גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים המרכזיים מובילים לשיעבוד פיננסי

לבנק מרכזי שני תפקידים מרכזיים שלאורם הוא נבחן: שמירה על יציבות המחירים תוך עמידה ביעדי אינפלציה מוגדרים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית ● האם המהלכים בהם נוקט הפד לאחרונה יובילו לצורך הכפוי לקנות עוד מאותו הדבר כדי לא ליפול, עד לנפילה הבלתי נמנעת?

נגיד הפד, ג'רום פאואל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst
נגיד הפד, ג'רום פאואל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

"כשכולם משוגעים, השיגעון הוא השפיות" כתב הסופר פאולו קואלו. העידן הנוכחי של ריבית אפסית מתחיל לתת את אותותיו בנוגע לשינוי סדרי עדיפויות באופן שנתפס כסוג של שיגעון כלכלי. כבר מספר שנים אני כותב כאן שהאנומליה של השווקים בעידן המודרני, היא דווקא הריבית הגבוהה ולא הריבית הנמוכה. זאת תוך הדגשת העובדה שהצמיחה העולמית היא לא הדרגתית אלא מתבצעת בתהליך של קפיצות מדרגה בהתאם לפיתוחים תעשייתיים וטכנולוגיים. 150 השנים האחרונות היו חריגות באלפי שנות היסטוריה אנושית, משום שמאז המאה ה-19 התרחשו מהפיכות בתחומי התעשייה, התקשורת והמידע (לרבות האינטרנט). כל הפיתוחים הטכנולוגיים של המאה האחרונה יצרו סביבה כלכלית של צמיחה בשיעורים מאד גבוהים.

יצירת צמיחה באופן מלאכותי

בני ה-90 ומעלה שמסתובבים בקרבנו נולדו לעולם בו עדיין היו מתניידים באמצעות סוסים ומעבירים מידע בדואר כתוב בכתב יד. כל הכלכלנים וקובעי המדיניות מסתכלים על הצמיחה ההיסטורית, ומנסים לשמר את הרמה ההיסטורית גם היום - הבעיה היא שכרגע לא התרחש פיתוח טכנולוגי שמהווה קפיצת מדרגה ובמקום להפנים את המציאות, מנסים באופן מלאכותי לייצר צמיחה באמצעות ריבית נמוכה והזרמת כסף רב לשווקים.

לוואקום שנוצר בעקבות צמיחה נמוכה יותר ביחס לעבר נכנסים הבנקים המרכזיים, להם אמורים להיות שני תפקידים עיקריים: הראשון, שמירה על יציבות מחירים - מניעת התפרצות אינפלציונית ומנגד ניסיון להימנע ממצב חמור של דפלציה (שהוא ההפך מאינפלציה ומשקף ירידת מחירים, שמעידה לרוב על האטה כלכלית). התפקיד השני הוא הגנה על המערכת הפיננסית, משום שקריסת בנק גדול עלולה להוביל להשפעות שליליות לאורך שנים רבות על המדינה; לראיה, הלאמת הבנקים בישראל בשנות ה-80 לאחר קריסתם, ויציאה מהמשבר שנוצר רק בשנות ה-90 המאוחרות.

מבחינת הכלים שעומדים לרשות הבנק המרכזי, מדובר בכלים מוניטריים ולא פיסקליים. כלומר, בנק מרכזי יכול לקבוע את שיעור הריבית; את כמות ההון שבנקים צריכים להחזיק וכמה כסף מותר להם להלוות; את כמות הכסף במשק באמצעות ספיגת הכסף או שחרורו לשוק (הרחבה או צמצום כמותי - כלומר הרחבה או צמצום של כמות הכסף); וכן מהלכים שונים העוסקים באיכות המאזנים של הבנקים, בשוק המט"ח (דוגמת רכישת מט"ח כדי להקטין את התנודות בשער החליפין) ועוד. אבל לבנק מרכזי אין השפעה על ההיבטים הפיסקאליים. מהלכים פיסקאליים כוללים את ההקצאה השונה של הוצאות הממשלה וכמובן את ההיקף הכולל של ההוצאה הממשלתית - מה עושה הממשלה עם הכסף (היכן להשקיע כדי לייצר צמיחה בעתיד -האם להשקיע בתשתיות ובחינוך או בפנסיות לשוטרים וכו') וכן כיצד הממשלה דואגת לא "להוציא" יותר מדי כסף כדי שלא לייצר גירעון. עד כאן בזעיר אנפין ההסבר אודות התיאוריה.

כמו כל תיאוריה, הבעיה מתחילה ברגע שצריך למשש אותה במציאות. במקרה של השפעה מוניטרית, הבנק המרכזי לא מסוגל למלא את תפקידו נאמנה משום שבעוד שהוא מפקח על המוסדות הבנקאיים ואחראי על הריבית, הוא לא מפקח על בתי השקעות וחברות ביטוח. שינויים רגולטוריים, שינויים בהעדפות הציבור ועוד שינויים נוספים יצרו מצב בו היקף החיסכון של הציבור בנכסים פיננסיים עלה באופן דרסטי. כך לדוגמה, היקף ההשקעה של אזרחי ארה"ב בשוק ההון בשנות ה-80 עמד על כ-10 טריליוני דולר, וכיום הוא כ-130 טריליוני דולר (ראו תרשים).

החיסכון הפיננסי של כלל אזרחי

להתחיל לשקול שיקולים נוספים

אחד השיקולים שכדאי להתחיל לקחת בחשבון בעת החלטת הריבית, הוא כיצד היא תשפיע על השווקים הפיננסיים והאם הבנק המרכזי צריך לווסת גם את התנודות בהם. כאשר הבנק המרכזי שומר על סביבת ריבית נמוכה הוא מייצר עליות בשוקי המניות ומייצר למעשה מעין "אינפלציה" בשווקים הפיננסיים. זה לא שונה משמעותית מאינפלציה בנכסים רגילים דוגמת נדל"ן, ביגוד, מזון וכו'. עליות חדות בשווקים עלולות להוביל לירידות חדות, והמטרה היא לווסת תנודתיות ולא לקבוע את כיוון השוק - הן בנוגע למדדי המחירים והן בנוגע למדדי המניות. ייתכן שהדרך הנכונה להתמודד עם הסוגיה בשלב זה, בו לבנק מרכזי אין סמכות פיקוח על בתי השקעות וחברות ביטוח, היא להכניס את מדדי המניות והחוב השונים לתוך חישוב המדד, בעיקר כאשר חלק משמעותי מחסכונות הציבור מורכב מנכסים פיננסיים.

השפעת השווקים הפיננסיים על הבנק המרכזי באה לידי ביטוי כיום רק באופן הפוך לגמרי. כאשר היו ירידות בשווקים הפיננסיים בחודש דצמבר 2018, הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, שינה בעקבות זאת את מתווה הריבית שלו מ-3 העלאות ריבית במהלך 2019 להעלאת ריבית אחת (אולי) עד לסוף 2020. מדובר במהלך הטומן בחובו סיכונים משום שאם הדבר היחיד שמסייע לשווקים הפיננסיים לעלות הוא ריבית נמוכה ולא שיפור בתנאים הכלכליים - אזי ייתכן שלנגד עינינו מתפתחת בועה פיננסית.

למה שוק המניות רק עולה? (בינתיים)

אחת הסיבות לשווי האסטרונומי של חברות שונות הנסחרות בבורסות היא בין היתר הגידול בחסכונות הציבור ולאו דווקא סיבות כלכליות גרידא כמו עליה ברווחים או צמיחה משמעותית בהכנסות. דוגמה לכך קיבלנו בישראל לפני מספר ימים כאשר המפקח על הביטוח, משה ברקת, התיר למוסדיים להחזיק עד 7.5% ממניות חברות הביטוח לעומת 5% טרם ההחלטה. בתגובה מניות חברות הביטוח זינקו בחדות.

עכשיו - האם השתנה משהו בפעילות חברות הביטוח? אם החברות היו שוות 5%-7% יותר טרם ההחלטה של ברקת - למה לא נמצאו משקיעים זרים שיסגרו את הפער הכלכלי הזה? הרי וורן באפט ידע להשקיע בחברת ישקר הישראלית, אז באפט, שהוא אשף פיננסי ובעל החזקות משמעותיות בחברות ביטוח, לא ידע לזהות את הפער הזה? כפי שהשווי של חברות הביטוח בארץ זינק רק בגלל שמוסדיים קנו עוד מאותו הדבר, כך שווי המניות בעולם זינק בגלל שהיקף החסכונות עלה ולא משנה כמה ישקיעו במדד S&P 500, עדיין יהיו בו רק 500 חברות.

מהאמור, ניתן לומר בסבירות גבוהה שמשבר משמעותי (בניגוד לירידה של 10%-20% בשערי המדדים) יגיע רק כאשר היקף חסכונות הציבור יתחיל לרדת. זה יקרה כשההיקף הכולל של תשלומים לפנסיה יעלה על היקף הפיקדונות החדשים - כלל האצבע הוא שכאשר יותר אזרחים יצאו לפנסיה מהיקף האזרחים שמתחילים לחסוך לפנסיה לראשונה. בינתיים הסוגיה הזו רלוונטית בעיקר למדינות עם קיטון דמוגרפי וקריסת שוק המניות, דוגמת יפן (מדד הניקיי עומד על כ- 22,000 נקודות כיום לעומת כמעט 40,000 נקודות ב-1989).

אם בנקים מרכזיים יתאהבו ביכולת שלהם לווסת את המחירים - ולהשפיע על כיוון השווקים בטווח הקצר באמצעות תרגילים של ריבית נמוכה והזרמת הון מסיבית במקום לתת לשווקים לווסת את עצמם - אז כשהשינוי הדמוגרפי יבוא לידי ביטוי גם בנתוני ההפקדות והתשלומים של גופי החיסכון הפנסיוני, זה יהיה מאד משמעותי (וכואב) עבור אוכלוסיית הפנסיונרים.

עם בוא חג החירות אאחל לנו חירות פיננסית גם ממניפולציות פיננסיות של בנקים מרכזיים. הגמילה ממניפולציות פיננסיות עלולה להיות כואבת, אך כמו הליכה במדבר - סופה שמגיעים לארץ ישראל. פסח שמח. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור