גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציבים של מיליארדים והשפעה רחבה: למה פוליטיקאים נרתעים ממשרד התחבורה

ספק אם שר התחבורה הבא יזכה ל-100 ימי חסד בתפקיד ● ממתינות לו ירושות בעייתיות מהקדנציות האחרונות, כמו עיכוב מתמשך ביישום מס גודש, בניגוד להחלטת הממשלה ● גם התנגשות האינטרסים של סין וארה"ב עשויה ליצור "פלונטר" ולעכב את המגה-פרויקטים התחבורתיים של ישראל

ערפל קרב אופף את המשא-ומתן הקואליציוני, אבל בענף הרכב, באוצר ובמעגלים החיצוניים שסובבים אותם, רבים כבר מתמקדים בשאלה מי יהיה שר התחבורה הבא ומה תהיה מדיניותו.

דבר אחד נראה ברור: השר הבא יקבל לידיו חבילה ממולכדת. מצד אחד מדובר במשרד בעל תקציב עתק ובעל השפעה רחבה. בשלוש הקדנציות של השר ישראל כ"ץ הפך משרד התחבורה למשאבת תקציבים, שחולשת על תקציב רשמי של כ-21 מיליארד שקל (2019) בנוסף ל"תקציב צללים" בגובה דומה, שמורכב מהעברות חוץ תקציביות ומהרשאות להתחייב.

המשרד גם שלח בשנים האחרונות את זרועותיו לפרויקטים יוקרתיים. פרויקטים שבשנים הבאות יזרימו לישראל מיליארדי דולרים ויערבו אינטרסים של חברות ענק רב לאומיות, ואפילו של מעצמות זרות. וכיוון שתקציבים מתורגמים לכוח פוליטי, זו בהחלט מקפצה אטרקטיבית לכל בעל שררה עם שאיפות.

מצד שני, השר הבא יקבל לידיו ירושה בעייתית ושמה "המציאות התחבורתית בישראל". מדובר במציאות משברית, על פי הגדרת הממשלה עצמה, שנובעת מכשל מערכתי מתמשך בחיזוי ובסדרי העדיפויות של צמרת משרד התחבורה במשך העשור החולף.

את זה לא אנחנו אומרים, חלילה, אלא מבקר המדינה בדוח ביקורת בן מאות עמודים שפורסם ערב הבחירות. ועם תוספת של 15 אלף כלי רכב חדשים לכבישים "נטו" בחודש, העומסים לא יעניקו לשר הבא אפילו 100 ימי חסד.

בהערת אגב נציין שכלל לא בטוח שהשר הבא יקבל את "הדבש", וייתכן שיצטרך להסתפק רק ב"עוקץ". לאחרונה שמענו תיאוריה לפיה אם השר כ"ץ יעזוב את המשרד, הוא ישאף להפריד את קבלת ההחלטות על פרויקטים "לאומיים" יוקרתיים ועתירי מיליארדים, ולהעביר את הסמכות לאיזה "משרד על" חדש בפיקודו. כלומר, לגרוף את השמנת ולהשאיר מאחור את החלב החמוץ.

אבל לא התכנסנו כאן כדי לעסוק בספקולציות פוליטיות, אלא כדי לזהות "נקודות חמות" במיוחד שממתינות לשר הבא. לפניכם שתי דוגמאות:

מיסוי הגודש: המהומה עדיין לא התחילה

בשבוע שעבר האזנו ברוב קשב לדבריהם של הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, ושל החשב הכללי, רוני חזקיהו, בכנס אהרון למדיניות כלכלית שהתקיים במרכז הבינתחומי. התרשמנו מדבריהם שסוגיית מיסוי הגודש היא נושא בוער ובעל משמעויות כלכליות קריטיות למדינה וכי הוא מקבל קדימות באוצר.

מדברי השניים עולה שזהו הצעד המהיר והיעיל ביותר שיכול לסייע בבלימת העלייה המהירה בעומס בכבישים וגם - אם כי לא במוצהר - יכול לסייע בסגירת הבור התקציבי העמוק שמגביל את יכולת הממשלה להמשיך לממן את ההשקעה הכבדה בתשתיות. "אנחנו מדברים על פערים בסכומים שלא הכרנו בשנים האחרונות", אמר מרידור.

כפי שכתבנו כאן במרץ 2019, באוצר וברשות המסים פועל זה מספר חודשים צוות מקצועי שהוגה תוכנית אופרטיבית להטלת מס גודש בהיקף ארצי, בדגש על גוש דן. גיבוש התוכנית כולל את הטכנולוגיות הנדרשות לגביית מס דיפרנציאלי, על פי מיקום הרכב, שעת הנסיעה וקילומטר נסועה.

אגרת גודש תפגע במי שנוסע יותר - בעלי רכב צמוד

הנושאים הללו נמצאים אמנם בסמכותו המלאה של משרד האוצר, אבל הגוף המבצע הוא משרד התחבורה. אותו משרד שבעשור האחרון יישם בצורה יעילה מאוד, בעשייה ובאי-עשייה, את מדיניותו המוצהרת של השר כ"ץ נגד הטלת מיסוי גודש.

גם את זה כתב מבקר המדינה בדוח האחרון שלו: "מר ישראל כ"ץ, המכהן בתפקיד ממרץ 2009, לא קידם את החלטת הממשלה שחייבה אותו לבחון נושא זה באמצעות צוות בין משרדי שיציע תוכנית פיילוט לקביעת אגרות גודש... בכך הפך שר התחבורה את החלטת הממשלה בעניין זה לאות מתה... מדוח ביקורת זה עולה תמונה עגומה של יישום כושל של החלטות הממשלה ושל הצוותים המקצועיים שעסקו בנושא".

אפשר להניח שבאוצר מצפים בכיליון עיניים לשר תחבורה חדש, בתקווה שיגלה תמיכה במיסוי הגודש מתוך הכרה בדחיפות המצב. אבל צר לנו לצנן את התלהבות הדרג המקצועי: קלושים הסיכויים שזה יקרה.

הסיבה היא שמס הגודש הוא מס פרוגרסיבי, שמטיל את עיקר הנטל על השכבות החזקות במשק, כלומר על בעלי הרכב הצמוד. על פי נתוני הלמ"ס, תרומתם היחסית של בעלי הרכב הצמוד לנסועה ולגודש בשעות העומס, בעיקר בערים, גדולה משמעותית מתרומת רוב הציבור הנהגים. מדובר אמנם בכ-300 אלף כלי רכב צמודים "בלבד", מתוך יותר מ-3 מיליון, אבל על פי נתוני האוצר למעלה מ-50% ממקבלי הרכב שייכים לעשירון העליון.

במילים אחרות, יישום ההחלטה יצטרך להבקיע התנגדות ישירה ועקיפה של "נפגעי מס" בעלי כוח כלכלי רב, שמתורגם לכוח פוליטי: אנשי הייטק, ארגוני התעשיינים, מנהלים בכירים בחברות פרטיות וציבוריות וכמובן כ-11 אלף עובדי מדינה עם רכב צמוד, כולל חברי הכנסת והשרים.

בינתיים "האסימון" טרם נפל בארגונים הגדולים, אבל כשזה יקרה תיווצר תסיסה פנימית ולחץ לגלגל את העלות הנוספת של אגרת הגודש על המעבידים - מה שרק יחמיר את עוצמת הלחץ הפוליטי. הקורא חד העין ישים לב שאנחנו מתעלמים מתסריט שלפיו אגרת הגודש תגשים את ייעודה, כלומר תביא לירידה בנסועה בשעות העומס ולהקטנת הנסועה ברכב הצמוד.

זה יכול לקרות במדינות עם אלטרנטיבות ראויות, אבל בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל (ע"ע דוח מבקר המדינה) היקף נסועה לא ישתנה, אלא רק יהפוך יקר יותר.

כך או כך, מדובר במוקש פוליטי רציני שמחכה לפתחו של שר התחבורה הבא. הוא יצטרך להיות פוליטיקאי בעל שיעור קומה כדי להעדיף את האינטרס הלאומי מול המחיר הפוליטי שייאלץ לשלם עבור הטלת אגרת גודש.

המגה-פרויקטים: תסבוכת אסטרטגית

השר כ"ץ, שמסתמן כשר היוצא, לא הצליח לייצר בעשור החולף פתרון יעיל לעומסי התחבורה הגואים, וספק אם פתרון קסם יופיע בקדנציה של השר הבא. אמנם "הקו האדום" של הרכבת הקלה אמור להתחיל לפעול באוקטובר 2021, ותוך כדי כך "לשנות ללא הכר את מפת התחבורה בגוש דן ולהוריד 50-100 אלף כלי רכב ביום מהכבישים".

אבל לא ראינו לאחרונה תמונת מצב עדכנית של התקדמות הפרויקט ביחס ללוח הזמנים החזוי. מה כן ראינו? בקשות מוועדת הכספים לאשר העברות חוץ-תקציביות מעבר למתוכנן "לכיסוי הוצאות שלא נחזו בעת התכנון".

יתר על כן, מדבריהם של החשב הכללי וראש אגף התקציבים בשבוע שעבר עולה כי בעיית הגודש, שהקו האדום אמור להקל עמה, התרחבה בינתיים בקצב הרבה יותר מהיר מהמתוכנן ומהחזוי. לפיכך ואם לשפוט על פי הסאגה של הרכבת לירושלים, שר התחבורה הבא יצטרך להצטייד במידה רבה של אסרטיביות, ואולי גם אופטימיות, כדי להביא את הפרויקט לסיומו במסגרת זמן ותקציב שתהיה קרובה במידה סבירה לתכנון המקורי.

עוד הרבה לפני שיגיע הקו האדום לסיומו יצטרך המשרד להתמודד עם מימוש המכרזים להקמת הקו הסגול והקו הירוק. שני הקווים כבר תוקצבו בחוק ההסדרים הקודם בכ-30 מיליארד שקלים, מתוכם 15 מיליארד שקלים לשלב הראשוני של המכרז. עם זאת, מימוש המכרזים דורש התעניינות ושיתוף פעולה של חברות תשתית רב-לאומיות, ונראה כי רבות מהן כבר שבעו מרורים מהתנהלות המדינה סביב פרויקט הקו האדום ונספחיו.

ייתכן שבמשרד התחבורה בונים על הצטרפות מסובסדת של קבלנים סיניים כברירת מחדל, ואכן למכרז הקו הירוק הוגשו לאחרונה חמש הצעות של קבלנים סיניים בלבד.

אבל ארה"ב מפעילה לחץ לא מבוטל לבלימת המעורבות הסינית בתשתיות אסטרטגיות בארץ, ולא מן הנמנע שמתמודדים סינים פוטנציאליים ימתינו בהמשך להתבהרות סוגיות כמו האיום לנסיגה ישראלית, בלחץ אמריקני, ממתן הזיכיון לחברה סינית לתפעול נמל חיפה. תסבוכת דומה ממתינה לפתחם של מגה-פרויקטים נוספים שמקדם משרד התחבורה ואמורים לערב קבלנים סיניים ואולי גם מימון סיני.

דוגמה אחת היא קו הרכבת המהיר אשדוד אילת בהיקף 70 מיליארד שקל, שאמור להיות מחובר בהמשך למסילות של סעודיה ומדינות המפרץ על פי החזון האזורי ("מסילות לשלום") של שר התחבורה ושל ממשלת סין. זו לא תוכנית מגירה: במשרד התחבורה עובד כיום סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי שתפקידו "לקדם את היוזמה האזורית של השר". אבל גם במקרה הזה עשויים האמריקנים להתערב.

בשורה התחתונה, הניסיון להתיר את הפקק בגוש דן ולקדם את הנמלים החדשים עשוי להיות כרוך בלחצים צולבים של המעצמות. בהתחשב בנתוני הפתיחה, קשה לנו לראות תור ארוך של מועמדים ממתינים לתפקיד.

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון