עו"ד שמחה רוטמן
המאבק שמתנהל בימים אלה נגד יוזמות החקיקה של הימין להחלשת מערכת המשפט כולל מאות עורכי דין מהמגזר הפרטי, בהם בכירים מאוד ומוכרים מאוד, ראשי משרדי ענק וראשי משרדי בוטיק, ואפילו את עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות'.
לשאלה מדוע התגייסו כולם, דווקא עכשיו, להגנה על מערכת המשפט במדינת ישראל, בייחוד לאור העובדה שיוזמות שונות לשינוי מעמד בית המשפט העליון ואחרות כבר עלו בעבר - השיבו לנו עורכי דין רבים את אותה תשובה כמעט: היוזמות האחרונות משקפות הגעה לנקודת לקיצון.
לדברי חלק מעורכי הדין השותפים למאבק, חלק מהיוזמות ראויות לדיון, אך הקונטקסט של כל יוזמות החקיקה יחד, כמהלכים רחבים, מהווה הרס של עולם המשפט כפי שהכרנו אותו. "כשהמערכה היא רב-חזיתית כל-כך, אז היא ממש קוראת תיגר על מעמד בית המשפט ועל מעמד רשויות האכיפה. גם אם לכל מהלך יש פנים נסבלות, אז ה-D9 של היום הוא בלתי נסבל לחלוטין. ועכשיו אנחנו לגמרי ב-D9", אומר עורך דין בכיר שהצטרף למאבק.
ראשי המאבק והשותפים לו מתעקשים שלא מדובר במאבק פוליטי. כך לדברי עו"ד יצחק אבירם, מהשותפים למאבק, "יש בתקופה האחרונה התרופפות מוחלטת של שלטון החוק והרגשה של 'הכול מותר'. אין מדובר בימין או שמאל. מדובר בשלטון החוק ובהגנה על זכויות הפרט ובמניעה של השלטון לעשות ככל העולה על רוחו לשם הגשמת מטרות אישיות של נבחרים".
לדברי אבירם, "מערכת המשפט כבר נפגעה, ואנו חשים זאת בזהירות היתר שמפגין בית המשפט העליון מול השלטון. בצער רב ניתן לומר כי כדי לפגוע בבית המשפט העליון לא צריך להגיע עם D9 אל שעריו, אלא מספיק לאיים בכך.
"ישראל היא דמוקרטיה חלשה מאוד ושברירית, ובשם הביטחון והמלחמה שבפתח ניתן כמעט תמיד לעשות הכול. אבל המלחמה האמתית שלנו היא לא מול אויב חיצוני אלא מול אויב פנימי שמאיים לשבור את המערכת החברתית בארץ ואת הזהות שלנו. בית המשפט הוא לא אויב. הוא המגן שלנו - לצערנו המגן היחיד שנותר, ולכן אנו עורכי הדין חייבים לעמוד בפרץ".
עו"ד תמי פירון ממשרד מ.פירון ושות', שהצטרפה אף היא ליוזמה, מוסיפה כי "מתוך הבנת האקלים והתרבות הישראליים, לא נכון להעניק לרשות המחוקקת כוח מופרז ובמקביל ליטול מן המערכת המשפטית את האפשרות לבקר את פעולות הריבון. בתרבות שלנו, שבה נוהגים להעדיף שיקולים פוליטיים קצרי-טווח, בין היתר לאור העובדה שהרשות המחוקקת מתחלפת מדי שני ספורות - בניגוד למערכת המשפטית - יש לתת משקל רב למערכת המשפט, אשר באמצעות כלים משפטיים מתעלמת משיקולים אלה ומבכרת שיקולים ארוכי-טווח, על בסיס יסודות דמוקרטיים חברתיים, כלכליים ומשפט צדק".
אבל לא כולם מסכימים עם הדרך שבה בחרו אותן מאות בודדות של עורכי דין מתוך עשרות אלפי עורכי הדין בארץ. כך למשל, לדברי שר המשפטים לשעבר, עו"ד משה ניסים ממשרד משה ניסים, רינקוב, סנדרוביץ, המאבק מוקדם מדי. "עדיין אינני יודע כלל וכלל אילו הצעות יביאו ואילו הצעות לא יביאו. הדברים שפורסמו, פורסמו מתוך הדלפות ולא מתוך תוצאות של משא-ומתן או הסכמים. אלה דברים שנזרקים לרחוב בעיקר על-ידי אדון סמוטריץ' או אחרים, מבלי שיש איזו ידיעה האם משהו מזה, כל זה, חלק מזה, יקבל ביטוי בהסכם".
עו"ד נדב העצני, עורך דין בתחום האזרחי ופובליציסט, חריף יותר בדבריו נגד המאבק המתגבש. בין היתר תוקף העצני את טענתם של עורכי הדין השותפים למאבק, לפיה מאבקם אינו מאבק פוליטי ואינו קשור לימין ושמאל. "זוהי כמובן אמירה שהיא לא נכונה", הוא אומר. "בעוד שאני מתנגד לתיקון ולכל חקיקה פרסונלית בנוגע לחסינות, אני סבור שדווקא ההגנה על הדמוקרטיה מחייבת לעשות רפורמה יסודית במערכת המשפט. רפורמה שתגרום לכך שהרשות המחוקקת תבצע את תפקידה, שהרשות המבצעת תוכל לבצע, ושהרשות השופטת תהיה רשות שופטת בלבד, ולא רשות-על שקובעת את הנורמות של החברה, במקום הריבון שהוא הציבור הרחב, ובמקום הנציגים שלו".
לטענת העצני, "מי שטוען שהוא מגן על הדמוקרטיה, צריך ללמוד מחדש מה זו דמוקרטיה. היות שאני משוכנע שעורכי הדין המכובדים שנזעקו למשרד גולדפרב-זליגמן יודעים היטב מה זו דמוקרטיה, ברור שמדובר ביוזמה פוליטית, אולי לא מפלגתית, אבל פוליטית שנובעת מהשקפת עולם של מי שרוצה להנציח את העיוות שהשתרר בדור האחרון במדינה ישראל, ולפיו השליטים האמיתיים הם 15 שופטים בבית המשפט העליון, כמה פרקליטים בכירים בפרקליטות ולהקת המעודדים שלהם בתקשורת ובאקדמיה".
עו"ד שמחה רוטמן, בעל משרד עורכי דין והיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מתנגד אף הוא למאבק עורכי הדין הבכירים, בין היתר היות שהוא תומך ביוזמות החקיקה המתגבשות. "אני לא אהיה במפגש, מכיוון שאני חושב שהצעדים והרפורמות הנדרשות ממערכת המשפט הם חיוניים דווקא להגנה על מערכת המשפט; וההתנגדות לשינויים הללו לא רק שלא מגינה על מערכת המשפט, אלא היא פוגעת בה והובילה אותה לאובדן האמון הציבורי ולמשבר החוקתי שבו היא שרויה כיום. מערכת משפט שואבת וצריכה לשאוב את סמכותה מהחוק שהתקבל בכנסת באופן דמוקרטי, והמגמה שבית המשפט העליון הוביל בעשורים האחרונים ניתקה אותו מהמשאב הכל-כך חשוב של לגיטימציה ציבורית".
עוד אומר עו"ד רוטמן כי "ציבור עורכי הדין במדינת ישראל הוא ציבור גדול ומגוון שמשקף את מגוון הדעות והתפיסות באוכלוסייה הישראלית, והניסיון של קבוצה קטנה ומקושרת לדבר בשם כלל עורכי הדין ראוי לגינוי".