מבקר המדינה על הנתיב המהיר: נסלל על חשבון הרכבת

דוח מבקר המדינה: בעת סלילת כביש מספר 1 מת"א לירושלים הוסט תוואי הכביש באזור הכניסה לת"א ונסלל בחלקו על גבי תוואי המיועד למסילת רכבת רביעית

מדובר בחטא קדמון למדי - בעת סלילת כביש מספר 1 מתל-אביב לירושלים הוסט תוואי הכביש באזור הכניסה לתל-אביב ונסלל בחלקו על גבי תוואי המיועד למסילת רכבת רביעית. כעבור 40 שנה, הוקצה לנתיב המהיר השטח מתוך תוואי כביש 1 שנבנה על רצועת מסילת הרכבת.

בשנת 2000 החלה הרכבת לתכנן את המסילה הרביעית בקטע שבין תחנת האוניברסיטה בתל-אביב ועד לוד. ב-2002 ביקש מנהל אגף תכנון פיתוח מקרקעין ברכבת ממע"צ ומחברת כביש חוצה ישראל להתחיל בהסטת כביש 1 כדי לאפשר את הקמת המסילה הרביעית.

ב-2005 הזהיר סמנכ"ל תכנון במשרד התחבורה, צ'ארלס סלומון, כי יהיה צורך להעתיק את הנתיב המהיר המתוכנן לצורך הקמת המסילה הרביעית, וביוני 2007 הזהיר מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף, את מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, כי המסילה הרביעית והנתיב המהיר הם שני פרויקטים שמתוכננים "בתוך אותו מסדרון תחבורתי". ואולם במקום להציע פתרון יסודי לבעיה בחרו האוצר ומשרד התחבורה להתחייב על הוצאת סכומים גדולים בעתיד לצורך העתקת הנתיב המהיר לטובת הקמת המסילה הרביעית בלא שנקבע מקור תקציבי לכך.

הנתיב המהיר נפתח בסופו של דבר בתחילת 2011 לאחר שהמדינה השקיעה בהקמתו 115 מיליון שקל וקיבלה מהזכיין חברת שפיר הנדסה מענק בסך 250 מיליון שקל. אלא שבשפיר לא התכוונו להעשיר את קופת המדינה כך סתם ותבעו פיצויים בגובה 200 מיליון שקל על הוצאות שהוציאו במהלך הפרויקט - התביעה נדונה עדיין בהליך בוררות .

עלות בלתי מבוטלת

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ער לכך שהנתיב המהיר הוא שירות הכרוך בתשלום אגרה (היכולה להגיע ל-75 שקל לנסיעה - ע"ב) ומשום כך אינו מספק פתרון לציבור כולו. "השימוש בנתיב המהיר דורש עלות כספית לא מבוטלת מאזרחים פרטיים המעוניינים להשתמש בו", קובע המבקר, "בעוד החלופה של שימוש בתחבורה ציבורית איננה בשיאה. יש מקום לתת על כך את הדעת בעת שיישקלו פרויקטים דומים בעתיד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988