פרשת הצוללות / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
1. האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון?
הסוגיה המטרידה ביותר בפרשת הצוללות היא האפשרות שמניעים זרים הובילו את ראש הממשלה לאשר מכירת צוללות מגרמניה למצרים.
בסוף השבוע האחרון פרסם העיתונאי רביב דרוקר בחדשות 13 כי עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר, העיד במשטרה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא זה שאישר לגרמניה למכור צוללות למצרים. לפי הדיווח, גלעד העלה הסתייגויות ממכירת הצוללות למצרים ופנה ליועץ של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. בעדותו במשטרה סיפר גלעד כי היועץ, כריסטוף אויסגן, אמר כי נתניהו, שמכחיש את הדברים, הוא שאישר את המהלך.
כך או כך, אישור המכירה של הצוללות למצרים מרים כעת ראש ולא בפעם הראשונה.
במאי 2015, ביקר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בגרמניה ונפגש בין היתר עם הקנצלרית אנגלה מרקל. ריבלין הביע בפני מרקל דאגה מכוונתה של גרמניה למכור צוללות מתקדמות שמיוצרות על-ידי טיסנקרופ, גם למצרים, ושמע לראשונה שישראל היא זו שאישרה את המכירה.
בהמשך חשפו גם שר הביטחון והרמטכ"ל באותה התקופה, משה (בוגי) יעלון וגבי אשכנזי (שניהם ממפלגת כחול לבן), כי כלל לא ידעו על האישור שניתן לגרמנים, וכי הדבר נעשה בניגוד לעמדתם ועמדת מערכת הביטחון.
יעלון אף הגדיל לעשות ואמר: "פרשת הצוללות עלולה להגיע עד לכדי בגידה של נתניהו".
מה הקשר בין ישראל למכירת צוללות למצרים? ומדוע ראש הממשלה הישראלי נדרש בכלל לאשר עסקה כזו? מדובר בנוהג שהשתרש על רקע היחסים המיוחדים בין גרמניה וישראל. אישור של ראשי ממשלה ישראלים ניתן גם בעבר בעסקאות ביטחוניות למדינות שעשויה להיות להן התנגשות ביטחונית עם ישראל, אולם לא מדובר בפרוטוקול קבוע ומוסדר בחוק.
נתניהו כאמור מכחיש באופן עקבי את הדברים וטוען כי גרמניה כלל לא ביקשה את אישורו. בתגובה לפרסומים על עדות עמוס גלעד מסר כי "מדובר בניסיון-סרק נואש להנשים פרשה ששבקה חיים".
קרב הגרסאות:
2. עסקה שנויה במחלוקת
בשלהי 2016 נחתם ההסכם שעומד בבסיס הפרשה - רכישת שלוש צוללות דולפין מגרמניה ב-1.5 מיליארד אירו ועסקה נוספת להצטיידות בספינות הגנה על אסדות הגז ב-430 מיליון אירו הסכומים הללו מציבים את העסקה בצמרת העסקאות הביטחוניות בישראל, הגם ששליש ממנה מומן באמצעות מענק של ממשלת גרמניה. העסקה דומה בהיקפה לעסקת מטוסי החמקן ה-F-35, אלא שבשונה ממנה, רכש הצוללות והספינות מגרמניה מומן ברובו מתקציב המדינה ולא מכספי סיוע ביטחוני.
נקודת המחלוקת העיקרית בהקשר זה היא מספר הצוללות שישראל זקוקה לו. נציגי מערכת הביטחון ובראשם גבי אשכנזי (שהיה רמטכ"ל בתקופה הרלוונטית) טוענים כי עמדת מערכת הביטחון הייתה שדי לישראל ב-5 צוללות. לטענתם, גורמים מדיניים ובראשם נתניהו לחצו לרכישת צוללות נוספות, ואף התכוונו להגדיל את מספר הצוללות ל-9 בסך-הכול.
עסקאות רכש בסדרי גודל כאלה מאושרות על-ידי הקבינט הביטחוני לאחר היוועצות במערכת הביטחון. אשכנזי טוען כי הציג עמדה הפוכה לזו של נתניהו אך נדחה. נתניהו טוען שרכש הצוללות בהיקף זה היה הכרחי ואושר באופן תקין.
המשטרה טוענת כי מאחורי כל העסקה עמד מנגנון שבמסגרתו שורה של גורמים דחפו לסגירת העסקה על הגרמנים בתמורה לשוחד. המשטרה ממליצה להעמיד לדין בהקשר זה את אבריאל בר-יוסף, שהיה המשנה לראש המל"ל; אליעזר (מרום) צ'ייני, שהיה מפקד חיל הים; עו"ד דוד שמרון; דוד שרן; ושי ברוש.
3. במוקד - מיקי גנור
דמות מפתח בפרשה היא מיקי גנור, מי שהעוסק על-ידי יצרנית הצוללות הגרמנית טיסנקרופ כסוכן, פעל בעסקה כמתווך תמורת עמלה, הפך לעד מדינה ואמש ביקש לחזור בו. בתקופתו של גנור הושלמה העסקה עם הגרמנים, ועל-פי תחקירים בעיתונות הגרמנית, הוא קיבל עמלה של 11 מיליון אירו.
במסגרת עדותו המפורטת במשטרה, גנור סיפק לחוקרים עדויות על האופן שבו עבד לכאורה מנגנון השוחד וכיצד שיחד פקידי ציבור ומי שכיהנו בתפקידי מפתח ביטחוניים על מנת שיקדמו את העסקה. כעת טוען גנור כי לא שיחד איש. על-פי הערכות של גורמים משפטיים, סיבוב הפרסה של גנור נועד לסייע לו כספים מבנקים זרים, והוא איננו שומט את הקרקע מתחת לתיק הצוללות.
4. איפה הכסף - על המניות של נתניהו ובן-דודו האמריקאי
המשטרה סבורה כי שורה של גורמים הפיקו הטבה כספית מעסקת הצוללות וממליצה להגיש נגדם כתב אישום, אולם נגד נתניהו הודיע היועמ"ש כבר בתחילת החקירה כי איננו חשוד בפרשה. בימים האחרונים צצו פרטים חדשים שהציפו מחדש את השאלה - האם ייתכן שלנתניהו יכלה בכל זאת לצמוח טובת הנאה אישית מהעסקה?
ממידע שחשף נתניהו עצמו במסגרת בקשתו לקבל סיוע במימון הליכיו המשפטיים מאנשי העסקים הזרים ספנסר פרטרידג' ונתן מיליקובסקי (בן-דודו האמריקאי של נתניהו) עולה כי האחרון החזיק עד לפני שנתיים במניות חברת פלדה המשמשת כספק של חברת טיסנקרופ הגרמנית - יצרנית הצוללות. עוד התברר כי נתניהו עצמו היה בעל מניות מיעוט בחברה עד 2010, אז מכר את מניות המיעוט שלו לבן-דודו בכ-16 מיליון שקל. בתחילה טען נתניהו כי רכש את המניות בהיותו אזרח פרטי, ובהמשך שינה גרסה וטען כי עשה זאת בהיותו ראש אופוזיציה.
כך או כך, במשרד המשפטים בודקים בימים אלה את המידע, אולם עדיין לא התקבלה החלטה האם לפתוח בחקירה נגד נתניהו כדי לנסות ולהבין האם החזקת המניות בספקית של טיסנקרופ ייצרה לו אינטרס בקידום עסקת הצוללות עם החברה.
5. לאן הולכים מכאן?
המשטרה סיימה את חקירתה והמליצה על שורת כתבי אישום, והכדור עבר להכרעת הפרקליטות. אדם אחד נותר מחוץ לתמונה - ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם השבוע חזר נתניהו על כך שהפרקליטות והיועמ"ש קבעו שהוא לא חשוד, לא קשור ולא ידע כלום.
השאלה המרכזית היא האם ומדוע נתניהו נתן אור ירוק לגרמניה לספק צוללות למצרים, בניגוד להמלצת מערכת הביטחון. גם שינוי הגרסאות שלו בנוגע למניות שהחזיקו הוא ובן-דודו בחברת הפלדה לא ברור. בפרקליטות בודקים כעת אם לחזור לחקור את נתניהו.
ראש הממשלה נתניהו התייחס לנושא לאחרונה ואמר: "ביחס להשמצות האלה, אלה באמת השמצות מצוצות מהאצבע. אני לא קיבלתי אפילו שקל מעסקת הצוללות. הדבר הזה נבדק במסרקות ברזל על-ידי הפרקליטות ועל-ידי היועץ המשפטי לממשלה. הם קבעו חד-משמעית שאני לא חשוד בדבר, ושאין שום דבר במעשיי".
לוחות זמנים - פרשת הצוללות:
● בשנת 1999 מגיעה לישראל צוללת ראשונה שנבנית במספנה מגרמניה - אח"י דולפין, מבית היוצר של מספנת HDW שבעיר קיל.
● ביולי 2014 מתפרסם מטעם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לבניית ספינות להגנה על מתקני הגז. חברת טיסנקרופ נמנעה מלהשתתף במכרז שדורש צוללות של מעל 2,000 טון.
תנאי המכרז משתנים בחודשים שלאחר מכן, לצוללות של 1,800 טון, באופן שמאפשר לטיסנקרופ להתמודד.
● במאי 2015 נחתמה עסקה מול טיסנקרופ. כשליש מעלותן של 4 הספינות, כ-430 מיליון אירו, ממומן מתקציב הביטחון, והיתר מהתמלוגים ממאגרי הגז.
● בנובמבר 2016 העיתונאי רביב דרוקר חושף בתחקיר "המקור" חשדות לאי-סדרים ושחיתות לכאורה בהליכי רכישת כלי השיט והצוללות.
● בפברואר 2017 היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן מודיעים כי הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה של הפרשה.
● הפרקליטות חותמת ביולי 2017 על הסכם עד מדינה עם מיקי גנור, נציג טיסנקרופ בארץ. לפי ההסדר, גנור ירצה שנת מאסר בפועל, ישלם 10 מיליון שקל קנס וימסור עדות נגד שותפיו לכאורה לשחיתות.
● בנובמבר 2018 המשטרה סיימה את חקירת תיק 3000 עם המלצות חד-משמעיות לפרקליטות להעמיד לדין את שורת החשודים הבכירים שנחקרו. האדם היחיד שלגביו לא ניתנה המלצה על העמדה לדין פלילי הוא עו"ד יצחק מלכו, ששימש כיועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו.
● בפברואר-מרץ 2019 נחשף כי ראש הממשלה נתניהו החזיק עד נובמבר 2010, ביחד עם בן-דודו נתן מיליקובסקי, במניות חברת פלדה שעשתה עסקים עם טיסנקרופ, וכי נתניהו מכר את המניות במועד הזה למילקובסקי בחזרה תמורת 16 מיליון שקל
*** חזקת החפות. כל החשודים בתיק 3000 הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, והם בחזקת חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בדין. נתניהו עצמו לא נחקר כחשוד בתיק.