גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצד השני של המטבע: מבט אחר על סיום הצמצום הכמותי

הודעת הבנק המרכזי של ארה"ב על סיום תהליך הצמצום הכמותי נתפסת בידי רבים ככניעה ללחצי שוק ההון והפוליטיקאים ● אולם התמונה מורכבת בהרבה – שיקולי הפד קשורים גם להשלכות רגולציית באזל 3 על דרישות הנזילות של הבנקים ● המשמעות היא כי חזרה לגודל המאזן המקורי אינה ישימה

פעיל בשוק צופה ביו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס - BRENDAN MCDERMID
פעיל בשוק צופה ביו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס - BRENDAN MCDERMID

ביום רביעי שעבר הודיע הבנק המרכזי של ארה"ב (פדרל ריזרב - פד) שתהליך "הצמצום הכמותי" יסתיים כבר בספטמבר הקרוב. החל ממאי, יירד קצב הצמצום החודשי של מאזן הפד - מ-30 מיליארד דולר בחודש ל-15 מיליארד דולר בלבד, עד לעצירת התהליך לחלוטין חמישה חודשים לאחר מכן. אז, מאזן הפד יתייצב על מעט יותר מ-3.5 טריליון דולר, פי ארבעה מגודלו טרם המשבר.

הודעה זו, כמו גם התבטאות מקדימה בסוף ינואר של יו"ר הפד, ג'רום פאואל, לפיה תהליך הצמצום הכמותי יסתיים השנה - נתפסות בידי רבים כהתקפלות של הבנק המרכזי בפני לחץ שוק ההון והפוליטיקאים האמריקאים. לדעתם, היא משקפת היעדר יכולת של הפד לגמול את הכלכלה מהתמריצים ומהריבית הנמוכה, כמו גם צורך בסיוע מוניטרי מתמשך לכלכלה האמריקאית הנחלשת.

במאמר זה אנסה להסביר שהתמונה העומדת בפני הפד מורכבת בהרבה. שיקולי הפד בצמצום הכמותי וקביעת גודל מאזנו, אינם נוגעים רק למצב השווקים והכלכלה, אלא קשורים במידה רבה לרגולציה הפיננסית שהוחלה על הבנקים במסגרת באזל 3 והגדילה מהותית את היקף הנזילות הדרוש להם.

צד ההתחייבויות במאזן הפדרל ריזרב

השיח בנושא ההרחבה הכמותית עוסק כמעט לחלוטין בצד הנכסים - באופן בו רכישת הנכסים והגדלת מאזן הפד משפיעה על המחירים בשווקים. ברם, על מנת להבין את מהלכי הפד בצמצום הכמותי חשוב לנתח גם את צד ההתחייבויות שלו.

זאת, משום שבעוד שבימי משבר הצורך לרכוש נכסים עלול להתעורר לשם תמיכה בשווקים ובמערכת הפיננסית וכן לצורך ויסות הריביות - בימי שגרה יחסית, בהם אנו מצויים כיום, גודל המאזן של בנק מרכזי מוכתב במידה רבה מהצרכים בצד ההתחייבויות.

התחייבויות הבנק המרכזי מורכבות משני רכיבים עיקריים. ראשית, מטבעות ושטרות בידי הציבור, ושנית, הרזרבות של הבנקים המסחריים בבנק המרכזי, שהינן היתרות הכספיות שהבנקים מחזיקים בחשבונותיהם בבנק המרכזי. נתמקד באחרונות, המהותיות בהרבה לענייננו.

ההרחבה הכמותית של הפד הובילה לזינוק אדיר ברזרבות הבנקים המסחריים המופקדות בו. מרמה ממוצעת של כ-9 מיליארד דולר ב-2007, הרזרבות זינקו יותר מפי 300 - ל-2.82 טריליון דולר בשיא באוקטובר 2014. מאז, בין היתר לאור הצמצום הכמותי, הרזרבות הללו ירדו ביותר מטריליון דולר, לכ-1.6 טריליון דולר כיום. עדיין, היקף זה גבוה פי 200 משהיה טרם המשבר.

מה מסביר את הצורך של הבנקים בארה"ב ביתרות רזרבה כה גדולות בהשוואה לעבר?

רזרבות הבנקים זינקו

רגולציה חדשה - וצורך מוגבר בנזילות

טרם המשבר, בנקים החזיקו נזילות בהיקפים נמוכים. בפרט, הם החזיקו מזומנים וכנגדם יתרות רזרבה בבנק המרכזי בהיקף שאפשר להם לעמוד בדרישות המינימום של "יחס הרזרבה", ובתשלומים שוטפים בסבבי הסליקה בין הבנקים. כל סכום מעבר למינימום הנדרש נחשב לחוסר יעילות, הפוגע בתשואה על ההון.

בנקים רבים הסתמכו יתר על המידה על מימון קצר טווח בשווקים ומבנקים אחרים - הם הניחו שיוכלו לגייס נזילות תמיד ובקלות. לפיכך, הבנקים פעלו בסיכון נזילות גבוה במיוחד, שהיווה גורם מרכזי להתפתחות המשבר.

ואכן, כאשר השווקים קפאו והמימון חדל לזרום, רבים מהם סבלו ממצוקות נזילות חריפות שאיימו להוביל להתמוטטותם. הדוגמה המובהקת ביותר היא קריסתו המהדהדת של ליהמן ברדרס בספטמבר 2008, כתוצאה ממחסור בנזילות.

כלקח מהמשבר, רגולציית באזל 3 השיתה על הבנקים יחסי נזילות חדשים: יחס הנזילות המזערי (LCR - Liquidity Coverage Ratio) ויחס המימון היציב (Net Stable Funding Ratio - NSFR).

מבין שני יחסי הנזילות, המשמעותי להבנת התנהגות הבנקים כיום הוא ה-LCR. במסגרתו, בנקים נדרשים להחזיק נכסים נזילים איכותיים בהיקף המספיק כדי לעמוד בתזרימים היוצאים במשך 30 ימים תחת הנחות המשקפות תרחיש משבר.

נכסים נזילים איכותיים מוגדרים בעיקר כמזומנים, אג"ח ממשלתיות ואג"ח נוספות בדירוג גבוה וסיכון נמוך (בכפוף להפחתת ערך הנזילות ככל שהסיכון במכשיר גבוה יותר).

לפיכך, האופן בו בנקים מנהלים את הנזילות שלהם השתנה מהותית. בפרט, היקף האמצעים הנזילים שמחזיקים הבנקים עלה דרמטית ביחס לרמות ששררו לפני המשבר - עד לכ-15% עד 20% מנכסיהם. משום שמזומנים מהווים את האמצעי הנזיל והאיכותי ביותר - היקפם עלה באופן משמעותי במיוחד. כנגדם, הבנקים בארה"ב מחזיקים בעיקר רזרבות בפד, העומדות כיום כנגד 40% מהנכסים הנזילים שלהם.

רכישת נכסים מסיבית

השאלה הקריטית: כמה רזרבות צריך?

בטווח הארוך, מהו היקף הרזרבות הדרוש לבנקים על מנת לעמוד בדרישות הנזילות? לשאלה זו חשיבות קריטית לאומדן גודל המאזן הסופי של הפד, אך התשובה אינה חד משמעית.

ועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC) בעצמה אומרת שבכוונתה לבחון את הנושא בעתיד על רקע השינויים במאזן הפד ובתנאי השוק.

מספר אתגרים משמעותיים מעיבים על היכולת לאמוד את היקף הרזרבות הדרוש. ראשית, סקר שביצע הפד בקיץ 2018 מלמד שקיימת שונות רבה בקרב הבנקים בהערכת היקף הרזרבות שיידרשו בעתיד. אמנם כל המשתתפים סברו שהיקף הרזרבות הנוכחי צפוי לרדת דרמטית, אך ההערכות נעו בטווח רחב, שבין 400 מיליארד דולר ליותר מכפול מכך.

שנית, קיים שוני רב בין הבנקים בנוגע לניהול הנזילות. ניתוח הבנקים הגדולים בארה"ב מראה שאין "בנק מייצג" מבחינת הרכב הנכסים שלו - גם בבנקים המחזיקים היקף דומה של "נכסים נזילים" לצורכי LCR, ישנם פערים אדירים בהרכב הנכסים, ובפרט בהיקף המזומנים המוחזקים כנגד רזרבות, לעומת אג"ח ממשלתיות ונכסים נזילים אחרים שאינם עומדים כנגד רזרבות. לפיכך, קיים שוני מהותי בכמות הרזרבות שהבנקים הגדולים מחזיקים בבנק המרכזי, ובהתאם, לא ניתן לקבוע מדיניות רזרבות אחידה שתתאים לכל הבנקים.

שלישית, הצמצום הכמותי בעצמו משפיע על התנהגות הבנקים ועל התאמת הנכסים הנזילים שלהם. כך, אם הבנק המרכזי מוכר החזקות באג"ח ממשלתיות ומנגד מצמצם את יתרות הרזרבות של הבנקים בצד ההתחייבויות שלו, אזי הבנקים יכולים "לבוא בנעליו" ולרכוש אג"ח ממשלתיות, המוכרות לצורכי LCR כנכס נזיל באופן שווה. כלומר, ניתן לצמצם דרמטית את היקף הרזרבות בבנק המרכזי מבלי לפגוע ב- LCR בבנקים, כל עוד הבנקים אכן ירכשו אג"ח ממשלתיות במקום. ברם, קשה להעריך עד כמה הבנקים יעדיפו להחזיק אג"ח ממשלתיות חלף רזרבות והדבר תלוי במשתנים רבים, בראשם תנאי השוק.

הרמזים שהיו לפני שהדברים נאמרו במפורש

הנה כי כן, ניהול מאזן הבנק המרכזי קשור בטבורו להיקף הרזרבות של הבנקים. לכן, גם אם היה רוצה הפד לשוב לגודל מאזן דומה לזה שלפני ימי המשבר, הדבר לא היה אפשרי משיקולי יציבות ונזילות הבנקים.

מסקנה חשובה נוספת היא שכדי להבין את צעדיו של הפד יש לנתח לא רק את פעולותיו בצד הנכסים, אלא גם בצד ההתחייבויות.

לצורך כך, כדאי להתמקד במסרים שמעביר הפד בנושאים הנוגעים לניהול משטר הריביות ורמות הנזילות בבנקים. מסרים כאלה בישרו על הצפי להפסקת ההרחבה הכמותית עוד טרם הדבר נאמר במפורש.

לדוגמה, בתחילת השנה הודיעה ועדת השוק הפתוח של הפד שבכוונתה להמשיך לפעול במשטר של "רזרבות רבות", בדומה למצב כיום, ובשונה מהמצב טרם המשבר. משמעות ההצהרה היא שבכוונת הבנק המרכזי לשמר יתרות נזילות גבוהות שהבנקים מחזיקים אצלו, ובהתאם גם שהמאזן העתידי יהיה גדול בהרבה מכפי ששרר טרם המשבר.

בנוסף, בנאומי בכירים בפד נאמר שיימשך ניהול הריבית ב"גישת הרצפה". כלומר, הפד ימשיך לפעול באמצעות ריבית מינימום להפקדת רזרבות בבנק המרכזי (בטווח ריבית היעד של הפד), ולא ישוב ל"פרוזדור ריביות", שהיה נהוג לפני המשבר, בו נקבעה גם ריבית מרבית להלוואות מהפד. הנימוק לכך הוא שכאשר יתרות הנזילות של הבנקים הן כה גבוהות, הלוואות מהפד ממילא כמעט אינן נדרשות - ואין משמעות לקביעת ריבית תקרה שכזו, כך ש"פרוזדור הריביות" אינו רלוונטי.

לצד האתגרים המורכבים, מגיע לפד קרדיט

בשולי הדברים, ברצוני להתייחס לעמדות המתפרסמות מעת לעת בעיתונות, הרואות בפד כמי שאיבד את השליטה בשוקי ההון והאשראי בארה"ב. חלק מהפרסומים אפוקליפטיים במיוחד, ומגיעים לכדי נבואות זעם באשר לקריסת הכלכלה והכסף כפי שאנו מכירים אותו.

לדעתי, ראוי לקיים דיון בשאלת ההשלכות ארוכות הטווח של הריבית הנמוכה בעשור האחרון. בנוסף, בהחלט יש מקום לטיעונים אודות הסיכונים שעלולים לנבוע מההרחבה הדרמטית של היצע הכסף והאשראי.

ברם, אני סבור שמרבית הפרסומים מתעלמים מהתפתחויות הקשורות לצד ההתחייבויות במאזן הפד, על אף שכאמור יש להן תפקיד מרכזי בצעדי הפד, ובכך השפעה רבה על המערכת הבנקאית והפיננסית.

הצגת הפד כמי שאינו מסוגל לשוב לגודל המאזן הקודם בשל "התמכרות" השווקים לריביות נמוכות, מתעלמת מכך שמאזנו הגדול מספק מענה לצורכי הנזילות הגדולים בהרבה של הבנקים בעידן באזל 3.

מעבר לכך, מסקנה כי התמכרות זו גוררת בהכרח שהמערכת הפיננסית שברירית מבעבר, מתעלמת מהיתרונות הגלומים בעלייה העצומה בנזילות הבנקים. כתוצאה ממנה, במובנים רבים המערכת הפיננסית יציבה בהרבה משהייתה טרם המשבר.

בנוסף, טענות לפיהן הגידול בכמות הכסף יוצר סיכונים להתפרצות אינפלציה בעתיד, מתעלמות מכך שמרבית הגידול מוחזק כנזילות "נעולה" בבנקים לצרכים רגולטוריים באמצעות רזרבות בבנק המרכזי, ואינו "זורם" לידי הציבור. כך, כמות השטרות והמטבעות בידי הציבור גדלה בעשור האחרון פי 2 בלבד, מ-800 מיליארד דולר ל-1.6 טריליון דולר. גידול זה אמנם גבוה משיעור צמיחת הכלכלה באותה תקופה, אך עדיין זניח לעומת הגידול ברזרבות הבנקים. לדעתי, הדבר מהווה הסבר מרכזי להיעדר האינפלציה בכלכלה הריאלית, שרבים חששו שההרחבה הכמותית תביא לה.

להערכתי, המצב הכלכלי הנוכחי וניהול הכסף בארה"ב רחוקים מלשקף "ארמגדון פיננסי" בהתהוות. לצד האתגרים המורכבים שעודם עומדים בפני הפד, ראוי להעניק לו קרדיט על ניהול מוצלח של המשבר הפיננסי וגיבוש אסטרטגיה ליציאה ממנו.  

הכותב הוא שותף ב-PwC ישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"