יו"ר בנק דיסקונט, שאול קוברינסקי / צילום: רמי זרניגר
בעלי המניות של בנק דיסקונט יתכנסו בעוד כשלושה שבועות במשרדי הבנק, ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב, לאסיפה השנתית בה יעלה על סדר היום גם אישור תנאי העסקתו של יו"ר הדירקטוריון שאול קוברינסקי, שנכנס לתפקידו בתחילת חודש דצמבר האחרון. קוברינסקי, שהיה בעבר מנהל בכיר במספר חברות תעשייה גדולות, מכהן כדירקטור בדיסקונט מאז דצמבר 2014, והוא החליף בתפקיד היו"ר את קודמו יוסי בכר, לאחר שהאחרון סיים קדנציה של 9 שנים.
על מכשולים אפשריים באישור תנאי ההעסקה של היו"ר החדש ניתן ללמוד כבר מראשית הזימון, בו נכתב כי הוא "כפוף לכך שהוראות הדין/הרגולציה יאפשרו תנאי כהונה כאמור ותיקון מדיניות התגמול לנושאי המשרה בבנק בהתאם (לרבות אישור המפקחת על הבנקים)".
אמנם תוכנית התגמול שנתפרה עבור קוברינסקי כפופה למגבלת חוק שכר הבכירים בפיננסים (המאפשר ליו"ר שכר שנתי בעלות של עד כ-2.5 מיליון שקל), אלא של"גלובס" נודע כי הסיטואציה הרגולטורית שבה נתון היו"ר הנכנס, הביאה לכך שהבנק נעזר בחוות-דעת תומכת של דוד חודק, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחומי שוק ההון, העומד בראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.
המכשול המרכזי נובע מכך שקוברינסקי מוגדר כדירקטור לפי הוראה 301 להוראות ניהול בנקאי תקין של בנק ישראל. לפי כללי בנק ישראל דירקטורים מסוג זה כפופים למגבלת השכר של דח"צים, קרי יכולים להשתכר 500-600 אלף שקל בשנה בלבד עבור תפקידם (ובתפקיד היו"ר הם מנועים מלעבוד במשרות נוספות).
אילו היו ממתינים בדיסקונט שכללים אלה ישתנו, הדבר היה מצריך מהם לזמן שוב במיוחד את בעלי המניות, ולכן העדיפו בבנק להעלות את הנושא כבר באסיפה הקרובה, שתיערך בחודש הבא. בתוכנית מבקש הבנק לאשר לקוברינסקי שכר בעלות של 2.42 מיליון שקל. בדיסקונט מציינים בזימון כי כניסת תוכנית זו לתוקף מותנית באישור בנק ישראל, שישנה את התקנות שלו לגבי שכר לדירקטור לפי נב"ת 301 ומוסיפים כי נמסר לבנק על ידי הפיקוח על הבנקים, כי הנושא מצוי בבדיקה, וכי במסגרת זו נשקלת אפשרות לתיקון הוראות המפקח בעניין זה". באופן שכזה דח"צ 301 יוכל להשתחרר מהכללים החלים כיום על דירקטורים חיצוניים ויוכל קבל שכר עבור תפקידו כיו"ר הבנק. (אגב, תרחיש דומה אירע באחרונה בבנק דקסיה, גם שם אושר ליו"רית הבנק, לבנה שיפמן, שכר הכפוף לשחרור המגבלה של בנק ישראל).
ל"גלובס" נודע כי האישור אכן אמור להגיע בזמן הקרוב. תגובת בנק ישראל: "בכוונת המפקחת על הבנקים לתקן את הוראה 301 ולקבוע הסדר שיוצר איזון בין החשש לפגיעה בעצמאות הנדרשת מדירקטור חיצוני, לבין גמול שתואם את תפקידו כיו"ר הדירקטוריון. גיבוש התיקון נערך בהתייעצות עם רשות ניירות ערך משרד המשפטים".
חוות-דעת נוספת נתבקשה מחודק לגבי אופן התשלום לקוברינסקי, שכן נראה כי קוברינסקי לא צפוי להיות עובד שכיר של הבנק, בדומה ליושבי ראש אחרים בבנקים. במקום זאת הוא יעמיד את שירותיו כיו"ר כנגד הוצאת חשבונית מס, מבלי שיתקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הבנק (כפי שמקובל במקרה של דירקטורים אך לא אצל נושאי משרה בכירים). יש לציין כי דירקטור מסוג נב"ת 301 אינו עובד שכיר של הבנק, ולכן כל עוד לא משתנים הכללים על קוברינסקי לקבל את שכרו בדרך זו.
בדיסקונט מפרטים כי מדובר בעלות שכר שנתית של 2.42 מיליון שקל בהתאם למגבלות שכר הבכירים בגופים פיננסיים. בנוסף, יקבל קוברינסקי סכומים נוספים של 371 אלף שקל "כתחליף לפיצויי פיטורים ולתגמולים ואובדן כושר עבודה וכנגד הפקדתם ע"י היו"ר בקופות", כך שהיקף התגמול השנתי הכולל שלו יסתכם בכ-2.8 מיליון שקל.
בדיסקונט מציינים כי על פי ייעוץ משפטי שקיבל הבנק, הפקדות לפיצויים ותגמולים כאמור לעיל, לא נכללות בהגדרת "תגמול" לצורך חישוב ההוצאה החזויה לעניין לחוק התגמול וכי מכל מקום, היקף התגמול השנתי בסך של 2.796 מיליון שקל (הכולל את התוספת בגין ההפקדות לפיצויים ותגמולים, כאמור) אינו עולה על התגמול המרבי שהאורגנים המוסמכים בבנק רשאים לאשר בהתאם לחוק התגמול.
בנוסף לתשלומים הנכללים בעלות שכרו, יהיה קוברינסקי זכאי לתנאים נוספים הכוללים, בין היתר, "העמדת רכב הולם", שיוחזק במלואו על ידי הבנק או החזר הוצאות בגין שימוש ברכב פרטי וכן הטבות ותנאים נוספות התחשב בתפקידו ול"החזר הוצאות סבירות" הקשורות במילוי תפקידו על פי המקובל בבנק, לרבות בגין נסיעות לחו"ל.