גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים המרכזיים מובילים לשיעבוד פיננסי

לבנק מרכזי שני תפקידים מרכזיים שלאורם הוא נבחן: שמירה על יציבות המחירים תוך עמידה ביעדי אינפלציה מוגדרים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית ● האם המהלכים בהם נוקט הפד לאחרונה יובילו לצורך הכפוי לקנות עוד מאותו הדבר כדי לא ליפול, עד לנפילה הבלתי נמנעת?

נגיד הפד, ג'רום פאואל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst
נגיד הפד, ג'רום פאואל / צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

"כשכולם משוגעים, השיגעון הוא השפיות" כתב הסופר פאולו קואלו. העידן הנוכחי של ריבית אפסית מתחיל לתת את אותותיו בנוגע לשינוי סדרי עדיפויות באופן שנתפס כסוג של שיגעון כלכלי. כבר מספר שנים אני כותב כאן שהאנומליה של השווקים בעידן המודרני, היא דווקא הריבית הגבוהה ולא הריבית הנמוכה. זאת תוך הדגשת העובדה שהצמיחה העולמית היא לא הדרגתית אלא מתבצעת בתהליך של קפיצות מדרגה בהתאם לפיתוחים תעשייתיים וטכנולוגיים. 150 השנים האחרונות היו חריגות באלפי שנות היסטוריה אנושית, משום שמאז המאה ה-19 התרחשו מהפיכות בתחומי התעשייה, התקשורת והמידע (לרבות האינטרנט). כל הפיתוחים הטכנולוגיים של המאה האחרונה יצרו סביבה כלכלית של צמיחה בשיעורים מאד גבוהים.

יצירת צמיחה באופן מלאכותי

בני ה-90 ומעלה שמסתובבים בקרבנו נולדו לעולם בו עדיין היו מתניידים באמצעות סוסים ומעבירים מידע בדואר כתוב בכתב יד. כל הכלכלנים וקובעי המדיניות מסתכלים על הצמיחה ההיסטורית, ומנסים לשמר את הרמה ההיסטורית גם היום - הבעיה היא שכרגע לא התרחש פיתוח טכנולוגי שמהווה קפיצת מדרגה ובמקום להפנים את המציאות, מנסים באופן מלאכותי לייצר צמיחה באמצעות ריבית נמוכה והזרמת כסף רב לשווקים.

לוואקום שנוצר בעקבות צמיחה נמוכה יותר ביחס לעבר נכנסים הבנקים המרכזיים, להם אמורים להיות שני תפקידים עיקריים: הראשון, שמירה על יציבות מחירים - מניעת התפרצות אינפלציונית ומנגד ניסיון להימנע ממצב חמור של דפלציה (שהוא ההפך מאינפלציה ומשקף ירידת מחירים, שמעידה לרוב על האטה כלכלית). התפקיד השני הוא הגנה על המערכת הפיננסית, משום שקריסת בנק גדול עלולה להוביל להשפעות שליליות לאורך שנים רבות על המדינה; לראיה, הלאמת הבנקים בישראל בשנות ה-80 לאחר קריסתם, ויציאה מהמשבר שנוצר רק בשנות ה-90 המאוחרות.

מבחינת הכלים שעומדים לרשות הבנק המרכזי, מדובר בכלים מוניטריים ולא פיסקליים. כלומר, בנק מרכזי יכול לקבוע את שיעור הריבית; את כמות ההון שבנקים צריכים להחזיק וכמה כסף מותר להם להלוות; את כמות הכסף במשק באמצעות ספיגת הכסף או שחרורו לשוק (הרחבה או צמצום כמותי - כלומר הרחבה או צמצום של כמות הכסף); וכן מהלכים שונים העוסקים באיכות המאזנים של הבנקים, בשוק המט"ח (דוגמת רכישת מט"ח כדי להקטין את התנודות בשער החליפין) ועוד. אבל לבנק מרכזי אין השפעה על ההיבטים הפיסקאליים. מהלכים פיסקאליים כוללים את ההקצאה השונה של הוצאות הממשלה וכמובן את ההיקף הכולל של ההוצאה הממשלתית - מה עושה הממשלה עם הכסף (היכן להשקיע כדי לייצר צמיחה בעתיד -האם להשקיע בתשתיות ובחינוך או בפנסיות לשוטרים וכו') וכן כיצד הממשלה דואגת לא "להוציא" יותר מדי כסף כדי שלא לייצר גירעון. עד כאן בזעיר אנפין ההסבר אודות התיאוריה.

כמו כל תיאוריה, הבעיה מתחילה ברגע שצריך למשש אותה במציאות. במקרה של השפעה מוניטרית, הבנק המרכזי לא מסוגל למלא את תפקידו נאמנה משום שבעוד שהוא מפקח על המוסדות הבנקאיים ואחראי על הריבית, הוא לא מפקח על בתי השקעות וחברות ביטוח. שינויים רגולטוריים, שינויים בהעדפות הציבור ועוד שינויים נוספים יצרו מצב בו היקף החיסכון של הציבור בנכסים פיננסיים עלה באופן דרסטי. כך לדוגמה, היקף ההשקעה של אזרחי ארה"ב בשוק ההון בשנות ה-80 עמד על כ-10 טריליוני דולר, וכיום הוא כ-130 טריליוני דולר (ראו תרשים).

החיסכון הפיננסי של כלל אזרחי

להתחיל לשקול שיקולים נוספים

אחד השיקולים שכדאי להתחיל לקחת בחשבון בעת החלטת הריבית, הוא כיצד היא תשפיע על השווקים הפיננסיים והאם הבנק המרכזי צריך לווסת גם את התנודות בהם. כאשר הבנק המרכזי שומר על סביבת ריבית נמוכה הוא מייצר עליות בשוקי המניות ומייצר למעשה מעין "אינפלציה" בשווקים הפיננסיים. זה לא שונה משמעותית מאינפלציה בנכסים רגילים דוגמת נדל"ן, ביגוד, מזון וכו'. עליות חדות בשווקים עלולות להוביל לירידות חדות, והמטרה היא לווסת תנודתיות ולא לקבוע את כיוון השוק - הן בנוגע למדדי המחירים והן בנוגע למדדי המניות. ייתכן שהדרך הנכונה להתמודד עם הסוגיה בשלב זה, בו לבנק מרכזי אין סמכות פיקוח על בתי השקעות וחברות ביטוח, היא להכניס את מדדי המניות והחוב השונים לתוך חישוב המדד, בעיקר כאשר חלק משמעותי מחסכונות הציבור מורכב מנכסים פיננסיים.

השפעת השווקים הפיננסיים על הבנק המרכזי באה לידי ביטוי כיום רק באופן הפוך לגמרי. כאשר היו ירידות בשווקים הפיננסיים בחודש דצמבר 2018, הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, שינה בעקבות זאת את מתווה הריבית שלו מ-3 העלאות ריבית במהלך 2019 להעלאת ריבית אחת (אולי) עד לסוף 2020. מדובר במהלך הטומן בחובו סיכונים משום שאם הדבר היחיד שמסייע לשווקים הפיננסיים לעלות הוא ריבית נמוכה ולא שיפור בתנאים הכלכליים - אזי ייתכן שלנגד עינינו מתפתחת בועה פיננסית.

למה שוק המניות רק עולה? (בינתיים)

אחת הסיבות לשווי האסטרונומי של חברות שונות הנסחרות בבורסות היא בין היתר הגידול בחסכונות הציבור ולאו דווקא סיבות כלכליות גרידא כמו עליה ברווחים או צמיחה משמעותית בהכנסות. דוגמה לכך קיבלנו בישראל לפני מספר ימים כאשר המפקח על הביטוח, משה ברקת, התיר למוסדיים להחזיק עד 7.5% ממניות חברות הביטוח לעומת 5% טרם ההחלטה. בתגובה מניות חברות הביטוח זינקו בחדות.

עכשיו - האם השתנה משהו בפעילות חברות הביטוח? אם החברות היו שוות 5%-7% יותר טרם ההחלטה של ברקת - למה לא נמצאו משקיעים זרים שיסגרו את הפער הכלכלי הזה? הרי וורן באפט ידע להשקיע בחברת ישקר הישראלית, אז באפט, שהוא אשף פיננסי ובעל החזקות משמעותיות בחברות ביטוח, לא ידע לזהות את הפער הזה? כפי שהשווי של חברות הביטוח בארץ זינק רק בגלל שמוסדיים קנו עוד מאותו הדבר, כך שווי המניות בעולם זינק בגלל שהיקף החסכונות עלה ולא משנה כמה ישקיעו במדד S&P 500, עדיין יהיו בו רק 500 חברות.

מהאמור, ניתן לומר בסבירות גבוהה שמשבר משמעותי (בניגוד לירידה של 10%-20% בשערי המדדים) יגיע רק כאשר היקף חסכונות הציבור יתחיל לרדת. זה יקרה כשההיקף הכולל של תשלומים לפנסיה יעלה על היקף הפיקדונות החדשים - כלל האצבע הוא שכאשר יותר אזרחים יצאו לפנסיה מהיקף האזרחים שמתחילים לחסוך לפנסיה לראשונה. בינתיים הסוגיה הזו רלוונטית בעיקר למדינות עם קיטון דמוגרפי וקריסת שוק המניות, דוגמת יפן (מדד הניקיי עומד על כ- 22,000 נקודות כיום לעומת כמעט 40,000 נקודות ב-1989).

אם בנקים מרכזיים יתאהבו ביכולת שלהם לווסת את המחירים - ולהשפיע על כיוון השווקים בטווח הקצר באמצעות תרגילים של ריבית נמוכה והזרמת הון מסיבית במקום לתת לשווקים לווסת את עצמם - אז כשהשינוי הדמוגרפי יבוא לידי ביטוי גם בנתוני ההפקדות והתשלומים של גופי החיסכון הפנסיוני, זה יהיה מאד משמעותי (וכואב) עבור אוכלוסיית הפנסיונרים.

עם בוא חג החירות אאחל לנו חירות פיננסית גם ממניפולציות פיננסיות של בנקים מרכזיים. הגמילה ממניפולציות פיננסיות עלולה להיות כואבת, אך כמו הליכה במדבר - סופה שמגיעים לארץ ישראל. פסח שמח. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?