היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מפרסם הערב (ה'), 40 יום לפני הבחירות, את החלטתו הסופית והרשמית בתיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ההחלטה כפופה לשימוע: בתיק 1000 (תיק המתנות) החליט היועמ"ש להעמיד לדין את נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים. בתיק 2000 (תיק נתניהו-מוזס) יועמד נתניהו לדין גם כן במרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) יועמד נתניהו לדין בכפוף לשימוע בקבלת שוחד.
● לחצו כאן לקריאת ההמלצות המלאות
כמו כן החליט היועמ"ש להאשים במתן שוחד לנתניהו את שאול אלוביץ, בעל השליטה לשעבר בבזק ובאתר "וואלה", ואת רעייתו, איריס אלוביץ. בתיק 2000 יועמד לדין נוני מוזס המוציא לאור של "ידיעות אחרונות" בניסיון למתן שוחד, בכפוף לשימוע. התיק נגד ארנון מילצ'ן, שנחקר בתיק 1000 בחשד כי סיפק מתנות לנתניהו, נסגר.
● "מערכת יחסים אינטרסנטית של 'תן וקח'": החשדות בתיק 4000 נחשפים
● סיקור חיובי לנתניהו, סיקור שלילי לבנט וכחלון: החשדות בתיק 2000 נחשפים
● סיגרים ותכשיטים במאות אלפי שקלים מחברים: האישומים בתיק 1000 נחשפים
סיטואציה תקדימית
מדובר בסיטואציה תקדימית - לראשונה בתולדות מדינת ישראל, ראש ממשלה מכהן צפוי להיות מואשם, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד ובמרמה והפרת אמונים. לראשונה, מערכת בחירות תתנהל תחת הצל של כתב אישום פלילי. לראשונה, מתייחסת מערכת אכיפת החוק אל סיקור מוטה בתקשורת כאל תמורה שיכולה להיחשב כקבלת שוחד.
המשמעות היא שהפרקליטות שמייצגת את מדינת ישראל תנהל משפט פלילי נגד ראש ממשלת ישראל נתניהו, בניסיון להוכיח כי הוא אשם בשורה של עבירות שחיתות. זאת, אלא אם נתניהו וסנגוריו יצליחו לשנות את רוע הגזירה במסגרת הליך השימוע שייערך לנתניהו בפני היועמ"ש ובכירי הפרקליטות בעוד כמה חודשים.
נזכיר כי במרכז תיק 4000 עומד החשד כי נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות בשווי-עתק לטובת קבוצת בזק, בתמורה לכך ששאול אלוביץ, בעל השליטה לשעבר בבזק ושל אתר החדשות וואלה, דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו. חשודים נוספים שנחקרו בתיק הזה הם איריס אלוביץ, רעייתו של שאול; בנם אור; סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר; איש העסקים זאב רובינשטיין; ועמיקם שורר, שהיה בכיר בבזק.
ממצאי החקירה העלו כי ראש הממשלה פעל לקידום ענייניו של אלוביץ בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-yes תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה.
מממצאי החקירה העלו בנוסף כי בין השנים 2012-2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך ולעתים אף יומיומי בתכנים שפורסמו על-ידי אתר החדשות וואלה, וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים), וזאת תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם שאול ואיריס אלוביץ.
לפי החשד, התערבות ראש הממשלה ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר וואלה נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה.
עוד עלה מן הממצאים כי בני הזוג אלוביץ השפיעו על הפרסומים באתר וואלה, וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של ראש הממשלה לטובת שאול אלוביץ וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל, ובעל השליטה בה בפרט.
תיק 2000 הוא אולי המורכב ביותר מבחינה משפטית מבין שלושת התיקים. נזכיר כי לפי ממצאי החקירה, כפי שמסרה המשטרה בסיכומיה בפברואר 2018, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים, קיימו נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם.
במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו באמצעות סיקור חיובי ואוהד ב"ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של נתניהו למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על-ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום".
לפי החשדות, כפי שעלו מן ההקלטות שבוצעו לכמה שיחות שניהלו נתניהו ומוזס, השניים דנו במספר כיווני פעולה: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום", צמצום תפוצת העיתון וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע שלו. זאת, בנוסף לפעולות שעשה נתניהו כדי לתווך בין מוזס לבין בעלי הון לרכישת "ידיעות אחרונות".
אחד הקשיים בניתוח המשפטי של תיק 2000 מבחינת היועמ"ש היה שה"דיל" המושחת לכאורה שעליו דיברו נתניהו ומוזס לא מומש, או מומש חלקית.
בתיק 1000 נחקר החשד כי איש העסקים ארנון מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לראש הממשלה נתניהו ולמשפחתו בשווי של אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן, נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך עבור רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. בסך-הכול מדובר, על-פי המשטרה, ב-750 אלף שקל שקיבל נתניהו בין השנים 2006-2017. המשטרה המליצה להעמיד לדין את נתניהו ומילצ'ן על קבלת ומתן שוחד. בנוסף, נטען כי איש העסקים ג'יימס פאקר העניק לנתניהו הטבות דומות בהיקף של 250 אלף שקל.
על-פי המשטרה, נתניהו פעל עבור מילצ'ן בשורה של נושאים נוספים הנוגעים לשוק התקשורת, פעל כדי לסייע לו לקדם השקעה בערוץ 2 וניסה לסייע לו לקדם מיזם מסחרי בהשתתפות קונצרן טאטא ההודי.
תהליך העבודה
ההחלטה של היועמ"ש בתיקי נתניהו התקבלה לאחר שבחודש שעבר הסתיימה סדרת הדיונים האינטנסיביים בפרקליטות שנמשכה מספר שבועות בהשתתפות פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; המשנים ליועמ"ש, עורכי הדין עמית מררי ורז נזרי; המשנים לפרקליט לעניינים פליליים ולתפקידים מיוחדים; מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות וסגניתו; פרקליט מחוז חיפה; והפרקליטים שליוו את כל אחד משלושת התיקים.
הצוות בפרקליטות שבחן את תיקי נתניהו, כפי שנחשף ב"גלובס", כלל בסך-הכול 23 פרקליטים. הבסיס ונקודת המוצא לעבודת הצוות, "הניירות שהיו מונחים על השולחן", היו חוות-הדעת המפורטות והמנומקות שהכינו הפרקליטים שמלווים את תיקי נתניהו בראשות עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).
חוות-דעת שמשתרעות על פני 800 עמודים ומצביעות באופן חד-משמעי על הצורך בהעמדתו לדין פלילי של ראש הממשלה בגין שוחד בשלושת התיקים. שכן על-פי אותן חוות-דעת, נתניהו פעל בשחיתות ביחסיו עם מילצ'ן, מוזס ואלוביץ, העדיף את האינטרסים הפרטיים שלו על פני האינטרס הציבורי, הפר את אמון הציבור ומעל בשליחותו הציבורית.
מרגע שהסתיימה עבודת צוות 23 הפרקליטים, ישבו היועמ"ש ועוזריו הבכירים, פרקליט המדינה, פרקליטת מיסוי וכלכלה וגיבשו את חוות-הדעת הסופית - טיוטת כתב האישום נגד נתניהו והחשודים הנוספים.
בדרך היה צריך מנדלבליט לקבל הכרעה סופית בכל תיק, בשאלת גורלו של כל חשוד, בכל סעיף אישום, וכמובן לקבוע מה מהררי המידע שנאסף ונותח חייב להופיע בהחלטה שפורסמה היום.
משקל רב נתן היועמ"ש לעמדות של פרקליט המדינה, ע"ד שי ניצן; המשנה שלו לעניינים פליליים, עמית מררי, שני האנשים הדומיננטיים הנוספים הם המשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי; והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר.
מתוקף המשימה שהוטלה עליה, אבל גם מתוקף מעמדה וההערכה אליה, גם עו"ד ליאת בן-ארי הייתה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתהליך הזה. כפרקליטה שליוותה מקרוב את חקירות נתניהו ושאר החשודים היא מכירה את הראיות אולי טוב מכולם, ומנדלבליט מתחשב בעמדתה הנחרצת להאשים את נתניהו בשוחד בשלושת התיקים.
ראש הממשלה ואנשיו הרבו לתקוף לאחרונה את היועמ"ש בטענה כי הוא האיץ את הטיפול בתיקים כדי לסיימם מהר. על הרקע הזה צריך לזכור שהתהליך שעומד להגיע להכרעה אצל היועמ"ש בקרוב החל למעשה לפני יותר משנתיים וחצי.
ב-10 ביולי 2016 הודיע היועמ"ש על החלטתו לפתוח בהליך של "בדיקה מקדימה" לגבי התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו. כעבור חצי שנה, בדצמבר 2016 הפכה המקדימה לחקירה פלילית של המשטרה, ונתניהו הפך לחשוד בשני תיקים המכונים: "תיק 1000" (פרשת טובות ההנאה מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר) ו"תיק 2000" (פרשת השיחות המוקלטות של נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס). בפברואר 2018 החליט היועמ"ש להורות על חקירת ראש הממשלה כחשוד גם בתיק "4000" (פרשת מערכת התן וקח של נתניהו עם שאול אלוביץ, הבעלים של קבוצת בזק ושל אתר וואלה).
המשטרה סיימה את חקירות שני התיקים הראשונים בפברואר 2018, עם המלצה להעמיד לדין את נתניהו בגין שוחד. חקירת תיק 4000 של המשטרה ורשות ניירות ערך הסתיימה ב-2 בדצמבר 2018. גם הפעם המליצו רשויות החקירה להעמיד לדין את נתניהו בגין שוחד. באותו היום פרש מפכ"ל המשטרה הקודם, רוני אלשיך, והוא זכה לביקורת על עיתוי פרסום ההמלצות.
נתניהו מיוצג על-ידי עורכי הדין נבות תל-צור, פנחס רובין, טל שפירא, אריאל כפרי, עמית חדד והשופט בדימוס עודד מודריק.
עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את נוני מוזס, מסרו: "נוני מוזס לא הציע שוחד לנתניהו. פרשנות זו לשיח שהתקיים ביניהם היא שגויה, ואינה תואמת את התמונה העובדתית והנורמטיבית, בוודאי במצב שאין טענת שוחד כלפי נתניהו. ראיה מלאה של המציאות ושל השיח המורכב שהתקיים בין השניים, כפי שנציג בפני היועץ המשפטי בשימוע, לא רק שאינה תומכת בפרשנות פלילית, אלא עומדת בסתירה לפרשנות כזאת. לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות ועובדתיות חזקות, ואנו מאמינים שלאחר הליך השימוע - התיק נגדו ייסגר, ויתברר כי הוא לא עבר עבירה פלילית. ככלל, יחסים בין תקשורת לאנשי ציבור, לרבות פוליטיקאים, הם אבן-יסוד במדינה דמוקרטית. ניסיון לצבוע מערכת יחסים כזאת, מורכבת ומסובכת ככל שתהיה, בצבעים פליליים - הוא בעייתי ומסוכן. מאז שפרצה הפרשה, נמנע נוני מוזס מלהתייחס לנושאים שעלו בחקירה, וכך יעשה גם בשלב זה".
פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ, ז'ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נועה פירר ותאיר בן שושן ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות', מסרו: "קיבלנו את הודעת הזימון לשימוע, נלמד אותה ואת מלוא חומר החקירה ונשקול את המשך צעדינו. אנו משוכנעים שלא נפל פגם בהתנהלותם של שאול ואיריס אלוביץ".
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה נתניהו, מסר: "כשאנחנו נסיים לעבור על כתב האישום, לא ישאר ממנו זכר. לא ישאר ממנו שום דבר"
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אנשי העסקים ארנון (נוני) מוזס, שאול אלוביץ, איריס אלוביץ ויתר החשודים מצויים בשלבים מקדמיים. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, הם עומדים בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.