גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציבים של מיליארדים והשפעה רחבה: למה פוליטיקאים נרתעים ממשרד התחבורה

ספק אם שר התחבורה הבא יזכה ל-100 ימי חסד בתפקיד ● ממתינות לו ירושות בעייתיות מהקדנציות האחרונות, כמו עיכוב מתמשך ביישום מס גודש, בניגוד להחלטת הממשלה ● גם התנגשות האינטרסים של סין וארה"ב עשויה ליצור "פלונטר" ולעכב את המגה-פרויקטים התחבורתיים של ישראל

ערפל קרב אופף את המשא-ומתן הקואליציוני, אבל בענף הרכב, באוצר ובמעגלים החיצוניים שסובבים אותם, רבים כבר מתמקדים בשאלה מי יהיה שר התחבורה הבא ומה תהיה מדיניותו.

דבר אחד נראה ברור: השר הבא יקבל לידיו חבילה ממולכדת. מצד אחד מדובר במשרד בעל תקציב עתק ובעל השפעה רחבה. בשלוש הקדנציות של השר ישראל כ"ץ הפך משרד התחבורה למשאבת תקציבים, שחולשת על תקציב רשמי של כ-21 מיליארד שקל (2019) בנוסף ל"תקציב צללים" בגובה דומה, שמורכב מהעברות חוץ תקציביות ומהרשאות להתחייב.

המשרד גם שלח בשנים האחרונות את זרועותיו לפרויקטים יוקרתיים. פרויקטים שבשנים הבאות יזרימו לישראל מיליארדי דולרים ויערבו אינטרסים של חברות ענק רב לאומיות, ואפילו של מעצמות זרות. וכיוון שתקציבים מתורגמים לכוח פוליטי, זו בהחלט מקפצה אטרקטיבית לכל בעל שררה עם שאיפות.

מצד שני, השר הבא יקבל לידיו ירושה בעייתית ושמה "המציאות התחבורתית בישראל". מדובר במציאות משברית, על פי הגדרת הממשלה עצמה, שנובעת מכשל מערכתי מתמשך בחיזוי ובסדרי העדיפויות של צמרת משרד התחבורה במשך העשור החולף.

את זה לא אנחנו אומרים, חלילה, אלא מבקר המדינה בדוח ביקורת בן מאות עמודים שפורסם ערב הבחירות. ועם תוספת של 15 אלף כלי רכב חדשים לכבישים "נטו" בחודש, העומסים לא יעניקו לשר הבא אפילו 100 ימי חסד.

בהערת אגב נציין שכלל לא בטוח שהשר הבא יקבל את "הדבש", וייתכן שיצטרך להסתפק רק ב"עוקץ". לאחרונה שמענו תיאוריה לפיה אם השר כ"ץ יעזוב את המשרד, הוא ישאף להפריד את קבלת ההחלטות על פרויקטים "לאומיים" יוקרתיים ועתירי מיליארדים, ולהעביר את הסמכות לאיזה "משרד על" חדש בפיקודו. כלומר, לגרוף את השמנת ולהשאיר מאחור את החלב החמוץ.

אבל לא התכנסנו כאן כדי לעסוק בספקולציות פוליטיות, אלא כדי לזהות "נקודות חמות" במיוחד שממתינות לשר הבא. לפניכם שתי דוגמאות:

מיסוי הגודש: המהומה עדיין לא התחילה

בשבוע שעבר האזנו ברוב קשב לדבריהם של הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, ושל החשב הכללי, רוני חזקיהו, בכנס אהרון למדיניות כלכלית שהתקיים במרכז הבינתחומי. התרשמנו מדבריהם שסוגיית מיסוי הגודש היא נושא בוער ובעל משמעויות כלכליות קריטיות למדינה וכי הוא מקבל קדימות באוצר.

מדברי השניים עולה שזהו הצעד המהיר והיעיל ביותר שיכול לסייע בבלימת העלייה המהירה בעומס בכבישים וגם - אם כי לא במוצהר - יכול לסייע בסגירת הבור התקציבי העמוק שמגביל את יכולת הממשלה להמשיך לממן את ההשקעה הכבדה בתשתיות. "אנחנו מדברים על פערים בסכומים שלא הכרנו בשנים האחרונות", אמר מרידור.

כפי שכתבנו כאן במרץ 2019, באוצר וברשות המסים פועל זה מספר חודשים צוות מקצועי שהוגה תוכנית אופרטיבית להטלת מס גודש בהיקף ארצי, בדגש על גוש דן. גיבוש התוכנית כולל את הטכנולוגיות הנדרשות לגביית מס דיפרנציאלי, על פי מיקום הרכב, שעת הנסיעה וקילומטר נסועה.

אגרת גודש תפגע במי שנוסע יותר - בעלי רכב צמוד

הנושאים הללו נמצאים אמנם בסמכותו המלאה של משרד האוצר, אבל הגוף המבצע הוא משרד התחבורה. אותו משרד שבעשור האחרון יישם בצורה יעילה מאוד, בעשייה ובאי-עשייה, את מדיניותו המוצהרת של השר כ"ץ נגד הטלת מיסוי גודש.

גם את זה כתב מבקר המדינה בדוח האחרון שלו: "מר ישראל כ"ץ, המכהן בתפקיד ממרץ 2009, לא קידם את החלטת הממשלה שחייבה אותו לבחון נושא זה באמצעות צוות בין משרדי שיציע תוכנית פיילוט לקביעת אגרות גודש... בכך הפך שר התחבורה את החלטת הממשלה בעניין זה לאות מתה... מדוח ביקורת זה עולה תמונה עגומה של יישום כושל של החלטות הממשלה ושל הצוותים המקצועיים שעסקו בנושא".

אפשר להניח שבאוצר מצפים בכיליון עיניים לשר תחבורה חדש, בתקווה שיגלה תמיכה במיסוי הגודש מתוך הכרה בדחיפות המצב. אבל צר לנו לצנן את התלהבות הדרג המקצועי: קלושים הסיכויים שזה יקרה.

הסיבה היא שמס הגודש הוא מס פרוגרסיבי, שמטיל את עיקר הנטל על השכבות החזקות במשק, כלומר על בעלי הרכב הצמוד. על פי נתוני הלמ"ס, תרומתם היחסית של בעלי הרכב הצמוד לנסועה ולגודש בשעות העומס, בעיקר בערים, גדולה משמעותית מתרומת רוב הציבור הנהגים. מדובר אמנם בכ-300 אלף כלי רכב צמודים "בלבד", מתוך יותר מ-3 מיליון, אבל על פי נתוני האוצר למעלה מ-50% ממקבלי הרכב שייכים לעשירון העליון.

במילים אחרות, יישום ההחלטה יצטרך להבקיע התנגדות ישירה ועקיפה של "נפגעי מס" בעלי כוח כלכלי רב, שמתורגם לכוח פוליטי: אנשי הייטק, ארגוני התעשיינים, מנהלים בכירים בחברות פרטיות וציבוריות וכמובן כ-11 אלף עובדי מדינה עם רכב צמוד, כולל חברי הכנסת והשרים.

בינתיים "האסימון" טרם נפל בארגונים הגדולים, אבל כשזה יקרה תיווצר תסיסה פנימית ולחץ לגלגל את העלות הנוספת של אגרת הגודש על המעבידים - מה שרק יחמיר את עוצמת הלחץ הפוליטי. הקורא חד העין ישים לב שאנחנו מתעלמים מתסריט שלפיו אגרת הגודש תגשים את ייעודה, כלומר תביא לירידה בנסועה בשעות העומס ולהקטנת הנסועה ברכב הצמוד.

זה יכול לקרות במדינות עם אלטרנטיבות ראויות, אבל בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל (ע"ע דוח מבקר המדינה) היקף נסועה לא ישתנה, אלא רק יהפוך יקר יותר.

כך או כך, מדובר במוקש פוליטי רציני שמחכה לפתחו של שר התחבורה הבא. הוא יצטרך להיות פוליטיקאי בעל שיעור קומה כדי להעדיף את האינטרס הלאומי מול המחיר הפוליטי שייאלץ לשלם עבור הטלת אגרת גודש.

המגה-פרויקטים: תסבוכת אסטרטגית

השר כ"ץ, שמסתמן כשר היוצא, לא הצליח לייצר בעשור החולף פתרון יעיל לעומסי התחבורה הגואים, וספק אם פתרון קסם יופיע בקדנציה של השר הבא. אמנם "הקו האדום" של הרכבת הקלה אמור להתחיל לפעול באוקטובר 2021, ותוך כדי כך "לשנות ללא הכר את מפת התחבורה בגוש דן ולהוריד 50-100 אלף כלי רכב ביום מהכבישים".

אבל לא ראינו לאחרונה תמונת מצב עדכנית של התקדמות הפרויקט ביחס ללוח הזמנים החזוי. מה כן ראינו? בקשות מוועדת הכספים לאשר העברות חוץ-תקציביות מעבר למתוכנן "לכיסוי הוצאות שלא נחזו בעת התכנון".

יתר על כן, מדבריהם של החשב הכללי וראש אגף התקציבים בשבוע שעבר עולה כי בעיית הגודש, שהקו האדום אמור להקל עמה, התרחבה בינתיים בקצב הרבה יותר מהיר מהמתוכנן ומהחזוי. לפיכך ואם לשפוט על פי הסאגה של הרכבת לירושלים, שר התחבורה הבא יצטרך להצטייד במידה רבה של אסרטיביות, ואולי גם אופטימיות, כדי להביא את הפרויקט לסיומו במסגרת זמן ותקציב שתהיה קרובה במידה סבירה לתכנון המקורי.

עוד הרבה לפני שיגיע הקו האדום לסיומו יצטרך המשרד להתמודד עם מימוש המכרזים להקמת הקו הסגול והקו הירוק. שני הקווים כבר תוקצבו בחוק ההסדרים הקודם בכ-30 מיליארד שקלים, מתוכם 15 מיליארד שקלים לשלב הראשוני של המכרז. עם זאת, מימוש המכרזים דורש התעניינות ושיתוף פעולה של חברות תשתית רב-לאומיות, ונראה כי רבות מהן כבר שבעו מרורים מהתנהלות המדינה סביב פרויקט הקו האדום ונספחיו.

ייתכן שבמשרד התחבורה בונים על הצטרפות מסובסדת של קבלנים סיניים כברירת מחדל, ואכן למכרז הקו הירוק הוגשו לאחרונה חמש הצעות של קבלנים סיניים בלבד.

אבל ארה"ב מפעילה לחץ לא מבוטל לבלימת המעורבות הסינית בתשתיות אסטרטגיות בארץ, ולא מן הנמנע שמתמודדים סינים פוטנציאליים ימתינו בהמשך להתבהרות סוגיות כמו האיום לנסיגה ישראלית, בלחץ אמריקני, ממתן הזיכיון לחברה סינית לתפעול נמל חיפה. תסבוכת דומה ממתינה לפתחם של מגה-פרויקטים נוספים שמקדם משרד התחבורה ואמורים לערב קבלנים סיניים ואולי גם מימון סיני.

דוגמה אחת היא קו הרכבת המהיר אשדוד אילת בהיקף 70 מיליארד שקל, שאמור להיות מחובר בהמשך למסילות של סעודיה ומדינות המפרץ על פי החזון האזורי ("מסילות לשלום") של שר התחבורה ושל ממשלת סין. זו לא תוכנית מגירה: במשרד התחבורה עובד כיום סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי שתפקידו "לקדם את היוזמה האזורית של השר". אבל גם במקרה הזה עשויים האמריקנים להתערב.

בשורה התחתונה, הניסיון להתיר את הפקק בגוש דן ולקדם את הנמלים החדשים עשוי להיות כרוך בלחצים צולבים של המעצמות. בהתחשב בנתוני הפתיחה, קשה לנו לראות תור ארוך של מועמדים ממתינים לתפקיד.

עוד כתבות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש; טראמפ: המנהיגים החדשים של איראן רוצים לדבר - והסכמתי

עשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים, 6 בני אדם מנותקי קשר ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● מסינוואר, דרך נסראללה ועד חמינאי: צה"ל הודיע - השלמנו את חיסול צמרת בכירי ציר הטרור האיראני במזרח התיכון ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע באיראן ● עדכונים שוטפים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף