גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה אריזות התכווצו והמחיר שלהן לא השתנה? אף אחד לא בודק

חברות המזון והטואלטיקה מוסיפות אוויר במקום מוצר או מקטינות את האריזה בלי לשנות את המחיר, ואנחנו הצרכנים לא מחשבים כמה אנחנו משלמים עבור 100 גרם ● מבדיקות שערכנו מתברר כי במשרד הכלכלה ובלמ"ס לא מסמנים את הייקור הריאלי במוצרים רבים כמטרה ששווה לטפל בה

חברות טואלטיקה מוסיפות אוויר במקום מוצר או מקטינות את האריזה בלי לשנות את המחיר / צילום: שני מוזס
חברות טואלטיקה מוסיפות אוויר במקום מוצר או מקטינות את האריזה בלי לשנות את המחיר / צילום: שני מוזס

אחרי תקופה ארוכה של גישושים, השבוע נודע כי אמזון נכנסת לשוק הישראלי. זה כנראה מה שנזכור מהשבוע החולף בשוק הקמעונאות, והמהלך צפוי לשנות כאן סדרי עולם. רכישה מקוונת באמצעות פלטפורמה דיגיטלית צפויה להקל על רכישות והשוואת המחירים ולהגדיל תחרות, אבל המציאות היא שבישראל המזון נרכש כמעט כולו עדיין, באופן מסורתי, על-ידי צרכנים שמגיעים לסופרמרקט ובוחנים את המחיר על המדף.

רוב מוצרי המזון והטואלטיקה נמכרים לצרכנים שלא נעזרים במנוע חיפוש כדי לבצע השוואת מחירים, פר יחידה או פר משקל, בזמן השהות בחנות.

אמזון כנראה תשנה לחלוטין את תחום השילוח בישראל, אבל הצעד הזה לא ישפיע על הייקור הריאלי של מוצרים באמצעות הקטנת אריזה, הוספת אוויר במקום מוצר, או שינוי הגודל הקיים של המוצרים, תוך ניצול האופי של כולנו, שלא מחשבים כמה אנחנו משלמים עבור 100 גרם וכמה בעצם שילמנו על אותו מוצר בפעם הקודמת. מבדיקות שערכנו מתברר כי במשרד הכלכלה ובלמ"ס לא מסמנים את הייקור הריאלי במוצרים רבים כמטרה ששווה לטפל בה.

יש לנו מידע, אבל לא נגלה לכם

סיקרנו כאן בהרחבה את הפרקטיקה המוכרת של חברות מזון וטואלטיקה, לייקר את המוצרים בצורה שלא מרגיזה את הציבור פשוט כי הוא לא מבחין בה: הקטנת האריזה או המשקל של המוצר. רק בשנה האחרונה דיווחנו על עשרות מוצרים שהוקטנו, החל משמפו של פנטן, מגבונים וחיתולים של האגיס או נוזלי הכביסה של פריסל ואריאל.

ההתייקרויות הללו באופן טבעי לא הצליחו לתפוס את תשומת-ליבו של הצרכן שהפנה את המחאה הציבורית שלו נגד חברות שהצהירו על העלאת מחיר המחירון, דוגמת אסם או תנובה, משום שקשה יותר להבחין בהן.

כעת מתברר כי גם הן גם לא הצליחו למשוך את תשומת-ליבו של הרגולטור, וכי כלל לא נאסף מידע כזה בצורה מקיפה. באופן מקומם, את המידע הקיים הרשויות מסרבות למסור. בדצמבר האחרון פנה "גלובס" ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לקבל נתונים על היקפי ההקטנה של מוצרים, עד כמה מקיפה הבדיקה לגבי שינויים כאלה, והאם הם מעודכנים במדד המחירים לצרכן.

התשובה שקיבלנו הייתה כי הקטנות מוצרים אכן משתקפות במדד: "אם מוצר מסוים עלה 10 שקלים ל-100 גרם, ובחודש לאחר מכן 10 שקלים ל-80 גרם, זה משוקף במדד כעליית מחיר", השיבו לנו. ביקשנו לדעת כמה הקטנות מוצרים התבצעו במהלך שנת 2018 ובארבע השנים שקדמו לה, אך התשובה שקיבלנו הייתה כי לא ניתן להעביר נתון כזה.

מדוע? מדי חודש קיימות 75 אלף תצפיות, פירטו בלמ"ס, לצורך זיהוי התצפית שבה השתנה גודל המוצר. כל תצפית היא מחיר של מוצר, שכוללת סוג מוצר, מותג, משקל, סניף הרשת בה הוא נמכר, והמחיר. בלמ"ס השיבו כי לפני פרסום הסל ל-2018 לא יוכלו להתחיל בבדיקה כזו, והשיבו "ננסה לעשות משהו אחרי זה. זה בהחלט מעניין גם אותנו".

לא ויתרנו. אחרי חודש הגשנו בקשת חופש מידע לקבלת הנתונים באמצעות עמותת "הצלחה" בסיוע היועץ המשפטי של העמותה, עו"ד אלעד מן. הבקשה הייתה לקבל פירוט של מוצרי הצריכה שהוקטנו או הוגדלו מבחינת משקל, כמות או גודל אריזה בחמש השנים האחרונות. בנוסף ביקשנו את שינויי המחירים של המוצרים הללו.

מהלמ"ס מסרו לנו כי בידיהם "לא קיים מידע לגבי כלל מוצרי הצריכה שהוקטנו או הוגדלו ושינויי מחיריהם, ולכן בקשתך נדחית". עוד פירטו בלמ"ס כי "ישנם אמנם נתונים לגבי מוצרי צריכה מסוימים, ובכלל זה מחיריהם ומאפייניהם, אולם אין פירוט של מידע כמבוקש על-ידייך. הנתונים שישנם לגבי מוצרי הצריכה שנמכרים בשוק הם נתונים ספציפיים לגבי מוצרים מוגדרים בלבד, אשר הם כשלעצמם אינם מלמדים על השוק בכללותו, שכן הם בגדר מדגם בלבד שנקבע לפי שיטות דגימה סטטיסטיות ובהתאם לשיקולים מתודולוגיים ייעודיים לצרכים סטטיסטיים מוגדרים".

עוד צוין כי מסירת מידע באופן חלקי אינה אפשרית בנסיבות העניין, משום שהיא "עלולה לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית לחוק חופש המידע". מאותה סיבה נדחתה גם בקשתנו לקבל שיעור או מספר מוצרים מכלל המוצרים הנסקרים על-ידי הלמ"ס. עוד נטען כי "גם אם המידע המבוקש היה קיים, ולא הייתה מניעה למסור אותו מבחינת מהות העניין", הרי שהטיפול בו היה מצריך "הקצאת משאבים בלתי סבירה", וכי אין היום בלמ"ס אפשרות לבדוק ולהפיק את המידע שמתקבל בכל חודש.

הקטנת המוצרים היא מגמה שמאפיינת לא רק את השוק הישראלי, והיא נפוצה בעולם כולו. חלק מההחלטות על ההקטנות האלה נעשות במטות הבינלאומיים של חברות מוצרי המזון והטואלטיקה הבינלאומיות. במדינות אחרות בעולם דווקא ניתן למצוא מעקב מפורט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על נתונים מסוג זה. כך למשל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה, 2,529 מוצרים על מדפי הסופרמרקט התכווצו בגודלם או במשקלם בחמש השנים שבין 2012 ל-2017.

גם משרד הכלכלה לא עוזר

ביקשנו לבחון האם יש גורם אחר שאחראי על הנושא בישראל, ופנינו גם למשרד הכלכלה באותה שאלה, שוב באמצעות עמותת "הצלחה".

גם כאן לא הצלחנו לקבל מענה, והתשובה שקיבלנו הייתה כי "אין בידי המשרד אפשרות לספק את המידע המבוקש". ומדוע? "הנתונים שנמצאים בידי הרשות כוללים בין היתר רשימה של שמות פריטים וברקודים כוללים סה"כ מעל 25,500 פריטים מאפריל 2015".

במשרד ציינו כי במקרה של שינוי הברקוד אין ליחידה דרך לשייך בין שני פריטים ולקבוע כי מדובר באותו פריט אשר גודל האריזה שלו הוקטן, וכי ישנם מוצרים רבים שנמכרים בגדלים שונים, ואין דרך לזהות האם זו אריזה שהוקטנה או פשוט אותו מוצר שמשווק במקביל תחת גודל אריזה אחר. עוד פירטו במשרד כי גם במקרה שהברקוד לא שונה, במערכות של חברת נילסן, שמספקת את הנתונים למשרד הכלכלה, אין שינוי בנתונים אודות אותו מוצר, לכן גם במקרה כזה אין למשרד הכלכלה יכולת לבחון את הנתונים.

משתי התשובות של המשרדים השונים עולה כי מידע חלקי קיים, אך הרשויות הללו מסרבות למסור אותו. "מצער שמשרד הכלכלה, הלמ"ס ורשויות אחרות אינן מקיימות מעקב תדיר ומסודר אחרי סוגיית הקטנת האריזות, שהיא סוגיית ליבה צרכנית ומרכזית גם בניתוח התייקרויות ויוקר המחיה", אומר עו"ד מן ל"גלובס". לדבריו, "ככל שקיים גם מידע חלקי, אי-מסירתו של זה אינה אפשרית. מדובר במידע שאין מחלוקת כי הוא קיים (בחלקו) וכי ניתן למוסרו". עו"ד מן מציין כי בית המשפט העליון קבע כבר כי חשש להיות מידע חלקי, לא מדויק או אפילו מטעה אינו שיקול בנוגע למסירתו".

במשרד הכלכלה ציינו בתגובה לפניית "גלובס" כי מי שאחראי על הסוגיה הוא הרשות להגנת הצרכן. ואולם מפנייה לרשות עולה כי הרשות עוסקת באכיפה על יצרנים שלא מקיימים את החוק בנוגע להקטנות קיימות, ואינה אוספת כלל נתונים סטטיסטיים.

נציין כי הגופים לעיל לא ידעו להפנות אותנו לגוף אחר שאוסף מידע שרלוונטי באופן ישיר לכיס של הצרכן. בשורה התחתונה, נראה כי משרד הכלכלה נהנה להתהדר בסקירות השוואתיות תקופתיות שהצרכנים לא משתמשים בהם, וגם בלמ"ס ניתן לקבל תמונה חלקית בלבד.

כשאסם הצהירה כי תעלה מחירים, אפילו שר האוצר משה כחלון התגייס כדי לבלום את המהלך. גם שר הכלכלה אלי כהן ביצע לא מעט מהלכים פומפוזיים, תקף את חברות הטואלטיקה וטען כי הרווחים שלהן חזיריים. ובכל זאת, מעקב אמיתי ומקיף כפי שקיים במדינות אחרות ושיאפשר להבין כמה מוצרים התייקרו לנו מתחת לאף לאורך זמן, אינו חשוף לציבור בארץ. וכידוע - מה שרחוק מהעין רחוק מהלב, ותמיד יש את מי שמנצל את זה.

עוד כתבות

איציק אוזנה/ צילום: יוסי כהן

ההגבלות על הפתיחה בשבת לא הוסרו ורשת אייס מאיימת לעתור לבג"ץ

ברשת הקמעונאות מאיימים כי העתירה לבג"ץ תוגש ביום רביעי בבוקר ככל שלא יחול שינוי בהחלטת הממשלה לאסור הפעלת חנויות ועסקים במהלך השבת ● אייס: "החלטה בלתי סבירה בעליל, בלתי מידתית, שהתקבלה ללא כל תשתית עובדתית שהיא וחמור מכל – נגועה באפליה פסולה ובמניעים זרים"

הדס שטייף / צילום: יונתן בלום

בית המשפט נגד שטייף ועו"ד סדובניק: "זמנים קשים עוברים על הזכות לפרטיות"

שופט בית המשפט השלום עלאא מסארווה דחה את בקשת שטייף לקבל לידיה את הטלפונים הפרוצים של אפי נוה: "לא יעלה על הדעת שחומרים מסוג זה יוחזרו, והרי מדובר במכת מוות, לא פחות, לתיק החקירה"

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חשבונאות בחסות קורונה: מי מזייף את מאזני הבנקים האמריקאים

חוק הסיוע מחודש אפריל מאפשר לבנקים לעקר ממאזניהם חובות בלתי משולמים או מסופקים כתוצאה מהקורונה - ולמעשה משחרר אותם לעת עתה מהחובה לדיווחי אמת ● אבל ההחלטה הזו נשענת על הנחה אופטימית ולא ריאלית שהקורונה תיעלם עד ינואר 2021

מספנות ישראל בנמל חיפה   / צילום: פאול אורלייב

המעורבות הסינית בפרויקטי תשתיות מסבכת את ישראל מדינית ואסטרטגית

המעורבות הסינית במיזמי תשתית לאומית בישראל, ובמיוחד בנמל המפרץ, מהווה כיום מוקד לחיכוך משמעותי ביחסים בין ישראל וארה"ב, שילך ויגבר בחודשים הבאים ● אבל הפרק העוסק בנושא בדוח מבקר המדינה בוחר לדבר בטון שקט, אקדמי ומאוד מצונזר

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

וול סטריט ננעלה בעליות: אפל ומיקרוסופט דחפו את הנאסד"ק לשיא

טראמפ אמר כי אם עסקת מיקרוסופט-טיק טוק לא תושלם עד ה-15 בספטמבר אז הוא יאסור את השימוש באפליקציה הסינית בארה"ב ● פייבר זינקה ב-9.5%, ו-WIX עלתה ב-4.15% ● מדד ISM ליולי בארה"ב עלה על התחזיות של הכלכלנים בשוק ● בנק HSBC דיווח על ירידה של 65% ברווח לפני מס בחצי הראשון של השנה

הברחת סיגריות  / צילום: יחידת דוברות והסברה רשות המיסים

מבקר המדינה: ישראל מפסידה הכנסות של מליארדי שקלים בכל שנה עקב הברחות של טבק

ממצאי דוח המבקר שמתפרסמים היום חושפים הזנחה במעברי הגבול היבשתיים של ישראל ● המבקר: "במצב זה קיים חשש שגורמים עברייניים מנצלים את המעבר להעברת סמים וכסף וההרתעה נפגעת"

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

נתניהו בקבינט הקורונה: רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם

ישיבת קבינט הקורונה נפתחה ובה יעלו לדיון סוגיות אסטרטגיות של המאבק במגיפה, וגם סוגיות מיידיות כמו חידוש פעילות התרבות בישראל ● השרה מירב כהן משתתפת בדיון כמשקיפה - זאת לאחר שנמתחה ביקורת חריפה על היעדר נשים בקבינט

נור זועבי, בודקת תוכנה בסיילספורס / צילום: ויקטור (ויקי) לוי

"לא משנה באיזה שלב בחיים, כשלא מתאים תעשו שינוי"

נור זועבי, בת 33, בודקת תוכנה בסיילספורס ● טווח שכר: 26-21 אלף שקל

מטילי זהב בבית זיקוק באוגנדה. עלות כריית הזהב משתנה משמעותית בין מכרות שונים בעולם / צילום: BAZ RATNER

מחיר הזהב זינק לשיא כל הזמנים. האם זה הזמן להשקיע?

מחירה של אונקיית זהב הגיע בימים האחרונים לשיא של כל הזמנים, אחרי שטיפס ביולי בכ-10% על רקע משבר הקורונה וחוסר הוודאות בכלכלה העולמית ● לאן הוא ממשיך מכאן? תלוי את מי שואלים

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין

מינהל הרכש פרסם מכרז להקמת שתי מעבדות קורונה חדשות

המכרז דורש כי תפוקת המעבדות החדשות תעמוד על עשרות אלפי דגימות ביום ● גנץ וגמזו הציבו יעד להגעה ליכולת של כ-60 אלף בדיקות קורונה ביום

חיים כץ / צילום: רפי קוץ, גלובס

הצעת חוק: דוח הבדלי שכר בין נשים לגברים בכל חברה עם מעל ל-100 עובדים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב חברות המעסיקות מעל ל-100 עובדים לפרסם דוח שנתי על הבדלי השכר בארגון בין גברים לנשים ● התאגדות התעשיינים מתנגדת למהלך

הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר. המגפה הגלובלית דווקא הייתה יכולה להיות שעתו היפה  / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

התובע המחוזי של מנהטן רמז: טראמפ חשוד בהונאת בנקים

במסמכים שהגיש היום לבית המשפט, חשף סיירוס ואנס שהחקירה שהוא מנהל נגד הנשיא עוסקת גם בחשד "להתנהגות פלילית ממושכת"

בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הביטחון לא ערוך: הפסד ההכנסה מהרכש הביטחוני צפוי להגיע ל-5.6 מיליארד שקל

מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה" ● מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש

אלדד פרי / צילום: איל יצהר

מדוע הטיל משרד השיכון עיצום כספי של 800 אלף שקל על פרי נדל"ן

במשרד הממונה על חוק המכר במשרד השיכון בדקו בשנה האחרונה אם בחלק מהפרויקט,בהם מציגה את עצמה פרי נדל"ן כמארגנת קבוצת רכישה, הוטעו הלקוחות לחשוב כי הם רוכשים דירות בפרויקט יזמי ● הבוקר הוטל על החברה לחתום על מתווה תיקון ליקויים ועיצום כספי על סך 800 אלף שקל

ראש המוסד, יוסי כהן  / צילום: יח"צ

מבקר המדינה: תקציב המוסד מתנהל ללא כל בקרה

מבקר המדינה מצא עוד כי במסגרת תוכנית האב לבינוי במוסד, המוסד לא השלים עבודה כוללת לבחינת עלויות הקיום שלו ● בדוח של מבקר המדינה חסרה המסקנה המתבקשת של פיקוח מיניסטריאלי או פרלמנטרי על תכנית בהיקף כזה של מיליארדי שקלים – גם אם מדובר בגוף ביון חשאי

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

חקירות אפידמיולוגיות בטלפונים אישיים: כך החוקרים עלולים לסכן את פרטיות החולים

קבוצת אנשי אקדמיה, טכנולוגיה ומשפט קבוצת חוקרים, משפטים ואנשי טכנולוגיה שלחו היום מכתב לפרויקטור הקורונה, רוני גמזו, בו הם מזהירים שמערך החקירות עלול לסכן את פרטיות הנחקרים

לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי

האקזיט של משפחת רימוני: קרן פימי רוכשת מחצית ממניות השליטה בחברה

העסקה - בפרמיה של 20% על מחיר השוק - תעביר לידי הקרן 37.5% ממניות רימוני ● לילך אשר-טופילסקי, שתמונה ליו"ר החברה מטעם פימי: "רימוני תעשיות היא בעלת ידע ייחודי בתחום מוצרי הפלסטיק ונחשבת מובילה בתחומה"

ג'ף אימלט / צילום: רויטרס

איך לא ליישם חזון דיגיטלי: כך מצגת אחת הכניסה את GE לסחרור

מנכ"ל ג'נרל אלקטריק לשעבר, ג'ף אימלט, השתכר מהדיגיטליזציה ומיליארדים ירדו לטימיון • כאשר הבעיות העמיקו, המנהלים הבינו שלא ניתן לחזור לאחור

מטוס ממריא בנמל תעופה / צילום: shutterstock

הנוסעים ימשיכו לחכות: ההחזר הכספי מחברות התעופה יידחה שוב

הנוסח החדש של חוק התעופה קובע כי חברות יוכלו לדחות את החזרת הכספים לנוסעים עד ה-1 באוקוטבר אם יוכיחו שהתרחשה ירידה של 70% במחזור שלהם ● השינוי דורש את אישור הכנסת, שצפויה לתמוך בו

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

מזומן עם כוכבית: נתניהו רוצה לחלק מענק נוסף לקראת החגים. מה דורשים פקידי האוצר?

ראש הממשלה אמר בשיחות סגורות כי חודש תשרי הוא תאריך היעד למענק נוסף, בדומת זה שמחולק כעת ● פקידי האוצר עשויים לתמוך במענק נוסף אם המענק הנוכחי יביא להנעת הכלכלה