"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

זקני רשות המסים זוכרים ש"כוח מאה" היה פעם בכלל שלהם, להבדיל אלף אלפי הבדלות. לפני שני עשורים בדיוק גייסו ברשות, תחת השם הזה, עשרות רבות של סטודנטים לעבודה זמנית: גביית חובות מס רכוש על קרקעות פנויות.

● פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בנדל"ן
● ת"א עדיין הכי יקרה בארץ, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

המס אומנם בוטל בתחילת שנת 2000, אבל חובות העבר הסתכמו באותה עת ביותר מ-1.5 מיליארד שקל, בעיקר במגזר הערבי. מאמצי הגבייה, שהסתיימו בהצלחה מפוקפקת למדי, הזכירו לכולם גם למה המס בוטל, ועד כמה קשה לגבות מס מנכס שלא בהכרח מניב פירות, ושכולל לא מעט בעלי קרקעות שבאמת לא יכולים לשלם גם אחוזים בודדים משוויין.

וכעת, ברקע הניסיונות להחזיר את המס לחיינו, הפעם בשיעור של 1.5% משווי הקרקע ולא 2.5% כמו שהיה עד שנת 2000, זו הזדמנות להיזכר עד כמה יהיה קשה לצלוח את מחסום האינטרסים. הגורמים שחרדים, לגמרי בצדק מבחינתם, מהמס הישן-חדש. המגזר הערבי, כאמור, שרוב אדמותיו פרטיות ובאופן מסורתי אינו מוכן בקלות למכור אותן הלאה. לפי כל הסימנים והערכות, ראש הממשלה נתניהו לא רוצה להיכנס איתם כעת לעימות מיותר, כי מי יודע אם לא יזדקק להם מחר (למשל לדיל על אישור חוק הגיוס, תמורת ביטול הכוונה להחזיר את המס על הקרקע).

וישנם החרדים, בדגש למשל על חסידות גור, המושכת עדיין בלא מעט חוטים בממשלה ומחזיקה קרקעות פנויות גם באזורים אטרקטיביים במיוחד (כמו היישוב ארסוף למשל, על חוף הים שמצפון להרצליה, שם מחזיק האדמו"ר אדמות כבר עשרות בשנים). והקבלנים כמובן, שמעדיפים לווסת את הבנייה בהתאם לקצב המכירות, ולא ישמחו לשלם מהיום הראשון מס על הקרקעות הפנויות שברשותם. מי יהמר נגד לובי כל כך חזק?

המחליף מיהר לבטל את מס הרכוש

אבל מס רכוש, יחזור או לא לחיינו, הוא רק משל. "אני רוצה לומר בצורה ברורה לכל חברי ועדת הכספים: אם כל אחד יפתח את הסידור שלו ויתפלל מהסידור שלו, ויגן על אותו סקטור שהוא חושב שהוא צריך להגן עליו, אין עוד אפשרות לעשות משהו", אמר יעקב נאמן ז"ל בדיון קצר ונשכח בסוף שנות ה־90, בנוגע לתוכניות לביטול מס הרכוש. "בנושא המסים, אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד. אחרת, לא נתגבר על הבעיה של מערכת המסים בישראל".

נאמן היה השר האוצר היחיד בתולדות ישראל שנבחר לתפקיד כמינוי מקצועי. נאמן בסך הכול ביקש מחברי הכנסת שלא לבטל כליל את המס, שהכניס כמיליארד שקל בשנה למדינה, אלא לתקן אותו: להפחית את שיעורו, לדחות את החיוב עד מימוש הקרקע, להגדיל את הפטור, ולמצוא איזון בין עיוות לעיוות. "קל מאוד לבטל כל מס ואין כל צורך בנימוקים כדי לבטל מסים", אמר. "אפשר לכל דוגמה של אי־צדק להביא דוגמה נגדית".

זה לא ממש עזר לו. פחות מחודש אחרי אותו דיון, תחת ביקורת מהקואליציה והאופוזיציה גם יחד, הוא הניח את המפתחות. שבעה חודשים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד. אחריו חזרו שרי האוצר להיות פוליטיקאים. מאיר שטרית, מחליפו, ביטל את מס הרכוש, וריצה את המתנגדים בכך שלא באמת ביטל אותו, אלא קבע אותו על שיעור אפס, כביכול למקרה שיום אחד "יקל" להחזירו. ועם זאת, באותה נשימה הוא הודיע בכנסת כי "מס משוחרר לא יוחזר".

צריך איכשהו לממן תקציב שאחרי מלחמה

ובזמן שפוליטיקאים עדיין מתנהגים כאילו כסף גדל על העצים, דברי נאמן רלוונטיים יותר מתמיד. במקום מס לא נעים, כזה שדורך ופוגע בקבוצות לחץ ברורות, מעדיפים בממשלה שוב ושוב להשלים עם מסים וגזירות כואבים פי כמה, אבל כאלה שמציקים לכולם. במקום מס על בעלי קרקעות, אנו עשויים לקבל בקרוב 19% מע"מ, או עוד חיתוכים "רוחביים" שפשוט פוגעים בכולם, כי צריך איכשהו לממן תקציב שאחרי מלחמה, עם הוצאות ביטחון שעדיין מרקיעות לשמיים.

ועוד לקח חשוב ונשכח: לפני 25 שנה, ביטול מס רכוש הגיע כמהלך משולב. ועדה בראשות יורם גבאי, מי שהיה בשעתו הממונה על התקציבים, הצדיקה את ביטולו, נוכח מורכבות הגבייה והעובדה שלא כל הקרקעות אכן זמינות לבנייה או למימוש. אבל במקביל, היא אמרה, יש לקבוע במקומו, "לצורך איזון תקציבי", מס בשיעור של 2.5% על מכירת נדל"ן. מה קרה בפועל? כצפוי: מס הרכוש בוטל, אבל גם אותו מס מכירה שבא במקומו נעלם כעבור שנים ספורות.

כוכבי השבוע

מצוין: הדרך להישאר תל אביב עוברת בשיפוץ בניינים

תושבי תל אביב אוהבים "לעוף" על העיר שלהם. האורבניות, השדרות, הגינות, ההשקעה בחזרה בכל תושב (חוגים מסובסדים, מוסדות ציבור) ועוד ועוד. פועל יוצא מהעובדה שהעירייה נהנית מקופה גדושה במיוחד של מזומנים - בעיקר הודות לניהול נכון, כמות מסחר ומשרדים עצומה, ומחירי קרקעות שמניבים לה אגרות והיטלים גבוהים, ומאפשרים לה להחזיר לתושביה.

ולכן, במחילה מהתושבים הזועמים שהגיעו השבוע עד לבית משפט עליון, הדרישה של העירייה מבעלי דירות לשפץ ולשמור על חזית נורמלית של הבניינים, גם בעלות שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים, היא הרבה יותר מסבירה. אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו - גם להתגאות בכך שתל אביב היא אולי העיר המערבית היחידה בישראל, וגם לקטר שהעירייה דואגת שהיא תעשה מאמץ להיראות כמו הערים האחרות שבשבילן אנחנו ממריאים לחו"ל.

בלתי מספיק: יד2 - אם המוצר בחינם, אתה המוצר

הקלישאה הכי מפורסמת בשיווק, "אם המוצר בחינם, אתה המוצר", קפצה לי לראש השבוע עם הדיווח על עסקת הענק של קרן KKR, שמכרה את אתר יד2 לקרן אייפקס בכ-950 מיליון שקל.

רוב גולשי יד2 מרגישים שהם מקבלים שירות סביר למדי, לגמרי בחינם. נפלאות עידן האינטרנט, ודאי למי שזוכר איך פרסם בעבר דירה או רכב תמורת מאות שקלים למודעה קטנטנה בעיתון סופ"ש. רוצים לשכור או להשכיר, לקנות או למכור - דירה, רכב, שידה? יש יד2. הכל זמין והכל בחינם.

או שלא - ויוכיחו זאת השווי הפנומנלי שבו נמכר יד2, הגבוה אי פעם שבו נמכר אתר אינטרנט ישראלי; ויעידו גם דיווחים על הכנסות שנתיות של 900 מיליון שקל ועל רווח תפעולי של כ-150 מיליון שקל. ההכנסות הללו, ובעיקר הרווח, מלמדים שמישהו שילם הרבה כסף כדי שתקבלו דווקא את המוצר שלו.