גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעת העתק בגין הפקק ב"נתיב המהיר" סולקה בשל היעדר תשתית ראייתית: "אין בבקשה לייצוגית ולא כלום"

הבקשה לייצוגית ב-604 מיליון שקל הוגשה נגד חברת הנתיב המהיר והמדינה, בטענה לצוואר הבקבוק שנוצר ביציאה מהנתיב המהיר בכביש 1 ● גם מבקר המדינה מתח בעבר ביקורת על הפקק המטריד ● השופטת מתחה ביקורת חריפה על מגישי הבקשה והורתה על מחיקתה: "לא ניתן להעלות השערה גרידא ולהשתמש בהליך המשפטי כאמצעי לאשש או להפריך אותה"

הנתיב המהיר בכביש 1 / צילום: רוני שיצר
הנתיב המהיר בכביש 1 / צילום: רוני שיצר

מי שנוסעים מכיוון מזרח למערב על כביש 1, וטרם יצאו לדרכם עם הנץ החמה, יכולים להבחין מדי בוקר בצוואר הבקבוק שנוצר ביציאה מ"הנתיב המהיר", במקום חיבורם של הנתיב המהיר, כביש 1 הציבורי ונתיבי איילון. גם מבקר המדינה בשעתו, מיכה לינדנשטראוס המנוח, שם לב לכך וציין לשלילה את התופעה בדוח הביקורת שפרסם בשנת 2012. לפי דוח המבקר, "כדי לפנות מקום לסלילת 100 המטרים האחרונים של הנתיב המהיר, צומצמו שלושת הנתיבים של כביש מספר 1 לשניים, והדבר גרם לצוואר בקבוק בכניסה לנתיבי איילון לאלה שלא משתמשים בנתיב המהיר".

סביר להניח כי לאורך השנים הוטרדה שלוותם של מאות אלפי נהגים נוכח התופעה. ביניהם היו גם מי שהחליטו לעשות מעשה בעניין, והגישו בקשה לתביעה ייצוגית. את הייצוגית, על סך 604 מיליון שקל, הגישה חברת "קן-התור הנדסה ובניין", שעובדיה עושים שימוש בנתיב המהיר ובכביש 1 הסמוך לו. התביעה הופנתה נגד חברת הנתיב המהיר, כביש חוצה ישראל, חברת נתיבי איילון והמדינה. לטענת המבקשת, מחדליהן של המשיבות בתכנון ובהפעלת הנתיב המהיר הובילו ל"סיוט תחבורתי של ממש".

תחילתו של הנתיב המהיר במחלף נתב"ג, וסופו בכניסה הדרומית לתל-אביב. הנוסעים בנתיב שהוקם על-מנת להקל את עומס התנועה בכניסה לתל-אביב, חייבים בתשלום אגרה. מחיר הנסיעה בנתיב תלוי בעומס על כביש 1. בשעות הבוקר העמוסות, מאמיר פעמים רבות המחיר בנתיב עד לכדי 105 שקל (!) עבור נסיעה בודדת.

החברה המבקשת לאשר את התביעה כייצוגית, טענה כי בהתאם למסמכי המכרז שפרסמה המדינה לצורך בחירת זכיין שיקים ויפעיל את הנתיב המהיר, היה על החברה הזוכה במכרז לסלול נתיב חדש, לצד הנתיבים הקיימים בכביש 1, ולא במקומם, במטרה להקל את עומסי הכניסה לעיר תל-אביב. אולם, כך נטען, התוכנית המקורית שונתה, ובפועל בוטל נתיב אחד של הכביש, שסופח לטובת הנתיב המהיר. הדבר גורם לכך שהנוסעים בכביש 1 לכיוון תל-אביב נתקלים ב"צוואר בקבוק" אשר נוצר עם חיבורו של כביש 1 לנתיבי איילון, עקב כך שארבעה נתיבי נסיעה ציבוריים הופכים לשלושה נתיבים, ואז בנקודה אחת לשני נתיבים בלבד.

קופת הזכיין התעשרה

בתשובותיהן לייצוגית, לא הכחישו המדינה וחברת הנתיב המהיר - שיוצגה בהליך על-ידי עו"ד אוריאל פרינץ - כי התכנון המקורי היה להוסיף נתיב נוסף לכביש 1. גם החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל-אביב מינואר 2008, אשר אשררה את הבקשה לסלילת הנתיב, ודחתה את ההתנגדויות נגד ההחלטה, אמרה זאת. יתרה מכך, בעבר אף הוגשה על-ידי עמותת אדם-טבע-ודין עתירה - שנדחתה - נגד הרחבת תוואי הדרך, תוך שהמדינה ציינה את חשיבות סלילת הנתיב. למרות כל אלה, תשעה חודשים בלבד אחרי שאושררה הוספת הנתיב, משכה הוועדה המקומית את בקשתה להוסיף נתיב נוסף לתוואי הדרך.

כשמבקר המדינה העיר על צוואר הבקבוק שנוצר ביציאה מ"הנתיב המהיר", השיבה לו המדינה כי הרחבת התוואי הקיים אינה אפשרית, נוכח הכוונה לסלול מסילת רכבת נוספת. גם על כך העיר המבקר, שקבע כי אכן "יש חפיפה בעייתית בין תוואי מסילת הרכבת ובין הכביש המתוכנן לנתיב המהיר", אך הוסיף כי לחפיפה זו היו מודעים מתכנני הפרויקט עוד בטרם פורסם המכרז המוקדם להקמת הנתיב המהיר.

לטענת המבקשת, עקב אי-סלילת נתיב נוסף נגרם נזק עצום לציבור המשתמשים בדרך: אלה שבוחרים להשתמש בנתיב המהיר בשל העומס שנוצר בדרך הנסיעה כתוצאה מצמצום הדרך לשני נתיבים בלבד, נאלצים לשלם אגרה כספית גבוהה בשל כך (גובה האגרה עולה ביחס ישיר לעומס בנתיב המהיר); ואלה שאינם משתמשים בנתיב המהיר, מכל סיבה שהיא, מפסידים כתוצאה מכך זמן עבודה יקר, ונפגעים מכך כלכלית, במישרין או בעקיפין.

עוד טענה המבקשת כי בעקבות ביטול הנתיב הקודם על-ידי הנתיב המהיר, בניגוד לתוכניות לכאורה, הרוויחה חברת הנתיב המהיר בכל היבט: תוואי סלילת הנתיב המהיר התקצר; עומסי התנועה בדרך שאינה הנתיב המהיר עלו משמעותית, ובכך זרם המשתמשים בנתיב המהיר והאגרה שמשולמת מצד אותם נהגים (הנגזרת ישירות מהעומס בנתיב המהיר), עלו גם כן. לטענתה, בכך הציבור הכללי ניזוק, ומנגד - קופת הזכיין התעשרה.

בלי בסיס ראייתי מינימלי

כדי לתמוך בטענותיה, צירפה המבקשת תמונות המתעדות את צוואר בקבוק שנוצר בכניסה לנתיב המהיר. בנוסף, ביקשה המבקשת לקבל את מסמכי התכנון של הנתיב, לאחר שנדחתה בקשה שהגישה בעבר מכוח חוק חופש המידע בעניין. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, לא נעתרה לבקשה לקבל את המסמכים, ונראה שגם לא התרשמה מטענות המבקשת, שכן היא הורתה על מחיקת התביעה. זאת תוך שהשופטת קובעת כי "מלבד חשדות לא מבוססים וטענות כלליות וסתמיות בעלמא אודות שינוי תוכניות הנתיב המהיר אין בבקשה ולא כלום".

מרב הנימוקים המרכיבים את החלטת הסילוק עוסקים בכך שלא הוצגה בפני בית המשפט התשתית הראייתית הנדרשת כדי להוכיח את טענות המבקשת נגד חברת הנתיב המהיר. "המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית ולו מינימלית לבקשת האישור, אשר כאמור הוגשה בסכום אסטרונומי של 604.8 מיליון שקל", קבעה השופטת, והוסיפה: "היה על המבקשת לצרף חוות-דעת מומחה, שתוכיח כי אכן החל משנת 2011 קיים דרך קבע באופן יומיומי ומתמשך, פקק וצוואר בקבוק בכניסה לקטע דרך זה, כי 'צוואר בקבוק' זה לא היה קיים בטרם הפיכת מקטע זה לנתיב ציבורי, כי צוואר הבקבוק נגרם כתוצאה מהפיכת המקטע הרלוונטי לחלק מהנתיב הציבורי (קשר סיבתי), כי אילולא אותו שינוי תכנוני נטען (אשר ממילא לא הוכח והוכחש על-ידי המשיבות), לא היה נגרם צוואר הבקבוק, ועוד".

אגמון-גונן הוסיפה כי "אף את הטענות בעניין כמות כלי הרכב וכמות הנוסעים בנתיב המהיר מדי יום, עלות שעת עבודה ממוצעת, הזמן שבו עומד כל רכב בפקק וכו' - ראוי היה לתמוך בחוות-דעת מומחה משום שהיא עניין שבמומחיות".

השופטת ציינה כי המבקשת הייתה מודעת לפגם שנפל בתובענה שהגישה, וכי היא ביקשה לתקן זאת באמצעות הליכי גילוי מסמכים ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. התנהלות זו, קבעה אגמון-גונן, אינה "הדרך הראויה לניהול תובענה, ובוודאי שלא תובענה ייצוגית". לדבריה, "על תובע, וודאי מי שמבקש לשמש כתובע ייצוגי לבוא לבית המשפט כאשר ברשותו בסיס נתונים לכאורי המבסס ולו באופן ראשוני את הנטען בתביעה. לא ניתן להעלות השערה גרידא ולהשתמש בהליך המשפטי כאמצעי לאשש או להפריך אותה".

בנוסף קבעה אגמון-גונן כי יש לסלק את התביעה נגד נתיבי איילון והמדינה, מכיוון שהבקשה בכל הנוגע אליהן מהווה ניסיון לתקוף החלטה שלטונית, ניסיון שלא ניתן להשלימו באמצעות תובענה ייצוגית. עוד קבעה השופטת כי יש לדחות את הבקשה נגד חברת כביש חוצה ישראל, שיוצגה בהליך על-ידי עו"ד ניר סברוב ממשרד שניצר, גוטליב סאמט, מהטעם שהיא כלל לא הייתה חלק מתכנון ומביצוע הנתיב המהיר שנעשו קודם לכניסתה לתמונה. לפיכך, אין בין המבקשת לבין חוצה ישראל "כל יריבות".

לבסוף, חייבה אגמון-גונן את חברת קן-התור בתשלום הוצאות משפט למשיבות, בסך כולל של 60,000 שקל. זאת, לדבריה, "מכיוון שבמקרה זה התובענה הוגשה ללא בסיס ראייתי מינימלי וכן בשל העובדה שהתובענה הוגשה שנים רבות לאחר תחילת הפעלת הנתיב המהיר ללא כל נימוק".

"תובענה בעלת חשיבות ציבורית עצומה"

עו"ד אמיר שפיצר, שמשרדו ייצג את התובע הייצוגי בהליך, מסר בתגובה: "מדובר בתובענה בעלת חשיבות ציבורית עצומה. עיקר מטרתה היה לאכוף על מקבלי ההחלטות מימוש מעשי של תוכניות התנועה שנערכו על-ידם, אך לא בוצעו בפועל, מטעמים שלא התבררו עד תום, ובאופן שהחריף את מצוקתם של כלל משתמשי הדרך והגדיל משמעותית, יש להניח, את רווחי הזכיין הפרטי שמפעיל כיום דרך זו.

"לצערנו, וחרף בקשות שהוגשו, גופי הממשלה בחרו שלא להציג בפני בית המשפט הנכבד את כלל תוכניות התנועה והביצוע, שהוכנו ביחס לציר דרכים מרכזי זה, דבר שהביא למחיקת התביעה הנוכחית, עם שמירת הזכות להגישה מחדש, לאחר מסירת כלל הנתונים הנדרשים על-ידי המדינה.

"במדינה מתוקנת, שיתוף-פעולה זה חייב להתבצע על-ידי הפקידות השלטונית, באופן פתוח ושלם, ואנו מקווים שכך ייעשה גם בנושא חשוב זה. ראוי להדגיש שלא מדובר בעניין פרטי של משתמש דרך זה או אחר, אלא במאבק ציבורי בעל אופי צרכני מובהק, שחייב להסתיים בהצלחה".

סכומי הייצוגיות: 604 מיליון שקל? קשר קלוש, אם בכלל, בין הסכום שנתבע בבקשות לייצוגית לבין הסכום שלבסוף נפסק

סכומי תביעה אסטרונומיים בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות אינם מחזה נדיר. למעשה, ברוב המקרים בתי המשפט הדנים בבקשה לנהל תביעה ייצוגית, אינם דנים בשאלת גובה הנזק בשלב הראשון, ודוחים את הדיון בו לשלב השני הכרוך בניהול תובענות ייצוגיות, שרלוונטי רק וככל שהתביעה אכן מאושרת לידון כייצוגית. אלא שגם אז, לרוב, לא נדרש התובע הייצוגי להראות כיצד הגיע לסכום הנתבע, שכן לרוב תביעות ייצוגיות שבתי המשפט מאשרים לנהל, נסגרות בהסדר פשרה.

"סוד" ידוע הוא שבמרבית המקרים קיים קשר קלוש, אם בכלל, בין הסכום שנתבע בבקשה לאישור ייצוגית, לבין הסכום שלבסוף נפסק לטובת התובע הייצוגי, לרוב בהסדר פשרה. כך, למשל, על-פי מחקר של המרכז הבינתחומי משנת 2014, בשנת המשפט 2012 עמד ממוצע סכום התביעה בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות על כ-435 מיליון שקל; והחציון עמד על כ-25 מיליון שקל. אולם ממוצע הפיצוי בתביעות שבהן ניתן סעד כספי לציבור, היה כ-3.8 מיליון שקל בלבד - פחות מאחוז מהסכום שנתבע - והחציון עמד רק על 1.5 מיליון שקל.

במקרה שלפנינו - של בקשת הייצוגית שנדחתה בעניין הנתיב המהיר - עמד סכום התביעה על 604 מיליון שקל. כיצד הגיעו מגישי הייצוגית לסכום זה? לטענתם, סכום התביעה האישית של כל אחד מחברי הקבוצה שאינם נוסעים בנתיב המהיר, אך נוסעים בכביש 1 ונפגעים מהעומס שנוצר בגלל צמצום הנתיב, הועמד על- סך של 18,000 שקל.

המבקשת טענה עוד כי הנהגים שאינם משתמשים בנתיב המהיר עומדים בפקק תחבורתי, עקב נטילת הנתיב הקיים, אשר נאמד בהערכה זהירה בפרק זמן של 20-25 דקות נוספות לפחות, לכל משתמש בדרך, מדי יום; וציינה כי שעת עבודה ממוצעת במשק מוערכת ב-50 שקל. לטענתה, כמות משתמשי הדרך שבנדון, ללא משתמשי הנתיב המהיר, היא בהערכה 15,000 כלי רכב. החישוב נערך על בסיס ההנחה, שישנו נהג יחיד ברכב, ולפיכך ההפסד הכספי היומיומי הוא כ-300,000 שקל. ההפסד המצטבר בשנות הפעלת הנתיב הוא 504 מיליון שקל (לטענת המבקשת - הפסד שנגרם למשתמשי הדרך בפועל, בחישוב נזק של 20 שקל לכל נוסע, על הצד הזהיר).

המבקשת טענה כי לסכום זה יש להוסיף את רווחי הזכיין, חברת הנתיב המהיר, כתוצאה מהגדלת מספר משתמשי הנתיב המהיר עצמו, שמוערך במחצית המשתמשים בשעות העומס- כ-2,000 כלי רכב, וייקור הנסיעה בפועל - בתוספת של כ-30 שקל לרכב. הרווח היומי הישיר לזכיין עצמו בגין צוואר הבקבוק, הוא 60,000 שקל ליום, ובמכפלת תקופת הפעלת הנתיב (חישוב מניין ימי העבודה בפועל) קיים רווח ישיר לזכיין בסך של 100.8 מיליון שקל. 

את נתיבי איילון ייצגו עורכי הדין חגית בלייברג ורועי פדל ממשרד גולדפרב-זליגמן.

עוד כתבות

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה