גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמאתגר את השיח סביב גיוון בארגונים

ד"ר יובל קליש מבית הספר לניהול של אוניברסיטת ת"א ערך מחקר בשיתוף עמיתיו שבדק שילוב ילדים יהודים וערבים בבתי ספר, ומצא כי כאשר מבליטים את ערך הגיוון והזהות הייחודית, הדבר פוגע ביכולת להשתלב בטבעיות ● לדבריו, זה קורה גם בארגונים: "ייתכן שמרוב רצון לכבד את האחר, אתה יוצר חרב פיפיות"

קריירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
קריירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

זוכרים את בלוקבסטר, אימפריה של השכרת קלטות וידאו? רק לפני עשר שנים היא החזיקה 1,700 סניפים. היום נותרה מהם חנות אחת בלבד באורגון, ארה"ב. בעליה מסרב לסגור אותה והיא הפכה אתר עלייה לרגל של תיירים חובבי נוסטלגיה.

בלוקבסטר, בניגוד לנטפליקס, שהתחילה גם היא כחברה להשכרת סרטי וידאו, לא הצליחה לקרוא את המפה ולהמציא את עצמה מחדש. כמו חברות אחרות שנקלעו לקיבעון מחשבתי, מהאויבים המרים של חברות בעידן הזה, היא פשוט נעלמה.

לדברי ד"ר יובל קליש, המנהל האקדמי של תוכניות MBA למנהלים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, בלוקבסטר כשלה היכן שאחרות ודומות לה כשלו: היא הושיבה בדירקטוריון שלה אנשים שדומים אלה לאלה יותר מדי. "הם היו כל כך מבסוטים אחד מהשני, הדהדו זה את דעותיו של האחר ולא שמו לב שהעולם השתנה", הוא אומר.

"תיבת התהודה" הזאת, שמהדהדת אותם רעיונות שוב ושוב, נפוצה מאוד בארגונים היום. שיטת "חבר מביא חבר" בגיוס עובדים חדשים מגבירה אותה עוד יותר. גם הפעילות הנרחבת שלנו ברשתות החברתיות לא בהכרח מרחיבה את אופקינו, שכן היא חושפת אותנו שוב ושוב לאותם רעיונות. לא סתם חלקנו מופתעים בכל פעם מחדש מתוצאות הבחירות. 

המודעות לכשל הזה, בין השאר, הולידה את דגל הגיוון (Diversity) שארגונים נהנים לנופף בו בשנים האחרונות. חברה מגוונת היא חברה שמעסיקה עובדים מסוגים שונים: גברים ונשים, עובדים ממוצא שונה (לדוגמה יהודים וערבים), דתיים וחילונים ואנשים עם מוגבלות. מנהלי משאבי אנוש מנסים לקדם את ערך הגיוון כדי לצאת מהקיבעון המחשבתי ולהשיג את מה שכל ארגון מייחל לו: חדשנות ויצירתיות.

אלא שבשלב היישום, לא בטוח שהגיוון מביא את התוצאות המקוות, במיוחד אם הוא נעשה תוך כדי הבלטת הזהות הייחודית של כל עובד וניסיון לעמוד בכללי התקינות הפוליטית. מחקר חדש של ד"ר קליש בשיתוף ד"ר אורי שווד מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל-אביב מאתגר את התפיסה המקובלת בארגונים דווקא באמצעות מחקר של שילוב ילדים יהודים וערבים בבתי ספר. הוא טוען שדווקא הדגשת הזהות הייחודית של כל עובד עלולה לפגוע בהשתלבותם בארגון. למעשה, ממצאי המחקר מראים שכשמדברים על גיוון ומדגישים את הזהות הייחודית של העובדים, משיגים אפקט הפוך ומביאים לפילוג עוד יותר.

שילוב ללא אידיאולוגיה

המחקר שקליש ערך בשיתוף עמיתיו בדק 1,276 תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר יסודיים, ב-61 כיתות ד' עד ו' בבתי ספר בכל הארץ. המחקר נעשה במקביל בבתי ספר דו-לשוניים ובבתי ספר שלומדים בהם במקרה יהודים וערבים, כלומר, השילוב נעשה לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך קרבה גיאוגרפית מקרית, בערים מעורבות. 

המחקר גילה שדווקא בבתי ספר דו-לשוניים, שבהם השיח על גיוון ועל ייחודיות הזהויות נוכח כאידיאולוגיה מובילה, היה שילוב מוצלח פחות של האוכלוסיות השונות. כשבדקו את מידת החברות בין ילדים יהודים לערבים מצאו שהסגרגציה (ההפרדה בין הקבוצות) הייתה חזקה יותר בבתי ספר דו-לשוניים, גם בניטרול המרחק הגיאוגרפי בין מקומות המגורים של הילדים.

"התיאוריה אומרת שגיוון זה טוב ואף אחד לא יוצא נגד התיאוריה הזאת", אומר קליש. "רצינו לבדוק אם בבתי ספר דו-לשוניים, שהאידיאולוגיה שלהם היא רב-תרבותית, יש פחות סגרגציה ויותר חיבור. הופתענו לגלות שדווקא הגיוון ה'טבעי' ולא האידאולוגי עובד יותר טוב".

איך אתה מסביר את זה?

"תיאוריית הזהות החברתית אומרת שאם הזהות החברתית שלי בולטת מאוד, אני אנסה לחבור אל הקבוצה שלי ולהפריד את עצמי מהקבוצות האחרות. הדבר דומה לישראלים ברילוקיישן, שתמיד מחפשים ישראלים אחרים.

"בבתי ספר דו-לשוניים יש שוויון הזדמנויות ויש אידיאולוגיה ברורה של שיתוף וגיוון, אבל יש זהות חברתית לכל קבוצה ושיח כפול על היסטוריה, מורה יהודי ומורה ערבי. מציינים את יום העצמאות ומציינים את הנכבה. המאמץ לייצר שיח כפול 'יורה ברגל' למטרה שלשמה הוא נועד ומחליש את היכולת של הילדים הערבים והיהודים לחבור זה אל זה".

וזה פועל כך גם בארגונים? 

"ודאי. כאשר אדם שהוא שונה משאר העובדים, למשל חרדי או ערבי, ייכנס לעבוד בארגון, הוא ירגיש בולט ממילא והוא ייטה לחפש אנשים נוספים שדומים לו במקום להתחבר עם האנשים בצוות שלו".

אז איך עוקפים את זה?

"אחת הדרכים היא ליצור תלות גדולה בין העובדים במשימה. הדבר דומה לעבודה בבית חולים, שם צוות שלם עובד תחת לחץ: המנתח, האח והרנטגנאי, ובזכות הריכוז במשימה לאף אחד לא אכפת מאיפה באת, כולם פועלים באופן מקצועי והעיקר הוא להצליח במשימה".

איך עושים את זה בארגון שאין לו משימה להציל חיים?

"ארגונים צריכים לבנות חזון משמעותי שמצליח לסנכרן את כולם לעבר מטרה אחת - להיות מספר אחת, להיות חדשניים, ממש כמו בחדר ניתוח. חשוב מאוד לא להפוך את זה למנטרה אלא להטמיע את זה בארגון, כך שזה יהיה קיים ונוכח כל הזמן".

אז אתה אומר שצריך דווקא "לעבוד" בהעלמת ההבדלים?

"לא. אנחנו שונים זה מזה, וחשוב לדבר על ההבדלים ולהכיר בהם. זה לא שאני מנסה להכניס את כולם למטחנת בשר, שכולם יהיו אותה דבר. חשוב להציף את ההבדלים ולכבד אותם אבל לא ללכת רחוק מדי. המחקר הזה חידש בכך שהוא הראה שמרוב רצון טוב לייצר שוויון מוחלט בנרטיבים, בזהויות ובמערכות התמיכה, נוצר איזשהו נזק. לכן ההמלצה למנהלי משאבי אנוש ולצוותים הוא לעודד גיוון, אבל בד בבד לייצר חזון ומטרה משותפת, ולהבין ששיח שמציף את הזהות כל הזמן עשוי לפגוע ביכולת לעבוד יחד. יש מצב שמרוב רצון לכבד את האחר, אתה יוצר חרב פיפיות".

יש בזה מסר כללי לעולם שלנו.

"לפי התפיסה של מולטי-תרבויות יש צורך לשמר את הזהות של כל אחד מרכיבי החברה. בניגוד אליה, תפיסת כור ההיתוך אומרת שאם נכניס את כולנו לסיר ייצא תבשיל מקסים. המחקר שלנו מראה שהמטפורה של המולטי-תרבותיות עובדת פחות. כשמדברים עד כמה כל אחד ייחודי ושונה זה פוגם ביכולת של הקבוצות להתערות אלה באלה.

"לדוגמה, בסודה סטרים, חברה שמהווה מופת לשילוב של זהויות - ישראלים, בדואים ופלסטינים - מצאו את שביל הזהב: מצד אחד הם הכירו בזהות הייחודית של חלק מעובדיהם בכך שערכו מסיבת רמדאן גדולה לכל העובדים, ומצד אחר, במסיבה העובדים העיפו עפיפונים שכתובה עליהם המילה 'שלום' בעברית ובערבית לכיוון עזה. בדרך זו, מצאו שביל זהב בין מתן כבוד לזהות האישית של כל עובד בחברה לבין איחוד כל העובדים סביב האידיאולוגיה הארגונית, הכוללת בין השאר שילוביות של אוכלוסיות שונות.

"כמו בסודה סטרים, גם בתוכנית ה-MBA למנהלים באוניברסיטת תל-אביב לומדים סטודנטים ישראלים ופלסטינים, יחד עם סטודנטים מהמדינות הסובבות אותנו, כמו ירדן, ומאירופה, למשל מרוסיה או איטליה, ואפילו ממדינות רחוקות יותר. כל אחד מציג את עצמו כאינדיבידואל וגם את הרקע שממנו בא. אבל הם עובדים בצוותי עבודה מעורבים סביב מטרות משותפות ויש להם גאוות יחידה סביב תוכנית קלוג רקנאטי - גם כשהם נוסעים ללמוד בחו"ל ומייצגים שם את התוכנית. המחקר שלנו מראה שיש משהו בשיח הזהותי המוגזם שמייצר השטחה של אנשים לזהויות ובכלל לא מאפשר לארגונים ליהנות מהיתרונות העצומים של גיוון". 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה