דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

איך רשות המים נרדמה בשמירה על מתקן ההתפלה בשורק?

חשיפת "גלובס" על כך שברשות המים ובאוצר בודקים אם מפעילי מתקן ההתפלה שורק רימו בבדיקות המליחות כדי לחסוך עשרות מיליוני שקלים מעלה שאלות קשות, בעיקר כלפי הרגולטורים ברשות המים • במרכזן: האם חברות שרימו, לכאורה, את המדינה יוכלו להחזיק במתקן התפלה ענק עליו הן מתמודדות כיום במכרז

מפעל התפלה מים שורק / צילום:  איל יצהר
מפעל התפלה מים שורק / צילום: איל יצהר

הממצאים שנחשפו ב"גלובס" על כך שמפעילי מתקן ההתפלה בשורק הזרימו במשך שנים מים ברמת מלחים (כלורידים) גבוהה מהמותר, עוררו אתמול תגובות רבות וצפויים להמשיך להכות גלים בענף ההתפלה ומחוצה לו.

גורמים ממשלתיים בכירים כבר דיברו מאז החשיפה על הצורך לנקוט בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשות המדינה, ובכלל זה פנייה לפרקליטות. לצד ההיבטים המשפטיים הפרשה מעוררת סימני שאלה גדולים - ורובם מופנים לרשות המים, הרגולטור של מתקני ההתפלה ומשק המים.

מתקן ההתפלה בשורק, הזווית המשפטית: מה האחריות של IDE והאם יש עילה לתביעה ייצוגית

המים שמפיק המתקן, המספקים את צריכת המים של 1.5 מיליון תושבים במרכז הארץ, מנוטרים לאורך כל שעות היממה ובאמצעות מספר מערכות וגורמים. כיצד הצליחו מפעילי המתקן לספק למערכת המים הארצית מי שתייה ברמות מלחים החורגות פי כמה מהמותר במשך תקופה של ארבע שנים? האם ידעה הרשות על-כך והסתירה זאת או שלא ידעה על החריגות לפני שחברת מקורות דיווחה לה עליהן בחודש שעבר? האם היו חריגות גם בחומרים נוספים שאמורים להימצא במי השתייה שסיפק המתקן? כיצד בכוונת רשות המים לפעול, כדי לוודא שמפעילי מתקני ההתפלה לא יהיו מסוגלים להמשיך "ולשחק" בכמויות החומרים המוספים למים וכיצד יש בכוונתה לנהוג כמי ששותפה להליך בחירת הזכיינים הבאים במתקן שורק 2 - ששניים מבין שלושת המתמודדים בו הם זכייני מתקן שורק 1.

מקורות עלתה על ההפרה - לא רשות המים

"המדינה בודקת ממצאים חורגים לכאורה בנוגע לערכי הכלורידים הנדרשים על פי ההסכם שנחתם בין המדינה לבין מתקן ההתפלה בשורק", נאמר בפתח התגובה משותפת לאוצר ולרשות המים שנמסרה ל"גלובס". ההודעה הקצרה היא ההתבטאות היחידה עד כה של רשות המים בנושא.

ברשות המים, שנמצאת תחת אחריותו המיניסטריאלית של השר יובל שטייניץכלוריד יודעים לפחות מאז ה-25 למארס על החריגות השיטתיות ברמת הכלורידים במים המותפלים שסיפק מתקן ההתפלה בשורק. למרות זאת עודכן בכך השר שטייניץ רק שלשום, ולציבור לא נמסרה עדיין כל הודעה. כאמור, הייתה זו מקורות, חברת המים הממשלתית, שעדכנה את רשות המים בחריגות שהתגלו באקראי בבדיקות שנערכו בעקבות תלונות מצד תושבים בחולון.

הבדיקות שהתבססו על מכשירי ניטור של מקורות בכניסה לצנרת שלה ממתקן שורק, הראו כי שיעור הכלורידים במים שסיפק המתקן בשורק, הנחשב לגדול ולמתקדם מסוגו בארץ, היה גבוה פי ארבעה ויותר מהמותר בהסכם במשך מרבית שעות היממה, למעט בשעה 9 בבוקר - השעה שבה נלקחת הדגימה היומית על-ידי הזכיין, חברת SDL. רישומי עבר של מקורות שנבדקו אף הם העלו כי התופעה החשודה נמשכת לפחות משנת 2015. מתקן שורק שהוקם בהשקעה של מעל מיליארד שקל החל לפעול ב-2013. השאלה המתבקשת היא כיצד ייתכן שמקורות היא זו שמגלה לרשות המים על חריגה מתמשכת ברמות המלחים.

לרשות המים עומדים שלל אמצעים ומערכות כדי לדעת בעצמה על חריגות כאלה. המערכת הראשונה היא כאמור הבדיקות היומיות שמבצע הזכיין, בדיקות שככל הנראה יצרו מצג שווא שהמים עומדים ברמה הנדרשת. מעבר לכך, יש לרשות המים מערכות ניטור שמדווחים לה ישירות מהמתקן על רמות החומרים השונים במים. רמת בקרה נוספת אמורה הייתה לספק חברה חיצונית שנשכרה על ידי רשות המים על מנת לערוך בקרה של מתקני ההתפלה בישראל. לכאורה כל המערכות האלה כשלו לאורך תקופה של ארבע שנים.

כיצד יושפע מתקן ההתפלה הבא

הנושא המטריד השני קשור לכסף. לעובדה שרמת הכלורידים במים לא הופחתה לרמה הנדרשת יש משמעות כספית גדולה - להערכת מומחים בתחום, הורדת שיעור הכלורידים במים לסביבות 80-90 מ"ג לליטר חסכה למפעילי מתקן שורק סכום שנתי של כ-20 מיליון שקל.

ההתנהלות הזו מדאיגה מאד לאור העובדה שכסף ציבורי גדול מאוד אמור להיות מוזרם בשנים הקרובות למתקני ההתפלה: בחודש הבא יוגשו ההצעות למכרז להקמת מתקן ההתפלה שורק 2, שיהיה הגדול מסוגו בעולם וההשקעה בבנייתו מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל. במכרז מתמודדות שלוש קבוצות: IDE מקבוצת דלק בשליטת יצחק תשובה, הצ’יסון ווטר ושותפות של אלייד קפיטל ואקסיונה הספרדית.

כעת צפויה להתעורר דרישה לפסול את השתתפותן של שתיים מבין שלוש המתמודדות לאור הפרתו החמורה לכאורה של הסכם הזיכיון בשורק 1. דרישה כזו עשויה להביא לעיכובים במכרז שורק 2, שנחשב חיוני לפיתוח משק המים. יצוין כי IDE הביעה עניין ברכישת מתקן התפלה נוסף, המתקן שהקימה מקורות ייזום באשדוד וחויבה למכור בשל הפסדים תפעוליים. חלק מההפסד של המתקן של מקורות נובע מכך שהחברה חויבה על-ידי רשות המים להוריד את רמת הכלורידים במים המופקים לרמה דומה לזו שמתקן שורק היה מחויב לה.

נזכיר כי IDE והצ’יסון זכו במכרז להקמת שורק 1, שנחשב עד היום להצלחה מסחררת בגלל מחיר המים הנמוך שהושג בו. בדיעבד, מתברר כי המכרז היה הרבה פחות מוצלח מכפי שחשבו. החשד הוא שכבר בעת הגשת ההצעות תומחרה העלות המופחתת הכרוכה באי הפחתת שיעור הכלורידים לרמה הנדרשת. מדובר בהפרה תקדימית חמורה ומסוכנת של מכרז BOT, שמקובל גם בפרויקטים תשתיתיים אחרים כמו כבישים ורכבות קלות. החריגה הזו מחייבת את המדינה להסיק מסקנות לגבי המשך השימוש במכרזי BOT בפרויקטים מסוג זה.

חריגה לא מסוכנת? לא מדויק

שאלת בריאות הציבור היא אולי השאלה הראשונה שצריכה להישאל, למרות העובדה שהפעם בחרנו להרחיב בה בסוף הכתבה. כלורידים הם מלחים שהתמוססו במים, שעשויים להיות רעילים בריכוזים גבוהים ומסוכנים לגידולים חקלאיים כמו אבוקדו והדרים. כפי שמדגישה תגובת האוצר ורשות המים, גם בשיעורים החריגים שנמדדו, רמות הכלורידים במים היו נמוכות בהרבה מהתקן המירבי המותר. אך זו כאמור רק תשובה חלקית.

הדרישה מזכייני מתקן שורק להתחייב לספק את המים בשיעור כלורידים כה נמוך לא הייתה סתמית או שרירותית. בעקבות פרסום הכתבה אתמול נודע ל"גלובס" כי רשות המים סרבה בכל תוקף לאשר למפעילי מתקן ההתפלה באשדוד לספק מים מותפלים בשיעורי כלורידים גבוהים מ-20 מ"ג לליטר.

אפשר להניח שברשות המים לא היו מתעקשים להכניס להסכמי הזיכיון התחייבות שעלותה בכספית גבוהה כל כך, אלמלא כן היה מדובר בשיקולים של בריאות הציבור. הסבר אפשרי להתעקשות יכול להיות קשור לכך שהמים ממתקני ההתפלה מתערבבים במערכת הארצית ומדללים בדרך זו את שיעור הכלורידים במים שמגיעים ממקורות אחרים: השיעור הנמוך יחסית של הכלורידים במים המותפלים מאפשר לרשות המים להתיר קליטת מים ממקורות אחרים ששיעורי הכלורידים בהם גבוהים בהרבה - כך שממוצע הכלורידים בכל ה"אמבטיה" עומד בגבולות התקן.

משום כך קיימת אפשרות תיאורטית שהסתרת רמות הכלורידים הגבוהות שסיפק מתקן שורק (שהוא כאמור מהגדולים מסוגו בעולם) כן סיכנה בפועל את בריאות הציבור.

תגובות

דן קפיטל: "הבעלים הקודמים יישאו במלוא עלות הנזק"

תגובת דן קפיטל: "בסמוך להחלפת הבעלות במתקן הובא לידיעת הבעלים החדשים על בדיקות המעלות חשש לחריגה באחד המדדים בהסכם הזכיון. מייד כשהובא הדבר לידיעת הבעלים החדשים, פעלו הבעלים לשינוי בפונקציית הייצור והתאמתה למדדים הנדרשים בהסכם. הבעלים החדשים מסייעים למדינה לבדוק את משמעויות הארוע בתקופה הקודמת עת היה המתקן בבעלות האצ’יסון ו-IDE. ככל שתופעל סנקציה ע"י המדינה יישאו אותם בעלים במלוא עלות הנזק".
ברשות המים מסרו, בנוסף לדברים שמסרו אתמול, כי "היום המים המסופקים מהמתקן עומדים בכל דרישות ההסכם והתקנות האמורות". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות