ערן היימר, מנכ"ל מידרוג / צילום: איל יצהר
שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, דחה ביום חמישי האחרון בקשה להגשת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת דירוג האשראי מידרוג, בקשר עם קריסתה של חברת הנדל"ן הקנדית אורבנקורפ ב-2016.
בהחלטתו קיבל השופט אלטוביה את טענות מידרוג באשר לאיסוף הנתונים המקצועי שביצעה, ואף קבע כי התובעת, נעמי מונרוב, לא עמדה בנטל ההוכחה כי התקיימה רשלנות באיסוף הנתונים מצד חברת הדירוג.
אורבנקופ, שבעלות אלן ססקין, השלימה בתחילת דצמבר 2015 גיוס של כ-180 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב בבורסה בתל-אביב. כחצי שנה לאחר מכן קרסה החברה, ונפתחו נגדה הליכי חדלות פירעון, במסגרתם מונה לה בעל תפקיד מטעם בית המשפט.
לקראת ההנפקה זכתה החברה לדירוג A 3 מקומי ממידרוג, ובעקבות הקריסה הגישה נעמי מונרוב בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת הדירוג. מונרוב, שיוצגה בידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, טענה בבקשתה כי הצהרה שנרשמה בדוח הדירוג, בדבר מוניטין ללא רבב של אורבנקורפ, הייתה הצהרה כוזבת ומטעה.
בבקשה לייצוגית טענה מונרוב כי ביום 4 באפריל 2016 קרס שערה של אג"ח אורבנקורפ ב-53%, בעקבות פרסום דוח מיידי של החברה, והאשימה בכך גם את מידרוג. בין השאר טענה כי חברת הדירוג התרשלה באופן חמור לאחר שלא אספה חומרים עובדתיים מלקוחותיה וספקיה של אורבנקורפ, לא קיבלה ייעוץ משפטי מעורך דין מקומי בקנדה ואף לא חיפשה ברשת מידע זמין אודות אורבנקורפ.
מידרוג מצדה טענה כי לא הייתה כל התרשלות מצדה, וכי היא התבססה על מידע שהועבר לה מהחברה, על פגישות עם אנשי החברה ועם בנקאי שלה, וכן על דוחות כספיים מבוקרים בידי פירמת ראיית חשבון מובילה. בנוסף טענה מידרוג כי לא היה ביכולתה לדעת על התראה שקיבלה אורבנקורפ מהרגולטור הקנדי ואשר הוסתרה מפניה.
"המבקשת הסתמכה על כתבות עיתון שמצאה בדיעבד"
בפסק הדין שניתן ביום חמישי האחרון, קבע השופט אלטוביה כי "יש להדגיש כי אין זה מתפקידה של המשיבה (מידרוג, ע' כ') לספק נתונים או עובדות לציבור המשקיעים, אלא לפעול באופן ראוי לקבלת המידע הרלוונטי לקביעת הדירוג, הבטחת איכות המידע עליו מתבסס הדירוג ואמינות מקורות המידע".
עוד קבע השופט כי "אין באירועים פיננסיים שאירעו לאחר פרסום דוח הדירוג, או שאירעו קודם לפרסום הדוח והתגלו רק לאחר פרסומו, כדי ללמד על פגם שנפל בדוח הדירוג המצדיק להטיל על המשיבה אחריות, כל עוד פעלה באופן סביר באיסוף הנתונים הפיננסיים הרלוונטיים".
בנוסף קבע השופט כי "במקום שחברת דירוג נסמכת על דוחות כספיים מבוקרים, אין לגלגל עליה את החובה לבחון את בסיס הנתונים עליהם נסמך הדוח, אלא אם אלה מגלים נתון חריג או קביעה בלתי סבירה באופן בולט בהשוואה למידע אחר המצוי בידי החברה המדרגת. קל וחומר כשמדובר בדוחות מבוקרים בידי משרד רואי חשבון מוכר בעל שם ומוניטין". וכאמור, בהתאם לקביעת בית המשפט, על-פי העדויות כך אכן נהגה מידרוג.
השופט גם דחה את טענת התובעת בדבר מידע שהיה זמין באתר חדשות באינטרנט אודות קשיים בקבוצת אורבנקורפ. "ניתן לומר כי באשר למידע שולי ממקור לא מפוקח, אשר אין בו אינדיקציה לאמיתות המידע, התעלמות ממנו או אי-איתורו לא יהוו רשלנות חמורה. המומחיות הנדרשת מחברת הדירוג היא הערכת יכולת הפירעון של חברה מדורגת או מכשיר אשראי, והיא אינה נדרשת להיות מומחית בביצוע חקירות".
בעקבות הפסיקה החליט כאמור השופט לדחות את בקשת התביעה, ואף השית על התובעת תשלום הוצאות משפט למידרוג על סך 80 אלף שקל. השופט הסביר את החלטתו בכך ש"ראוי שמגישי הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות יוודאו שבקשתם נתמכת בראיות ממשיות גם אם לכאורה. נראה לי שלא כך במקרה כאן, בו הסתמכה המבקשת על כתבות עיתון שמצאה בדיעבד ועל תוכנו של הדוח המיידי שפורסם כחמישה חודשים לאחר ההנפקה, תוך שהיא מלקטת ממנו רק חלק מהנושאים שדווחו".
את מידרוג ייצגו בתביעה עורכי הדין צבי אגמון, דרור סברנסקי, יורם סמואל וליאור הינקוס.