גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

ארבע שנים של מליחות חריגה: מה האחריות של בעלי מתקן המים בשורק, והאם יש עילה לתביעה ייצוגית?

החשדות מעלים גם שורה של סוגיות משפטיות: האם נחצה רף פלילי, מה האחריות המשפטית של בעלת השליטה הקודמת ועוד ● 4 היבטים משפטיים שעל הפרק

מתקן ההתפלה בשורק / צילום: איל יצהר
מתקן ההתפלה בשורק / צילום: איל יצהר

החשדות שנבדקים בימים אלה ברשות המים ובאוצר, לפיהן מפעילי מתקן ההתפלה בשורק סיפקו מי שתייה ששיעור המלחים בהם היה גבוה פי כמה מהמותר לפי הסכם הזיכיון, עשויים בקרוב מאוד לקבל ביטוי גם בזירה המשפטית. ארבעה היבטים משפטיים שעל הפרק:

ארבע שנים של מליחות חריגה במתקן ההתפלה: איפה הייתה רשות המים

1. במישור הפלילי - ככל שבירור החשדות נגד מפעילי מתקן ההתפלה ילך ויעמיק, ייתכן כי תעלה לדיון השאלה האם מפעילי המתקן רימו את המדינה כדי להגדיל את הכנסותיהם (כתוצאה מהחיסכון בעלויות האנרגיה הנדרשות כדי לעמוד ברמת המליחות שנקבעה בחוזה), והאם בכך הם חוצים רף פלילי כלשהו. לדברי סנגור פלילי בכיר, "באופן עקרוני, לכל מצג כוזב שבאמצעותו התקבל דבר מה יכול להיות היבט פלילי כמובן. עם זאת, הכול תלוי בקיומה של מודעות להיותו של המצג לא נכון ובנסיבות הספציפיות של המקרה".

2. האחריות של IDE - היבט נוסף נוגע לטענות שיעמדו לחברת דן קפיטל, אשר רכשה באוקטובר 2018 את חלקה של חברת IDE בבעלות על המתקן (50%) לפי שווי של מיליארד שקל. ככל שהחשדות יתאמתו, והמדינה תטיל קנסות על מפעילי המתקן, דן קפיטל עשויה לדרוש מ-IDE כי זו תעביר לה תשלומים בגין הקנסות שצפויים להיות מוטלים כעת עליה כמפעילת המתקן, ועל נזקים נוספים שעלולה הפרשה לגרום לה.

בהקשר זה חשובות שתי נקודות מרכזיות שנכון לעת הזו פרטיהן ידועים רק ל-IDE ולדן קפיטל. הראשונה תלויה בהסכם שנחתם בין החברות, במסגרתו הוסדרה העברת הבעלות מ-IDE לדן קפיטל. ההסכם עב-הכרס, כיאה לעסקאות-עתק כמו זו, כולל ודאי גם התייחסות למקרים כמו זה שעולה בימים אלה. לעתים נוהגים צדדים לעסקה לקבוע כי ככל שיתברר שהתנהגות מסוימת בחברה לוותה בכוונה וזדון - והייתה ידועה גם לבעל המניות - יישא בעל המניות הקודם באחריות כלשהי לנזקים שנגרמו בעקבות התנהלותו, גם אם הנזקים נחשפו או נוצרו לאחר שכבר פסק מלשמש כבעל במניות. הבעיה במקרים כאלה היא שקשה מאוד להוכיח ידיעה או זדון, ובכל מקרה הם כרוכים במאבק משפטי ארוך ומורכב, שבמסגרתו אף צד לא צפוי לוותר במהרה על עמדתו.

הנקודה השנייה קשורה לבדיקת הנאותות (Due Diligence) שביצעה דן קפיטל בטרם רכשה את חלקה של IDE. עסקאות בשווי מיליארד שקל הן עסקאות המלוות בבדיקות נאותות קפדניות ומקיפות. במשך מספר שבועות מתפנה צוות גדול של עורכי דין לעבור על אלפי מסמכים ומחפש כל דבר שיכול להתברר כמכשול או תקלה. בבדיקות נאותות לעסקאות ענק אף נהוג לשכור מומחים כלכליים, הנדסיים וחשבונאיים שיתנו את חוות-דעתם על מצב החברה.

בדיקת הנאותות המקיפה, שסביר שביצעה דן קפיטל בטרם הושלמה העסקה, יכולה לשמש לה גם כחרב פיפיות. מצד אחד, היא יכולה לטעון כי הדברים הוסתרו ממנה למרות בדיקות מקיפות שביצעה, מה שמעלה חשש למעשי הסתרה מכוונים מצד מפעילי המתקן. מצד שני, IDE יכולה לטעון כי העובדה שדן קפיטל נכנסה לעסקה אחרי כל הבדיקות המקיפות שעשתה, מעידה על כך שגם לשיטתה לא הייתה כל בעיה עם התנהלות הבעלים הקודמים.

3. תביעות ייצוגיות - היבט משפטי לא פחות חשוב נוגע לאפשרות שצרכנים יבחרו להגיש תביעות ייצוגיות נגד מפעילי המתקן ונגד רשות המים שלא פיקחה על פעולתו. לצרכני המים, שהם מטבע הדברים קבוצה רחבה מאוד, יכולות לעלות מספר טענות אפשריות. האינטואיטיבית ביותר, נוגעת לכך שעצם הסתרת רמת המליחות במים מהווה הטעיה ופגיעה בצרכני מים, או כפי שמכונה הדבר בעגה המשפטית - "פגיעה באוטונומיה".

כפי שחברת תנובה נתבעה בתביעה ייצוגית בזמנו על כך שהוסיפה סיליקון לחלב (ואף נקבע בעניינה כי היא פגעה באוטונומיה של הצרכן, שכן לאדם יש זכות לקבוע מה הוא מכניס לפיו ומה לא), עשויה להיות מוגשת לבית המשפט תביעה ייצוגית בטענה כי כל מי ששתו את המים שלא עמדו ברמת המליחות הנדרשת, חוו פגיעה באוטונומיה.

ככלל, בתי המשפט לא ממהרים לאשר תובענות ייצוגיות בעילה של פגיעה באוטונומיה בלי שמתלווה אליהן גם פגיעה מוחשית שניתנת לכימות. עם זאת, בשנים האחרונות היו מספר מקרים בהם הביעו בתי משפט והיועץ המשפטי לממשלה (שעמדתו נדרשת בתובענות ייצוגיות בהן מתבקש אישור הסכם פשרה) גם עמדות שונות בהקשר זה.

טענות נוספות שיכולות לעלות לצרכני המים כחלק מתביעה ייצוגית, קשורות לכך שהם צרכו מים שלא עומדים במחויבות החוזית של הזיכיון, וכן לכך שהם מימנו דרך תעריף המים את הרווח הלא חוקי שהזכיין הפיק כתוצאה מאי-עמידה ברמת המליחות הנדרשת.

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך 11 מיליארד שקל, שהוגשה נגד חברת החשמל ושאת ניהולה אישרר בית המשפט העליון, כבר נטענו טענות דומות, ולפיהן תעריף החשמל טפח גם לאור חריגות שכר בלתי חוקיות שאושרו לעובדי החברה במרוצת השנים.

עו"ד יעקב דוידוביץ, מומחה בהגשת תובענות ייצוגיות, סיפר ל"גלובס" כי כבר היום פנו אליו לקוחות מאזור חולון בקשר לפרשת מתקן ההתפלה, וכי הוא בוחן הגשת תביעה ייצוגית נגד הזכיינית לאחר שתתקבל אצלו חוות-דעת בעניין ההשפעה הבריאותית בנושא מליחות היתר. עם זאת, גם עו"ד דוידוביץ מזכיר כי גם אם ייטען כי אין נזק בריאותי למי השתייה - עדיין קיימת עילת תביעה בעניין ריכוז המלח בעילה של פגיעה באוטונומיה.

לא כולם שותפים למחשבה כי קיימת עילה להגשת תובענה ייצוגית בקשר למקרה שנחשף. לדברי עו"ד יצחק אבירם, המתמחה גם הוא בהגשת בתביעות ייצוגיות, "לכאורה - ואני אומר זאת רק על סמך מה שפורסם בכתבה - עילת התביעה כאן היא של המדינה ושל רשויות המים שרכשו את המים. הן מי שנפגעו מבחינה כלכלית. לעניין הצרכנים, הרי שלפי מה שמסופר מרשות המים, הגם שהמים אינם בהתאם לחוזה - הם עומדים בתקנות. מכאן שתביעה ישירה היא בעייתית. מבחינת הצרכן מחיר המים אחיד וקבוע ואינו מושפע ממקור המים".

4. תביעה מצד המדינה - יש לזכור גם את ההיבט המשפטי הנוגע ליחסים החוזיים בין המדינה למפעילי מתקן ההתפלה, מכוחם לכאורה תעמוד למדינה עילת תביעה טובה נגד מפעילי המתקן. ואולם עו"ד אבירם סבור כי המדינה לא תמהר לעמוד על זכויותיה בהקשר זה.

לדבריו, "לצערי ונוכח המציאות, אני מטיל ספק בתמריץ של המדינה לממש זכויות של כלל האזרחים באמצעות תביעות. ראינו פעמים רבות מדי כי המדינה מתמהמהת באכיפת זכויותיה הכספיות מול עסקים. מקרה כזה מעלה את צורך ביצירת מסלול של תביעה נגזרת נגד המדינה שתפעיל את כוחותיה המשפטיים מול צדדי ג', כלומר הליך שיאכוף על המדינה לממש זכויות משפטיות שלה". 

עוד כתבות

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון הטופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: ״כשהמלחמה תיגמר תהיה פה בוננזה״

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת

אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה שנפלה ב־17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים