100 שיאני השכר של 2018: רק 4 נשים, בלי ראשי בנקים וחברות ביטוח, עם עלות העסקה ממוצעת של 7 מ' ש'

כל הנשים ברשימת 100 השיאנים ממוקמות במחצית התחתונה שלה, ובראשן אסתר אלדן, המנכ"לית הפורשת של דלק ישראל • בעשירייה הראשונה רק חמישה ישראלים, והיתר הם מנהלי פריגו בעבר ובהווה • בהשפעת חוק שכר הבכירים מאיית שיאני השכר כוללת מספר חד-ספרתי של נושאי משרה מענף הפיננסים, אף אחד מהם לא מנכ"ל או יו"ר של בנק או חברת ביטוח • פרויקט מיוחד

עפרה שטראוס, אסתר אלדן, אורית לרר, עזריאלי דנה  /צילום: סיון פרג', תמר מצפי, איל יצהר
עפרה שטראוס, אסתר אלדן, אורית לרר, עזריאלי דנה /צילום: סיון פרג', תמר מצפי, איל יצהר

זה 25 שנה ש"גלובס" עוקב אחר שכר הבכירים בבורסה בת"א, מדרג ומנתח את הנתונים. גם בחודש האחרון עקבנו אחר התגמולים שלהם זכו בכירי החברות הציבוריות בשנת 2018, כפי שהתפרסמו בדוחות הכספיים השנתיים. שלא במפתיע, ובדומה לקודמותיה, גם השנה החולפת היטיבה עימם ופינקה אותם עד מאוד. אלה המספרים הבולטים בסיכום שנתי.

לטבלת 100 שיאני השכר המלאה

700 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של 100 שיאני השכר בחברות הנסחרות בתל אביב בשנת 2018 - נתון המשקף עלות העסקה שנתית ממוצעת של כ-7 מיליון שקל לכל מנהל במאייה הראשונה של שיאני השכר, ועלות העסקה חודשית ממוצעת של קרוב ל-600 אלף שקל. הסכום המצרפי מהווה שחיקה של כ-15% ביחס להיקף התגמולים המצרפי של מאה שיאני השכר ב-2017, שהצטבר לסכום כולל של כ-830 מיליון שקל, וירידה של כ-7% ביחס ל-2016, אז עמד סכום התגמולים המצרפי על קצת יותר מ-750 מיליון שקל.

חוק שכר הבכירים ממשיך להשפיע: שכר המנכ"לים ירד ב-2018 בעוד 5%

יש לציין כי סיכום נתוני 2018 נעשה טרם פרסום תנאי התגמול של בכירי טבע ונייס, שכיכבו בצמרת שיאני הטבלה בשנים קודמות, ואשר סביר להניח שימשכו את המספרים כלפי מעלה אחרי פרסומם, בדומה לשנים קודמות.

עוד בדומה לשנים קודמות, הבכירים שמשכו בשנה האחרונה את הנתונים כלפי מעלה הגיעו מחברה דואלית. הפעם מדובר בענקית התרופות האמריקאית פריגו, שמניותיה נסחרות בבורסה בת"א. חמשת שיאני השכר של פריגו התברגו בעשיריית שיאני השכר השנתית, בראשות המנכ"ל לשעבר אובה רורהוף, עם עלות העסקה מרשימה של כ-43 מיליון שקל (קרוב ל-12 מיליון דולר) - שהובילה לתגמול מצרפי של 116 מיליון שקל לשבעת בכיריה. זאת בהשפעת חילופי מנכ"לים תכופים שביצעה פריגו, שהתגמולים עבור שלושה מראשיה תוך שנה אחת הקודמים - רורהוף וג'ון הנדריקסון, והמנכ"ל הנוכחי מורי קסלר, הצטברו לכ-73 מיליון שקל.

רף הכניסה למאיית שיאני השכר ירד ב-2018 בכ-7%, ל-4.3 מיליון שקל, לעומת 4.6 מיליון שקל שנדרשו להיכנס למאיית השיאנים ב-2017.

182 מיליון שקל מסך עלות העסקתם של מאה שיאני השכר אשתקד הייתה בתגמול מנייתי - סכום המהווה 26% מסך התגמולים שהוענקו להם. נתון נמוך משמעותית מ-39% שהיוו התגמולים המנייתיים למאיית שיאני השכר ב-2017, ודומה לשיעור של 24% שהיווה רכיב זה ב-2016.

סכום התגמול המנייתי בשנה החולפת משקף צניחה של 43% ביחס להיקף התגמול המנייתי ב-2017, שהגיע ל-320 מיליון שקל. גם בפרמטר זה בולטת בשנה החולפת הדומיננטיות של מנהלי פריגו, שהתגמול המנייתי שהוענק ל-6 מתוך 7 מנהליה היווה כשליש מסך התגמולים המנייתיים ל-100 השיאנים, בסכום מצטבר של כ-62 מיליון שקל.

כמחצית ממאיית שיאני השכר לא קיבלו תגמול מנייתי כלל (או בסכום זניח), ולעומתם, אצל 13 מבין מאיית השיאנים הרכיב המנייתי היווה יותר ממחצית מהיקף התגמולים הכולל, ובהם חמישה מעשרת השיאנים שמוקמו בראשות הטבלה.

178 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של עשרת שיאני השכר אשתקד, סכום המשקף תגמול שנתי ממוצע של קרוב ל-18 מיליון שקל לכל אחד מהם (כ-1.5 מיליון שקל לחודש). סכום מצרפי זה משקף ירידה של 21% ביחס לסכום המצרפי שקיבלו עשרת שיאני השכר של 2017, שהצטבר ל-225 מיליון שקל.

רק חמישה מבין עשרת שיאני השכר הם ישראלים, וחמשת האחרים הם מנהלי פריגו בעבר ובהווה. בנטרול המנהלים הזרים, היקף התגמול המצרפי של עשרת שיאני השכר הישראלים הגיע ל-124 מיליון שקל - ירידה של 13% ביחס ל-143 שקיבלו עשיריית השיאנים הישראלים ב-2017.

בראש השיאנים הישראלים בשנה החולפת ניצב יצחק אנג'ל, מנכ"ל חברת האנרגיה הגיאותרמית אורמת, שעלות העסקתו הגיעה לכ-29 מיליון שקל, וכללה בעיקר תגמולים מנייתיים בסכום של כ-23 מיליון שקל - כמחצית מסך התגמול המנייתי לעשרת השיאנים הישראלים, שהגיע ל-45 מיליון שקל.

בין הישראלים שהצליחו להתברג בעשירייה הראשונה המשיכו את הרצף מ-2017 חן ליכטנשטיין, מנכ"ל אדמה; בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות; ואיתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה.

0 הוא מספר המנכ"לים והיו"רים של בנקים וחברות ביטוח הנכללים במאיית שיאני השכר ב-2018, בהשפעת חוק שכר הבכירים בענף הפיננסים שנכנס לתוקף בסוף שנת 2016, ודחק אותם הרחק מצמרת השיאנים, אחרי ששהו בה דרך קבע שנים ארוכות.

למרות זאת, ענף הפיננסים המקומי כן סיפק כמה שיאני שכר, שאינם כפופים להגבלות החוק. בראשם איציק עוז, מנכ"ל משותף בסוכנות הביטוח אגם לידרים של הפניקס, שעם תגמולים של יותר מ-10 מיליון שקל תפס את ראשות שיאני השכר בסקטור הפיננסים זו השנה השנייה ברציפות.

עוז הוא למעשה בעל מניות בחברה שהוא הקים (יחד עם שותפו משה ששון, אותו הוא קנה החוצה עם הזמן), ובעצם שותף של הפניקס ולא עובד שכיר רגיל, ששכרו הגבוה נגזר מהתוצאות הטובות של סוכנות הביטוח אותה הוא ייסד ומנהל.

בסך הכול, מאיית שיאני השכר כוללת מספר חד-ספרתי של נושאי משרה מענף הפיננסים - ארבעה מהם מהפניקס שנוסף לעוז כוללים עוד שלושה סוכני ביטוח - רן גבעון, מוני פלר וסטו שפירא, וכן את מנהלי הפעילות בחו"ל של הבנקים - אבנר מנדלסון ושון מגאן בלאומי ארה"ב, אורי לוין בדיסקונט ארה"ב, ואורית לרר, המנכ"לית הפורשת של הפועלים שווייץ. מלבדם, אל העשירייה הסוגרת של 100 המתוגמלים הצליח להתברג ירון בלוך, שעזב בשנה האחרונה את תפקידו כמנכ"ל לאומי פרטנרס.

4 בלבד היה מספר הנשים מבין שיאני השכר, ובכך הן המשיכו להיות מיעוט עם נוכחות מצומצמת ביותר בצמרת שיאני השכר - עם כמות דומה לזו שהייתה להן ב-2017, ועם סכומים אשר הספיקו להן להתברג רק מהמקומות 50 ומטה. כבר שנים רבות הנציגות הנשית בין 100 שיאני השכר היא חד-ספרתית, עם מקרים נדירים בהם הן מתברגות בצמרת הגבוהה של הטבלה, מה שממחיש שוב את הדומיננטיות הגברית בצמרת השיאנים. מי שתפסה את ראשות הטבלה מבין הנשים היא אסתר אלדן, המנכ"לית הפורשת של דלק ישראל וגדות מקבוצת דלק, עם עלות העסקה של 5.5 מיליון שקל, שהספיקה לה להיכנס קצת אחרי המקום ה-50 בטבלה הכללית. אחריה ניצבות עופרה שטראוס, יו"רית חברת המזון שבשליטת משפחת שטראוס, אורית לרר מהפועלים ודנה עזריאלי, יו"רית ובעלת השליטה בענקית הנדל"ן המניב.

20 מיליון דולר הוא הבונוס השמן שקיבל אורי יהודאי, לשעבר מנכ"ל חברת פרוטרום. אך למרות זאת הוא נעדר מהטבלה לצד דניאל בירנבאום - שניים מהמנהלים הישראלים הבכירים והמתוגמלים ביותר בשנה החולפת, שהובילו חברות תעשייה מצליחות להימכר אשתקד בעסקאות ענק.

יהודאי, לשעבר מנכ"ל חברת פרוטרום הצומחת, נהנה מהבונוס בעקבות מכירתה של יצרנית תמציות הטעם שבניהולו לחברה האמריקאית IFF. בנוסף, החזיק יהודאי במועד המיזוג מניות ואופציות של פרוטרום בשווי של כרבע מיליארד שקל, אשר נמכרו בעסקה, וזאת לאחר שמימש בשנים האחרונות מניות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים והיה אחד מבעלי השכר הגבוה במשק (כ-12 מיליון שקל בשנת 2017).

בירנבאום, מנכ"ל חברת מערכות ההגזה הביתיות סודהסטרים שנמכרה לפפסיקו, צפוי ליהנות אף הוא מתגמול כולל של מאות מיליוני שקלים בגין המכירה. לענקית המשקאות האמריקאית היה חשוב במיוחד להשאיר את בירנבאום בתפקיד, והיא הציעה לו מענקי שימור בגובה של עד 34 מיליון דולר בשנים הבאות. בנוסף החזיק בירנבאום במניות סודהסטרים בשווי כולל של 61 מיליון דולר, שנמכרו לפפסיקו עם השלמת המיזוג. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988