גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמאתגר את השיח סביב גיוון בארגונים

ד"ר יובל קליש מבית הספר לניהול של אוניברסיטת ת"א ערך מחקר בשיתוף עמיתיו שבדק שילוב ילדים יהודים וערבים בבתי ספר, ומצא כי כאשר מבליטים את ערך הגיוון והזהות הייחודית, הדבר פוגע ביכולת להשתלב בטבעיות ● לדבריו, זה קורה גם בארגונים: "ייתכן שמרוב רצון לכבד את האחר, אתה יוצר חרב פיפיות"

קריירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
קריירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

זוכרים את בלוקבסטר, אימפריה של השכרת קלטות וידאו? רק לפני עשר שנים היא החזיקה 1,700 סניפים. היום נותרה מהם חנות אחת בלבד באורגון, ארה"ב. בעליה מסרב לסגור אותה והיא הפכה אתר עלייה לרגל של תיירים חובבי נוסטלגיה.

בלוקבסטר, בניגוד לנטפליקס, שהתחילה גם היא כחברה להשכרת סרטי וידאו, לא הצליחה לקרוא את המפה ולהמציא את עצמה מחדש. כמו חברות אחרות שנקלעו לקיבעון מחשבתי, מהאויבים המרים של חברות בעידן הזה, היא פשוט נעלמה.

לדברי ד"ר יובל קליש, המנהל האקדמי של תוכניות MBA למנהלים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, בלוקבסטר כשלה היכן שאחרות ודומות לה כשלו: היא הושיבה בדירקטוריון שלה אנשים שדומים אלה לאלה יותר מדי. "הם היו כל כך מבסוטים אחד מהשני, הדהדו זה את דעותיו של האחר ולא שמו לב שהעולם השתנה", הוא אומר.

"תיבת התהודה" הזאת, שמהדהדת אותם רעיונות שוב ושוב, נפוצה מאוד בארגונים היום. שיטת "חבר מביא חבר" בגיוס עובדים חדשים מגבירה אותה עוד יותר. גם הפעילות הנרחבת שלנו ברשתות החברתיות לא בהכרח מרחיבה את אופקינו, שכן היא חושפת אותנו שוב ושוב לאותם רעיונות. לא סתם חלקנו מופתעים בכל פעם מחדש מתוצאות הבחירות. 

המודעות לכשל הזה, בין השאר, הולידה את דגל הגיוון (Diversity) שארגונים נהנים לנופף בו בשנים האחרונות. חברה מגוונת היא חברה שמעסיקה עובדים מסוגים שונים: גברים ונשים, עובדים ממוצא שונה (לדוגמה יהודים וערבים), דתיים וחילונים ואנשים עם מוגבלות. מנהלי משאבי אנוש מנסים לקדם את ערך הגיוון כדי לצאת מהקיבעון המחשבתי ולהשיג את מה שכל ארגון מייחל לו: חדשנות ויצירתיות.

אלא שבשלב היישום, לא בטוח שהגיוון מביא את התוצאות המקוות, במיוחד אם הוא נעשה תוך כדי הבלטת הזהות הייחודית של כל עובד וניסיון לעמוד בכללי התקינות הפוליטית. מחקר חדש של ד"ר קליש בשיתוף ד"ר אורי שווד מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל-אביב מאתגר את התפיסה המקובלת בארגונים דווקא באמצעות מחקר של שילוב ילדים יהודים וערבים בבתי ספר. הוא טוען שדווקא הדגשת הזהות הייחודית של כל עובד עלולה לפגוע בהשתלבותם בארגון. למעשה, ממצאי המחקר מראים שכשמדברים על גיוון ומדגישים את הזהות הייחודית של העובדים, משיגים אפקט הפוך ומביאים לפילוג עוד יותר.

שילוב ללא אידיאולוגיה

המחקר שקליש ערך בשיתוף עמיתיו בדק 1,276 תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר יסודיים, ב-61 כיתות ד' עד ו' בבתי ספר בכל הארץ. המחקר נעשה במקביל בבתי ספר דו-לשוניים ובבתי ספר שלומדים בהם במקרה יהודים וערבים, כלומר, השילוב נעשה לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך קרבה גיאוגרפית מקרית, בערים מעורבות. 

המחקר גילה שדווקא בבתי ספר דו-לשוניים, שבהם השיח על גיוון ועל ייחודיות הזהויות נוכח כאידיאולוגיה מובילה, היה שילוב מוצלח פחות של האוכלוסיות השונות. כשבדקו את מידת החברות בין ילדים יהודים לערבים מצאו שהסגרגציה (ההפרדה בין הקבוצות) הייתה חזקה יותר בבתי ספר דו-לשוניים, גם בניטרול המרחק הגיאוגרפי בין מקומות המגורים של הילדים.

"התיאוריה אומרת שגיוון זה טוב ואף אחד לא יוצא נגד התיאוריה הזאת", אומר קליש. "רצינו לבדוק אם בבתי ספר דו-לשוניים, שהאידיאולוגיה שלהם היא רב-תרבותית, יש פחות סגרגציה ויותר חיבור. הופתענו לגלות שדווקא הגיוון ה'טבעי' ולא האידאולוגי עובד יותר טוב".

איך אתה מסביר את זה?

"תיאוריית הזהות החברתית אומרת שאם הזהות החברתית שלי בולטת מאוד, אני אנסה לחבור אל הקבוצה שלי ולהפריד את עצמי מהקבוצות האחרות. הדבר דומה לישראלים ברילוקיישן, שתמיד מחפשים ישראלים אחרים.

"בבתי ספר דו-לשוניים יש שוויון הזדמנויות ויש אידיאולוגיה ברורה של שיתוף וגיוון, אבל יש זהות חברתית לכל קבוצה ושיח כפול על היסטוריה, מורה יהודי ומורה ערבי. מציינים את יום העצמאות ומציינים את הנכבה. המאמץ לייצר שיח כפול 'יורה ברגל' למטרה שלשמה הוא נועד ומחליש את היכולת של הילדים הערבים והיהודים לחבור זה אל זה".

וזה פועל כך גם בארגונים? 

"ודאי. כאשר אדם שהוא שונה משאר העובדים, למשל חרדי או ערבי, ייכנס לעבוד בארגון, הוא ירגיש בולט ממילא והוא ייטה לחפש אנשים נוספים שדומים לו במקום להתחבר עם האנשים בצוות שלו".

אז איך עוקפים את זה?

"אחת הדרכים היא ליצור תלות גדולה בין העובדים במשימה. הדבר דומה לעבודה בבית חולים, שם צוות שלם עובד תחת לחץ: המנתח, האח והרנטגנאי, ובזכות הריכוז במשימה לאף אחד לא אכפת מאיפה באת, כולם פועלים באופן מקצועי והעיקר הוא להצליח במשימה".

איך עושים את זה בארגון שאין לו משימה להציל חיים?

"ארגונים צריכים לבנות חזון משמעותי שמצליח לסנכרן את כולם לעבר מטרה אחת - להיות מספר אחת, להיות חדשניים, ממש כמו בחדר ניתוח. חשוב מאוד לא להפוך את זה למנטרה אלא להטמיע את זה בארגון, כך שזה יהיה קיים ונוכח כל הזמן".

אז אתה אומר שצריך דווקא "לעבוד" בהעלמת ההבדלים?

"לא. אנחנו שונים זה מזה, וחשוב לדבר על ההבדלים ולהכיר בהם. זה לא שאני מנסה להכניס את כולם למטחנת בשר, שכולם יהיו אותה דבר. חשוב להציף את ההבדלים ולכבד אותם אבל לא ללכת רחוק מדי. המחקר הזה חידש בכך שהוא הראה שמרוב רצון טוב לייצר שוויון מוחלט בנרטיבים, בזהויות ובמערכות התמיכה, נוצר איזשהו נזק. לכן ההמלצה למנהלי משאבי אנוש ולצוותים הוא לעודד גיוון, אבל בד בבד לייצר חזון ומטרה משותפת, ולהבין ששיח שמציף את הזהות כל הזמן עשוי לפגוע ביכולת לעבוד יחד. יש מצב שמרוב רצון לכבד את האחר, אתה יוצר חרב פיפיות".

יש בזה מסר כללי לעולם שלנו.

"לפי התפיסה של מולטי-תרבויות יש צורך לשמר את הזהות של כל אחד מרכיבי החברה. בניגוד אליה, תפיסת כור ההיתוך אומרת שאם נכניס את כולנו לסיר ייצא תבשיל מקסים. המחקר שלנו מראה שהמטפורה של המולטי-תרבותיות עובדת פחות. כשמדברים עד כמה כל אחד ייחודי ושונה זה פוגם ביכולת של הקבוצות להתערות אלה באלה.

"לדוגמה, בסודה סטרים, חברה שמהווה מופת לשילוב של זהויות - ישראלים, בדואים ופלסטינים - מצאו את שביל הזהב: מצד אחד הם הכירו בזהות הייחודית של חלק מעובדיהם בכך שערכו מסיבת רמדאן גדולה לכל העובדים, ומצד אחר, במסיבה העובדים העיפו עפיפונים שכתובה עליהם המילה 'שלום' בעברית ובערבית לכיוון עזה. בדרך זו, מצאו שביל זהב בין מתן כבוד לזהות האישית של כל עובד בחברה לבין איחוד כל העובדים סביב האידיאולוגיה הארגונית, הכוללת בין השאר שילוביות של אוכלוסיות שונות.

"כמו בסודה סטרים, גם בתוכנית ה-MBA למנהלים באוניברסיטת תל-אביב לומדים סטודנטים ישראלים ופלסטינים, יחד עם סטודנטים מהמדינות הסובבות אותנו, כמו ירדן, ומאירופה, למשל מרוסיה או איטליה, ואפילו ממדינות רחוקות יותר. כל אחד מציג את עצמו כאינדיבידואל וגם את הרקע שממנו בא. אבל הם עובדים בצוותי עבודה מעורבים סביב מטרות משותפות ויש להם גאוות יחידה סביב תוכנית קלוג רקנאטי - גם כשהם נוסעים ללמוד בחו"ל ומייצגים שם את התוכנית. המחקר שלנו מראה שיש משהו בשיח הזהותי המוגזם שמייצר השטחה של אנשים לזהויות ובכלל לא מאפשר לארגונים ליהנות מהיתרונות העצומים של גיוון". 

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים