בכירי שוק ההון - בהם מנהל ההשקעות הראשי לשעבר בקופת הגמל גדיש בבית ההשקעות פסגות, משה גולדמן; איש שוק ההון שאול מאור, שהיה יו"ר ובעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי; מנהל דסק המניות בדויטשה בנק ישראל, הדר אושרת; ויגאל לוי, ששימש מנהל השקעות במניות בקופות הגמל של בית ההשקעות אקסלנס - ביצעו פעילות מרמה רחבת-היקף, שבבסיסה ניצול של כספי חוסכים בקופות גמל ופנסיה לצורך הפקת רווחים אישיים. אותם רווחים חולקו בין הנאשמים באמצעות רשת מסועפת של חשבונות וחברות-קש בכל רחבי העולם - כך נטען בכתב אישום שהגישה היום (ה') פרקליטות מיסוי וכלכלה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
מכתב האישום עולה כי הנאשמים פעלו לחלוקת כספים אסורים ולהלבנת הון בהיקף כולל של כ-20 מיליון שקל.
מלבד מערכת תרמיתית מסועפת שכוללת חשבנות וחברות-קש לצורך הלבנת רווחים אסורים, חושף כתב האישום התנהלות עבריינית לכאורה של גולדמן, לאחר שהתפוצצה הפרשה, והוא זומן לחקירה. בכתב האישום נטען כי גולדמן דרש ממעורבים בפרשה לשקר אם יוזמנו לחקירה, הפעיל עליהם לחצים לסייע לו להבריח את כספי העבירה שבשליטתם והנחה מעורב בפרשה שלא להגיע לארץ על-מנת שלא ייחקר ויסבך אותו.
הפרשה התפוצצה בינואר 2014, אז הותר לפרסום כי מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך מנהלת חקירה הכוללת מספר פרשיות המבססות חשד כי בשנים 2008-2013, גולדמן, שכיהן כמנהל ההשקעות הראשי של קופת הגמל גדיש, שנוהלה במרבית התקופה בחברת פסגות קופות גמל וניהל כספי חוסכים בהיקפים שעומדים על כ-20 מיליארד שקל; מאור, מבעליו של בית ההשקעות מאור לוסקי החזקות; אושרת, מנהל חדר מסחר בדויטשה בנק ישראל; ואחרים; ביצעו שורה של עבירות, שבאמצעותן גרפו רווחים אסורים בהיקף של לפחות 11 מיליון שקל על חשבון כספי העמיתים בקופות הגמל של פסגות. זאת, באמצעות עסקאות מתואמות ופעולות מסחר מוכוונות שער בהיקפים משמעותיים, תוך ניצול מעמדם.
כתב האישום, שמוגש מעל 5 שנים מאז החלה החקירה, מעלה כי "מדובר בפעילות מרמה רחבת-היקף שבוצעה לאורך תקופה ממושכת, ובבסיסה ניצול בוטה של כספי החוסכים בקופות גמל ופנסיה על-ידי אנשי שוק הון מנוסים ובכירים בגופים פיננסיים מרכזיים במשק, וכל זאת מתוך בצע-כסף".
כתב האישום, שהוגש על-ידי עורכי הדין שירי גפני, אסף עיסוק ונועם רותם ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, מייחס לגולדמן ולמאור עבירות מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, תרמית בניירות ערך, איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. לאושרת מיוחסות עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון. בנוסף לכך, כתב האישום מייחס ללוי עבירות קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, תרמית בניירות ערך ועבירות הלבנת הון.
לפי כתב האישום, גולדמן ומאור ביצעו עסקאות תרמיתיות בין חשבונות קופת הגמל גדיש לבין חשבון-קש שנוהל בבית ההשקעות מאור לוסקי על-ידי מאור. עסקאות אלה הטיבו עם חשבון-הקש ויצרו רווחים בחשבון זה. בכך, נטען, רתם גולדמן את כספי קופת הגמל על-מנת לייצר רווחים בחשבון-הקש שבשליטת השניים במסכת תרמיתית מורכבת.
בצד זה, נטען, ביצעו המעורבים פעילות מרמתית בעסקאות הפצת מניות סלקום שבוצעו על-ידי דויטשה בנק ישראל. במסגרת עסקאות אלה קנה מאור מדויטשה בנק מניות סלקום בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ומכר אותן ברווח לקופות הגמל של פסגות ואקסלנס שבשליטת גולדמן ולוי. בכך, נטען, יצרו הנאשמים רווחים עצומים בחשבונות שבשליטת מאור, רווחים שחולקו בהמשך בין המעורבים.
כתב האישום מתאר בנוסף פעילות הלבנת הון חריגה בחומרתה לכאורה, שנועדה להסתיר את רווחי התרמית. לצורך כך, נטען, השתמשו הנאשמים ברשת מסועפת של חשבונות של חברות-קש ואנשי-קש בכל העולם, ובין היתר בקפריסין, בשווייץ, באנגליה, בהונגריה, בסלובקיה ועוד. פיענוח רשת הלבנת ההון נעשה באמצעות חקירה מאומצת של מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, שכללה חיקורי דין רבים.
אמר למעורב למסור גרסה שקרית והפעיל לחץ
גולדמן מואשם, בנוסף לאישומים האחרים, גם בשיבוש מהלכי משפט והדחת עד, בכך שניסה לתאם עדויות מול עדים בפרשה, למנוע את עדותם ולהבריח באמצעותם חלק מרווחי התרמית.
מהאישום עולה כי הגם שמשה גולדמן הוזהר במהלך חקירתו בראשית 2014 שלא להעביר פרטים מהחקירה למעורבים ואנשים אחרים מלבד עורך דינו, "לאחר פתיחת החקירה הגלויה ובסמוך לכך פעל גולדמן להעברת מסר באמצעות אמו למעורב אחר בפרשה, רון בוקובסקי, שלפיו ככל שיישאל בדבר מעורבותו, עליו למסור גרסה שקרית, שלפיה מקור הכספים שהועברו לחשבונותיו של בוקובסקי הם בעסקאות נדל"ן שביצע יחד עם איש-הקש איאן כהן".
בנוסף, נטען, במועדים שונים בשלהי שנת 2014 פנה גולדמן במישרין לבוקובסקי, ובמסגרת השיחות עמו פעל בדרכים שונות על-מנת לשבש את מהלכי החקירה ועל-מנת להבריח את כספי העבירה שהועברו לשליטתו של בוקובסקי באמצעות חשבון-קש.
בכתב האישום נטען כי "גולדמן הפעיל אמצעי לחץ שונים על בוקובסקי והנחה אותו שלא להגיע לארץ, על-מנת למנוע מרשויות החקירה לברר את החשדות נגד גולדמן. בגדר כך גולדמן הציג מצגים שלפיהם הוא מקורב לגורמים במערכות האכיפה ומיודע על מהלכי החקירה. בנוסף, גולדמן הנחה את בוקובסקי כי ככל שמיכל בוקובסקי, אשתו של בוקובסקי, תיחקר בישראל, עליה להשיב כי אין לה קשר לאירועים, וכי היא אינה יודעת דבר".
בנוסף, נטען, גולדמן ביקש מבוקובסקי להעביר מידיו את כספי העבירה שברשותו באופן שיקשה על מערכת האכיפה לקשר אותו לעבירה או לשים עליו את ידיה, זאת באמצעות מצג-שווא שלפיו הוצאת הכספים מחשבון-הקש נעשתה לבקשת איאן כהן בקשר עם עסקת מקרקעין.
במסגרת כתב האישום מבקשת המדינה לחלט נכסים פיננסים, נכסי נדל"ן וכספים של הנאשמים בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים.
באות-כוחו של הדר אושרת, עו"ד איריס ניב-סבאג, עו"ד דפנה שטיינברג ועו"ד ליהי פרג'ון ממשרד שינמן-נגב-ניב, מסרו בתגובה: "חלק משמעותי מן הטענות שהצגנו בשימוע בעניינו של הדר אושרת התקבלו, ואנו מצרים על שהטענות לא התקבלו במלואן. העניין המיוחס להדר אושרת בכתב האישום הוא מוגבל בהיקפו ומצומצם יחסית. נדגיש כי כל פעולותיו של הדר אושרת במסגרת תפקידו בדויטשה בנק ישראל נעשו בתום-לב ותוך מחשבה על טובת החברה, ולטעמנו - אין בסיס לעבירות המיוחסות לו".
עו"ד עינת בן-משה, המייצגת את יגאל לוי, מסרה בתגובה: "לאחר שימוע ארוך ויסודי התקבלו רוב טענותינו לגבי החלק העיקרי שיוחס ליגאל לוי. אנו סמוכים ובטוחים שחפותו של יגאל לוי תוכח בבית המשפט - גם לגבי החלק המצומצם והנקודתי שנותר במחלוקת".
תיק רחב-היקף
פרשת התרמית שביצעו לכאורה בכירי שוק ההון, ובראשם משה גולדמן, נחשפה לראשונה לציבור, כאמור, בינואר 2014. בנובמבר 2015 הועבר תיק החקירה לפרקליטות מיסוי וכלכלה לצורך הכרעה האם להגיש כתב אישום נגד המעורבים בו, כאשר ברשות ניירות ערך ערך סברו כי הראיות מספקות לצורך העמדה לדין. קשה שלא לתהות מדוע כתב האישום הוגש רק כעת, בחלוף מעל 5 שנים מפרוץ החקירה הגלויה וכ-3.5 שנים מאז שהתיק הועבר לפרקליטות.
"גלובס" פנה לברר שאלה זו מול הפרקליטות, וזו התגובה שהתקבלה: "מדובר בתיק רחב-היקף מרובה מעורבים ונאשמים, הכולל ראיות מורכבות הנוגעות לפעילות במסחר ולנתיב מסלולי כספים ברחבי ארצות שונות בעולם. החקירה כללה חיקורי דין רבים וכן התפתחויות חקירתיות בשלבים מאוחרים של הטיפול בתיק, ובכלל זה ראיות נוספות שהתגלו לאחר העברת התיק לטיפול הפרקליטות, שהצריכו פעולות חקירה משמעותיות משלימות.
"התיק הועבר לפרקליטות בתחילת שנת 2016 ולאחר זמן מה נשלח להשלמות חקירה, שנמשכו זמן ממושך נוכח מורכבות החשדות והתפתחויות ראייתיות.
"באפריל 2018 נשלחו מכתבי שימוע ל-7 חשודים, שביקשו פרק זמן ארוך מהרגיל להיערכות לשימוע, נוכח מורכבות התיק והיקף חומרי החקירה".
*** חזקת החפות: כל הנאשמים בפרשה המוזכרים בכתבה לא הורשעו בכל עבירה, וזכאים ליהנות מחזקת החפות.
