גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעל מיליארד שקל: הרווח הפנטסטי של יועצי הבנקים מההסתבכות בארה"ב

עורכי הדין ורואי החשבון הם המרוויחים הגדולים מהסתבכות בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות בחקירה בארה"ב ● הרשויות האמריקאיות מטילות את עלות פעולות החקירה על הבנקים, והם נאלצים לשכור בעלי מקצוע שיכינו את מסד הנתונים הענק על הלקוחות ופעולותיהם במשך 15 שנה ● בדיקת "גלובס"

עו"ד פיני רובין, מייצג את בנק הפועלים / צילום: איל יצהר
עו"ד פיני רובין, מייצג את בנק הפועלים / צילום: איל יצהר

1,200,000,000 (מיליארד ומאתיים מיליון) שקל. זה לא הקנס ששילמו הבנקים הישראלים לרשויות האמריקאיות, אלא אלה רק ההוצאות המשפטיות של בנק הפועלים, לאומי ומזרחי-טפחות בגין החקירה בארה"ב.

בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות הסתבכו בשנים האחרונות עם חקירה מורכבת מול הרשויות בארה"ב, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. לאומי סיים עם הפרשה לפני יותר מ-4 שנים בקנס של 400 מיליון דולר; מזרחי-טפחות הגיע להסדר בחודש שעבר אחרי 5 שנות חקירה ועם קנס של 195 מיליון דולר; ואילו בנק הפועלים עדיין מסובך בחקירה - הפריש עד כה מעל ל-600 מיליון דולר, והמילה האחרונה עדיין לא נאמרה.

את הכותרות תופס גובה הקנסות העצום. אלא שהסיפור הלא פחות מעניין הוא ההוצאות האדירות ליועצים שליוו את הבנקים בחקירות, ושאפשר להגדיר אותם כמרוויחים הגדולים מהסתבכות הבנקים הישראליים עם הרשויות בארה"ב.

מבדיקת "גלובס" עולה כי שלושת הבנקים הישראלים שילמו סכום בלתי נתפס של יותר מ-1.2 מיליארד שקל לעורכי הדין ורואי החשבון שליוו אותם בחקירה, ומכיוון שבנק הפועלים עדיין לא סיים עם החקירה, גם סכום עוד ילך ויתפח.

אז איך מגיעים לסכומים אסטרונומיים שכאלה? חשוב להדגיש כי עיקר הסכום כלל לא נוגע לייצוג המשפטי של הבנקים. למעשה לפי שיטת הפעולה של הרשויות בארה"ב, מי שנושא בעלות פעולות החקירה הם התאגידים עצמם.

העלויות המשפטיות של הבנקים בגין החקירה

הבנקים חוקרים את עצמם

כלומר, משרד המשפטים האמריקאי לא מבצע פעולות חקירה, אלא מטיל זאת על הבנק, שצריך לשכור ולשלם למשרד עורכי דין אמריקאי שינהל זאת. מדובר במשימה סיזיפית במיוחד, הכוללת הכנת מסד נתונים אדיר על פעולות של לקוחות הבנק לתקופה של 15 שנה, אם לא יותר מכך. במזרחי-טפחות, שעוד נחשב לבנק עם פעילות קטנה בארה"ב לעומת שני הבנקים הגדולים, סיפקו הצצה קטנה להיקף החומרים. בבנק סיפרו כי במסגרת החקירה נבדקו מיליוני מיילים, חצי מיליון מסמכים ו-1.5 מיליארד רשומות בנקאיות.

עורכי דין אמריקאים מנהלים את האופרציה הזו וגובים שכר-טרחה, שיכול להגיע גם למאות דולרים לשעה. ובמקרה הזה יש הרבה מאוד שעות עבודה. עורכי הדין אחראים על הצד האיכותי של החקירה. בנוסף, הבנקים גם נאלצו לשכור משרד רואי חשבון שאחראים על הצד הכמותי שלה.

העלויות הכבדות ביותר נרשמו בבנק הפועלים. רק אשתקד עמדו ההוצאות המשפטיות בגין החקירה על יותר מחצי מיליארד שקל, כאשר בסך-הכול שילם הבנק הגדול בישראל הוצאות משפטיות של כ-800 מיליון שקל.

מלבד עורכי הדין האמריקאים, בבנק הפועלים גם שכרו את עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות', העובד בצמוד לבנק הפועלים בנושאים רבים. בניגוד ללאומי ומזרחי-טפחות, ששכרו פירמת רואי חשבון שתנהל את מסד הנתונים האדיר על הלקוחות האמריקאים, בפועלים שכרו לשם כך את רובין וצוותו.

בדיעבד הבנק לא הצליח לדלג על משוכת משרד רואי חשבון ונאלץ בהמשך לשכור לשם כך גם את משרד דלויט. ואם כל זה לא מספיק, לפני כשנה התברר כי לבקשת משרד המשפטים אמריקאי, הבנק נאלץ למנות גורם נוסף שיבדוק את הנתונים - Independent Examiner. מדובר בגוף פרטי, שהבנק באופן רשמי הוא שממנה ומשלם לו, והוא מדווח ישירות לרשויות בארה"ב על הממצאים. והנה עוד גוף, שבנק הפועלים נאלץ לשלם הוצאות בגין החקירה.

וכך - עם הרבה מאוד יועצים ומבקרים למיניהם לפרנס, הלכו ותפחו ההוצאות המשפטיות, ונכון להיום הן מגיעות כאמור לכ-800 מיליון שקל.

מזרחי-טפחות פרסם בשבוע שעבר את דוחותיו הכספיים לשנת 2018 וחשף שם בראשונה את ההוצאות המשפטיות שלו בגין החקירה שעמדו על 49.7 מיליון דולר (186 מיליון שקל). נזכיר כי הבנק הגיע להסדר במסגרתו ישלם קנס של 195 מיליון דולר, כלומר ההוצאות המשפטיות הן בהיקף של 25% מגובה הקנס. הוצאות אלה שולמו לאורך שנות החקירה, כך שהן נבלעו בתוך ההוצאות של הגוף הפיננסי הגדול הזה.

מזרחי-טפחות שילם את משרד רואי החשבון KPMG, שהיה אחראי על ניהול מסד הנתונים.

בנק לאומי הגיע להסדר עם הרשויות בארה"ב בסוף שנת 2014. מאז הספיקו האמריקאים להשתכלל בשיטות איסוף החומרים ובדרישות שלהם מהבנקים. כך שלמרות שללאומי הייתה פעילות גדולה יותר מול לקוחות אמריקאים לעומת הפועלים, הוא יצא ממנו יותר "בזול".

לאומי יצא בזול יחסית לאחרים?

ההוצאות המשפטיות של לאומי בגין החקירה עמדו על כ-200 מיליון שקל (רבע מההוצאות בבנק הפועלים), והן היוו כ-15% לעומת גובה הקנס שספג הבנק. את הייצוג המשפטי של הבנק הובילה בישראל עו"ד דליה טל, ולצידה כמובן משרד עורכי דין אמריקאי. בנוסף לכך, חלק מרכזי מההוצאות היה לפירמת רואי החשבון דלויט (שמתפרנסת בימים אלה ממשימה דומה בבנק הפועלים).

במסגרת ההסדר עם הרשויות בארה"ב נאלץ לאומי גם למנות "מוניטור" לתקופה של שנה. מדובר מפקח חיצוני, שיוודא כי הבנק תיקן את מדיניותו ומתנהל לפי הכללים.

אז מה אנחנו לומדים מכל הנתונים הללו? יש גם מרוויחים מהסתבכות הבנקים בחקירות בארה"ב. אלה הם עורכי הדין ורואי החשבון שגוזרים עמלות יפות, וככל שהתיקים הללו מתארכים ומסתבכים, הם רק מרוויחים מכך יותר.

הבנקאים לא משלמים מחיר ממשי להסתבכות - אולי הם ייאלצו להחזיר מעט מהבונוסים שצברו, ומי שסופג את עלויות החקירה האסטרונומיות הוא הבנק, שמחלק זאת על פני כמה שנים, כך שכמעט ולא נרגיש זאת בתוך הרווחים השוטפים והגבוהים שלו.

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא