מיקי גנור בבית המשפט / צילום: כדיה לוי
היחס הנוקשה שמגלות הפרקליטות והמשטרה כלפי מיקי גנור, עד המדינה בתיק הצוללות, שחזר בו מהגרסה שמסר במסגרת ההסכם שנחתם עמו, אינו מקרי. מדובר ביחס שנובע, בין היתר, מגישה של "יראו וייראו". ומי שאמור "לראות ולהתיירא" הם בעיקר שלושת עדי המדינה בתיקי ראש הממשלה נתניהו - שלמה פילבר, ניר חפץ וארי הרו. בפרקליטות בכלל, ובפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) שמובילה את ניהול התיקים, בפרט, מאוד לא רוצים להיתקל שוב בסיטואציה דומה לזו של גנור, שבה עד מדינה מרכזי באחד מתיקי הדגל הללו חוזר בו מגרסתו המפלילה או משנה אותה.
עיקר החשש בקרב הרשויות הוא מהתנהגותו של שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שהיה איש אמונו של נתניהו והפך לעד מדינה בתיק 4000. לפני כמה חודשים פורסם כי פילבר עשה "לייק" לידיעה שפורסמה באתר בשם "טלקום ניוז", שכותרתה הייתה ש"מסמכי בזק-yes מוכיחים: תפירת תיק". היה מי שהעניק משמעות מרחיקת לכת לאותה לחיצה על כפתור ה"לייק" של פילבר. לפי מה שנראה היום, פילבר לא שם. בסך-הכול ניתן לומר שהוא דבק בגרסה המפלילה שמסר במסגרת הסכם עד המדינה עמו ומוכן להעיד בבית המשפט נגד נתניהו, אם יידרש לכך. אבל הדברים אצל פילבר עלולים להשתנות, ובפרקליטות לא רוצים לקחת את הסיכון.
בוועידת "גלובס" בשנה שעברה נשא פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, את "נאום עדי המדינה", והזהיר כי "יידע כל מי שעומד לבצע עבירה - לעולם לא תוכלו לסמוך על איש משותפיכם, עוזריכם או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים". בפרפרזה על דברי ניצן, אפשר לומר כי ביחס הנוקשה של הפרקליטות למיקי גנור, היא מזהירה כל עד מדינה שעליו לדעת כי אם הוא יחליט לחזור בו מהעדות שמסר או לשנות את גרסתו, המדינה תדע לבוא עמו חשבון.
וכך, גנור ישב במעצר במשך ימים ארוכים לבקשת המשטרה והפרקליטות, שנימקו את הבקשות בעילה השגרתית של חשש מפני שיבוש מהלכי חקירה. זאת, אף שטענת השיבוש היא מעט תמוהה, על רקע העובדה שלו גנור היה רוצה לשבש את החקירה, הוא לכאורה יכול היה לעשות את זה במשך החודשים הארוכים שקדמו להחלטתו לחזור בו מהגרסה הקודמת.
גנור זכה גם ליחס נוקשה מצד חוקרי היחידה לחקירת פשיעה כלכלית שאמונים על ניהול חקירת תיק הצוללות. בין היתר הוא ספג צעקות וצרחות של החוקרים עליו. כל זה לא אומר שגנור הוא תמים. גנור הוא לגמרי "האיש הרע" בסיפור הזה, והפרקליטים והחוקרים הם האנשים הטובים שעושים לילות כימים למיגור השחיתות הציבורית. ועם זאת, גם בחקירות ובהליכי מעצר צריכה להיות מידתיות, וגם הרשויות צריכות להיות נתונות לביקורת.
אין להתפלא אם כן שהשופטים שדנו בבקשות להאריך את מעצרו של גנור, היו חלוקים ביניהם. נשיאת בית המשפט השלום בראשון-לציון, עינת רון, "התיישרה" עם עמדת הפרקליטות והמשטרה והאריכה את מעצרו של גנור פעמיים - ואילו שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, נאוה בכור, סברה כי אין סיבה להמשיך במעצרו של גנור, וכי ניתן לשחררו לחלופת מעצר. כאשר הגיעה סוגיית המעצר לבית המשפט העליון, קיבל השופט מני מזוז, היועמ"ש לשעבר, את גישת הפרקליטות, שלפיה היה חשש ממשי לשיבוש עתידי של החקירה מצד גנור.
שלשום (ג'), בין היתר על רקע העובדה שגנור החל לשתוק בחקירתו, הוחלט בפרקליטות להתיר את הרסן ולאפשר את שחרורו למעצר-בית בתנאים מגבילים. זה כמובן לא אומר שגנור יכול להתרווח בכורסה בהנאה. הסכם עד המדינה עמו צפוי להיות מבוטל, והמשתמע מכך הוא שהמחיר שהוא ישלם על מעשים וכוונות שבהם הודה, ואז חזר בו, יהיה גבוה.
לגנור יש סיכוי קטן מאוד לשכנע באותנטיות של החלטתו לחזור בו מהגרסה המפורטת שמסר במשך יותר מחודש כשהפך לעד מדינה. הוא צריך יהיה לשכנע את גורמי אכיפת החוק שעשרות מיליוני השקלים שהועברו בין הגורמים שהיו מעורבים בהליכי רכש הצוללות וכלי השיט היו שכר עבודה - ולא כספי שוחד, כפי שמסר במקור.
גנור טוען כי גרסתו הקודמת ניתנה בעקבות הלחץ העצום שהופעל עליו בחקירה בעת שהיה נתון במעצר ב-2017. אולי זה זמן מתאים להזכיר את מה שאמר גנור לסנגוריו באותה תקופה, עורכי הדין אלי זהר ואילן סופר. בראיון שערכנו עמו ב-22 ביוני 2018, עו"ד סופר סיפר על המפגש הראשון בין הסנגורים לבין גנור. "כשנפגשנו לראשונה עם מיקי גנור", תיאר סופר, "הוא ביקש מאיתנו לא לומר דבר אלא רק להקשיב לו. 'תנו לי לספר לכם את הסיפור שלא סיפרתי לאיש מעולם'. ואז הוא סיפר סיפור שגרם ללסת שלי להישמט, ולא במובן המטאפורי. גנור גולל במשך שעתיים וחצי את הסיפור הזה, ונעתקה נשימתנו".
וסופר המשיך: "גנור סיפר לנו על כל תהליך רכש כלי השיט של צה"ל ומשרד הביטחון, בסכומים של מאות מיליוני דולרים. רכש שהיה בעייתי ביותר, ושהיה נתון להשפעות ולמניפולציות זרות... הוא סיפר את זה בצורה מאוד מפורטת, והיה לנו ברור שהוא דובר אמת. אלי זהר ואני אמרנו זה לזה, שיהיה לנו קשה לחיות עם הידיעה שהסיפור הזה ייקבר ויישאר בידיעתנו בלבד. חשבנו שמבחינה ציבורית זה סיפור חשוב מאוד שיסופר". עכשיו גנור, שהחליף סנגורים ומיוצג על-ידי עורכי הדין בעז בן-צור ומאיר ארנפלד, יצטרך להוכיח שהוא שיקר גם לסנגוריו הקודמים.
מהפרקליטות נמסר: "כל ההחלטות בנוגע לחידוש החקירה נגד מיקי גנור והפעולות שננקטו בשל חזרתו מהגרסה שמסר, התקבלו אך ורק משיקולים מקצועיים ובהתאם לצורכי החקירה. הליכי המעצר נבחנו בשלוש ערכאות שיפוטיות. בית המשפט העליון קיבל את עמדת רשויות האכיפה במלואה וקבע כי המעצר נדרש לצורכי חקירה בשל חשש ממשי לשיבוש. אף ההחלטה על קיצור תקופת המעצר והמעבר למעצר-בית היא תולדה של בחינה מקצועית בלבד ולא כל שיקול אחר".