גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

ארבע שנים של מליחות חריגה: מה האחריות של בעלי מתקן המים בשורק, והאם יש עילה לתביעה ייצוגית?

החשדות מעלים גם שורה של סוגיות משפטיות: האם נחצה רף פלילי, מה האחריות המשפטית של בעלת השליטה הקודמת ועוד ● 4 היבטים משפטיים שעל הפרק

מתקן ההתפלה בשורק / צילום: איל יצהר
מתקן ההתפלה בשורק / צילום: איל יצהר

החשדות שנבדקים בימים אלה ברשות המים ובאוצר, לפיהן מפעילי מתקן ההתפלה בשורק סיפקו מי שתייה ששיעור המלחים בהם היה גבוה פי כמה מהמותר לפי הסכם הזיכיון, עשויים בקרוב מאוד לקבל ביטוי גם בזירה המשפטית. ארבעה היבטים משפטיים שעל הפרק:

ארבע שנים של מליחות חריגה במתקן ההתפלה: איפה הייתה רשות המים

1. במישור הפלילי - ככל שבירור החשדות נגד מפעילי מתקן ההתפלה ילך ויעמיק, ייתכן כי תעלה לדיון השאלה האם מפעילי המתקן רימו את המדינה כדי להגדיל את הכנסותיהם (כתוצאה מהחיסכון בעלויות האנרגיה הנדרשות כדי לעמוד ברמת המליחות שנקבעה בחוזה), והאם בכך הם חוצים רף פלילי כלשהו. לדברי סנגור פלילי בכיר, "באופן עקרוני, לכל מצג כוזב שבאמצעותו התקבל דבר מה יכול להיות היבט פלילי כמובן. עם זאת, הכול תלוי בקיומה של מודעות להיותו של המצג לא נכון ובנסיבות הספציפיות של המקרה".

2. האחריות של IDE - היבט נוסף נוגע לטענות שיעמדו לחברת דן קפיטל, אשר רכשה באוקטובר 2018 את חלקה של חברת IDE בבעלות על המתקן (50%) לפי שווי של מיליארד שקל. ככל שהחשדות יתאמתו, והמדינה תטיל קנסות על מפעילי המתקן, דן קפיטל עשויה לדרוש מ-IDE כי זו תעביר לה תשלומים בגין הקנסות שצפויים להיות מוטלים כעת עליה כמפעילת המתקן, ועל נזקים נוספים שעלולה הפרשה לגרום לה.

בהקשר זה חשובות שתי נקודות מרכזיות שנכון לעת הזו פרטיהן ידועים רק ל-IDE ולדן קפיטל. הראשונה תלויה בהסכם שנחתם בין החברות, במסגרתו הוסדרה העברת הבעלות מ-IDE לדן קפיטל. ההסכם עב-הכרס, כיאה לעסקאות-עתק כמו זו, כולל ודאי גם התייחסות למקרים כמו זה שעולה בימים אלה. לעתים נוהגים צדדים לעסקה לקבוע כי ככל שיתברר שהתנהגות מסוימת בחברה לוותה בכוונה וזדון - והייתה ידועה גם לבעל המניות - יישא בעל המניות הקודם באחריות כלשהי לנזקים שנגרמו בעקבות התנהלותו, גם אם הנזקים נחשפו או נוצרו לאחר שכבר פסק מלשמש כבעל במניות. הבעיה במקרים כאלה היא שקשה מאוד להוכיח ידיעה או זדון, ובכל מקרה הם כרוכים במאבק משפטי ארוך ומורכב, שבמסגרתו אף צד לא צפוי לוותר במהרה על עמדתו.

הנקודה השנייה קשורה לבדיקת הנאותות (Due Diligence) שביצעה דן קפיטל בטרם רכשה את חלקה של IDE. עסקאות בשווי מיליארד שקל הן עסקאות המלוות בבדיקות נאותות קפדניות ומקיפות. במשך מספר שבועות מתפנה צוות גדול של עורכי דין לעבור על אלפי מסמכים ומחפש כל דבר שיכול להתברר כמכשול או תקלה. בבדיקות נאותות לעסקאות ענק אף נהוג לשכור מומחים כלכליים, הנדסיים וחשבונאיים שיתנו את חוות-דעתם על מצב החברה.

בדיקת הנאותות המקיפה, שסביר שביצעה דן קפיטל בטרם הושלמה העסקה, יכולה לשמש לה גם כחרב פיפיות. מצד אחד, היא יכולה לטעון כי הדברים הוסתרו ממנה למרות בדיקות מקיפות שביצעה, מה שמעלה חשש למעשי הסתרה מכוונים מצד מפעילי המתקן. מצד שני, IDE יכולה לטעון כי העובדה שדן קפיטל נכנסה לעסקה אחרי כל הבדיקות המקיפות שעשתה, מעידה על כך שגם לשיטתה לא הייתה כל בעיה עם התנהלות הבעלים הקודמים.

3. תביעות ייצוגיות - היבט משפטי לא פחות חשוב נוגע לאפשרות שצרכנים יבחרו להגיש תביעות ייצוגיות נגד מפעילי המתקן ונגד רשות המים שלא פיקחה על פעולתו. לצרכני המים, שהם מטבע הדברים קבוצה רחבה מאוד, יכולות לעלות מספר טענות אפשריות. האינטואיטיבית ביותר, נוגעת לכך שעצם הסתרת רמת המליחות במים מהווה הטעיה ופגיעה בצרכני מים, או כפי שמכונה הדבר בעגה המשפטית - "פגיעה באוטונומיה".

כפי שחברת תנובה נתבעה בתביעה ייצוגית בזמנו על כך שהוסיפה סיליקון לחלב (ואף נקבע בעניינה כי היא פגעה באוטונומיה של הצרכן, שכן לאדם יש זכות לקבוע מה הוא מכניס לפיו ומה לא), עשויה להיות מוגשת לבית המשפט תביעה ייצוגית בטענה כי כל מי ששתו את המים שלא עמדו ברמת המליחות הנדרשת, חוו פגיעה באוטונומיה.

ככלל, בתי המשפט לא ממהרים לאשר תובענות ייצוגיות בעילה של פגיעה באוטונומיה בלי שמתלווה אליהן גם פגיעה מוחשית שניתנת לכימות. עם זאת, בשנים האחרונות היו מספר מקרים בהם הביעו בתי משפט והיועץ המשפטי לממשלה (שעמדתו נדרשת בתובענות ייצוגיות בהן מתבקש אישור הסכם פשרה) גם עמדות שונות בהקשר זה.

טענות נוספות שיכולות לעלות לצרכני המים כחלק מתביעה ייצוגית, קשורות לכך שהם צרכו מים שלא עומדים במחויבות החוזית של הזיכיון, וכן לכך שהם מימנו דרך תעריף המים את הרווח הלא חוקי שהזכיין הפיק כתוצאה מאי-עמידה ברמת המליחות הנדרשת.

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך 11 מיליארד שקל, שהוגשה נגד חברת החשמל ושאת ניהולה אישרר בית המשפט העליון, כבר נטענו טענות דומות, ולפיהן תעריף החשמל טפח גם לאור חריגות שכר בלתי חוקיות שאושרו לעובדי החברה במרוצת השנים.

עו"ד יעקב דוידוביץ, מומחה בהגשת תובענות ייצוגיות, סיפר ל"גלובס" כי כבר היום פנו אליו לקוחות מאזור חולון בקשר לפרשת מתקן ההתפלה, וכי הוא בוחן הגשת תביעה ייצוגית נגד הזכיינית לאחר שתתקבל אצלו חוות-דעת בעניין ההשפעה הבריאותית בנושא מליחות היתר. עם זאת, גם עו"ד דוידוביץ מזכיר כי גם אם ייטען כי אין נזק בריאותי למי השתייה - עדיין קיימת עילת תביעה בעניין ריכוז המלח בעילה של פגיעה באוטונומיה.

לא כולם שותפים למחשבה כי קיימת עילה להגשת תובענה ייצוגית בקשר למקרה שנחשף. לדברי עו"ד יצחק אבירם, המתמחה גם הוא בהגשת בתביעות ייצוגיות, "לכאורה - ואני אומר זאת רק על סמך מה שפורסם בכתבה - עילת התביעה כאן היא של המדינה ושל רשויות המים שרכשו את המים. הן מי שנפגעו מבחינה כלכלית. לעניין הצרכנים, הרי שלפי מה שמסופר מרשות המים, הגם שהמים אינם בהתאם לחוזה - הם עומדים בתקנות. מכאן שתביעה ישירה היא בעייתית. מבחינת הצרכן מחיר המים אחיד וקבוע ואינו מושפע ממקור המים".

4. תביעה מצד המדינה - יש לזכור גם את ההיבט המשפטי הנוגע ליחסים החוזיים בין המדינה למפעילי מתקן ההתפלה, מכוחם לכאורה תעמוד למדינה עילת תביעה טובה נגד מפעילי המתקן. ואולם עו"ד אבירם סבור כי המדינה לא תמהר לעמוד על זכויותיה בהקשר זה.

לדבריו, "לצערי ונוכח המציאות, אני מטיל ספק בתמריץ של המדינה לממש זכויות של כלל האזרחים באמצעות תביעות. ראינו פעמים רבות מדי כי המדינה מתמהמהת באכיפת זכויותיה הכספיות מול עסקים. מקרה כזה מעלה את צורך ביצירת מסלול של תביעה נגזרת נגד המדינה שתפעיל את כוחותיה המשפטיים מול צדדי ג', כלומר הליך שיאכוף על המדינה לממש זכויות משפטיות שלה". 

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

התרגיל שאיראן מתכננת בהורמוז, והחשש בצבא האמריקאי

תיעודים מראים כי 20 מכליות נערכות לאפשרות של ניסיון פריצת המצור הימי בהורמוז ● שר החוץ עראקצ'י: איראן לא תאפשר להוציא את החומר המועשר מהמדינה ● וויטקוף וקושנר נועדו בברלין עם ראש ממשלת קטאר ושליחו עלי א-ד'וואדי ● דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות" ● עדכונים שוטפים 

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה