גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציבים של מיליארדים והשפעה רחבה: למה פוליטיקאים נרתעים ממשרד התחבורה

ספק אם שר התחבורה הבא יזכה ל-100 ימי חסד בתפקיד ● ממתינות לו ירושות בעייתיות מהקדנציות האחרונות, כמו עיכוב מתמשך ביישום מס גודש, בניגוד להחלטת הממשלה ● גם התנגשות האינטרסים של סין וארה"ב עשויה ליצור "פלונטר" ולעכב את המגה-פרויקטים התחבורתיים של ישראל

השקת הרכבת הסינית של הקו האדום בסין בנוכחות נציגי משרד התחבורה / צילום: יח"צ
השקת הרכבת הסינית של הקו האדום בסין בנוכחות נציגי משרד התחבורה / צילום: יח"צ

ערפל קרב אופף את המשא-ומתן הקואליציוני, אבל בענף הרכב, באוצר ובמעגלים החיצוניים שסובבים אותם, רבים כבר מתמקדים בשאלה מי יהיה שר התחבורה הבא ומה תהיה מדיניותו.

דבר אחד נראה ברור: השר הבא יקבל לידיו חבילה ממולכדת. מצד אחד מדובר במשרד בעל תקציב עתק ובעל השפעה רחבה. בשלוש הקדנציות של השר ישראל כ"ץ הפך משרד התחבורה למשאבת תקציבים, שחולשת על תקציב רשמי של כ-21 מיליארד שקל (2019) בנוסף ל"תקציב צללים" בגובה דומה, שמורכב מהעברות חוץ תקציביות ומהרשאות להתחייב.

המשרד גם שלח בשנים האחרונות את זרועותיו לפרויקטים יוקרתיים. פרויקטים שבשנים הבאות יזרימו לישראל מיליארדי דולרים ויערבו אינטרסים של חברות ענק רב לאומיות, ואפילו של מעצמות זרות. וכיוון שתקציבים מתורגמים לכוח פוליטי, זו בהחלט מקפצה אטרקטיבית לכל בעל שררה עם שאיפות.

מצד שני, השר הבא יקבל לידיו ירושה בעייתית ושמה "המציאות התחבורתית בישראל". מדובר במציאות משברית, על פי הגדרת הממשלה עצמה, שנובעת מכשל מערכתי מתמשך בחיזוי ובסדרי העדיפויות של צמרת משרד התחבורה במשך העשור החולף.

את זה לא אנחנו אומרים, חלילה, אלא מבקר המדינה בדוח ביקורת בן מאות עמודים שפורסם ערב הבחירות. ועם תוספת של 15 אלף כלי רכב חדשים לכבישים "נטו" בחודש, העומסים לא יעניקו לשר הבא אפילו 100 ימי חסד.

בהערת אגב נציין שכלל לא בטוח שהשר הבא יקבל את "הדבש", וייתכן שיצטרך להסתפק רק ב"עוקץ". לאחרונה שמענו תיאוריה לפיה אם השר כ"ץ יעזוב את המשרד, הוא ישאף להפריד את קבלת ההחלטות על פרויקטים "לאומיים" יוקרתיים ועתירי מיליארדים, ולהעביר את הסמכות לאיזה "משרד על" חדש בפיקודו. כלומר, לגרוף את השמנת ולהשאיר מאחור את החלב החמוץ.

אבל לא התכנסנו כאן כדי לעסוק בספקולציות פוליטיות, אלא כדי לזהות "נקודות חמות" במיוחד שממתינות לשר הבא. לפניכם שתי דוגמאות:

מיסוי הגודש: המהומה עדיין לא התחילה

בשבוע שעבר האזנו ברוב קשב לדבריהם של הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, ושל החשב הכללי, רוני חזקיהו, בכנס אהרון למדיניות כלכלית שהתקיים במרכז הבינתחומי. התרשמנו מדבריהם שסוגיית מיסוי הגודש היא נושא בוער ובעל משמעויות כלכליות קריטיות למדינה וכי הוא מקבל קדימות באוצר.

מדברי השניים עולה שזהו הצעד המהיר והיעיל ביותר שיכול לסייע בבלימת העלייה המהירה בעומס בכבישים וגם - אם כי לא במוצהר - יכול לסייע בסגירת הבור התקציבי העמוק שמגביל את יכולת הממשלה להמשיך לממן את ההשקעה הכבדה בתשתיות. "אנחנו מדברים על פערים בסכומים שלא הכרנו בשנים האחרונות", אמר מרידור.

כפי שכתבנו כאן במרץ 2019, באוצר וברשות המסים פועל זה מספר חודשים צוות מקצועי שהוגה תוכנית אופרטיבית להטלת מס גודש בהיקף ארצי, בדגש על גוש דן. גיבוש התוכנית כולל את הטכנולוגיות הנדרשות לגביית מס דיפרנציאלי, על פי מיקום הרכב, שעת הנסיעה וקילומטר נסועה.

אגרת גודש תפגע במי שנוסע יותר - בעלי רכב צמוד

הנושאים הללו נמצאים אמנם בסמכותו המלאה של משרד האוצר, אבל הגוף המבצע הוא משרד התחבורה. אותו משרד שבעשור האחרון יישם בצורה יעילה מאוד, בעשייה ובאי-עשייה, את מדיניותו המוצהרת של השר כ"ץ נגד הטלת מיסוי גודש.

גם את זה כתב מבקר המדינה בדוח האחרון שלו: "מר ישראל כ"ץ, המכהן בתפקיד ממרץ 2009, לא קידם את החלטת הממשלה שחייבה אותו לבחון נושא זה באמצעות צוות בין משרדי שיציע תוכנית פיילוט לקביעת אגרות גודש... בכך הפך שר התחבורה את החלטת הממשלה בעניין זה לאות מתה... מדוח ביקורת זה עולה תמונה עגומה של יישום כושל של החלטות הממשלה ושל הצוותים המקצועיים שעסקו בנושא".

אפשר להניח שבאוצר מצפים בכיליון עיניים לשר תחבורה חדש, בתקווה שיגלה תמיכה במיסוי הגודש מתוך הכרה בדחיפות המצב. אבל צר לנו לצנן את התלהבות הדרג המקצועי: קלושים הסיכויים שזה יקרה.

הסיבה היא שמס הגודש הוא מס פרוגרסיבי, שמטיל את עיקר הנטל על השכבות החזקות במשק, כלומר על בעלי הרכב הצמוד. על פי נתוני הלמ"ס, תרומתם היחסית של בעלי הרכב הצמוד לנסועה ולגודש בשעות העומס, בעיקר בערים, גדולה משמעותית מתרומת רוב הציבור הנהגים. מדובר אמנם בכ-300 אלף כלי רכב צמודים "בלבד", מתוך יותר מ-3 מיליון, אבל על פי נתוני האוצר למעלה מ-50% ממקבלי הרכב שייכים לעשירון העליון.

במילים אחרות, יישום ההחלטה יצטרך להבקיע התנגדות ישירה ועקיפה של "נפגעי מס" בעלי כוח כלכלי רב, שמתורגם לכוח פוליטי: אנשי הייטק, ארגוני התעשיינים, מנהלים בכירים בחברות פרטיות וציבוריות וכמובן כ-11 אלף עובדי מדינה עם רכב צמוד, כולל חברי הכנסת והשרים.

בינתיים "האסימון" טרם נפל בארגונים הגדולים, אבל כשזה יקרה תיווצר תסיסה פנימית ולחץ לגלגל את העלות הנוספת של אגרת הגודש על המעבידים - מה שרק יחמיר את עוצמת הלחץ הפוליטי. הקורא חד העין ישים לב שאנחנו מתעלמים מתסריט שלפיו אגרת הגודש תגשים את ייעודה, כלומר תביא לירידה בנסועה בשעות העומס ולהקטנת הנסועה ברכב הצמוד.

זה יכול לקרות במדינות עם אלטרנטיבות ראויות, אבל בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל (ע"ע דוח מבקר המדינה) היקף נסועה לא ישתנה, אלא רק יהפוך יקר יותר.

כך או כך, מדובר במוקש פוליטי רציני שמחכה לפתחו של שר התחבורה הבא. הוא יצטרך להיות פוליטיקאי בעל שיעור קומה כדי להעדיף את האינטרס הלאומי מול המחיר הפוליטי שייאלץ לשלם עבור הטלת אגרת גודש.

המגה-פרויקטים: תסבוכת אסטרטגית

השר כ"ץ, שמסתמן כשר היוצא, לא הצליח לייצר בעשור החולף פתרון יעיל לעומסי התחבורה הגואים, וספק אם פתרון קסם יופיע בקדנציה של השר הבא. אמנם "הקו האדום" של הרכבת הקלה אמור להתחיל לפעול באוקטובר 2021, ותוך כדי כך "לשנות ללא הכר את מפת התחבורה בגוש דן ולהוריד 50-100 אלף כלי רכב ביום מהכבישים".

אבל לא ראינו לאחרונה תמונת מצב עדכנית של התקדמות הפרויקט ביחס ללוח הזמנים החזוי. מה כן ראינו? בקשות מוועדת הכספים לאשר העברות חוץ-תקציביות מעבר למתוכנן "לכיסוי הוצאות שלא נחזו בעת התכנון".

יתר על כן, מדבריהם של החשב הכללי וראש אגף התקציבים בשבוע שעבר עולה כי בעיית הגודש, שהקו האדום אמור להקל עמה, התרחבה בינתיים בקצב הרבה יותר מהיר מהמתוכנן ומהחזוי. לפיכך ואם לשפוט על פי הסאגה של הרכבת לירושלים, שר התחבורה הבא יצטרך להצטייד במידה רבה של אסרטיביות, ואולי גם אופטימיות, כדי להביא את הפרויקט לסיומו במסגרת זמן ותקציב שתהיה קרובה במידה סבירה לתכנון המקורי.

עוד הרבה לפני שיגיע הקו האדום לסיומו יצטרך המשרד להתמודד עם מימוש המכרזים להקמת הקו הסגול והקו הירוק. שני הקווים כבר תוקצבו בחוק ההסדרים הקודם בכ-30 מיליארד שקלים, מתוכם 15 מיליארד שקלים לשלב הראשוני של המכרז. עם זאת, מימוש המכרזים דורש התעניינות ושיתוף פעולה של חברות תשתית רב-לאומיות, ונראה כי רבות מהן כבר שבעו מרורים מהתנהלות המדינה סביב פרויקט הקו האדום ונספחיו.

ייתכן שבמשרד התחבורה בונים על הצטרפות מסובסדת של קבלנים סיניים כברירת מחדל, ואכן למכרז הקו הירוק הוגשו לאחרונה חמש הצעות של קבלנים סיניים בלבד.

אבל ארה"ב מפעילה לחץ לא מבוטל לבלימת המעורבות הסינית בתשתיות אסטרטגיות בארץ, ולא מן הנמנע שמתמודדים סינים פוטנציאליים ימתינו בהמשך להתבהרות סוגיות כמו האיום לנסיגה ישראלית, בלחץ אמריקני, ממתן הזיכיון לחברה סינית לתפעול נמל חיפה. תסבוכת דומה ממתינה לפתחם של מגה-פרויקטים נוספים שמקדם משרד התחבורה ואמורים לערב קבלנים סיניים ואולי גם מימון סיני.

דוגמה אחת היא קו הרכבת המהיר אשדוד אילת בהיקף 70 מיליארד שקל, שאמור להיות מחובר בהמשך למסילות של סעודיה ומדינות המפרץ על פי החזון האזורי ("מסילות לשלום") של שר התחבורה ושל ממשלת סין. זו לא תוכנית מגירה: במשרד התחבורה עובד כיום סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי שתפקידו "לקדם את היוזמה האזורית של השר". אבל גם במקרה הזה עשויים האמריקנים להתערב.

בשורה התחתונה, הניסיון להתיר את הפקק בגוש דן ולקדם את הנמלים החדשים עשוי להיות כרוך בלחצים צולבים של המעצמות. בהתחשב בנתוני הפתיחה, קשה לנו לראות תור ארוך של מועמדים ממתינים לתפקיד. 

עוד כתבות

הדמיה - שכונת נווה עוז, נתניה / צילום: מילוסלבסקי אדריכלים, יח"צ

1,215 דירות יתווספו לשכונת נווה עוז בנתניה

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז אישרה להפקדה תוכנית להרחבת השכונה שנמצאת במרכז העיר ● רבע מהדירות החדשות יוקצו לדיור מוגן ● התוכנית תכלול 20,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר ● 120 דונם יישמרו כשטח פתוח

בני דרייפוס / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מנכ"ל משרד הבינוי ללמ"ס: נתוני המכירות שפירסמתם לא מציאותיים

בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כי בין החודשים מרץ למאי השנה נמכרו 5,310 דירות חדשות בלבד ● במכתב שהעביר המנכ"ל בני דרייפוס ללמ"ס נכתב כי לפי נתונים שבידו בתקופה זו נמכרו 9,600 דירות חדשות

פרשמרקט / צילום: יחצ

פרשמרקט רוכשת את סופר דוש בתמורה ל-138 מיליון שקל

המגעים על העסקה בין פרשמרקט לסופר דוש דווחו לראשונה ב"גלובס" לפני כחודש ● פרשמרקט תשלם לעזרא דוש, בעלי סופר דוש, עבור ארבעת סניפי הרשת בבית ים בשטח כולל של 7,185 מ"ר

שרון שפורר \ צילום: שלומי יוסף

לשכת עוה"ד החליטה לסגת מהתביעה נגד שרון שפורר

גם יו"ר לשכת עוה"ד הקודם, עו"ד אפי נוה, צפוי להפסיק לנהל את התביעה העצמאית נגד שפורר ● לפני כשלוש שנים הגישו לשכת עורכי הדין ונוה, תביעת לשון הרע בסך כמיליון שקל נגד שפורר בגין סדרת כתבות שהיא פרסמה באתר "המקום הכי חם בגיהינום"

אפליקציית אובר / צילום: רויטרס

בין עזיבת כ"ץ לבחירות הנוספות: האם לאובר נפתח חלון הזדמנויות

השינויים בצמרת משרד התחבורה עשויים להוות חלון הזדמנויות לכניסה של שירותי הסעות שיתופיים על נוסח אובר וליפט ● כניסתם, שנחסמה עד כה, עתידה "לשבש" באופן מהותי את כללי המשחק בשוק ● "גלובס" מנתח: מה יקרה למוניות, האם המחירים באמת יירדו וכיצד יגיב שוק הרכב המקומי

אמיר אוחנה / צילום: לשכת עורכי הדין

האם משרד החינוך כבש את צמרת התקציבים של משרדי הממשלה?

משרד החינוך היה ידוע כמספר 2 הנצחי של ספר התקציב, אך לפי שר המשפטים אמיר אוחנה "בשנה האחרונה, תקציב החינוך עבר את תקציב הביטחון. זה לא היה בתולדות המדינה" ● בדקנו האם זה נכון ● המשרוקית של "גלובס"

הטסלה של אלון מאסק ן / צילום: רויטרס

פעם ממשלת ארה"ב הניעה את המרוץ לחלל. היום כבר לא

ארה"ב לא ניסתה מאז תוכנית החלל "אפולו", שעלתה 25 מיליארד דולר, משהו שאפתני ויקר בקנה מידה כזה ● גם בימינו האמריקאים עדיין לוקחים סיכונים ופותרים בעיות, אבל הם לא מצפים שהממשל יעשה את זה ● פרשנות

ניר שטרן/ צילום: תמר מצפי

הדור החמישי ייאלץ לחכות? סלקום חותכת את ההשקעה בתשתיות ב-150 מיליון שקל

בשיחה עם אנשי בית ההשקעות לידר, אמר מנכ"ל סלקום ניר שטרן שהחברה מתכוונת לצמצם את ההשקעה בתשתיות ב-25% ולחזק את תזרים המזומנים שלה • חלק מהנוכחים במפגש יצאו בתחושה שסלקום מתכוונת לצמצם את החזקותיה במיזם הסיבים IBC ולהכניס משקיעים נוספים

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

ראש בראש: הנפילה של מניית טבע אתמול אפשרה לנייס לעקוף אותה בשווי

נייס אף היא חברה דואלית, וכשעקפה את טבע בשווי השוק היא הפכה לחברה הישראלית השנייה בגודלה אחרי חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט - ששווייה כמעט כפול, ועומד על 18.3 מיליארד דולר

מאיר שפיגלר / צילום: שלומי יוסף

הגירעון יגדל: הביטוח הלאומי הודיע כי יפסיק לרכוש אגרות חוב מהמדינה

זאת לאחר שלדברי מנכ"ל המוסד לא הושגה כל התקדמות במגעים לקראת הסכם חדש בין הביטוח הלאומי למדינה ● שפיגלר ציין כי בעבר הזהירו אותו באוצר שביטול ההסכם יוביל לזינוק בגירעון ל-3.9% - צעד שיביא לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל

נשיא המדינה ריבלין בדרום קוריאה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

שרת המסחר של דרום קוריאה לריבלין: "אם לחברך יש ירקות, הגש לו בשר"

הנשיא ראובן ריבלין נפגש בסיאול עם שרת המסחר של דרום קוריאה יו מיונג-הי ואנשי עסקים בכירים מהמדינה ● במהלך האירוע נחתמו מזכרי הבנה בין המדינות בתחום המסחר והרובוטיקה

שכר כפול  / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהפכת הנגד של בית המשפט בתוכניות תגמול עובדים

על פי מדיניות רשות המסים יש למנוע תגמול מנייתי שאינו אלא מסווה לבונוס ● אולם לאחרונה שלח בית המשפט מסר ברור ונוקב ולפיו חברה יכולה ליצור תוכניות תגמול מגוונות, המחזקות את מעמד העובד כ"שותף" לבעלי המניות האחרים, אך אינן הופכות אותו לבעל מניות מן המניין

הרב רפי פרץ / צילום: פול, רויטרס

ערב של חרטות לשר החינוך: התנצל על אמירת "השואה השנייה"

שר החינוך רפי פרץ הוציא הערב מכתב חרטה נוסף, הפעם ליו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, בו הוא מתנצל על הגדרת נישואי יהודים בארה"ב לבני דתות אחרות כ"שואה שנייה"

מטוס בואינג 767, ארקיע / צילום: יואב יערי

ארקיע מפסיקה לטוס לתאילנד: הקו יבוטל ב-25 באוקטובר

בארקיע מציינים כי הפסקת הטיסות בקו היא זמנית והיא נובעת מכך ש"חכירת המטוס ששימש את הקו לתאילנד במשך שנה וחצי מסתיימת כמתכונן בנובמבר" ● ארקיע צפויה להציע חבילות לעקבה

בועז מעוז/ צילום: אדוארדו גארסיה

אחרי 20 שנה בסיסקו: בועז מעוז עבר לגוגל לנהל את פעילות הענן המקומית

בתפקידו האחרון ניהל מעוז את פעילות המכירות הגלובלית של סיסקו בתחום ה"אינטרנט של הדברים"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

לקראת הפתיחה בת"א: טבע חוזרת עם פער שלילי

הנשיא טראמפ שלח את המדדים לירידות קלות של עד 0.38% לאחר שאמר כי "יש עוד דרך ארוכה" בשיחות הסחר עם סין ואיים בהטלת מכסים ● יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל חיזק את הירידות כשדיבר בפריז וחזר על דבריו לפיהם "יפעל בצורה הולמת" כדי לשמור על ההתרחבות הכלכלית

שי נוביק, יו"ר אנלייבקס. פונים לשוק האמריקאי / צילום: איל יצהר

אנלייבקס שהתמזגה לשלד ביובלאסט בנאסד"ק נרשמת למסחר כפול בת"א

זוהי החברה השניה המודיעה בשבועות האחרונים על רישום לתל אביב במקביל לרישום לבורסה אחרת, לאחר באטם שנסחרת גם בלונדון ● בעקבות ההודעה עלתה מניית אנלייבקס בקדם מסחר בנאסד"ק ב-12%

רפי פרץ/ רובי קסטרו - וואלה חדשות

רפי פרץ חוזר בו: "טיפולי המרה הם דבר פסול וחמור, זוהי עמדתי"

פרץ שיגר מכתב בתפוצת מנהלי בתי הספר בארץ ובו כתב: "מעולם לא הצעתי לעשות טיפולי המרה אליהם אני מתנגד נחרצות אני יודע שטיפולי המרה הם דבר פסול וחמור"

שרון גולדמן, משה צרפתי, גלית בן שמחון וסנדרין מונטסומה  / צילום: שי גבריאלי

מהו "הטינדר של הסטארט-אפים" ומי באו להכיר ולבחון השקעה

קבוצת השירותים הפיננסיים ברוקס-קרת וחלל העבודה פנתרה ערכו אתמול אירוע לגיוס השקעות לסטארט-אפים בהובלת נשים

חיים מסילתי, אוהד דנוס, עדי צביקל, עדי כהן  / צילום: איל יצהר, גלובס

"7.8 מיליארד ש' שהושקעו במחיר למשתכן נזרקו לפח": מה חושבים השמאים על תוכנית הדגל של שר האוצר

ארבעה ראשי לשכת שמאי מקרקעין בעבר ובהווה התכנסו כדי לסכם את ארבע השנים שחלפו מאז נבחרה הממשלה הקודמת, וניסו להעריך כיצד ייראה העתיד של השוק ● בחלק מהנושאים היו חילוקי דעות קולניים בין המשתתפים, אבל על דבר אחד כולם מסכימים: הדבר היחיד שהממשלה היוצאת הצטיינה בו הוא לשווק קרקעות במקומות שאנשים לא רוצים לגור בהם