גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעל מיליארד שקל: הרווח הפנטסטי של יועצי הבנקים מההסתבכות בארה"ב

עורכי הדין ורואי החשבון הם המרוויחים הגדולים מהסתבכות בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות בחקירה בארה"ב ● הרשויות האמריקאיות מטילות את עלות פעולות החקירה על הבנקים, והם נאלצים לשכור בעלי מקצוע שיכינו את מסד הנתונים הענק על הלקוחות ופעולותיהם במשך 15 שנה ● בדיקת "גלובס"

עו"ד פיני רובין, מייצג את בנק הפועלים / צילום: איל יצהר
עו"ד פיני רובין, מייצג את בנק הפועלים / צילום: איל יצהר

1,200,000,000 (מיליארד ומאתיים מיליון) שקל. זה לא הקנס ששילמו הבנקים הישראלים לרשויות האמריקאיות, אלא אלה רק ההוצאות המשפטיות של בנק הפועלים, לאומי ומזרחי-טפחות בגין החקירה בארה"ב.

בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות הסתבכו בשנים האחרונות עם חקירה מורכבת מול הרשויות בארה"ב, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. לאומי סיים עם הפרשה לפני יותר מ-4 שנים בקנס של 400 מיליון דולר; מזרחי-טפחות הגיע להסדר בחודש שעבר אחרי 5 שנות חקירה ועם קנס של 195 מיליון דולר; ואילו בנק הפועלים עדיין מסובך בחקירה - הפריש עד כה מעל ל-600 מיליון דולר, והמילה האחרונה עדיין לא נאמרה.

את הכותרות תופס גובה הקנסות העצום. אלא שהסיפור הלא פחות מעניין הוא ההוצאות האדירות ליועצים שליוו את הבנקים בחקירות, ושאפשר להגדיר אותם כמרוויחים הגדולים מהסתבכות הבנקים הישראליים עם הרשויות בארה"ב.

מבדיקת "גלובס" עולה כי שלושת הבנקים הישראלים שילמו סכום בלתי נתפס של יותר מ-1.2 מיליארד שקל לעורכי הדין ורואי החשבון שליוו אותם בחקירה, ומכיוון שבנק הפועלים עדיין לא סיים עם החקירה, גם סכום עוד ילך ויתפח.

אז איך מגיעים לסכומים אסטרונומיים שכאלה? חשוב להדגיש כי עיקר הסכום כלל לא נוגע לייצוג המשפטי של הבנקים. למעשה לפי שיטת הפעולה של הרשויות בארה"ב, מי שנושא בעלות פעולות החקירה הם התאגידים עצמם.

העלויות המשפטיות של הבנקים בגין החקירה

הבנקים חוקרים את עצמם

כלומר, משרד המשפטים האמריקאי לא מבצע פעולות חקירה, אלא מטיל זאת על הבנק, שצריך לשכור ולשלם למשרד עורכי דין אמריקאי שינהל זאת. מדובר במשימה סיזיפית במיוחד, הכוללת הכנת מסד נתונים אדיר על פעולות של לקוחות הבנק לתקופה של 15 שנה, אם לא יותר מכך. במזרחי-טפחות, שעוד נחשב לבנק עם פעילות קטנה בארה"ב לעומת שני הבנקים הגדולים, סיפקו הצצה קטנה להיקף החומרים. בבנק סיפרו כי במסגרת החקירה נבדקו מיליוני מיילים, חצי מיליון מסמכים ו-1.5 מיליארד רשומות בנקאיות.

עורכי דין אמריקאים מנהלים את האופרציה הזו וגובים שכר-טרחה, שיכול להגיע גם למאות דולרים לשעה. ובמקרה הזה יש הרבה מאוד שעות עבודה. עורכי הדין אחראים על הצד האיכותי של החקירה. בנוסף, הבנקים גם נאלצו לשכור משרד רואי חשבון שאחראים על הצד הכמותי שלה.

העלויות הכבדות ביותר נרשמו בבנק הפועלים. רק אשתקד עמדו ההוצאות המשפטיות בגין החקירה על יותר מחצי מיליארד שקל, כאשר בסך-הכול שילם הבנק הגדול בישראל הוצאות משפטיות של כ-800 מיליון שקל.

מלבד עורכי הדין האמריקאים, בבנק הפועלים גם שכרו את עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות', העובד בצמוד לבנק הפועלים בנושאים רבים. בניגוד ללאומי ומזרחי-טפחות, ששכרו פירמת רואי חשבון שתנהל את מסד הנתונים האדיר על הלקוחות האמריקאים, בפועלים שכרו לשם כך את רובין וצוותו.

בדיעבד הבנק לא הצליח לדלג על משוכת משרד רואי חשבון ונאלץ בהמשך לשכור לשם כך גם את משרד דלויט. ואם כל זה לא מספיק, לפני כשנה התברר כי לבקשת משרד המשפטים אמריקאי, הבנק נאלץ למנות גורם נוסף שיבדוק את הנתונים - Independent Examiner. מדובר בגוף פרטי, שהבנק באופן רשמי הוא שממנה ומשלם לו, והוא מדווח ישירות לרשויות בארה"ב על הממצאים. והנה עוד גוף, שבנק הפועלים נאלץ לשלם הוצאות בגין החקירה.

וכך - עם הרבה מאוד יועצים ומבקרים למיניהם לפרנס, הלכו ותפחו ההוצאות המשפטיות, ונכון להיום הן מגיעות כאמור לכ-800 מיליון שקל.

מזרחי-טפחות פרסם בשבוע שעבר את דוחותיו הכספיים לשנת 2018 וחשף שם בראשונה את ההוצאות המשפטיות שלו בגין החקירה שעמדו על 49.7 מיליון דולר (186 מיליון שקל). נזכיר כי הבנק הגיע להסדר במסגרתו ישלם קנס של 195 מיליון דולר, כלומר ההוצאות המשפטיות הן בהיקף של 25% מגובה הקנס. הוצאות אלה שולמו לאורך שנות החקירה, כך שהן נבלעו בתוך ההוצאות של הגוף הפיננסי הגדול הזה.

מזרחי-טפחות שילם את משרד רואי החשבון KPMG, שהיה אחראי על ניהול מסד הנתונים.

בנק לאומי הגיע להסדר עם הרשויות בארה"ב בסוף שנת 2014. מאז הספיקו האמריקאים להשתכלל בשיטות איסוף החומרים ובדרישות שלהם מהבנקים. כך שלמרות שללאומי הייתה פעילות גדולה יותר מול לקוחות אמריקאים לעומת הפועלים, הוא יצא ממנו יותר "בזול".

לאומי יצא בזול יחסית לאחרים?

ההוצאות המשפטיות של לאומי בגין החקירה עמדו על כ-200 מיליון שקל (רבע מההוצאות בבנק הפועלים), והן היוו כ-15% לעומת גובה הקנס שספג הבנק. את הייצוג המשפטי של הבנק הובילה בישראל עו"ד דליה טל, ולצידה כמובן משרד עורכי דין אמריקאי. בנוסף לכך, חלק מרכזי מההוצאות היה לפירמת רואי החשבון דלויט (שמתפרנסת בימים אלה ממשימה דומה בבנק הפועלים).

במסגרת ההסדר עם הרשויות בארה"ב נאלץ לאומי גם למנות "מוניטור" לתקופה של שנה. מדובר מפקח חיצוני, שיוודא כי הבנק תיקן את מדיניותו ומתנהל לפי הכללים.

אז מה אנחנו לומדים מכל הנתונים הללו? יש גם מרוויחים מהסתבכות הבנקים בחקירות בארה"ב. אלה הם עורכי הדין ורואי החשבון שגוזרים עמלות יפות, וככל שהתיקים הללו מתארכים ומסתבכים, הם רק מרוויחים מכך יותר.

הבנקאים לא משלמים מחיר ממשי להסתבכות - אולי הם ייאלצו להחזיר מעט מהבונוסים שצברו, ומי שסופג את עלויות החקירה האסטרונומיות הוא הבנק, שמחלק זאת על פני כמה שנים, כך שכמעט ולא נרגיש זאת בתוך הרווחים השוטפים והגבוהים שלו.

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?