אהרון ברק ודורית ביניש / צילום: שלומי יוסף
"הגבלות על שינויים חוקתיים נדרשות כדי למנוע את עריצות הרוב. אני רוצה להיות זהירה, אבל אני מוכרחה להודות שהדיבורים על השינויים החוקתיים בעת האחרונה מפחידים מאוד" - כך אמרה היום (ה') השופטת דורית בייניש, לשעבר נשיאת ביהמ"ש העליון בכנס בינלאומי שקיים בית ספר הארי רדזינר למשפטים בבינתחומי הרצליה בנושא "מגבלות על שינויים בחוקה".
מטבע הדברים, מלבד המימד האקדמי קיבל הכנס גם נופך אקטואלי. זאת, בעיקר נוכח האפשרות שנראית מוחשית יותר מתמיד - לפחות על-סמך הצהרותיהם של ראשי המפלגות שמיועדות להרכיב את הקואליציה - לפיה הכנסת שהושבעה זה מכבר תבצע מספר שינויים חוקתיים מרחיקי לכת, ובראשם חקיקת פסקת התגברות כללית שתמנע התערבות של מערכת המשפט בהחלטות של הכנסת והרשויות המנהליות, וכן קידום הצעת החוק שהניח על שולחן הכנסת ח"כ מיקי זוהר, לפיה ישונה חוק החסינות ותוענק חסינות אוטומטית לחברי הכנסת.
עוד אמרה בייניש: "בעבר חשבתי שהנושא של שינויים חוקתיים עליו כתבתי בפסקי דין טוב לדיון תיאורטי, אבל לא חשבתי שזה יהיה רלוונטי לחיי המעשה. כיום, אני כבר לא בטוחה בכך".
פרופ' אהרן ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון וכיום מרצה בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר בכנס: "כבר התייחסתי בעבר לשאלה האם יכול להיות 'תיקון חוקתי לא חוקתי', ועניתי על כך בחיוב. החוקה בישראל עדיין לא ברורה והעבודה עליה לא הסתיימה, והמצב היום מסובך יותר מאשר בעבר. עלינו לזכור את המקרה הסלובקי".
בכך, התייחס ברק לבית-המשפט החוקתי בסלובקיה שהיה בית-המשפט הראשון במערב שיישם את דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי", כשפסל תיקון חוקתי שהעביר בית המחוקקים במדינה. לפי התיקון החוקתי שנפסל, ניתן לערוך חקירות מודיעיניות למועמדים למשרות שיפוט כדי לבחון האם דיווחו מידע לא נכון לרשויות המס ובדבר קשריהם לעולם התחתון, וזאת, על רקע טענות של הממשל לחשדות לשחיתות בקרב שופטי סלובקיה. גם בסלובקיה, כמו בישראל, אין בחוקה התייחסות מפורשת לסמכותו של בית-המשפט לפסול תיקונים לחוקה.
בהמשך אמר ברק: "הסמכות של בית-המשפט העליון לפסול תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים טבועה בשיטתנו המשפטית. כך, למשל, מובן מאליו שהכנסת לא יכולה להעביר חוק שישראל הופכת למונרכיה. מגילת העצמאות שלנו, שהיא המסמך החוקתי הראשוני והבסיסי של ישראל, לא תאפשר זאת. זה מנוגד ל-DNA שלנו. זו אולי נשמעת דוגמה קיצונית, אבל יש עוד דברים שנשמעים קיצוניים שעולים לדיון בזמן האחרון".
עו"ד שמעון נטף, חוקר משפט חוקתי ומנהלי ב'פורום קֹהלת', התייצב לדיון על השינויים החוקתיים מצידו השני של המתרס. נטף התייחס לדוקטרינה לפיה בית-המשפט מוסמך לפסול חוקי יסוד, ואמר: "אני לא חושב ששופט יודע יותר טוב או פחות טוב ממישהו אחר. בכל שיטות המשפט בהן ניתן לפסול תיקונים חוקתיים קיימת התייחסות פוזיטיבית בחוקה המאפשרת לבית-המשפט להתערב, אבל כל זה לא רלוונטי לישראל."
נטף התייחס באופן ספציפי לעמדתו של ברק, לפיה מגילת העצמאות מאפשרת לבית-המשפט לפסול תיקונים חוקתיים לא חוקתיים שאינם עולים בקנה אחד עם המגילה. לעמדתו, בית-המשפט העליון קבע כבר ב-1949 כי למגילת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב בתוך מערכת המשפט הישראלית, וכוחה בעיקר במישור הבינלאומי. לדבריו, "על מערכת המשפט לגלות אמון בציבור", במקום לכפות עליו את עמדתה.
"מטעים את הציבור"
מוקדם יותר הבוקר (ה'), התראיינה דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס ל"כאן רשת ב'", והתייחסה גם שם ליוזמות החקיקה המסתמנות על-רקע עניינו המשפטיים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "היזהרו לפני שאתם מנסים להרוס. לא עושים רפורמות בלי שיקול ובדיקה ענייניים. מקרה של הימלטות מהדין, או הצורך להימלט מהדין לא יכול לגרום לרפורמה רחבה כזאת, זה לא מתקבל על הדעת."
בנוסף, התייחסה בייניש בראיון שהעניקה הבוקר למה שיש שיכנו כמתקפה על מערכת המשפט: " לצערי, כבר תקופה ארוכה שאני שומעת דברים שהם בעיניי מזעזעים. לומר שמערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל מסמנת מטרות מטעמים פוליטיים ולכן חברי הכנסת, ראש ממשלה, צריכים להתגונן מפני המערכת? אני שומעת על קמפיין אדיר (שמטרתו, מ.ב) לפגוע במערכת ולהנמיך את קומתה, ובאמת זה השיא השיאים של דברים שמטעים את הציבור, אני לא יודעת אפילו אם יש לציבור דרכים לבדוק כמה דברי הבל ושקר מופצים כנגד המערכת. אין כאן עניין של פוליטיקה, כאן עובדים אנשים מסורים שעושים את עבודתם, יכול להיות שאין תיק, זה יתברר, יש שימוע, אם יהיה הליך משפטי גם שם זה יכול להתברר, ואני לא אומרת שאלה אמיתות מוחלטות - אבל זה תפקידם שהם ממלאים בנאמנות."
עוד אמרה בייניש הבוקר: " זה קרב קריטי, החשוב ביותר שיש לנו כיום. במדינת ישראל יש המון בעיות מטבע הדברים, אבל במהלך מערכת הבחירות ועד היום לא שמענו תכניות לתיקון מערכת בתי החולים והבריאות ששם שוכבים אנשים במסדרונות, לא להגנה מפני אלימות, לא להגנה מפני העובדה שפה נופלים בני אדם למוות בעת היותם עובדים בבניין. כאילו שום דבר לא קורה פה חוץ ממערכת המשפט שהורסת את המדינה. זה מתקבל על הדעת? אלה שיקולים (שנובעים, מ.ב) מתחושת רדיפה, של מישהו שמוכן לשרוף את המועדון.