טקס הסמכה של רואי חשבון / צילום: שלומי יוסף
"סתם בכיינים" או שמישהו מנסה לסגור את שערי מקצוע ראיית החשבון באמצעות בחינות ההסמכה למקצוע? באופן מפתיע, השאלה הזאת לא נשאלת הפעם בנוגע למתמחים למשפטים שניגשו לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין ומתלוננים שוב על כך שמישהו מנסה להכשיל אותם. הפעם, השאלה הזו מעסיקה את שוק ראיית החשבון ואת מאות הסטודנטים שנכשלו בבחינות ההסמכה האחרונות של מועצת רואי החשבון ומאות נוספים שנכשלו במועדים האחרונים שקדמו להן.
השבוע פורסמו תוצאות בחינות ההסמכה של הסטודנטים לחשבונאות שניגשו למבחנים במועד סתיו 2018, במרדפם אחר החלום להיות רואי חשבון. התברר כי 43% מכלל הנבחנים בשני המבחנים - בחינה בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות ובחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת - נכשלו.
מהנתונים שפרסמה מועצת רואי החשבון, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, עולה כי לבחינה בנושא ביקורת חשבונות ניגשו בינואר האחרון 1,107 נבחנים ונבחנות, שמתוכם עברו 57%. לבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת ניגשו בדצמבר האחרון 942 נבחנים ונבחנות, מתוכם עברו רק 40%. שיעור העוברים בקרב אלה שניגשו לבחינה בביקורת חשבונות בפעם הראשונה גבוה יותר מהממוצע הכללי, ומשיעור המעבר של חבריהם שניגשו בפעם השנייה והשלישית למבחן, ועומד על 68% מהנבחנים לראשונה; אולם הנתונים בנוגע למבחן בחשבונאות פיננסית מתקדמת נותרים עגומים גם כאשר בוחנים את התפלגות הנבחנים לפי מספר הפעמים שניגשו לבחינה - רק 49% מהנבחנים שניגשו לראשונה לבחינה זו, עברו אותה.
הנתונים לכאורה מעט טובים יותר מאלה שנרשמו בבחינת ההסמכה של הסטודנטים לחשבונאות שנערכו במועד הקודם, מועד אביב 2018: אז עברו את הבחינה בנושא ביקורת חשבונות רק 34% מכ-800 הנבחנים שניגשו. מתוכם, מעל 50% מהנבחנים שניגשו לבחינה בפעם הראשונה (כ-482 נבחנים) - נכשלו. בבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת, שיעור המעבר הכללי בבחינה עמד אז על 40.9% - שיעור כמעט זהה לשיעור העוברים במועד סתיו 2018.
הולכים אל הלא נודע
שתי בחינות המועצה הסופיות - בביקורת ובחשבונאות פיננסית - פותחות את דלתות מקצוע ראיית החשבון עבור הסטודנטים לחשבונאות, ולכן אחוז הנכשלים בהן מטריד את הסטודנטים לחשבונאות ואת המתמחים. נתוני המעבר במועד האחרון הציתו שוב את האש שבוערת בשנתיים האחרונות בשדה-רואי החשבון, כאשר הנבחנים שנכשלו טוענים כי הלכה למעשה המבחן נוסח במטרה להכשיל אותם, וכי קיים פער דרמטי בין רמת הלימודים האקדמיים לרמת המבחן. לדבריהם, "המבחן פשוט לא הוגן".
הגפרור הראשון שנזרק לשדה הקרב היה לכאורה השינוי שנערך במתכונת הבחינות לפני מספר שנים, ושהוחל לראשונה בבחינות ההסמכה במועד אביב 2017. מאז מתקיימת מחאה מתמשכת של סטודנטים ונבחנים בבחינות ההסמכה, המתגלגלת ממועד למועד. במסגרת המחאה הזאת הוקמו קבוצות פייסבוק ומטה מאבק, הכוללים כיום כ-2,000 סטודנטים ונבחנים, כאשר לכל קבוצה יש את המובילים שלה ואת ההנהגה שלה. נכון להיום קיימות מספר מחאות מקבילות של סטודנטים ונבחנים בבחינות ההסמכה בראיית חשבון: "מחאת פיננסית (הבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת) אביב 2018", "מחאת פיננסית סתיו 2018" ו"מחאת ביקורת סתיו 2018".
א', ממטה מאבק המתמחים נגד מבחנים, סיפרה ל"גלובס" כי כל קבוצות המחאה סוערות היום בעקבות פרסום התוצאות. "קודם כל היה עיכוב של כחודש וחצי בפרסום הציונים ונפוצה שמועה, שכנראה יש לה יסוד כלשהו, ששיעור המעבר עומד על 15%, ובמועצה היו אובדי עצות כי ידעו שזה יקים קול צעקה גדולה, ולכן הם נזהרו מלפרסם את הציונים", הוא אומר. "פתאום הודיעו לנו שיפרסמו ציונים באיחור של חודש וחצי, ואין הסבר עד היום לעיכוב. אנשים התרעמו גם על העיכוב, כי מי שנכשל למעשה נגזל ממנו חודש וחצי של לימוד, אבל התרעומת העיקרית היא נגד מבחן ברמה המהותית".
לדברי א', "עוד לפני שקיבלנו את הציונים פתחנו במאבק נגד הבחינה האחרונה, כי הרגשנו שהיא הייתה לא הוגנת. מדובר על שאלות שלא נראו כדוגמתן עד לפני שהתחילו את הרפורמה לפני שנתיים, ומדובר על מועד שלישי ש'קורעים' אותנו בציונים. במועד הראשון, של קיץ 2017, בעקבות פקטור וערעורים בסופו של דבר עברו 94% או 97% מהנבחנים, אז כולם שתקו. השתיקו את הנבחנים, אבל במועדים האחרים קמו קולות זועמים. הבעיה היא שאין לנו כסף לנהל את המאבק, אנחנו סטודנטים, וגם לא תמיד השגנו אנשים מהאקדמיה שיתמכו במחאה ויתנו חוות-דעת, ולכן לא הגענו לערכאות משפטיות".
על מה אתם מלינים?
"אנחנו מלינים על פערים מאוד גדולים בין רמת הלימודים באוניברסיטה לבין רמת הבחינה. מדובר בשאלות אינטגרטיביות שמצריכות הצלבה עם נושאים שמתפתחים ומשתנים במהלך הבחינה, וקשה מאוד לעמוד בהם במשך הזמן שמוקצב לבחינה. אני עצמי מחקתי וכתבתי ושיניתי תוך כדי תנועה כל-כך הרבה פעמים שהשתגעתי מזה כבר. השאלות מצריכות הרבה מאוד זמן כדי להתאפס עליהם, ואף אחד לא מכין אותך לכך.
"בנוסף, הייתה בעיה במיקוד של הבחינה, וגם כל פעם מחדש לא ברור מה יהיה במבחן הבא. מרצים שמלמדים במוסדות השונים היום, שיתפו סטודנטים בכך שהם לא מבינים מה המועצה רוצה, הם לא יודעים איך ללמד את הסטודנטים למבחנים. כל מבחן שונה מהקודם שלו. במבחנים שקדמו לרפורמה היו שאלות בסגנון מסוים, וידעו למה לצפות. מי שלמד טוב, ידע שהוא עובר, אבל היום אתה הולך אל הלא נודע".
לדברי א', המצב הזה גורם לדמורליזציה בקרב הסטודנטים לחשבונאות. "שיעורי המעבר ירדו בשנים האחרונות ל-37%. זו הרמה החדשה. על סמך מה ירדו שיעורי המעבר? על סמך זה שפתאום הסטודנטים נהיו פחות טובים? ממש לא", הוא מסביר. "מטרטרים אותנו שש שנים בלימודים ובהתמחות בשכר מינימום, ובסוף שמים מכשול בלתי עביר. יש היום הרבה קולות של אנשים צעירים ששוקלים לפרוש מהלימודים. ברשתות ובקרב הסטודנטים גוברים הקולות של אנשים שלא רוצים להמשיך את המסלול, כי הם מבינים שהתוחלת להיות רואי חשבון היא פחות מ-50%, אז אולי שווה לעבור להייטק שקורץ הרבה יותר מכל הבחינות כיום".
"בעיה במוסדות ובסטודנטים"
אהד כהן, יו"ר ארגון העובדים בארנסט אנד יאנג-ישראל, פירמת ראיית החשבון המובילה בארץ, מקבל שיחות ופניות ממתחים שנכשלו במועד האחרון ממשרדו ומחוץ למשרד. לטענתו, "יש בעיה במתכונת הבחינה. אני מזהה שיש פה מגמה, והיא שהמבחנים פשוט לא הוגנים. זה קורה בכל המועדים האחרונים. המסלול של רואי החשבון הוא גם ככה ארוך ומייגע, אז למה לשים מכשול לא הוגן בסוף בדמות מבחן מורכב, עם זמן בלתי סביר, וכזה שלא בודק מיומנויות של רואי חשבון. אלה טענות שעלו במבחנים קודמים, וזה רלוונטי גם היום. אנחנו נסייע לעובדים שלנו שנכשלו בערעורים ובדרכים נוספות, אבל יש פה בעיית רוחב שצריך לתת לה את הדעת".
האמנם יש פה בעיה שצריך לתת לה את הדעת? אולי, אבל לא כולם מסכימים שהבעיה היא בבחינה. לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן, בבית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, הבעיה דווקא במוסדות הלימוד. "תוצאות הבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת מעידות על המשך המגמה של שיעורי מעבר נמוכים שהתחילה כבר במועד הקודם, ואלה כבר לא 'אזורי החיוג' אליהם התרגלנו בעשור האחרון. זהו תוצר של שילוב בין שינוי מתכונת הבחינה שבוצע בשנתיים האחרונות, וככל הנראה נובע גם מירידה באיכות הסטודנט הממוצע בארץ.
"לצערי, יש לא מעט מוסדות להשכלה גבוהה שהורידו משמעותית את תנאי הקבלה שלהם בשנים האחרונות, ואין להם יכולת אמיתית להתאים את הלימודים לתמורות בעולם העסקים ואפילו לא לשינויים בבחינה. צריך לזכור כי בשנה הראשונה של השינוי במתכונת הבחינה נעשו התערבויות אגרסיביות יחסית בציונים, מה שיצר אשליה שלפיה אין השפעה גדולה לשינוי, ורק בשני המועדים האחרונים, המצב האמיתי מתחיל לצאת לאור. הנקודה המרכזית היא שהשינוי שנעשה במתכונת הבחינה עדיין בתחילתו, והבחינות עדיין לא בודקות מספיק טוב את ההבנה והחשיבה של הסטודנטים, כך שהבעיות עדיין לא יצאו החוצה לגמרי".
לדבריו, "מבחינת שוק התעסוקה, אין ספק שהדבר מעצים עוד יותר את המחסור במתמחים שנוצר בשנה האחרונה ולא הולך להיפתר בשנים הקרובות. צריך כנראה להתחיל להתרגל לשיעורי מעבר כאלה בשנים הקרובות. דווקא מהמשבר שיוצא החוצה צפויים לצאת דברים חיוביים - אנחנו כבר כעת עדים להעלאה של השכר במשרדים הגדולים כבר ברמת המתמחים - לרבות תוך מתן שכר על בסיס איכות ולא בצורת שכר אחיד. רק שינוי חד בשכר כלפי מעלה, ימשוך מועמדים איכותיים למקצוע".
"מדובר בנתונים סבירים"
ויש גם מי שחושב שאין בכלל בעיה עם נתוני המעבר במבחני ההסמכה או עם הבחינה. כך, לדברי רו"ח ראובן שיף, ראש משרד שיף הזנפרץ ושות', ומי שעמד בעבר בראש לשכת רואי החשבון, מדובר אפילו בנתוני מעבר סבירים לחלוטין. "מאז ומתמיד אחוזי המעבר בבחינות הלשכה היו נמוכים מאוד, והאחוזים שאנחנו רואים עכשיו הם סבירים", הוא אומר. "למקצוע צריכים להגיע הטובים ביותר. אחוזי מעבר גבוהים יותר עלולים להוריד את רף המקצוע לרמה נמוכה מדי, וזה לא יהיה טוב למקצוע. יש פה היבט של שמירת רמת המקצוע וכבודו. בזמני היו עוברים 10% מהנבחנים".
עוד אומר שיף כי "לא חסרים כיום רואי חשבון בשוק, והבעיה היא בהיצע העתידי של העובדים החדשים - בכך שנרשמים פחות סטודנטים ללימודי חשבונאות בשנים האחרונות, כי הרבה הולכים להייטק; אולם זה לא אומר שצריך להעביר יותר נבחנים בצורה מלאכותית, עם פקטור או בדרך אחרת. שיעורי מעבר של 40-50% הם סבירים מאוד".
מי המוסד הלימודי המוביל?
בין הנתונים שפרסמה מועצת רואי החשבון שלשום (ב') היו גם נתוני המעבר לפי כל מוסדות הלימוד, כך שלכאורה ניתן היה לבחון מי הוא מוסד הלימוד המוביל, מי מצטיין באחוז המעבר, ואיפה כדאי ללמוד כדי להצליח ולהתקבל אל מקצוע ראיית החשבון - אז זהו, שזה לא בדיוק כך. מתברר שלשאלה מיהו מוסד הלימוד המוביל אין מענה פשוט וחד.
לכאורה מוסדות הלימוד שהובילו בשיעור המעבר מקרב הנבחנים לראשונה במבחן הביקורת היו אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - עם 100% מעבר; המרכז הבינתחומי הרצליה (כ-93%); המכללה האקדמית ספיר (כ-93%); המרכז האקדמי רופין (כ-86%); אוניברסיטת בר-אילן (כ-76%); אוניברסיטת אריאל בשומרון (כ-75%); המרכז האקדמי לב (כ-71%). המסלול האקדמי של המכללה למינהל, ששולח מדי שנה את מספר הסטודנטים הרב ביותר למבחנים, הסתפק בכ-69% עוברים מקרב תלמידיו.
בבחינה בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת מוסדות הלימוד המובילים בשיעור המעבר מקרב הנבחנים לראשונה בבחינה זו הם אוניברסיטת אריאל בשומרון (כ-75% אחוזי מעבר); המרכז הבינתחומי הרצליה (כ-69%); אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (כ-67%); המרכז האקדמי רופין (כ-64%); אוניברסיטת בר-אילן (כ-54%); המסלול האקדמי המכללה למינהל (כ-52%) והמכללה האקדמית ספיר (כ-50%).
אבל האם זו הדרך האמתית לבחון את הנתונים? האם צריך לבחון את אחוזי הנכשלים של כל מוסד לימוד בכל מבחן בנפרד, או כמה נכשלים יש להם באופן כללי? האם מוסד לימוד ששלח נבחנים בודדים זהה למוסד לימוד ששלח מאות נבחנים?
בנוסף, עלו בעבר טענות נגד המכללות, ונאמר כי רמת הלימוד בהן ורף הכניסה בשעריהן נמוך, ועל כן הסטודנטים שלהם נכשלים. טענה זו אינה נתמכת בתוצאות המבחן, כאשר חלק מהמכללות גברו בענק על חלק מהאוניברסיטאות.
נשיאת לשכת רואי החשבון: "במועד הקרוב ישולבו לראשונה שאלות אמריקאיות"
נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, לא מתעלמת מהטענות של הנבחנים בבחינות המועצה במועד סתיו 2018. לדבריה, הכול ייבחן ונבחן באופן שוטף כל הזמן. "המגמה בשולחן מועצת רואי החשבון היא לאפשר לנבחנים לשקף ידע והבנה ברמת הסבירות, כדי שיוכלו להתמודד עם הפרקטיקה הקיימת בעבודה השוטפת ולשקף את עולם הערכים האתיים של המקצוע. למדנו מהעבר, מהקשיים שעולים בשטח, ולכן המגמה היא גם לאפשר מתן מיקוד מיטבי בשאלות רב-ברירה (שאלות "אמריקאיות") החל מהמועד הבא, אבל גם להמשיך בכיוון של שאלות שיבחנו הבנה ויהיו הוגנות וסבירות".
עוד מוסיפה שטרק כי "המקצוע - ראיית החשבון - הוא מקצוע עם אחריות רבה שמחייב מאמץ וידע, ואנחנו גם בלשכה וגם במועצה רוצים לקלוט ולאפשר ליותר ויותר צעירים שעושים את המאמץ להשתלב במקצוע ולסיים בכבוד. קיים היום מחסור עצום ברואי חשבון ובמתמחים, והמגמה מאוד ברורה - אנחנו רוצים להמשיך ולהיות יותר ויותר הוגנים כלפי הנבחנים.
"אנחנו כל הזמן מסיקים מסקנות ומנסים לטייב. אנחנו רוצים שלמקצוע ייכנסו האנשים הטובים ביותר, כי המקצוע מלווה באחריות רבה, ומצד שני אנחנו צריכים שלסטודנטים תהיה יכולת להתמודד עם המבחן. אנחנו כל הזמן בחשיבה על זה. אין פה פתרון אחד או דרך אחת. זה תהליך של חשיבה כל הזמן".
לדברי שטרק, "במועד הקרוב, ביולי השנה, תחול השיטה החדשה של שאלות רב-ברירה. אני ממליצה שכל מי שלא עבר את הבחינות יתמודד במועד הקרוב, ואני תקווה שבזכות זה נראה את אחוזי המעבר עולים. אני ממליצה לאלה שלא עברו לא להתייאש, אלה לחזור ולהיבחן להיות רואי חשבון. יש ביקוש עצום גם למתמחים וגם לרואי חשבון".
ממועצת רואי החשבון נמסר: "בחינות המועצה נכתבות על-ידי גורמי מקצוע מומחים בתחום, בליווי של המרכז הארצי לבחינות והערכה כגורם מייעץ, בהתאם לתהליכי בקרה מקצועיים במסגרת כתיבת הבחינה, וכן בקרת איכות המתבצעת לאחר הבחינה בשיתוף המוסדות האקדמיים. מובן מאליו כי למועצה, שהיא גוף ציבורי המורכב מרגולטורים ממשלתיים ורואי חשבון מהמגזר הפרטי, אין כל כוונה להכשיל או לחסום את דרכם של מי מהנבחנים למקצוע, וזאת בייחוד בהתחשב במחסור הקיים במתמחים במשרדי ראיית החשבון.
"בהקשר זה, ועל רקע הירידה החדשה בביקוש ללימוד המקצוע, נזכיר את הרפורמה בבחינות הרישוי ובתכניות הלימודים שעליה הודיעה המועצה לאחרונה, שמטרתה לשפר את אטרקטיביות המקצוע ולמשוך אליו צעירות וצעירים מוכשרים. בניגוד לנטען, מתכונת בחינת המועצה בחשבונאות פיננסית מתקדמת לא שונתה. יחד עם זאת, המועצה קיבלה החלטה על התאמות במבנה שאלות רב-הברירה, כך שיתאפשר לנבחנים במועדים הבאים לצבור ניקוד חלקי על פתרונות חלקיים של שאלות אלה".