מני מזוז / צילום: אוריה תדמור
בית המשפט העליון דחה על הסף את העתירה שהוגשה נגד החלטת היועמ"ש אביחי מנדלבליט להשהות את העברת חומרי החקירה בפרשות הפליליות המתנהלות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - תיק 1000 (המתנות), תיק 2000 (מוזס-נתניהו) ותיק 4000 (בזק-וואלה) - לשאר החשודים בהן עד לאחר הבחירות.
השופטים מני מזוז, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון חזרו בהחלטתם על ההלכה שיצאה מבית המשפט העליון בעת האחרונה בעתירות רבות שהוגשו נגד רשויות האכיפה - ובהן העתירה להורות על חקירת נתניהו כחשוד בפרשת הצוללות, העתירות לפרסום הקלטות שיחות בין נתניהו לנוני מוזס ועוד - ולפיה אין להתערב בשיקול-הדעת הרחב של היועמ"ש ופרקליט המדינה, אלא במקרים חריגים.
"כידוע, מתחם שיקול-דעתן של רשויות התביעה באשר להחלטה על קיום הליכים פליליים וניהולם הוא רחב ביותר, ובהתאמה, מידת התערבותו של בית משפט זה בשיקול-דעתן האמור הוא מצומצם ביותר", כתבו השופטים והוסיפו: "המקרה שבפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות בשיקול-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ודי בכך כדי לדחות את העתירה. זאת, גם בהינתן העובדה כי בענייננו מדובר בשיקול-הדעת הנוגע להיבטים הפרוצדורליים של ההליך הפלילי".
ראש הממשלה נתניהו מתמודד בימים אלה עם ממצאיהן של 3 חקירות פליליות, בעניינן הוחלט להעמידו לדין בכפוף לשימוע - תיק 2000, שסובב סביב השיחות בין מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, לנתניהו; תיק 1000, שסובב סביב מתנות יקרות שקיבל נתניהו מבעלי הון, לכאורה בתמורה לסיועו להן במסגרת תפקידיו הציבוריים; ותיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), שכולל טענות להענקת הטבות רגולטוריות בתמורה לפרסומים חיוביים באתר וואלה. עוד הוחלט כי יועמדו לדין, בכפוף לשימוע, חשודים נוספים בפרשות אלה, בהם בעלי בזק, איש העסקים שאול אלוביץ; רעייתו, איריס אלוביץ; מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס; איש העסקים ארנון מילצ'ן; ואחרים.
במסגרת עתירת עמותת "חוזה חדש" התבקש בג"ץ להורות על ביטול החלטתו של היועמ"ש להיעתר בחיוב לבקשת נתניהו ולהשהות את מסירת ליבת חומרי החקירה בתיקים הקשורים לנתניהו לבאי-כוח כלל החשודים בפרשות אלה, לצורך מתן אפשרות להתכונן לשימוע בטרם החלטה בדבר העמדה לדין, וזאת עד לאחר מועד הבחירות. בית המשפט התבקש להורות על מסירה לאלתר של ליבת חומרי החקירה לבאי-כוח כלל החשודים בתיקים הידועים בכינויים "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", שבעניינם הוחלט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע.
לטענת העותרת - עמותה ציבורית אשר בין מטרותיה "לקיים פעילות מחאה נגד השחיתות השלטונית ולהגן על ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק" - החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה מהווה החלטה פסולה, בהיותה נסמכת על שיקולים זרים ופוגעת בשוויון בין חשודים, והיא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, בשל הפגיעה החמורה שהיא יוצרת באינטרס הציבורי.
מנגד טענו היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; ופרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי; כי יש לדחות את העתירה על הסף, וכי אין כל עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה.
עוד טענו גורמי האכיפה כי העותרת, עמותת "חוזה חדש", מתערבת ב"ריב לא לה", כאשר היא מבקשת לכאורה להגן על זכויותיהם של החשודים האחרים בפרשות בהן חשוד נתניהו.
בית המשפט העליון קיבל כאמור את עמדת גורמי האכיפה וקבע כי אין הצדקה להתערב בשיקול-דעתם. שופטי העליון ציינו כי התרשמו שהשיקולים ששקל היועץ המשפטי לממשלה בעת קבלת ההחלטה היו שיקולים מקצועיים, ובהם תכלית מסירתם של חומרי חקירה לחשודים בטרם קיומו של הליך שימוע, מידת ההשפעה שתהא לדחייה על המשך ניהולו של ההליך ושמירה על זכויות החשודים כולם לקיומו של הליך הוגן.
"אמנם תקינותו של הליך הבחירות, המצוי בלב המשטר הדמוקרטי, עשויה להצדיק הידרשות לעתירה המוגשת על-ידי עותר ציבורי, גם כאשר הוא אינו הנפגע הישיר. ואולם בנסיבות העניין, כאשר העותרת טוענת במפורש לפגיעה בזכויותיהם של החשודים הנוספים בפרשה, וכאשר אותם חשודים היו יכולים, לו חפצו בכך, לייצג עצמם בצורה מלאה וראויה יותר בפני בית משפט זה, אך בחרו שלא לעשות כן - נדמה כי אין צורך אמיתי בהתערבות שיפוטית בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה", כתבו השופטים.
את עמותת "חוזה חדש" ייצגו עו"ד יובל יועז ועו"ד דורון ברקת; היועמ"ש, פרקליט המדינה ופרקליטת מיסוי וכלכלה יוצגו על-ידי עו"ד ד"ר יובל רויטמן ועו"ד יונתן נד"ב מפרקליטות המדינה; וראש הממשלה בנימין נתניהו יוצג על-ידי עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין.
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וכל החשודים האחרים בתיקי ראש הממשלה מכחישים את המיוחס להם. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.