גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעת העתק בגין הפקק ב"נתיב המהיר" סולקה בשל היעדר תשתית ראייתית: "אין בבקשה לייצוגית ולא כלום"

הבקשה לייצוגית ב-604 מיליון שקל הוגשה נגד חברת הנתיב המהיר והמדינה, בטענה לצוואר הבקבוק שנוצר ביציאה מהנתיב המהיר בכביש 1 ● גם מבקר המדינה מתח בעבר ביקורת על הפקק המטריד ● השופטת מתחה ביקורת חריפה על מגישי הבקשה והורתה על מחיקתה: "לא ניתן להעלות השערה גרידא ולהשתמש בהליך המשפטי כאמצעי לאשש או להפריך אותה"

הנתיב המהיר בכביש 1 / צילום: רוני שיצר
הנתיב המהיר בכביש 1 / צילום: רוני שיצר

מי שנוסעים מכיוון מזרח למערב על כביש 1, וטרם יצאו לדרכם עם הנץ החמה, יכולים להבחין מדי בוקר בצוואר הבקבוק שנוצר ביציאה מ"הנתיב המהיר", במקום חיבורם של הנתיב המהיר, כביש 1 הציבורי ונתיבי איילון. גם מבקר המדינה בשעתו, מיכה לינדנשטראוס המנוח, שם לב לכך וציין לשלילה את התופעה בדוח הביקורת שפרסם בשנת 2012. לפי דוח המבקר, "כדי לפנות מקום לסלילת 100 המטרים האחרונים של הנתיב המהיר, צומצמו שלושת הנתיבים של כביש מספר 1 לשניים, והדבר גרם לצוואר בקבוק בכניסה לנתיבי איילון לאלה שלא משתמשים בנתיב המהיר".

סביר להניח כי לאורך השנים הוטרדה שלוותם של מאות אלפי נהגים נוכח התופעה. ביניהם היו גם מי שהחליטו לעשות מעשה בעניין, והגישו בקשה לתביעה ייצוגית. את הייצוגית, על סך 604 מיליון שקל, הגישה חברת "קן-התור הנדסה ובניין", שעובדיה עושים שימוש בנתיב המהיר ובכביש 1 הסמוך לו. התביעה הופנתה נגד חברת הנתיב המהיר, כביש חוצה ישראל, חברת נתיבי איילון והמדינה. לטענת המבקשת, מחדליהן של המשיבות בתכנון ובהפעלת הנתיב המהיר הובילו ל"סיוט תחבורתי של ממש".

תחילתו של הנתיב המהיר במחלף נתב"ג, וסופו בכניסה הדרומית לתל-אביב. הנוסעים בנתיב שהוקם על-מנת להקל את עומס התנועה בכניסה לתל-אביב, חייבים בתשלום אגרה. מחיר הנסיעה בנתיב תלוי בעומס על כביש 1. בשעות הבוקר העמוסות, מאמיר פעמים רבות המחיר בנתיב עד לכדי 105 שקל (!) עבור נסיעה בודדת.

החברה המבקשת לאשר את התביעה כייצוגית, טענה כי בהתאם למסמכי המכרז שפרסמה המדינה לצורך בחירת זכיין שיקים ויפעיל את הנתיב המהיר, היה על החברה הזוכה במכרז לסלול נתיב חדש, לצד הנתיבים הקיימים בכביש 1, ולא במקומם, במטרה להקל את עומסי הכניסה לעיר תל-אביב. אולם, כך נטען, התוכנית המקורית שונתה, ובפועל בוטל נתיב אחד של הכביש, שסופח לטובת הנתיב המהיר. הדבר גורם לכך שהנוסעים בכביש 1 לכיוון תל-אביב נתקלים ב"צוואר בקבוק" אשר נוצר עם חיבורו של כביש 1 לנתיבי איילון, עקב כך שארבעה נתיבי נסיעה ציבוריים הופכים לשלושה נתיבים, ואז בנקודה אחת לשני נתיבים בלבד.

קופת הזכיין התעשרה

בתשובותיהן לייצוגית, לא הכחישו המדינה וחברת הנתיב המהיר - שיוצגה בהליך על-ידי עו"ד אוריאל פרינץ - כי התכנון המקורי היה להוסיף נתיב נוסף לכביש 1. גם החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל-אביב מינואר 2008, אשר אשררה את הבקשה לסלילת הנתיב, ודחתה את ההתנגדויות נגד ההחלטה, אמרה זאת. יתרה מכך, בעבר אף הוגשה על-ידי עמותת אדם-טבע-ודין עתירה - שנדחתה - נגד הרחבת תוואי הדרך, תוך שהמדינה ציינה את חשיבות סלילת הנתיב. למרות כל אלה, תשעה חודשים בלבד אחרי שאושררה הוספת הנתיב, משכה הוועדה המקומית את בקשתה להוסיף נתיב נוסף לתוואי הדרך.

כשמבקר המדינה העיר על צוואר הבקבוק שנוצר ביציאה מ"הנתיב המהיר", השיבה לו המדינה כי הרחבת התוואי הקיים אינה אפשרית, נוכח הכוונה לסלול מסילת רכבת נוספת. גם על כך העיר המבקר, שקבע כי אכן "יש חפיפה בעייתית בין תוואי מסילת הרכבת ובין הכביש המתוכנן לנתיב המהיר", אך הוסיף כי לחפיפה זו היו מודעים מתכנני הפרויקט עוד בטרם פורסם המכרז המוקדם להקמת הנתיב המהיר.

לטענת המבקשת, עקב אי-סלילת נתיב נוסף נגרם נזק עצום לציבור המשתמשים בדרך: אלה שבוחרים להשתמש בנתיב המהיר בשל העומס שנוצר בדרך הנסיעה כתוצאה מצמצום הדרך לשני נתיבים בלבד, נאלצים לשלם אגרה כספית גבוהה בשל כך (גובה האגרה עולה ביחס ישיר לעומס בנתיב המהיר); ואלה שאינם משתמשים בנתיב המהיר, מכל סיבה שהיא, מפסידים כתוצאה מכך זמן עבודה יקר, ונפגעים מכך כלכלית, במישרין או בעקיפין.

עוד טענה המבקשת כי בעקבות ביטול הנתיב הקודם על-ידי הנתיב המהיר, בניגוד לתוכניות לכאורה, הרוויחה חברת הנתיב המהיר בכל היבט: תוואי סלילת הנתיב המהיר התקצר; עומסי התנועה בדרך שאינה הנתיב המהיר עלו משמעותית, ובכך זרם המשתמשים בנתיב המהיר והאגרה שמשולמת מצד אותם נהגים (הנגזרת ישירות מהעומס בנתיב המהיר), עלו גם כן. לטענתה, בכך הציבור הכללי ניזוק, ומנגד - קופת הזכיין התעשרה.

בלי בסיס ראייתי מינימלי

כדי לתמוך בטענותיה, צירפה המבקשת תמונות המתעדות את צוואר בקבוק שנוצר בכניסה לנתיב המהיר. בנוסף, ביקשה המבקשת לקבל את מסמכי התכנון של הנתיב, לאחר שנדחתה בקשה שהגישה בעבר מכוח חוק חופש המידע בעניין. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, לא נעתרה לבקשה לקבל את המסמכים, ונראה שגם לא התרשמה מטענות המבקשת, שכן היא הורתה על מחיקת התביעה. זאת תוך שהשופטת קובעת כי "מלבד חשדות לא מבוססים וטענות כלליות וסתמיות בעלמא אודות שינוי תוכניות הנתיב המהיר אין בבקשה ולא כלום".

מרב הנימוקים המרכיבים את החלטת הסילוק עוסקים בכך שלא הוצגה בפני בית המשפט התשתית הראייתית הנדרשת כדי להוכיח את טענות המבקשת נגד חברת הנתיב המהיר. "המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית ולו מינימלית לבקשת האישור, אשר כאמור הוגשה בסכום אסטרונומי של 604.8 מיליון שקל", קבעה השופטת, והוסיפה: "היה על המבקשת לצרף חוות-דעת מומחה, שתוכיח כי אכן החל משנת 2011 קיים דרך קבע באופן יומיומי ומתמשך, פקק וצוואר בקבוק בכניסה לקטע דרך זה, כי 'צוואר בקבוק' זה לא היה קיים בטרם הפיכת מקטע זה לנתיב ציבורי, כי צוואר הבקבוק נגרם כתוצאה מהפיכת המקטע הרלוונטי לחלק מהנתיב הציבורי (קשר סיבתי), כי אילולא אותו שינוי תכנוני נטען (אשר ממילא לא הוכח והוכחש על-ידי המשיבות), לא היה נגרם צוואר הבקבוק, ועוד".

אגמון-גונן הוסיפה כי "אף את הטענות בעניין כמות כלי הרכב וכמות הנוסעים בנתיב המהיר מדי יום, עלות שעת עבודה ממוצעת, הזמן שבו עומד כל רכב בפקק וכו' - ראוי היה לתמוך בחוות-דעת מומחה משום שהיא עניין שבמומחיות".

השופטת ציינה כי המבקשת הייתה מודעת לפגם שנפל בתובענה שהגישה, וכי היא ביקשה לתקן זאת באמצעות הליכי גילוי מסמכים ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. התנהלות זו, קבעה אגמון-גונן, אינה "הדרך הראויה לניהול תובענה, ובוודאי שלא תובענה ייצוגית". לדבריה, "על תובע, וודאי מי שמבקש לשמש כתובע ייצוגי לבוא לבית המשפט כאשר ברשותו בסיס נתונים לכאורי המבסס ולו באופן ראשוני את הנטען בתביעה. לא ניתן להעלות השערה גרידא ולהשתמש בהליך המשפטי כאמצעי לאשש או להפריך אותה".

בנוסף קבעה אגמון-גונן כי יש לסלק את התביעה נגד נתיבי איילון והמדינה, מכיוון שהבקשה בכל הנוגע אליהן מהווה ניסיון לתקוף החלטה שלטונית, ניסיון שלא ניתן להשלימו באמצעות תובענה ייצוגית. עוד קבעה השופטת כי יש לדחות את הבקשה נגד חברת כביש חוצה ישראל, שיוצגה בהליך על-ידי עו"ד ניר סברוב ממשרד שניצר, גוטליב סאמט, מהטעם שהיא כלל לא הייתה חלק מתכנון ומביצוע הנתיב המהיר שנעשו קודם לכניסתה לתמונה. לפיכך, אין בין המבקשת לבין חוצה ישראל "כל יריבות".

לבסוף, חייבה אגמון-גונן את חברת קן-התור בתשלום הוצאות משפט למשיבות, בסך כולל של 60,000 שקל. זאת, לדבריה, "מכיוון שבמקרה זה התובענה הוגשה ללא בסיס ראייתי מינימלי וכן בשל העובדה שהתובענה הוגשה שנים רבות לאחר תחילת הפעלת הנתיב המהיר ללא כל נימוק".

"תובענה בעלת חשיבות ציבורית עצומה"

עו"ד אמיר שפיצר, שמשרדו ייצג את התובע הייצוגי בהליך, מסר בתגובה: "מדובר בתובענה בעלת חשיבות ציבורית עצומה. עיקר מטרתה היה לאכוף על מקבלי ההחלטות מימוש מעשי של תוכניות התנועה שנערכו על-ידם, אך לא בוצעו בפועל, מטעמים שלא התבררו עד תום, ובאופן שהחריף את מצוקתם של כלל משתמשי הדרך והגדיל משמעותית, יש להניח, את רווחי הזכיין הפרטי שמפעיל כיום דרך זו.

"לצערנו, וחרף בקשות שהוגשו, גופי הממשלה בחרו שלא להציג בפני בית המשפט הנכבד את כלל תוכניות התנועה והביצוע, שהוכנו ביחס לציר דרכים מרכזי זה, דבר שהביא למחיקת התביעה הנוכחית, עם שמירת הזכות להגישה מחדש, לאחר מסירת כלל הנתונים הנדרשים על-ידי המדינה.

"במדינה מתוקנת, שיתוף-פעולה זה חייב להתבצע על-ידי הפקידות השלטונית, באופן פתוח ושלם, ואנו מקווים שכך ייעשה גם בנושא חשוב זה. ראוי להדגיש שלא מדובר בעניין פרטי של משתמש דרך זה או אחר, אלא במאבק ציבורי בעל אופי צרכני מובהק, שחייב להסתיים בהצלחה".

סכומי הייצוגיות: 604 מיליון שקל? קשר קלוש, אם בכלל, בין הסכום שנתבע בבקשות לייצוגית לבין הסכום שלבסוף נפסק

סכומי תביעה אסטרונומיים בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות אינם מחזה נדיר. למעשה, ברוב המקרים בתי המשפט הדנים בבקשה לנהל תביעה ייצוגית, אינם דנים בשאלת גובה הנזק בשלב הראשון, ודוחים את הדיון בו לשלב השני הכרוך בניהול תובענות ייצוגיות, שרלוונטי רק וככל שהתביעה אכן מאושרת לידון כייצוגית. אלא שגם אז, לרוב, לא נדרש התובע הייצוגי להראות כיצד הגיע לסכום הנתבע, שכן לרוב תביעות ייצוגיות שבתי המשפט מאשרים לנהל, נסגרות בהסדר פשרה.

"סוד" ידוע הוא שבמרבית המקרים קיים קשר קלוש, אם בכלל, בין הסכום שנתבע בבקשה לאישור ייצוגית, לבין הסכום שלבסוף נפסק לטובת התובע הייצוגי, לרוב בהסדר פשרה. כך, למשל, על-פי מחקר של המרכז הבינתחומי משנת 2014, בשנת המשפט 2012 עמד ממוצע סכום התביעה בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות על כ-435 מיליון שקל; והחציון עמד על כ-25 מיליון שקל. אולם ממוצע הפיצוי בתביעות שבהן ניתן סעד כספי לציבור, היה כ-3.8 מיליון שקל בלבד - פחות מאחוז מהסכום שנתבע - והחציון עמד רק על 1.5 מיליון שקל.

במקרה שלפנינו - של בקשת הייצוגית שנדחתה בעניין הנתיב המהיר - עמד סכום התביעה על 604 מיליון שקל. כיצד הגיעו מגישי הייצוגית לסכום זה? לטענתם, סכום התביעה האישית של כל אחד מחברי הקבוצה שאינם נוסעים בנתיב המהיר, אך נוסעים בכביש 1 ונפגעים מהעומס שנוצר בגלל צמצום הנתיב, הועמד על- סך של 18,000 שקל.

המבקשת טענה עוד כי הנהגים שאינם משתמשים בנתיב המהיר עומדים בפקק תחבורתי, עקב נטילת הנתיב הקיים, אשר נאמד בהערכה זהירה בפרק זמן של 20-25 דקות נוספות לפחות, לכל משתמש בדרך, מדי יום; וציינה כי שעת עבודה ממוצעת במשק מוערכת ב-50 שקל. לטענתה, כמות משתמשי הדרך שבנדון, ללא משתמשי הנתיב המהיר, היא בהערכה 15,000 כלי רכב. החישוב נערך על בסיס ההנחה, שישנו נהג יחיד ברכב, ולפיכך ההפסד הכספי היומיומי הוא כ-300,000 שקל. ההפסד המצטבר בשנות הפעלת הנתיב הוא 504 מיליון שקל (לטענת המבקשת - הפסד שנגרם למשתמשי הדרך בפועל, בחישוב נזק של 20 שקל לכל נוסע, על הצד הזהיר).

המבקשת טענה כי לסכום זה יש להוסיף את רווחי הזכיין, חברת הנתיב המהיר, כתוצאה מהגדלת מספר משתמשי הנתיב המהיר עצמו, שמוערך במחצית המשתמשים בשעות העומס- כ-2,000 כלי רכב, וייקור הנסיעה בפועל - בתוספת של כ-30 שקל לרכב. הרווח היומי הישיר לזכיין עצמו בגין צוואר הבקבוק, הוא 60,000 שקל ליום, ובמכפלת תקופת הפעלת הנתיב (חישוב מניין ימי העבודה בפועל) קיים רווח ישיר לזכיין בסך של 100.8 מיליון שקל. 

את נתיבי איילון ייצגו עורכי הדין חגית בלייברג ורועי פדל ממשרד גולדפרב-זליגמן.

עוד כתבות

חשבון נפש מקצועי / איור: shutterstock, שאטרסטוק

לעובדים ולמנהלים: כך עושים חשבון נפש מקצועי, לא רק ביום כיפור

התבוננות עצמית וחשבון נפש מבחינה מקצועית וניהולית הם דברים חשובים מאין כמוהם,  ולא רק ביום כיפור או בשיחות משוב והערכה עם המנהל שמעליך

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

דווקא עכשיו: מירי רגב מבקשת לקדם מעגנות חדשות ליאכטות

רק קומץ אזרחים מחזיק ביאכטה, אך שרת התחבורה פנתה לדרעי וביקשה ממנו באופן אישי לפעול להקמת 6 מעגנות חדשות ● המשרד להגנ"ס והחברה להגנת הטבע מזהירים מפגיעה סביבתית חסרת תקדים ● השרה גמליאל: "הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת, היא עוול חברתי"

השופטת האמריקאית איימי קוני בארט / צילום: Matt Cashore/Notre Dame University, רויטרס

טראמפ צפוי לבחור בשופטת השמרנית איימי קוני בארט לעליון

ב"רויטרס" ציינו כי טראמפ יודיע היום על מועמדותה של השופטת, שמכהנת בבית המשפט הפדרלי לערעורים ● אם הסנאט האמריקאי יאשר את המינוי, לשופטים השמרנים יהיה רוב של שישה לעומת שלושה בעליון

חיילים צרפתים חוזרים ממשימה באפריקה / צילום: Fred Marie, רויטרס

תוכניות של הצבא האירופי נתקלות במציאות מלחמתית באפריקה

הדחיפה של נשיא צרפת להמעיט בהישענות של הצבא על ארה"ב, שזוכה לזלזול מהנשיא טראמפ, מתמודדת עתה עם מאבקים בסאהל

מפגינים נגד נתניהו בבלפור בירושלים / צילום: יוסי זמיר, גלובס

אלפי מפגינים נגד רה"מ; התקנות לשעת חירום להגבלת הפגנות לא יקודמו בממשלה

המפגינים הגיעו סמוך למעון רה"מ בבירה ולביתו הפרטי בקיסריה לאחר שנסעו בשיירות מרחבי הארץ ● ארגוני המחאה הבהירו כי הם יקפידו על המגבלות, המשטרה החלה באכיפה וחלוקת דוחות על אי-שמירת מרחק ועטיית מסיכות

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: שוקה כהן, יח"צ

שתי בקשות לתביעה ייצוגית הוגשו נגד פוקס בגין עיכוב הדיווח בעסקת ג'מבו

לטענת המבקשים מועד הדיווח גרם נזק לכל מי שמכר מניות של החברה בין מועד חתימת העסקה ובין מועד הדיווח עליה, וזאת לאור עליית שער המניה לאחר הדיווח ● פוקס: "לעמדת החברה ויועציה עיכוב הדיווח ומועד הדיווח תאמו את הוראות הדין"

"תוכנות לזיהוי פנים סופגות ביקורת כי חלקן שוגות בזיהוי אנשים שאינם לבנים" / צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מחברות קוסמטיקה ועד אתרי שידוכים, כולם רוצים לזהות את הפנים שלנו, לפי הגזע

חברות קוסמטיקה, אתרי שידוכים, חנויות רהיטים ופרסומאים מגבירים את השימוש בתוכנות לזיהוי פנים לפי גזע ● האם החקיקה תוכל להילחם בטכנולוגיה החדשה השנויה במחלוקת, וה"מדויקת באופן מבהיל", כדברי המדענים?

ג'ף בזוס / צילום: AP - Reed Saxon

בתוך הראש של האיש העשיר בעולם: תוכנית העל של ג'ף בזוס

בזוס לא מרבה להביע עמדות או לשתף בתוכניות ארוכות הטווח שלו ● כדי להבין אותו, כתב האטלנטיק הקדיש 5 חודשים לשיחות עם עובדים ומנהלים באמזון, עם עובדים בחברות מתחרות וגם עם חוקרי אקדמיה - וחזר עם מסמך מרתק ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

וול סטריט ננעלה בעליות: מדד נאסד"ק טיפס 2.25% ומחק את הירידה השבועית

אירופה ננעלה במגמה מעורבת כאשר לונדון עלתה 0.35% ופרנקפורט ופריז איבדו עד 1.1% ● השווקים האסייתים ננעלו במגמה מעורבת כאשר הונג קונג איבדה 0.3% ואילו טוקיו עלתה ב-0.55% ● מניין הקורבנות ממגפת הקורונה נושק למיליון

דנה וישקין-כהן / צילום: עדי ארד

"כל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה פועלת נגדנו ונגד הציבור"

דנה וישקין-כהן נבחרה לאחרונה ליו"ר התאחדות האדריכלים על רקע המאמץ שלה לקדם רפורמות ברישוי • בדרך, היא מצהירה, תנסה לשפר את מעמד האדריכלים

האי המלאכותי Palm Jumeirah, המרינה של דובאי ומחוז JBR, דובאי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כמה עולה דירה בדובאי או בבחריין ואיזו תשואה צפויה למשקיעים

בלי מסים, עם תשואה שנעה בין 6% ל-8%, ויזמים בטוחים שתהיה עליית ערך, האם חצי האי ערב הוא היעד הנדל"ני הבא?

רחוב שומם בפריז בזמן הסגר באפריל. שיעורי תמותה נמוכים ביחס לתחלואה / צילום: BENOIT TESSIER, רויטרס

הגרף היומי: תוך כמה ימים הופך סגר לאפקטיבי ומה אפשר ללמוד מאירופה?

בניגוד לרצונה, ישראל הופכת למקרה בוחן עולמי להתמודדות עם גל שני של קורונה • באירופה עוקבים אחרי המודל ה"ייחודי" שגובש בארץ, ואחרי סיכויי ההצלחה שלו • במקביל מנסים האירופאים להימנע מסגר שני - וארגון הבריאות העולמי סבור שזה בהחלט אפשרי

רח’ הורוביץ 21, ראשון לציון / הדמיה: י.ב. ניר יזמות והשקעות בע”מ, גיל חלמיש

הריסה ובנייה בראשל"צ: 12 דירות במקום 4

הבניין מ-1956 ברחוב הורוביץ 21 נהרס, ובמקומו ייבנה בניין בן חמש קומות ● אילן תמיר, בעל הדירה: "בגרמניה אחי בגר בבניין בן 300 שנה, אבל כאן כנראה בונים אחרת"

מתוך הקמפיין של קוקה קולה על אחריות סביבתית. סוג של התנצלות / צילום: מתוך יוטיוב

כשפירמות מבקשות סליחה: איך הכי נכון להתנצל ולהכות על חטא במקרה של כשל

גם לפירמות עסקיות, לא רק לאנשים פרטיים, יש הרבה על מה לבקש סליחה ● איך צריך לנהל את המשבר, ועד כמה אפשר לסמוך על הזיכרון הקצר של הציבור

דירה ברחוב ניצנה 11, בשכונת עמידר וניצנה בבת ים / צילום: יח"צ

בגלל בעיות ברישום: דירה בבת ים נמכרה ב-850 אלף שקל בלבד

הדירה בשטח כ-50 מ"ר, בקומה הראשונה בבניין משנות ה-50 שמתוכנן בו פרויקט פינוי בינוי

הנשיא טראמפ ומועמדתו לבית המשפט העליון, איימי קוני בארט / צילום: Alex Brandon, AP

טראמפ הכריז על איימי קוני בארט כמועמדת שלו לביהמ"ש העליון

אם תמונה לתפקיד, איימי קוני בארט, בת ה-48, תהיה השופטת הצעירה בעליון, כך שתוכל להשפיע על צביונו ופסיקותיו במשך עשרות שנים ● אם הסנאט, שנשלט בידי הרפובליקאים, יאשר את המינוי, ידם של 6 השופטים השמרנים תהיה על העליונה כאשר מולם ניצבים 3 שופטים ליברלים בלבד

Wedding Part in Plotnitsa, 1931 ed   / צילום: תמונה פרטית

הימים הנוראים של פלוטניצה: השואה שלפני השואה

השבוע לפני מאה שנה שלח גנרל רוסי-פולני מסר חד משמעי ליהודי מזרח אירופה: כאן אין לכם עתיד ● מלחמת השמד נגד היהודים התחוללה בכל מערב רוסיה המתמוטטת ● היא כמעט נשכחה מן הזיכרון, אבל שיטותיה, האידיאולוגיה שלה ומספר קורבנותיה הקדימו את השואה ב-20 שנה ורמזו על הבאות

נוריאל רוביני/ / צילום: רויטרס Lucy Nicholson

נביא הזעם של 2008 בטוח: "הולך להיות כמו המשבר הקודם, רק יותר גרוע"

הוא חזה את המשבר ב-2008 והפך לאחד מהכלכלנים הנודעים בעולם; כעת חוזר פרופ' נוריאל רוביני ומזהיר בריאיון בלעדי ל"גלובס" כי הדרך להתאוששות מהקורונה תהיה ארוכה וכואבת • ויש לו גם אמירה מפתיעה לקראת הבחירות בארה"ב: "טראמפ רק מעמיד פנים שהוא פופוליסט" ● האזינו

שדרות רוטשילד בתל אביב במהלך הסגר. ההשפעות הכלכליות עשויות להיות הרסניות   / צילום: Corinna Kern, רויטרס

השקעות זה לא שידוכים: חשבון נפש לקראת יום כיפור

בהשקעות המטרה אינה למצוא חברה שנתאהב בה, אלא כזו שבזכותה נרוויח כסף ● עם תחילת השנה החדשה, ראוי ליישם את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" גם בעולם הפיננסים, ולאהוב את ההשקעות שלנו כמו שאנו אוהבים את כספנו

כמו לכל דבר, גם לעבודה מהבית יתרונות וחסרונות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

קצרים בתקשורת ועוד 4 אתגרי ניהול מרחוק

שישה חודשים כמעט למהפכת העבודה מרחוק, ומנהלים עדיין לומדים איך להתמודד איתה • מחקרים מצביעים על בעיות באמון, על קושי לנהל לו"ז ברור לכולם ועל שאלות בנוגע למדידת ביצועים • איך מתגברים על האתגרים