שכר הבכירים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
3.8 מיליון שקל הייתה עלות השכר הממוצעת של מנכ"ל בחברה ציבורית ממדד ת"א 125 בשנת 2018 - סכום המשקף ירידה של כ-5% ביחס לממוצע התגמול בתפקיד זה לחברות המדד בשנת 2017, שעמד על כ-4 מיליון שקל.
● עולם של גברים: רק 4 נשים ברשימת 100 שיאני השכר בבורסת ת"א
כך עולה מניתוח שביצעה חברת הייעוץ BDO זיו האפט, שבחנה את שכרם של קרוב ל-600 נושאי משרה בכירים בכ-100 חברות ציבוריות, שם מעריכים כי לחוק שכר הבכירים בענף הפיננסים מאוקטובר 2016, השפעה על מגמת הירידה.
בסך הכול, התגמול הממוצע למנהל בכיר בחברות שנבדקו ירד בשיעור מתון של כ-1% לכ-2.65 מיליון שקל, נמוך בכ-30 אלף שקל מהממוצע ב-2017. ירידה בשיעור דומה (1%) נרשמה גם בתגמול של המשנים למנכ"לים, לסכום ממוצע של 2.65 מיליון שקל, ואצל סמנכ"לי הכספים השחיקה עמדה על כ-3%, לסכום של כ-1.65 מיליון שקל.
לעומתם, מי שנהנו מעלייה של 5% בעלות שכרם השנתי הממוצע היו היו"רים, לסכום של 3 מיליון שקל, וזאת אחרי שב-2017 בלטו בצד ההפוך בין כלל נושאי התפקיד, עם ירידה של 10% בתגמול הממוצע, ל-2.85 מיליון שקל, כך שתוך שנתיים התגמול הממוצע עבורם ירד ב-5%.
רו"ח יגאל טולדנו, שותף מנהל BDO Consulting, ועידית כהן, כלכלנית, מנהלת מחלקת תגמול ב-BDO Consulting, מציינים כי "מתהליכי אישור השכר אותם אנו מלווים עולה כי מגמת הירידה בשכר הבכירים תואמת את כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים בענף הפיננסים באוקטובר 2016. ישנה משיכה כלפי מטה של עלויות השכר בכלל ענפי המשק, משום שהגופים המוסדיים בענף הפיננסים אשר שכרם מוגבל לתקרת 2.5 מיליון שקל, לא ממהרים לאשר שכר גבוה יותר בחברות בהן הם משקיעים".
3.5 מיליון שקל היה התגמול הממוצע לבכיר בחברות השקעה והחזקות, הממוצע הגבוה ביותר בחלוקת התגמולים לפי ענפים, המשקף שיפור של כ-2% ביחס ל-2017. בצד הנמוך ניצבים התגמולים בענף הביומד, שירדו בשנה החולפת ב-6% לעלות ממוצעת של 1.25 מיליון שקל. עם נתונים אלה, שני הענפים המוזכרים שומרים על מקומם כפי שהיה גם ב-2017, אז תגמול ממוצע של 3.4 מיליון שקל בחברות השקעה והחזקות היה הגבוה מבין הענפים, ומנגד תגמול של 1.3 מיליון שקל בביומד היה הנמוך מבחינה ענפית.
נתוני ענף הפיננסים מעידים על כך שחוק שכר הבכירים הרלוונטי עבורם, מכניסתו לתוקף בסוף 2016, כבר הוטמע באופן מלא, עם יציבות בממוצע תגמול הבכירים בבנקים, ברמה של 2.7 מיליון שקל ושיפור של 4% בממוצע בתחום הביטוח, ל-2.5 מיליון שקל. זאת אחרי שב-2017 בכירי הבנקים ספגו ירידה של 9% בשכרם הממוצע (ביחס ל-2016), ואילו בביטוח הירידה ב-2017 הגיעה לכ-19%, לרמה של 2.4 מיליון שקל.
על רקע הנתונים, ב-BDO מציינים כי "מגמה נוספת שניתן היה לצפותה, היא זליגה של מנהלים בכירים מענפי הפיננסים שחוו ירידה דרסטית בשכרם, לענפי משק אחרים, בהם לא קיימת מגבלת שכר בכירים שרירותית".
הדוגמה הבולטת האחרונה לכך היא האפשרות למעבר של אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, בה הוא נפגע ממגבלות חוק שכר הבכירים, לקבוצת התשתיות והנדל"ן שיכון ובינוי, שחוק זה לא חל עליה.
בשנה שעברה, שכר של 3.7 מיליון שקל שקיבל לפידות מחברת הביטוח דחק אותו לצד התחתון של טבלת שיאני השכר, והותיר אותו הרחק מאחורי ארבעה סוכני ביטוח של הפניקס, שאינם כפופים למגבלות חוק זה.
2.2 מיליון שקל הוא עלות רכיב השכר הקבוע של המנכ"לים שנכללו בסקר של BDO ב-2018, לעומת מענק משתנה של כ-1.5 מיליון שקל ותגמול מנייתי של 1.2 מיליון שקל. שכר קבוע דומה קיבלו היו"רים, עם תגמול מנייתי מצומצם קצת יותר, ורכיב מענק משתנה דומה לזה של המנכ"לים.
לפי BDO, נתונים אלה, כמו גם פילוח רכיבי התגמול השונים של כלל הבכירים בחברות שנבחנו, משקפים מגמה של "עלייה בשכר הקבוע וירידה בגובה הבונוסים, זאת על אף שביצועי החברות השתפרו ב-2018 והיינו מצפים לראות עלייה בבונוסים".
במבט קדימה מעריכים שם כי "מגמה זו תתחזק ותתחדד בשנים הבאות", ומסבירים כי "שינוי התמהיל הוא סוג של פיצוי שמקבלים הבכירים על הירידה הכוללת בשכרם (קבלת ודאות על חשבון תנודתיות). ניתן לומר בשלב זה כי המגמות מנוגדות למטרת חוק שכר הבכירים והגיעה העת על תיקונו, לרבות שינוי אמות המידה שננקטות על-ידי המוסדיים ונציגיהם בבואם לאשר חבילות תיגמול".
16 הוא מספר הפעמים (מדד ה"פי") שעלות השכר השנתית הממוצעת בישראל, שעמדה ב-2018 על 163 אלף שקל, נכנסת בשכרו של מנהל בכיר מחברות ת"א 125. זאת לעומת פי 18 ב-2017. עלות שכרם הממוצעת של אותם מנהלים הייתה פי 35 מעלות שכר המינימום במשק בישראל, שעמד ב-2018 על כ-76 אלף שקל, דומה למצב ב-2017. נתונים אלה משקפים בחלקם צמצום מתון למדי בין רמות השכר של המנהלים הבכירים ובין יתר העובדים, ומעידים על הפערים האדירים שעוד נדרשים להצטמצם.