שוחד / איור: יזהר כהן
במשך 3 שנים מכר אברהם ויצמן, בן ה-33 מבאר-שבע, ללקוחות פרטיים ולחברות שונות, קרקעות ומגרשים שאינם בבעלותו, תוך זיוף חתימות ומסמכים רשמיים של המדינה - מסמכים אשר הוגשו להוצאה לפועל ולבנקים וכן לבתי המשפט - ותוך הצגת מצגי-שווא כוזבים כי הוא בעל זכויות בקרקעות הללו. כתוצאה ממעשי המרמה וההונאה, קיבל ויצמן במרמה מרוכשי הקרקעות למעלה מ-2.3 מיליון שקל, וניסה לקבל כ-15.6 מיליון שקל נוספים - כך נטען בכתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) לבית משפט המחוזי בבאר-שבע, המשרטט לכאורה את קווי המתאר של הונאת נדל"ן נוספת, המצטרפת לאוסף ההונאות שנחשפו בתחום הנדל"ן בשנים האחרונות.
על-פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכות הדין עפרה לוי וטלי פלדמן, בין השנים 2016 ל-2019 הציג את ויצמן את עצמו בפני רוכשים פוטנציאלים כבעל זכויות בקרקעות בערים דימונה, באר-שבע, אופקים ובאזור חורה, וכן כמיופה-כוח או כנציג של בעלי זכויות בקרקעות אלה. זאת, בכוונה למכור במרמה את הקרקעות ולקבל מהרוכשים במרמה כספים עבור הקרקעות.
מכתב האישום עולה כי לשם ביצוע מעשי המרמה, זייף ויצמן בשיטתיות ובמספר רב של מקרים מסמכים רשמיים של המדינה, השתמש בחותמות וחתימות מזויפות שנחזו להיות חתימות של עורכי דין, או חתימות וחותמות של חברות ואנשים בעלי זכויות בקרקע, והציג מצגי-שווא כוזבים בכתב ובעל-פה בפני הרוכשים, לפיהם הוא מוסמך למכור להם קרקעות אלה. עקב מצגי-השווא חתמו הרוכשים עם ויצמן על הסכמי מכר שונים, וחלקם שילמו לנאשם סכומי כסף בסך של מאות אלפי שקלים, ובסך-הכול למעלה מ-2.3 מיליון שקל.
כך, כעולה מכתב האישום, עקב מצג-השווא, נחתם הסכם מכר מקרקעין בין חברה פרטית לבין ויצמן, שהתחזה בכזב כבעל זכות חתימה מטעם עמותה למכירת 26 יחידות דיור, וזאת תוך זיוף מסמכים של רשות מקרקעי ישראל ותוך זיוף חתימות וחותמות של עובדים ברמ"י ובמשרד השיכון. ויצמן, נטען, השתמש בפרטי מכרז שכבר בוטל על-ידי רמ"י, כדי לקבל מהחברה הפרטית במרמה כ- 13 מיליון שקל. המרמה נחשפה בטרם הועבר הכסף מהחברה בזכות ערנותם של פקידי רמ"י. לאחר מכן, נטען, ניסה ויצמן לקבל במרמה מרמ"י את כספי הערבות של העמותה שנותרו ברשות.
ויצמן פעל באופן דומה גם לגבי קרקעות שאין לו שום זיקה אליהן באופקים, שם זייף מסמכים של בעלת הקרקע, התחזה למייצג מטעמה וניסה למכור 30 מגרשים.
כעולה מכתב האישום, ויצמן המשיך לזייף ולרמות לקוחות גם כשמעשי המרמה הראשונים שלו כבר נחשפו, בכך שבכל פעם שויצמן נדרש להמציא מסמך כלשהו לרשות או לקורבן המרמה, הוא אכן המציא אותו וזייף אותו כדי להמשיך את מצגי-השווא.
בנוסף, על-פי כתב האישום, זייף ויצמן מסמכים ובדה ראיות, בהן עשה שימוש במסגרת הליך הוצאה לפועל שהתנהל נגדו, על-מנת לקבל במרמה ביטול ההליך ותנאים מגבילים שהוטלו עליו. ויצמן, נטען, זייף מסמך הנושא כותרת "הסדר חוב", הנחזה להיות הסכמה בין ויצמן למתלוננים באשר לאופן תשלום חובו של ויצמן וסגירת התלונה של המתלוננים בהוצאה לפועל. את המסמך הגיש ויצמן ללשכת ההוצאה לפועל, ובהחלטת רשם הוצאה לפועל בוטלו נגד ויצמן ההגבלות שהוטלו עליו עקב החוב וההליכים עוכבו. לאחר שהמרמה נחשפה, ההליכים חודשו.
עוד עולה מכתב האישום כי ויצמן זייף מסמכים של מהנדסת בניין, כדי לדחות ביצועו של צו הריסה. על-פי הנטען, ויצמן הוסיף על מסמך אשר הוגש לבית המשפט לעניינים מקומיים אישור בנייה הנחזה להיות אישור של מהנדסת, לפיו בוצעה בדיקת יציבות למבנה אשר היה מועמד להריסה בידי הרשויות, וכן נבדקו הליכי התכנון.
כתב האישום מייחס לויצמן 11 אישומים בגין ביצוע עבירות רבות של זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, בידוי ראיות ועוד.
בכתב האישום נכתב כי "מעשי המרמה בכתב האישום נעשו בנסיבות מחמירות, שמוצאות את ביטויין בשיטתיות, במספר המקרים הרב, בסכומי המרמה, בזיוף המסמכים ובשימוש בחותמות וחתימות שנחזות להיות של עורכי דין ושל חברות שונות, במושא המרמה - קרקעות, בפרק הזמן הממושך בו בוצעו המעשים, במספר הקורבנות של מעשי המרמה, בכך שהכספים שהנאשם הצליח לקבל במרמה לא הוחזרו למתלוננים, בעובדה שהנאשם המשיך לזייף ולרמות גם כשמעשי המרמה הראשונים שלו כבר נחשפו, בכמות המסמכים אותם זייף הנאשם, בתדירות הזיופים, בכך שבכל פעם שהנאשם נדרש להמציא מסמך כלשהו לרשות או לקורבן המרמה הוא אכן המציא אותו וזייף אותו כדי להמשיך את מצגי השווא ועוד".
הפרקליטות מבקשת לעצור את ויצמן עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום, אברהם ויצמן הוא בגדר חשוד, הוא לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות.
קרקע פורייה להונאות
שוק הנדל"ן נחשב לקרקע פורייה להונאות, ובשנים האחרונות תפסו חשדות ואישומים בדבר הונאות נדל"ן חלק מהכותרות הראשיות בכל אמצעי התקשורת. כפטריות אחר הגשם צצו עוד ועוד סיפורים מסמרי שיער הנוגעים למשקיעים תמימים, שבמקרה הטוב הסכימו להשקיע את מיטב כספם במיזמי נדל"ן כושלים, ובמקרה הרע נפלו קורבן למעשי עוקץ נדל"ני מתוחכמים יותר או פחות. בין היתר ניתן למנות את החלטת הפרקליטות להעמיד לדין בכפוף לשימוע את יזמת הנדל"ן ענבל אור, את החשדות נגד אורן קובי ובכירים בקבוצת "אדמה" ואת הרשעתו של גיא מונסונגו שנשלח למאסר של 6.5 שנים בגין הונאת הנדל"ן שביצע.
לאחרונה הסתיים גם משפטה של הגננת ממודיעין - מיכל קליינמן-זעירא - שהורשעה בעוקץ נדל"ני רחב-היקף ושיטתי בהיקף של 24 מיליון שקל של קורבנות רבים, בהם בן זוגה, חברותיה הקרובות, מנהל סניף הבנק שלה ו-3 בנקים.