייתה החלטה נכונה ומושכלת".
אחד הגורמים שסייעו לדיסקונט להגיע לתוצאות טובות היה החלטת ועדת שטרום לאפשר לבנק להמשיך ולהחזיק בשליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל, על אף ביקורת בשוק על כך (שני הבנקים הגדולים נאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי שבשליטתם. לא רק זו, אלא שבדיסקונט אף רוצים להתרחב בפעילותם ומבקשים לרכוש את בנק מוניציפל (לשעבר דקסיה), בעסקה שממתינה לאישור רשות התחרות.
"אנו ממתינים לאישור של רשות התחרות לעסקה. הרכישה הזו לא רק שלא תפגע בתחרות אלא אף תשפר אותה. אין כל קשר בין דקסיה לכאל, ודקסיה בכלל לא פעילה בשוק הקמעונאי", אמרה אשר טופילסקי.
דיסקונט היום יותר חזק ממה שהיה כאשר ועדת שטרום החליטה לתת לכם הקלות, אז מדוע בעצם לא להפריד גם את כאל מכם וליצור עוד גוף פיננסי חדש?
"אני יודעת שעוד נשמע קולות שיקראו להפריד את כאל מדיסקונט. לטעמי הוועדה עשתה נכון בהחלטה שלא להפריד, ובכך לחזק את כוחם של הבנקים הבינוניים בגודלם. אין סיבה להפריד בינינו. בבנקאות יש יתרון חשוב לגודל, ולא נכון להחליש שחקן בגודל בינוני. כאל היא גם גוף עצמאי ותחרותי, ואני לא מבינה איך הפרדתה תתרום להגברת התחרות".
אחת הסיבות לשיפור בתוצאות דיסקונט היא מהלכי התייעלות עמוקים שנעשו בבנק, הבאים לידי ביטוי בכך שיחס היעילות של הבנק כבר ירד מתחת לרף ה-70%. בשנת 2018 אמנם עלו הוצאות השכר ביותר מ-5% ל-3.38 מיליארד שקל, אולם עיקר הגידול נרשם בגידול בהוצאות בחברות בנות כגון כאל.
"אנחנו ממשיכים במהלכי ההתייעלות. יחד עם זאת, אנחנו לא מתכננים תוכניות פרישה גדולות בשנתיים הקרובות, אלא נתבסס על תהליכי פרישה טבעית", אמרה אשר טופילסקי.
מה באשר לסגירת סניפים?
"נמשיך להתייעל גם במערך הסינוף, יחד עם זאת נרד בקצב סגירת הסניפים. אם בעבר סגרנו כ-10 סניפים בשנה, אשתקד סגנו 5, והשנה נסגור סדר גודל של 3-4 סניפים בלבד".
על אף השיפור בתוצאות, השכר שלך נותר ברמה של כ-2.5 מיליון שקל בשל חוק שכר הבכירים, זה לא מתסכל אותך?
"ברגעים שכאלו יש אמנם איזשהו תסכול. אבל הסיפוק הגדול שלי כמנכ"לית הוא לראות את כולם שותפים להצלחה".