עוד רם יולוס / צילום: איל יצהר
המנהלים המיוחדים לחברות מקבוצת הנדל"ן אקסיום המצויה בפירוק, מבקשים לשריין לעצמם לטובת שכר-טרחה עתידי כ-15.7 מיליון שקל מתוך 45.3 מיליון שקל שנמצאים בקופת הפירוק, ונועדו לחלוקה לנושים של אחת החברות בקבוצה שכלל לא נקלעה להליכי פירוק - כך נטען בתגובה לבקשת המנהלים המיוחדים, שהגישו השבוע למחוזי בתל-אביב המשקיעים בקניון עכו, אחד ממיזמי הנדל"ן שקידמה הקבוצה טרם קריסתה. בית המשפט הורה למנהלים המיוחדים להגיב תוך שבוע לטענות וכן להודיע מתי בכוונתם להגיש בקשה לשכר-טרחה.
לטענת המשקיעים, דרישת המנהלים המיוחדים היא "חסרת שחר, חסרת בסיס, וחסרת כל פרופורציה, שעצם העלאתה ממחישה את האופן המופקר, המזלזל, וחסר האחריות שבו מתייחסים המנהלים המיוחדים - בכובעם כשותף הכללי בשותפות - אל כספה, רכושה וקניינה של השותפות, כמו גם אל כספם, רכושם וקניינם של השותפים המוגבלים (המשקיעים שהשקיעו באמצעות אקסיום במיזם, א' ל"ו)".
טענות לתרמית
בראשית 2016 פרסם "גלובס" סדרת תחקירים על קריסתה של אקסיום, המצויה מאז בהליכי פירוק, ועל טענות משקיעים כלפי בעלי החברה, אשת הנדל"ן דנה תדמור ושותפה אורי עצמון, בהן טענות לתרמית של משקיעים. מאז הוגשו מספר תביעות נגד עצמון ותדמור, שבהן עלו טענות חמורות נגד התנהלותם, וכן ניתנו מספר פסקי דין שבהם נמתחה עליהם ביקורת.
הליך הפירוק נפתח בעקבות בקשה שהגישה חברת א.ג. שירותי ניהול ותפעול שהייתה בבעלות תדמור ועצמון. א.ג סיפקה שירותי ניהול ותפעול לאקסיום גלובל אינווסטמנט, שהייתה כלולה אף היא בבקשת הפירוק, ועסקה בגיוס משקיעים לנדל"ן בארץ ובחו"ל, תוך התמקדות בקנדה.
בבקשת הפירוק נטען כי לאקסיום, שפעלה למעלה מחמש שנים, מאות משקיעים פעילים במספר עסקאות נדל"ן, בין היתר בקנדה, במונטנגרו ובארץ - בקניון הראל שבמבשרת ציון ובקניון עכו. לטענת תדמור ועצמון, החברה נקלעה לחדלות פירעון עקב כישלון עסקי ונסיבות שלא היו תלויים בהם, בקשר לפרויקט השקעה בקנדה.
עם פתיחת ההליך, מינה בית המשפט את עורכי הדין יניב אינסל ורם יולוס למפרקים זמניים של הקבוצה - אותם מפרקים שהציעו החברות עצמן בבקשת הפירוק. בהמשך מונו השניים למנהלים המיוחדים של קבוצת החברות בפירוק. במשך תקופה התנהל הליך הפירוק בשקט יחסי, אך כפי שמתברר בימים האחרונים, השקט הזה מסתיר מאחוריו מחלוקות בין הנושים למנהלים המיוחדים.
המחלוקת האחרונה נוגעת לסכום של כ-15.7 מיליון שקל שאותו מבקשים המנהלים המיוחדים לשמור בקופת הפירוק ולא לחלק למשקיעי קניון עכו, שהם שותפים מוגבלים באקסיום. זאת, לטובת שכר-טרחה עתידי והוצאות. מחלוקת זו נחשפת במסגרת תגובה שהגישו לבית המשפט המשקיעים בקניון עכו - באמצעות עורכי הדין ליאור דגן ודני בלנקין ממשרד פירט-וילנסקי-מזרחי-כנעני - לבקשת המנהלים המיוחדים.
הפרזה קיצונית
מתגובת המשקיעים עולה כי הסכום הכולל העומד לחלוקה לשותפים המוגבלים עומד על כ-45.3 מיליון שקל, וכי מתוך סכום זה מבקשים המנהלים המיוחדים, בין השאר, לעכב בקופת השותפות ולשריין לעצמם בגין "עתודה לשכר-טרחה" סכום של כ-15.7 מיליון שקל.
השותפים המוגבלים מתנגדים לבקשה זו, ומכנים את הסכום המבוקש "פנטסטי", "דמיוני" ו"אסטרונומי", "שאיננו מתכתב עם המציאות בשום תרחיש". לדבריהם, לא ייתכן שמתוך כספם וקניינם של השותפים המוגבלים, מבקשים המנהלים המיוחדים ל"נגוס" שיעור הנע בין 40% ל-50% מכספם.
לטענת המשקיעים, הגם שטרם התבקש שכר-טרחה באופן ישיר והדיון על כך מוקדם, "נוכח ההפרזה הקיצונית של הסכום שאותו המנהלים המיוחדים דורשים לשריין לעצמם, כמו גם נוכח הנזק העצום שייגרם לשותפים המוגבלים מעצם העיכוב של סכומי-עתק מכספם ומקניינם, אין מנוס ממתן התייחסות ראשונית ובלתי ממצה לדרישת שכר-הטרחה כבר בשלב זה".
המשקיעים מציינים בתגובתם כי צפו את ניסיונם של המנהלים המיוחדים לקבע לעצמם שכר-טרחה גבוה במסגרת הליכים שהתקיימו לאחרונה בתיק. כך לטענתם, במסגרת בקשות שהוגשו בתיק הפירוק באחרונה ניסו המנהלים המיוחדים לקבע מנגנון חלוקת כספים המבוסס על "דיני חדלות הפירעון"; ומנגד הם - השותפים המוגבלים - העלו חשש כי מנגנון החלוקה, המבוסס על עולם מושגים ועקרונות של דיני חדלות הפירעון, נועד, למעשה, לייצר תשתית לקראת הגשת בקשת שכר-טרחה, כאילו השותפות שהקימה את קניון עכו מצויה בהליכי חדלות פירעון, כאילו המנהלים המיוחדים הם בעלי תפקיד בשותפות, וכאילו חלוקת הכספים לשותפים המוגבלים היא בעצם "חלוקה לנושים". לטענת המשקיעים בקניון עכו, כל הדברים הללו אינם נכונים.
לדברי המשקיעים, כאשר הם טענו "כי מניעי הבקשה פסולים וכי תכליתה לייצר תשתית הממקמת את השותפות בעולם חדלות הפירעון, 'התנפלו' עליהם המנהלים המיוחדים, תוך שהם מטיחים בשותפים המוגבלים עלבונות, כינויי גנאי בלתי ראויים, וטענות מבישות". כך, לדבריהם, השותפים המוגבלים כונו "פגועי נפש" או כאלה הלוקים ב"פסיכוזה".
נזק עצום
בהודעתם טוענים המנהלים המיוחדים כי מתוך הכספים שנותרו בקופת השותפות - בסך מעל 45 מיליון שקל - "הסכומים שלא ניתן לחלקם בשלב זה" הינם בסך כ-27 מיליון שקל, כאשר סכום של 15.7 מיליון שקל, כאמור, מעוכב לטובת "עתודה לשכר-טרחה, ומהווה יותר מ-40% מסך הכספים שנותרו לחלוקה בפועל לשותפים המוגבלים.
הכספים בקופת הפירוק הגיעו ממכירתו של קניון עכו בראשית 2018. אולם לטענת המשקיעים, הסכומים שנטען כי עתידים להיכנס לקופה מהמכירה, והסכומים שנטען כי נכנסו וקיימים בפועל בקופה - אינם חופפים. לדבריהם, בהחלטת בית המשפט מפברואר 2018, שבה אושרה עסקת מכירת הקניון, הסתמך בית המשפט על הנתונים שהציגו המנהלים המיוחדים, שלפיהם הנכס נמכר תמורת 106 מיליון שקל; כלל חובות השותפות הם 57.7 מיליון שקל, כך שהיתרה לחלוקה לשותפים המוגבלים תעמוד על כ-48.3 מיליון שקל - המהווים שיעור החזר של כ-88% מסך השקעת השותפים המוגבלים.
"והנה כיום", נכתב בתגובת המשקיעים לבית המשפט, "מדווחים המנהלים המיוחדים כי שיעור ההחזר של השקעת השותפים המוגבלים יעמוד על פחות מ-50%, וזאת בניגוד גמור לדיווחים שמסרו לבית המשפט במסגרת אישור עסקת מכירת קניון עכו, וכאשר הם מבקשים 'לגלח' לשותפים המוגבלים סכום בלתי נתפס של כ-15.7 מיליוני שקלים כשכר-טרחה". לטענת המשקיעים, נכון להיום, המנהלים המיוחדים טרם הגישו דוח כספי כלשהו וטרם מסרו דיווח מסודר ומפורט אודות השימושים בכספי תמורות מכירת הקניון בעכו. (במקביל מגישים המשקיעים בקשה להורות למנהלים המיוחדים להגיש דוח כזה).
בתגובת המשקיעים נטען עוד כי נוכח היותה של הודעת המנהלים המיוחדים לקונית ובלתי מפורטת, פנה בא-כוח המשקיעים למנהלים המיוחדים וביקש לקבל פירוט או תחשיב כיצד חושב סכום "שכר-הטרחה", שאותו הם דורשים לעכב ולשריין לעצמם על חשבון השותפים המוגבלים. אולם לדברי המשקיעים, המנהלים המיוחדים סירבו להעברת תחשיב בסיסי, בטענה כי "הודעת העדכון שהוגשה לבית המשפט אינה בחזקת בקשה לשכר-טרחה", וכי בקשה לשכר-טרחה "תוגש בקרוב" ותכלול את "המידע הרלוונטי".
המשקיעים מצידם אינם מקבלים תשובה זו, וטוענים כי "המשמעות של 'הקפאת' סכום-עתק של כ-15.7 מיליוני שקל היא 'תקיעתו' בחשבון השותפות למשך תקופה ארוכה מאוד, וזאת עד להכרעה סופית בבקשת שכר-הטרחה, שאותה מתעתדים המנהלים המיוחדים להגיש בעתיד (במועד בלתי ידוע)", וכי "עצם עיכוב כספי השותפים המוגבלים עד למיצוי בירור והכרעה שיפוטית (חלוטה) בדרישות שכר-הטרחה של המנהלים המיוחדים, מופרכות ככל שיהיו, תגרום לנזק עצום לשותפים המוגבלים... שכן, בירור דרישות שכר-הטרחה עלול להימשך שנים, לרבות בערכאת ערעור, שבמהלכן השותפים המוגבלים ייאלצו לשלם מכיסם את מחיר עיכוב הכספים שלא כדין".
הנאמנים לחברות מקבוצת אקסיום, עו"ד רמי יולוס ויניב אינסל, מסרו בתגובה: "כבעלי תפקיד וקציני בית המשפט איננו נוהגים לנהל הליכים משפטיים באמצעות העיתון. יחד עם זאת, נציין כי לא הוגשה על-ידנו בקשה לפסיקת שכר-טרחה, ועל כן הנטען בתגובת השותפים המוגבלים כנגד בעלי התפקיד משולל כל יסוד.
"מצער שקולגה למקצוע מנסה לנהל את ההליך באמצעות העיתונות מתוך מטרה לנסות ולהשפיע על בית המשפט הנכבד בדרך לא דרך, וזאת על-מנת, בין היתר, לפגוע בשכר-טרחתם של בעלי התפקיד אשר מגיע להם על-פי כל דין. קל וחומר, שעה שביצעו את עבודתם למעלה מן המצופה ואפשרו תוצאה אשר תוביל לחלוקת דיבידנד מרשים לשותפים המוגבלים.
"בשולי הדברים, אך לא בשולי העניין, אנו שמחים שעלה בידנו להביא לשיקומו האמיתי של פרויקט חדל פירעון. עלה בידנו למנוע את קריסת פרויקט רחב היקף ואף להשלים את בנייתו של אגף חדש, לבנות את לשכות רשות האכיפה בעכו ולספק מקומות עבודה ופרנסה לרבים. מעל לכל, אנו גאים בכך שעלה בידנו להציל את השקעתם של השותפים המוגבלים, לאחר שגם בא-כוחם אשר מבקש לטעון כנגד בקשת שכר-טרחה שטרם נולדה (!), סבר כי יש למכור את הפרויקט מיד כ'פיל לבן' תוך שהוא היה גורם ללקוחותיו לנזק בלתי הפיך ומותיר אותם עם אובדן מלא של השקעתם".
קריסת אקסיום: טענות להונאה של מאות ישראלים
מחול השדים סביב חברת ההשקעות בנדל"ן אקסיום, שהייתה בבעלות אורי עצמון ודנה תדמור, ומה שהוביל לנפילתה - כנטען בבקשת הפירוק שהגישה החברה לבית המשפט בפברואר 2016 - נפתח בתביעתם של שני אחים נגד תדמור. זאת, בטענה כי היא הונתה מאות ישראלים, בכך שביקשה מהם להשקיע כ-16 מיליון שקל במרכז מסחרי ("זלרס") באונטריו-קנדה, כשבהמשך התברר כי המרכז מצוי בהליכי כינוס עם חובות-עתק.
בבקשה הדחופה לצווי עיקול זמניים שהוגשה נגד תדמור ושתי החברות שהיו בבעלותה - אקסיום גלובל אינווסטמנטס הישראלית ו-DA ONTARIO הקנדית - נטען כי תדמור ונציגי החברות שבבעלותה מיאנו, חרף הבטחותיהם, להחזיר למשקיעים את כספי השקעתם. עוד נטען בבקשה, שנחשפה לראשונה "בגלובס", כי חרף קריסת המיזם בקנדה, פעלו תדמור ואנשיה כדי להסתיר את המידע מהמשקיעים, והעבירו להם מצגי-שווא, כאילו יש למרכז המסחרי אופק כלכלי יציב.
תדמור ועצמון טענו מצדם כי הטענות נגדם חסרות בסיס. לדבריהם, מדובר בכישלון עסקי שנבע מנסיבות חיצוניות הקשורות בנכס בקנדה ומהתממשותם של סיכונים הקיימים בהשקעות בנדל"ן בחו"ל.