ג'ראד קושנר / צילום: רויטרס
כל תוכנית כלכלית לשיפור המצב בעזה תהיה תלויה בקיום הסכם הפסקת אש קבועה ובת-אימות בין ישראל לגורמי השלטון ברצועה. כך אמר אמש (א') פקיד בכיר בממשל טראמפ, לאחר שהבית הלבן הודיע על כוונתו לקיים "סדנה" בינלאומית בבחריין, ב-25 ביוני, לדיון על השלב הכלכלי של תוכנית השלום שממשל טראמפ שוקד עליה כבר חודשים רבים.
בפועל, הכנס המתוכנן בבאחריין נועד לגייס ממדינות המפרץ הפרסי ובמדינות באסיה ובאירופה השקעות בגובה עשרות מיליארדי דולרים, שאמורות לקנות את הסכמת הפלסטינים לחזון השלום של ג'ראד קושנר, חתנו של דונלד טראמפ ויועצו הבכיר, וג'ייסון גרינבלאט, שליח הממשל למגעים בין ישראל לפלסטינים.
הבית הלבן לא נקב בסכום המדויק שהוא מתכנן לגייס, אך דיפלומטים ומחוקקים בוושינגטון אמרו ל"ניו יורק טיימס", שהמטרה היא גיוס 68 מיליארד דולר שינותבו לפלסטינים, למצרים, לירדן וללבנון.
הפקיד הבכיר טען כי גורמים רבים גילו עניין בהשקעות בעזה, אך הם לא יהיו מוכנים להשקיע ברצועה במצב הנוכחי טעון המתיחות. לדבריו, "כל חבילת השקעות צריכה להתבסס על הסכם רציני להפסקת אש".
הוא ציין, שהחלק הכלכלי והחלק המדיני של ההסכם העתידי אמורים להיות שלובים זה בזה. בעוד שיש רצון עז לקדם השקעות ופרוייקטים שייטיבו עם הפלסטינים, הרצון הזה לא ימומש לפני שיימצא פתרון לפחות לחלק מהבעיות המדיניות שלא נפתרו עד עתה.
הבכיר לא הסביר כיצד יהיה אפשר לעניין משקיעים במיזמים כלכליים בשטחים פלסטיניים לפני חשיפת החלק המדיני של התוכנית. (הבית הלבן הבהיר זה מכבר שהחלק המדיני של תוכנית השלום יפורסם רק אחרי פרסום החלק הכלכלי). הפקיד הודה כי למשקיעים פוטנציאליים אין רצון "לזרוק כסף לפח האשפה" לנוכח הניסיון המצטבר של התקפות טרור והידרדרות המצב הביטחוני בעזה. לדבריו, "בשלב זה אנו רוצים להראות מה ניתן להשיג בתקווה שהפלסטינים יראו שהתוכניות שלנו רציניות מאוד".
אך הסתירה הפנימית בדברי הבכיר באה לידי ביטוי בהערכות פסימיות של אנליסטים לגבי סיכויי ההצלחה של ה"סדנה" המתוכננת בבחריין. הקהילה הבינלאומית ערכה בעבר ועידות כלכליות שנועדו להיטיב עם הפלסטינים - כותב הבוקר ה"טיימס" - אך הן לא הובילו לשלום. בוגרי ועידות העבר הביעו אמש ספיקות עמוקים האם המיזם הנוכחי של טראמפ יצליח היכן שהוועידות הקודמות כשלו.
ארון דייוויד מילר, שייצג ממשלים דמוקרטים ורפובליקאים במשאים-ומתנים קודמים בין ישראלים לפלסטינים, אמר לעיתון כי תוכנית טראמפ "נחוצה אך לא מספיקה". כדבריו: "אם ארה"ב הייתה יכולה לקנות שלום במזרח התיכון באמצעות מיזמי פיתוח כלכליים, היא הייתה עושה זאת כבר בעבר".
"העגלה הושמה לפני הסוסים", הוא הוסיף. "מה שהופך כל תוכנית לאטרקטיבית הוא חבילת (הפרטים) שלה. אז מה הם יעשו עם סוגיית המדינה הפלסטינית ובעיית ירושלים? האמריקאים יכולים לדחות את פרסום הבעיות האלה עם חשיפת הפלח הכלכלי, אך במקום להרוויח אמצעי לחץ, הם עלולים להפסיד אותו".
האנליסטית תמרה קופמן, מהמרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס, בוושינגטון, אמרה כי אפשר להמשיל את התנהלות הממשל בתוכנית השלום למכירת דירות בגורד-שחקים בשעה שאין אפילו תוכניות ארכיטקטוניות להקמת הבניין.
"מתן פומבי לפלח הכלכלי של התוכנית, בלי לפרסם במקביל את הפלח המדיני, טומן בחובו סיכון: הפלסטינים, ואולי אחרים באזור, יתפסו את המהלך כמאמץ לקנות את דרישות הליבה של הפלסטינים", היא אומרת. "זה עלול לקלקל את הלך הרוח (הפלסטיני) לקראת פרסום החלק המדיני".