גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסעדות שלא קיימות ומשאבות אוויר שהופכות למטען לאייפון: אל תאמינו לביקורות שאתם קוראים באינטרנט

ביקורות באינטרנט למוצרים ושירותים מקבלות את אמון הצרכנים ומצליחות להגדיל את המכירות של עסקים, אך ביקורות מזויפות הפכו למכה עולמית ומערערות את מודל הצריכה באינטרנט ● איך הפך אדם מסעדה מדומיינת לאטרקטיבית, כמה שילמו אתרי תיירות רוסיים כדי לקבל דירוג גבוה לפני המונדיאל ברוסיה, ואיך משאבה לאופניים הפכה למטען לאייפון?

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

בפברואר האחרון הגישה לראשונה רשות הסחר הפדראלית האמריקאית (FTC) תלונה נגד פרסום ביקורות מזויפות באמזון. על-פי ה-FTC, נפטולה יעקובוביץ' מברוקלין הציף את אמזון בביקורות מהללות לתוסף תזונה מדכא תיאבון העשוי מפרי טרופי בשם גרסיניה קמבוג'יה. הביקורות נועדו כדי לקדם את המוצר ולמקם אותו בדירוג של יותר מ-4.3 כוכבים (ציון מושלם של 5 כוכבים נתפס לא אמין על-ידי צרכנים). בתכתובת אחת שהוצגה בבית המשפט הציע יעקובוביץ' למוכר 30 ביקורות ראשונות תמורת אלף דולר. שבועיים מאוחר יותר הכריזה הרשות על הסדר לפיו יעקובוביץ' ישלם קנס בגובה 12.8 מיליון דולר. אף שזו הפעם הראשונה שרשות הסחר מנסה להתמודד עם תעשיית הביקורות מזויפות המקוונות, לא מדובר בתופעה חדשה. למעשה, היא הייתה בעיה הרבה לפני ש"פייק ניוז" היה מקור לדאגה.

לפי מחקר משותף של MIT ונורת'ווסטרן, רק 1.5% מהצרכנים משאירים ביקורות באינטרנט ואחד מכל 15 ממבקרים אלה כלל לא רכש את המוצר עליו הוא כותב. האם אנו באמת צריכים לסמוך על מיעוט זה בתהליך קבלת ההחלטות שלנו בתוך שפע המוצרים? סביר להניח שלא, והנה בכל זאת לפי מחקר של Pew מ-2016, כ-82% מהצרכנים הבוגרים ברשת קוראים ביקורות לפעמים או תמיד, ויותר מ-66% מאמינים כי ביקורות אלה "מדויקות בדרך-כלל". לא רק זאת, מחקר מאוניברסיטת קולרדו בולדר שהשווה בין ביקורות של צרכנים וביקורות רשמיות (Consumer Reports), מצא כי צרכנים נוטים להעדיף את חוכמת ההמונים על פני מומחים במכונים ייעודיים.

כל זה טוב ויפה אלמלא, לחיוב או לשלילה, ביקורות ודירוג מוצרים הן פעמים רבות לא יותר מאשר תוצאה של הוצאה שיווקית. הסיבה קלה להבנה: מדובר על משחק סכום אפס. ככל שיש למוכר אחד מספר ביקורות חיוביות גדול יותר, כך הדירוג שלו עולה וכפועל יוצא גם החשיפה שלו בפלטפורמות ומנועי החיפוש השונים. לפי הערכות של חברת Reevoo, מעל ל-50 ביקורות יכולות להעלות את מכירות המוצר ב-4.6%. מחקר של מכון שפיגל מצא כי קיומן של ביקורות מעלה את הסבירות לקנות מוצר כלשהו ב-270% לעומת מוצר זהה ללא ביקורות ומחקר אחר מהרווארד מצא כי עלייה של כוכב אחד בדירוג ממוצע ב-Yelp יכולה להגדיל את הכנסות העסק בשיעור שבין 5% ל-9%.

מסעדה מדומיינת בצמרת הדירוג

קחו למשל את מטען אייפון X הבסיסי ביותר. חיפוש באמזון יניב מאות תוצאות שדומות אחת לשנייה בצורה, מחיר וצבע. יכול להיות שחלק ניכר מהמוכרים קונים בסיטונאות מאותו הספק בדיוק. צרכן ממוצע לא ישקיע במעבר על עשרות עמודי המוצרים ויסתפק בתוצאות החיפוש הראשונות. במקרה שלנו השניים הראשונים שילמו על מקומם בראש הרשימה (מסומנים ב-sponsored), המטען השלישי בדירוג נמכר על-ידי אמזון עצמה והרביעי הוא הראשון שהאלגוריתם של אמזון מציג כאהוב הציבור. אך בחינה קצרה ב-Review Meta, אתר שמוקדש לאיתור ביקורות מזויפות, מעלה כי 37% מתוך 8,904 ביקורות חשודות כמזויפות. 1,904 ביקורות שהעניקו בממוצע 4.3 כוכבים נמחקו על-ידי אמזון עצמה מחשש כי אלה מזויפות, 3,070 ביקורות אחרות נכתבו על-ידי משתמשים שאמזון מחקה להם לפחות תגובה אחת בעבר ו-604 מהתגובות נכתבו כולם באותו היום והעניקו למוצר ציון ממוצע של 4.6.

מגוון המוצרים, כמות הסוחרים צד שלישי והרוכשים הופכים את אמזון לכר פורה של מקרי הונאה וביקורות מזויפות, אבל זה לא אומר שהיא היחידה. כל פלטפורמה שמשתמשת בביקורות, תגובות, לייקים, צפיות ודירוגים מרכזות סביבן "שוק שחור" בו מתקיים מסחר במדדי ההשפעה הרלבנטיים.

במקרה ידוע לשמצה במיוחד, משתמש שובב במיוחד הצליח לגרום לטריפאדוויזר (TripAdvisor), אתר הדירוגים וההמלצות לתיירים ומטיילים שמציע ביקורות עבור 661 מיליון אתרים שונים, לנפח את המוניטין של מסעדה מדומיינת ובמאמץ מוגזם להביא אותה למדורגת ראשונה באתר. במרץ האחרון אתר דירוג הסרטים Rotten Tomatoes זכה למנה הגונה משלו כשדירוג הסרט "קפטן מארוול" בכיכובה של ברי לארסון, הושחת עוד לפני בכלל שהסרט יצא לאקרנים על-ידי מעריצים בעייתיים. 

בנובמבר האחרון עמד שירות הזרמת המוזיקה אפל מיוזיק במוקד משלו, אחרי שזמרת הפופ האמריקאית אריאנה גרנדה הודחה מרשימת עשרת המוזיקאים האהובים בארה"ב על-ידי כריס וו, כוכב פופ סיני. את תודתו יכול היה וו, שכלל לא מוכר בארה"ב, למסור למעריציו הנלהבים שהפעילו נחיל בוטים מדרג ומבקר.

אמן היפ הופ הונג-קונגי מקומי צייץ בתגובה "כסף לא יכול לקנות לך אהבה, כסף לא יכול לקנות לך תהילה, כסף לא יכול לקנות לך טבלאות". הוא טועה, לא רק שכסף קנה למעריצי וו את מקומו בטבלה, אלא מחקר שבוצע על-ידי שני סוציולוגים מפרינסטון עוד ב-2006, מצא כי התפיסה של מוזיקה או מוזיקאים כ"פופולריים", מסייעת להם במעין אפקט פלצבו להיהפך ל"פופולרי".

Rotten Tomatoes עדכנו את אפשרויות דירוג הסרטים רק אחרי שהוא יוצא לאקרנים; באפל מיוזיק השיבו את אריאנה גרנדה לעשרת הגדולים; טריפאדוויזר נלחמה במלעיזים בבית משפט ואפילו הצליחה בספטמבר להביא להרשעתו של בעל חברה המפרסמת ביקורות בתשלום עליו נגזר תשעה חודשי מאסר; ואמזון עצמה, אף שנוקטת בפעילויות מאוד מתוקשרות בנושא, הגישה עד היום רק חמש תביעות בנושא. אחת גדולה במיוחד שבה היא עדיין מנפנפת מ-2015 נגד 1,114 מפרסמים שגויסו על-ידי סוחרים באמצעות פייבר הישראלית, מרקט-פלייס לפרילנסרים. אגב, טריפאדוויזר עצמה נקנסה על-ידי בתי המשפט האיטלקיים בחצי מיליון יורו על אוזלת ידה במניעת ביקורות מזויפות בפלטפורמה שלה.

המונדיאל ברוסיה: חגיגה של זיופים

אמזון, שמתקמצנת בשחרור קבוע של נתונים קטנוניים כמו שיעור הביקורות המזויפות באתר שלה, הסכימה פעם אחת לקבוע כי אלה מהווים 1% מכל 500 מיליון הביקורות באתר. אם כי השאלה מהי ביקורת מזויפות תלויה מאוד את מי שואלים. כשחושבים על הטעיה מסוג זה, נהוג לחשוב על מנגנונים אוטומטיים רבי-זרועות כמו צבא בוטים של וו. האמת היא הרבה יותר פשוטה. ביקורת מזויפת הופכת לכזו אם המניעים הבסיסיים מאחורי כתיבתה הם כל דבר מאשר לשתף בחוויית משתמש אותנטית של הצרכן הספציפי שרכש או התנסה במוצר. ברגע שמשולבים אל תוך אלה הטבות או תשלומים, האובייקטיביות שלה מוכתמת במניעים זרים.

יש חברות שקמו במטרה יחידה לחבר בין מוכרים שמוכנים להעניק את המוצרים שלהם בחינם תמורת ביקורת חיובית וצרכנים שמוכנים לכתוב ביקורות חיוביות תמורת מוצרים, והכל תמורת 19.90 דולר בדמי מנויים חודשיים (למוכרים). לצידן יש חברות שמתמחות בכתיבת ביקורות באתרים השונים שדואגות להפעיל את הסוכנים שלהן בכתובות IP מרובות ומיילים מרובים, כמו גם לכלול הערות שליליות כדי לא לעורר חשד.

ברוסיה לדוגמה, לפני משחקי המונדיאל שאירחה המדינה, התגלתה פעילות יתר של חברות אלה. סוכנות הידיעות רויטרס מצאה עשרות חברות שהציעו שירות כתיבת ביקורות למלונות ואתרים תיירותיים אחרים, לפני הגעת אלפי התיירים למדינה. מחיר הביקורת נע בין 50 ל-200 רובל (2-10 שקלים). סביב יוטיוב נוצר מערך של חברות שמציעות תגובה אחת תמורת 0.56 דולר (מציאה!) וחברות אחרות כמו 500views.com מציעה 500 "צפיות" תמורת 7.99 דולר (החברה מציעה גם 1,000 לייקים באינסטגרם או 5,000 צפיות תמורת 25 דולר).

שיטה אהובה ופופולרית אחרת להגיע אל אלפי הגולשים-מבקרים פוטנציאליים, היא פייסבוק. הרשת החברתית הגדולה בעולם משמשת היום פלטפורמה הכרחית עבור מוכרים קטנים ובינוניים לגייס מדרגים. בקבוצות שניתן להצטרף אליהם בהקלקה אחת, מתחברים המוכרים לחברים ומציעים מוצרים פשוטים בחינם (החזר כספי ב-PayPal על הרכישה באמזון ולעיתים בתוספת עמלה של 5-10 דולר) תמורת ביקורת חיובית על המוצר. בדרך-כלל המוכרים יתעקשו על משתמשים עם חשבון פריים באמזון והיסטוריית רכישות מעל ל-50 דולר, קריטריונים שמוסיפים לביקורת עצמה תגית של "ביקורת מהימנה".

מוכרים רבים באמזון וגם במיוחד בפלטפורמת המסחר היריבות עלי אקספרס, טאובאו ו-ebay, שולחים ללקוחות מוצרים מבלי שבכלל רכשו אותם, בתקווה שאלה יכנסו לעמוד המוכר וידרגו בחיוב את המתנה. מי שכל השיטות האלה דורשות ממנו מאמץ רב מדי, יכול לגשת לאתרים עם השם הקליט BuyAmazonReviews.com ופשוט לקנות ביקורות, אם כי שיטה זו פחות מומלצת משום שכאן מרבית הפלטפורמות מותחות את הגבול.

שיטה ערמומית לא פחות היא החלפת המוצר שדורג גבוה במוצר אחר לחלוטין. במקרה זה מוכרים משאירים את כל הדירוגים והביקורות על מוצר אחד שכבר נהנה מדירוג פרימיום ומשתמשים בו כדי להציג מוצר אחר. משתמשים שינברו עמוק אל תוך עשרות ואולי מאות הביקורות יגלו בסופו של דבר ביקורות שאינן רלבנטיות לחלוטין למוצר. כך כבל האייפון לפתע יזכה לביקורות שמתאימות יותר למשאבת אוויר לאופניים. כל זאת מבלי בכלל להזכיר כי הפלטפורמות עצמן נמצאות בניגוד עניינים גמור. גוגל, ילפ, אמזון ואחרות מציעות בעצמן מוצרים למכירה או מבצעות מניפולציה בדירוגים כדי להעדיף את המוצרים והשירותים עליהם הן קיבלו כסף לקדמם.

הענקיות לא מתמודדות עם הבעיה

שאיפתן של חברות הטכנולוגיה להגיע לכל מקום ובכל מחיר הובילה לשחיקה מתמשכת באמון המשתמשים. במשך שנים אסטרטגיה זו הובילה לשבירת שיאים, אם מדובר על היצע המוצרים שקיימים בפלטפורמות המסחר, כמות הסוחרים והיקף העסקאות, או הנגשת שירותים לכל פינות העולם. אבל אותן הזדמנויות רבות שנוצרו, משכו איתן גם הונאות רבות.

כדי להגן על המשתמשים, חברות הטכנולוגיה אוסרות בתנאי השימוש שלהן כל רכישה או עידוד חומרי להשארת תגובות או יצירת טראפיק. זה כמובן לא באמת מרתיע את הסוחרים, ולכן הן גם מפעילות אלגוריתמים לאיתור ביקורות (לייקים, צפיות, ותגובות) מזויפות. חלק מהפלטפורמות רק מסמנות את הביקורות החשודות כחשודות, חלק מהחברות מוחקות אותן ולא מותירות כל זכר וחלק מהחברות מוחקות אותן וכך גם את המבקרים ובמקרה חמור אף את המוכרים שהמוצרים שלהם נהנו מגל של ביקורות אוהדות. לעיתים מגלים אותם מהפלטפורמה לכל החיים.

הבעיה עם גישות אלה שאלגוריתמים הם פגומים. לא בהכרח כי הקוד אינו שלם, אלא משום שהם מכילים דעות קדומות ועושים טעויות. הם יכולים לפעול לטובת מוכר או מוצר כזה או אחר ולהפלות אחת ולעשות את כל זה מבלי שיש לנו המשתמשים יכולת לדעת את האופן שלפיו הם פועלים. כי אלגוריתמים הם אטומים, סודיים ומורכבים, פיסת קניין שאמורה לשרת אינטרסים פרטיים, לא ציבוריים, שלא מגלה לנו היכן מתעתעים בנו.

בשנה האחרונה התגברה משמעותית הביקורת הציבורית והרגולטורית על פעילותן של חברות הטכנולוגיה והאופן שבו הן מנהלות ומווסתות את הפלטפורמות שלהן. אבל ביקורת זו עדיין לא תורגמה לפעילות רגולטורית משמעותית. אף שטוויטר, אמזון וגוגל אוסרות על רכישת ביקורות, עוקבים או לייקים, הן רחוקות מלשלוט בהצלחה בתופעות האלה. כך אנו נותרים היום עם פעילות מתוחכמת שהופכת את האינטרנט לחגיגה של זיופים. מציאות שבה צריך להטיל ספק בכל ביקורת, לייק ומספר עוקבים. מציאות שבה המשתמשים שוב נותרים חשופים והיחידים האחראים.

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה