גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסעדות שלא קיימות ומשאבות אוויר שהופכות למטען לאייפון: אל תאמינו לביקורות שאתם קוראים באינטרנט

ביקורות באינטרנט למוצרים ושירותים מקבלות את אמון הצרכנים ומצליחות להגדיל את המכירות של עסקים, אך ביקורות מזויפות הפכו למכה עולמית ומערערות את מודל הצריכה באינטרנט ● איך הפך אדם מסעדה מדומיינת לאטרקטיבית, כמה שילמו אתרי תיירות רוסיים כדי לקבל דירוג גבוה לפני המונדיאל ברוסיה, ואיך משאבה לאופניים הפכה למטען לאייפון?

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

בפברואר האחרון הגישה לראשונה רשות הסחר הפדראלית האמריקאית (FTC) תלונה נגד פרסום ביקורות מזויפות באמזון. על-פי ה-FTC, נפטולה יעקובוביץ' מברוקלין הציף את אמזון בביקורות מהללות לתוסף תזונה מדכא תיאבון העשוי מפרי טרופי בשם גרסיניה קמבוג'יה. הביקורות נועדו כדי לקדם את המוצר ולמקם אותו בדירוג של יותר מ-4.3 כוכבים (ציון מושלם של 5 כוכבים נתפס לא אמין על-ידי צרכנים). בתכתובת אחת שהוצגה בבית המשפט הציע יעקובוביץ' למוכר 30 ביקורות ראשונות תמורת אלף דולר. שבועיים מאוחר יותר הכריזה הרשות על הסדר לפיו יעקובוביץ' ישלם קנס בגובה 12.8 מיליון דולר. אף שזו הפעם הראשונה שרשות הסחר מנסה להתמודד עם תעשיית הביקורות מזויפות המקוונות, לא מדובר בתופעה חדשה. למעשה, היא הייתה בעיה הרבה לפני ש"פייק ניוז" היה מקור לדאגה.

לפי מחקר משותף של MIT ונורת'ווסטרן, רק 1.5% מהצרכנים משאירים ביקורות באינטרנט ואחד מכל 15 ממבקרים אלה כלל לא רכש את המוצר עליו הוא כותב. האם אנו באמת צריכים לסמוך על מיעוט זה בתהליך קבלת ההחלטות שלנו בתוך שפע המוצרים? סביר להניח שלא, והנה בכל זאת לפי מחקר של Pew מ-2016, כ-82% מהצרכנים הבוגרים ברשת קוראים ביקורות לפעמים או תמיד, ויותר מ-66% מאמינים כי ביקורות אלה "מדויקות בדרך-כלל". לא רק זאת, מחקר מאוניברסיטת קולרדו בולדר שהשווה בין ביקורות של צרכנים וביקורות רשמיות (Consumer Reports), מצא כי צרכנים נוטים להעדיף את חוכמת ההמונים על פני מומחים במכונים ייעודיים.

כל זה טוב ויפה אלמלא, לחיוב או לשלילה, ביקורות ודירוג מוצרים הן פעמים רבות לא יותר מאשר תוצאה של הוצאה שיווקית. הסיבה קלה להבנה: מדובר על משחק סכום אפס. ככל שיש למוכר אחד מספר ביקורות חיוביות גדול יותר, כך הדירוג שלו עולה וכפועל יוצא גם החשיפה שלו בפלטפורמות ומנועי החיפוש השונים. לפי הערכות של חברת Reevoo, מעל ל-50 ביקורות יכולות להעלות את מכירות המוצר ב-4.6%. מחקר של מכון שפיגל מצא כי קיומן של ביקורות מעלה את הסבירות לקנות מוצר כלשהו ב-270% לעומת מוצר זהה ללא ביקורות ומחקר אחר מהרווארד מצא כי עלייה של כוכב אחד בדירוג ממוצע ב-Yelp יכולה להגדיל את הכנסות העסק בשיעור שבין 5% ל-9%.

מסעדה מדומיינת בצמרת הדירוג

קחו למשל את מטען אייפון X הבסיסי ביותר. חיפוש באמזון יניב מאות תוצאות שדומות אחת לשנייה בצורה, מחיר וצבע. יכול להיות שחלק ניכר מהמוכרים קונים בסיטונאות מאותו הספק בדיוק. צרכן ממוצע לא ישקיע במעבר על עשרות עמודי המוצרים ויסתפק בתוצאות החיפוש הראשונות. במקרה שלנו השניים הראשונים שילמו על מקומם בראש הרשימה (מסומנים ב-sponsored), המטען השלישי בדירוג נמכר על-ידי אמזון עצמה והרביעי הוא הראשון שהאלגוריתם של אמזון מציג כאהוב הציבור. אך בחינה קצרה ב-Review Meta, אתר שמוקדש לאיתור ביקורות מזויפות, מעלה כי 37% מתוך 8,904 ביקורות חשודות כמזויפות. 1,904 ביקורות שהעניקו בממוצע 4.3 כוכבים נמחקו על-ידי אמזון עצמה מחשש כי אלה מזויפות, 3,070 ביקורות אחרות נכתבו על-ידי משתמשים שאמזון מחקה להם לפחות תגובה אחת בעבר ו-604 מהתגובות נכתבו כולם באותו היום והעניקו למוצר ציון ממוצע של 4.6.

מגוון המוצרים, כמות הסוחרים צד שלישי והרוכשים הופכים את אמזון לכר פורה של מקרי הונאה וביקורות מזויפות, אבל זה לא אומר שהיא היחידה. כל פלטפורמה שמשתמשת בביקורות, תגובות, לייקים, צפיות ודירוגים מרכזות סביבן "שוק שחור" בו מתקיים מסחר במדדי ההשפעה הרלבנטיים.

במקרה ידוע לשמצה במיוחד, משתמש שובב במיוחד הצליח לגרום לטריפאדוויזר (TripAdvisor), אתר הדירוגים וההמלצות לתיירים ומטיילים שמציע ביקורות עבור 661 מיליון אתרים שונים, לנפח את המוניטין של מסעדה מדומיינת ובמאמץ מוגזם להביא אותה למדורגת ראשונה באתר. במרץ האחרון אתר דירוג הסרטים Rotten Tomatoes זכה למנה הגונה משלו כשדירוג הסרט "קפטן מארוול" בכיכובה של ברי לארסון, הושחת עוד לפני בכלל שהסרט יצא לאקרנים על-ידי מעריצים בעייתיים. 

בנובמבר האחרון עמד שירות הזרמת המוזיקה אפל מיוזיק במוקד משלו, אחרי שזמרת הפופ האמריקאית אריאנה גרנדה הודחה מרשימת עשרת המוזיקאים האהובים בארה"ב על-ידי כריס וו, כוכב פופ סיני. את תודתו יכול היה וו, שכלל לא מוכר בארה"ב, למסור למעריציו הנלהבים שהפעילו נחיל בוטים מדרג ומבקר.

אמן היפ הופ הונג-קונגי מקומי צייץ בתגובה "כסף לא יכול לקנות לך אהבה, כסף לא יכול לקנות לך תהילה, כסף לא יכול לקנות לך טבלאות". הוא טועה, לא רק שכסף קנה למעריצי וו את מקומו בטבלה, אלא מחקר שבוצע על-ידי שני סוציולוגים מפרינסטון עוד ב-2006, מצא כי התפיסה של מוזיקה או מוזיקאים כ"פופולריים", מסייעת להם במעין אפקט פלצבו להיהפך ל"פופולרי".

Rotten Tomatoes עדכנו את אפשרויות דירוג הסרטים רק אחרי שהוא יוצא לאקרנים; באפל מיוזיק השיבו את אריאנה גרנדה לעשרת הגדולים; טריפאדוויזר נלחמה במלעיזים בבית משפט ואפילו הצליחה בספטמבר להביא להרשעתו של בעל חברה המפרסמת ביקורות בתשלום עליו נגזר תשעה חודשי מאסר; ואמזון עצמה, אף שנוקטת בפעילויות מאוד מתוקשרות בנושא, הגישה עד היום רק חמש תביעות בנושא. אחת גדולה במיוחד שבה היא עדיין מנפנפת מ-2015 נגד 1,114 מפרסמים שגויסו על-ידי סוחרים באמצעות פייבר הישראלית, מרקט-פלייס לפרילנסרים. אגב, טריפאדוויזר עצמה נקנסה על-ידי בתי המשפט האיטלקיים בחצי מיליון יורו על אוזלת ידה במניעת ביקורות מזויפות בפלטפורמה שלה.

המונדיאל ברוסיה: חגיגה של זיופים

אמזון, שמתקמצנת בשחרור קבוע של נתונים קטנוניים כמו שיעור הביקורות המזויפות באתר שלה, הסכימה פעם אחת לקבוע כי אלה מהווים 1% מכל 500 מיליון הביקורות באתר. אם כי השאלה מהי ביקורת מזויפות תלויה מאוד את מי שואלים. כשחושבים על הטעיה מסוג זה, נהוג לחשוב על מנגנונים אוטומטיים רבי-זרועות כמו צבא בוטים של וו. האמת היא הרבה יותר פשוטה. ביקורת מזויפת הופכת לכזו אם המניעים הבסיסיים מאחורי כתיבתה הם כל דבר מאשר לשתף בחוויית משתמש אותנטית של הצרכן הספציפי שרכש או התנסה במוצר. ברגע שמשולבים אל תוך אלה הטבות או תשלומים, האובייקטיביות שלה מוכתמת במניעים זרים.

יש חברות שקמו במטרה יחידה לחבר בין מוכרים שמוכנים להעניק את המוצרים שלהם בחינם תמורת ביקורת חיובית וצרכנים שמוכנים לכתוב ביקורות חיוביות תמורת מוצרים, והכל תמורת 19.90 דולר בדמי מנויים חודשיים (למוכרים). לצידן יש חברות שמתמחות בכתיבת ביקורות באתרים השונים שדואגות להפעיל את הסוכנים שלהן בכתובות IP מרובות ומיילים מרובים, כמו גם לכלול הערות שליליות כדי לא לעורר חשד.

ברוסיה לדוגמה, לפני משחקי המונדיאל שאירחה המדינה, התגלתה פעילות יתר של חברות אלה. סוכנות הידיעות רויטרס מצאה עשרות חברות שהציעו שירות כתיבת ביקורות למלונות ואתרים תיירותיים אחרים, לפני הגעת אלפי התיירים למדינה. מחיר הביקורת נע בין 50 ל-200 רובל (2-10 שקלים). סביב יוטיוב נוצר מערך של חברות שמציעות תגובה אחת תמורת 0.56 דולר (מציאה!) וחברות אחרות כמו 500views.com מציעה 500 "צפיות" תמורת 7.99 דולר (החברה מציעה גם 1,000 לייקים באינסטגרם או 5,000 צפיות תמורת 25 דולר).

שיטה אהובה ופופולרית אחרת להגיע אל אלפי הגולשים-מבקרים פוטנציאליים, היא פייסבוק. הרשת החברתית הגדולה בעולם משמשת היום פלטפורמה הכרחית עבור מוכרים קטנים ובינוניים לגייס מדרגים. בקבוצות שניתן להצטרף אליהם בהקלקה אחת, מתחברים המוכרים לחברים ומציעים מוצרים פשוטים בחינם (החזר כספי ב-PayPal על הרכישה באמזון ולעיתים בתוספת עמלה של 5-10 דולר) תמורת ביקורת חיובית על המוצר. בדרך-כלל המוכרים יתעקשו על משתמשים עם חשבון פריים באמזון והיסטוריית רכישות מעל ל-50 דולר, קריטריונים שמוסיפים לביקורת עצמה תגית של "ביקורת מהימנה".

מוכרים רבים באמזון וגם במיוחד בפלטפורמת המסחר היריבות עלי אקספרס, טאובאו ו-ebay, שולחים ללקוחות מוצרים מבלי שבכלל רכשו אותם, בתקווה שאלה יכנסו לעמוד המוכר וידרגו בחיוב את המתנה. מי שכל השיטות האלה דורשות ממנו מאמץ רב מדי, יכול לגשת לאתרים עם השם הקליט BuyAmazonReviews.com ופשוט לקנות ביקורות, אם כי שיטה זו פחות מומלצת משום שכאן מרבית הפלטפורמות מותחות את הגבול.

שיטה ערמומית לא פחות היא החלפת המוצר שדורג גבוה במוצר אחר לחלוטין. במקרה זה מוכרים משאירים את כל הדירוגים והביקורות על מוצר אחד שכבר נהנה מדירוג פרימיום ומשתמשים בו כדי להציג מוצר אחר. משתמשים שינברו עמוק אל תוך עשרות ואולי מאות הביקורות יגלו בסופו של דבר ביקורות שאינן רלבנטיות לחלוטין למוצר. כך כבל האייפון לפתע יזכה לביקורות שמתאימות יותר למשאבת אוויר לאופניים. כל זאת מבלי בכלל להזכיר כי הפלטפורמות עצמן נמצאות בניגוד עניינים גמור. גוגל, ילפ, אמזון ואחרות מציעות בעצמן מוצרים למכירה או מבצעות מניפולציה בדירוגים כדי להעדיף את המוצרים והשירותים עליהם הן קיבלו כסף לקדמם.

הענקיות לא מתמודדות עם הבעיה

שאיפתן של חברות הטכנולוגיה להגיע לכל מקום ובכל מחיר הובילה לשחיקה מתמשכת באמון המשתמשים. במשך שנים אסטרטגיה זו הובילה לשבירת שיאים, אם מדובר על היצע המוצרים שקיימים בפלטפורמות המסחר, כמות הסוחרים והיקף העסקאות, או הנגשת שירותים לכל פינות העולם. אבל אותן הזדמנויות רבות שנוצרו, משכו איתן גם הונאות רבות.

כדי להגן על המשתמשים, חברות הטכנולוגיה אוסרות בתנאי השימוש שלהן כל רכישה או עידוד חומרי להשארת תגובות או יצירת טראפיק. זה כמובן לא באמת מרתיע את הסוחרים, ולכן הן גם מפעילות אלגוריתמים לאיתור ביקורות (לייקים, צפיות, ותגובות) מזויפות. חלק מהפלטפורמות רק מסמנות את הביקורות החשודות כחשודות, חלק מהחברות מוחקות אותן ולא מותירות כל זכר וחלק מהחברות מוחקות אותן וכך גם את המבקרים ובמקרה חמור אף את המוכרים שהמוצרים שלהם נהנו מגל של ביקורות אוהדות. לעיתים מגלים אותם מהפלטפורמה לכל החיים.

הבעיה עם גישות אלה שאלגוריתמים הם פגומים. לא בהכרח כי הקוד אינו שלם, אלא משום שהם מכילים דעות קדומות ועושים טעויות. הם יכולים לפעול לטובת מוכר או מוצר כזה או אחר ולהפלות אחת ולעשות את כל זה מבלי שיש לנו המשתמשים יכולת לדעת את האופן שלפיו הם פועלים. כי אלגוריתמים הם אטומים, סודיים ומורכבים, פיסת קניין שאמורה לשרת אינטרסים פרטיים, לא ציבוריים, שלא מגלה לנו היכן מתעתעים בנו.

בשנה האחרונה התגברה משמעותית הביקורת הציבורית והרגולטורית על פעילותן של חברות הטכנולוגיה והאופן שבו הן מנהלות ומווסתות את הפלטפורמות שלהן. אבל ביקורת זו עדיין לא תורגמה לפעילות רגולטורית משמעותית. אף שטוויטר, אמזון וגוגל אוסרות על רכישת ביקורות, עוקבים או לייקים, הן רחוקות מלשלוט בהצלחה בתופעות האלה. כך אנו נותרים היום עם פעילות מתוחכמת שהופכת את האינטרנט לחגיגה של זיופים. מציאות שבה צריך להטיל ספק בכל ביקורת, לייק ומספר עוקבים. מציאות שבה המשתמשים שוב נותרים חשופים והיחידים האחראים.

עוד כתבות

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח: התקדמות בדרך להקמת כוח שמירת שלום ערבי בעזה?

גורם ישראלי בכיר ל"ניו יורק טיימס": "היינו קרובים לעסקה, חמאס הקשיח עמדות - בגלל נתניהו" • אחרי תקיפה בעומק לבנון: אזעקות בגולן ובגליל העליון • לקראת פעולה: צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח • צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה • עדכונים בולטים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

בורסת שנחאי, סין. / צילום: Shutterstock

עליות באסיה; ביפן ובקוריאה אין היום מסחר

שנגחאי עולה ב-1% ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה