גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים המרכזיים מובילים לשיעבוד פיננסי

לבנק מרכזי שני תפקידים מרכזיים שלאורם הוא נבחן: שמירה על יציבות המחירים תוך עמידה ביעדי אינפלציה מוגדרים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית ● האם המהלכים בהם נוקט הפד לאחרונה יובילו לצורך הכפוי לקנות עוד מאותו הדבר כדי לא ליפול, עד לנפילה הבלתי נמנעת?

נגיד הפד, ג'רום פאואל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst
נגיד הפד, ג'רום פאואל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

"כשכולם משוגעים, השיגעון הוא השפיות" כתב הסופר פאולו קואלו. העידן הנוכחי של ריבית אפסית מתחיל לתת את אותותיו בנוגע לשינוי סדרי עדיפויות באופן שנתפס כסוג של שיגעון כלכלי. כבר מספר שנים אני כותב כאן שהאנומליה של השווקים בעידן המודרני, היא דווקא הריבית הגבוהה ולא הריבית הנמוכה. זאת תוך הדגשת העובדה שהצמיחה העולמית היא לא הדרגתית אלא מתבצעת בתהליך של קפיצות מדרגה בהתאם לפיתוחים תעשייתיים וטכנולוגיים. 150 השנים האחרונות היו חריגות באלפי שנות היסטוריה אנושית, משום שמאז המאה ה-19 התרחשו מהפיכות בתחומי התעשייה, התקשורת והמידע (לרבות האינטרנט). כל הפיתוחים הטכנולוגיים של המאה האחרונה יצרו סביבה כלכלית של צמיחה בשיעורים מאד גבוהים.

יצירת צמיחה באופן מלאכותי

בני ה-90 ומעלה שמסתובבים בקרבנו נולדו לעולם בו עדיין היו מתניידים באמצעות סוסים ומעבירים מידע בדואר כתוב בכתב יד. כל הכלכלנים וקובעי המדיניות מסתכלים על הצמיחה ההיסטורית, ומנסים לשמר את הרמה ההיסטורית גם היום - הבעיה היא שכרגע לא התרחש פיתוח טכנולוגי שמהווה קפיצת מדרגה ובמקום להפנים את המציאות, מנסים באופן מלאכותי לייצר צמיחה באמצעות ריבית נמוכה והזרמת כסף רב לשווקים.

לוואקום שנוצר בעקבות צמיחה נמוכה יותר ביחס לעבר נכנסים הבנקים המרכזיים, להם אמורים להיות שני תפקידים עיקריים: הראשון, שמירה על יציבות מחירים - מניעת התפרצות אינפלציונית ומנגד ניסיון להימנע ממצב חמור של דפלציה (שהוא ההפך מאינפלציה ומשקף ירידת מחירים, שמעידה לרוב על האטה כלכלית). התפקיד השני הוא הגנה על המערכת הפיננסית, משום שקריסת בנק גדול עלולה להוביל להשפעות שליליות לאורך שנים רבות על המדינה; לראיה, הלאמת הבנקים בישראל בשנות ה-80 לאחר קריסתם, ויציאה מהמשבר שנוצר רק בשנות ה-90 המאוחרות.

מבחינת הכלים שעומדים לרשות הבנק המרכזי, מדובר בכלים מוניטריים ולא פיסקליים. כלומר, בנק מרכזי יכול לקבוע את שיעור הריבית; את כמות ההון שבנקים צריכים להחזיק וכמה כסף מותר להם להלוות; את כמות הכסף במשק באמצעות ספיגת הכסף או שחרורו לשוק (הרחבה או צמצום כמותי - כלומר הרחבה או צמצום של כמות הכסף); וכן מהלכים שונים העוסקים באיכות המאזנים של הבנקים, בשוק המט"ח (דוגמת רכישת מט"ח כדי להקטין את התנודות בשער החליפין) ועוד. אבל לבנק מרכזי אין השפעה על ההיבטים הפיסקאליים. מהלכים פיסקאליים כוללים את ההקצאה השונה של הוצאות הממשלה וכמובן את ההיקף הכולל של ההוצאה הממשלתית - מה עושה הממשלה עם הכסף (היכן להשקיע כדי לייצר צמיחה בעתיד -האם להשקיע בתשתיות ובחינוך או בפנסיות לשוטרים וכו') וכן כיצד הממשלה דואגת לא "להוציא" יותר מדי כסף כדי שלא לייצר גירעון. עד כאן בזעיר אנפין ההסבר אודות התיאוריה.

כמו כל תיאוריה, הבעיה מתחילה ברגע שצריך למשש אותה במציאות. במקרה של השפעה מוניטרית, הבנק המרכזי לא מסוגל למלא את תפקידו נאמנה משום שבעוד שהוא מפקח על המוסדות הבנקאיים ואחראי על הריבית, הוא לא מפקח על בתי השקעות וחברות ביטוח. שינויים רגולטוריים, שינויים בהעדפות הציבור ועוד שינויים נוספים יצרו מצב בו היקף החיסכון של הציבור בנכסים פיננסיים עלה באופן דרסטי. כך לדוגמה, היקף ההשקעה של אזרחי ארה"ב בשוק ההון בשנות ה-80 עמד על כ-10 טריליוני דולר, וכיום הוא כ-130 טריליוני דולר (ראו תרשים).

החיסכון הפיננסי של כלל אזרחי

להתחיל לשקול שיקולים נוספים

אחד השיקולים שכדאי להתחיל לקחת בחשבון בעת החלטת הריבית, הוא כיצד היא תשפיע על השווקים הפיננסיים והאם הבנק המרכזי צריך לווסת גם את התנודות בהם. כאשר הבנק המרכזי שומר על סביבת ריבית נמוכה הוא מייצר עליות בשוקי המניות ומייצר למעשה מעין "אינפלציה" בשווקים הפיננסיים. זה לא שונה משמעותית מאינפלציה בנכסים רגילים דוגמת נדל"ן, ביגוד, מזון וכו'. עליות חדות בשווקים עלולות להוביל לירידות חדות, והמטרה היא לווסת תנודתיות ולא לקבוע את כיוון השוק - הן בנוגע למדדי המחירים והן בנוגע למדדי המניות. ייתכן שהדרך הנכונה להתמודד עם הסוגיה בשלב זה, בו לבנק מרכזי אין סמכות פיקוח על בתי השקעות וחברות ביטוח, היא להכניס את מדדי המניות והחוב השונים לתוך חישוב המדד, בעיקר כאשר חלק משמעותי מחסכונות הציבור מורכב מנכסים פיננסיים.

השפעת השווקים הפיננסיים על הבנק המרכזי באה לידי ביטוי כיום רק באופן הפוך לגמרי. כאשר היו ירידות בשווקים הפיננסיים בחודש דצמבר 2018, הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, שינה בעקבות זאת את מתווה הריבית שלו מ-3 העלאות ריבית במהלך 2019 להעלאת ריבית אחת (אולי) עד לסוף 2020. מדובר במהלך הטומן בחובו סיכונים משום שאם הדבר היחיד שמסייע לשווקים הפיננסיים לעלות הוא ריבית נמוכה ולא שיפור בתנאים הכלכליים - אזי ייתכן שלנגד עינינו מתפתחת בועה פיננסית.

למה שוק המניות רק עולה? (בינתיים)

אחת הסיבות לשווי האסטרונומי של חברות שונות הנסחרות בבורסות היא בין היתר הגידול בחסכונות הציבור ולאו דווקא סיבות כלכליות גרידא כמו עליה ברווחים או צמיחה משמעותית בהכנסות. דוגמה לכך קיבלנו בישראל לפני מספר ימים כאשר המפקח על הביטוח, משה ברקת, התיר למוסדיים להחזיק עד 7.5% ממניות חברות הביטוח לעומת 5% טרם ההחלטה. בתגובה מניות חברות הביטוח זינקו בחדות.

עכשיו - האם השתנה משהו בפעילות חברות הביטוח? אם החברות היו שוות 5%-7% יותר טרם ההחלטה של ברקת - למה לא נמצאו משקיעים זרים שיסגרו את הפער הכלכלי הזה? הרי וורן באפט ידע להשקיע בחברת ישקר הישראלית, אז באפט, שהוא אשף פיננסי ובעל החזקות משמעותיות בחברות ביטוח, לא ידע לזהות את הפער הזה? כפי שהשווי של חברות הביטוח בארץ זינק רק בגלל שמוסדיים קנו עוד מאותו הדבר, כך שווי המניות בעולם זינק בגלל שהיקף החסכונות עלה ולא משנה כמה ישקיעו במדד S&P 500, עדיין יהיו בו רק 500 חברות.

מהאמור, ניתן לומר בסבירות גבוהה שמשבר משמעותי (בניגוד לירידה של 10%-20% בשערי המדדים) יגיע רק כאשר היקף חסכונות הציבור יתחיל לרדת. זה יקרה כשההיקף הכולל של תשלומים לפנסיה יעלה על היקף הפיקדונות החדשים - כלל האצבע הוא שכאשר יותר אזרחים יצאו לפנסיה מהיקף האזרחים שמתחילים לחסוך לפנסיה לראשונה. בינתיים הסוגיה הזו רלוונטית בעיקר למדינות עם קיטון דמוגרפי וקריסת שוק המניות, דוגמת יפן (מדד הניקיי עומד על כ- 22,000 נקודות כיום לעומת כמעט 40,000 נקודות ב-1989).

אם בנקים מרכזיים יתאהבו ביכולת שלהם לווסת את המחירים - ולהשפיע על כיוון השווקים בטווח הקצר באמצעות תרגילים של ריבית נמוכה והזרמת הון מסיבית במקום לתת לשווקים לווסת את עצמם - אז כשהשינוי הדמוגרפי יבוא לידי ביטוי גם בנתוני ההפקדות והתשלומים של גופי החיסכון הפנסיוני, זה יהיה מאד משמעותי (וכואב) עבור אוכלוסיית הפנסיונרים.

עם בוא חג החירות אאחל לנו חירות פיננסית גם ממניפולציות פיננסיות של בנקים מרכזיים. הגמילה ממניפולציות פיננסיות עלולה להיות כואבת, אך כמו הליכה במדבר - סופה שמגיעים לארץ ישראל. פסח שמח. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף