ליאור חן בישוב ברקן. "הלחץ על בג"צ" / צילום: אלון רון
בג"ץ דחה בשבוע שעבר על הסף את עתירתה של חברת הבנייה מ.י. שחם נדל"ן בשליטת ליאור חן, שביקשה להפסיק את נוהל הקצאות הקרקע להקמת יישובים במגזר הכפרי ביהודה ושומרון. העתירה הוגשה נגד החטיבה להתיישבות, הממונה על הרכוש הנטוש ביו"ש, היועץ המשפטי לממשלה, אגודת "אמנה" שהיא זרוע ההתיישבות של גוש אמונים בניהול זאב חבר (זמביש) ונגד חברת-הבת של אמנה, "בנייני בר אמנה", שהיא זרוע הביצוע המסחרית של אמנה לבנייה ביו"ש ובונה את רוב היישובים הכפריים יו"ש.
חברת שחם מצויה בסכסוך חריף מול "בנייני בר אמנה" על פרויקט בנייה ופיתוח של שכונה ביישוב ברקן ועל האחריות להשלמתו, שהגיע לידי כונס נכסים. הסכסוך מתנהל מספר שנים בשורה של הליכים אזרחיים בין הצדדים, כולל בקשות פירוק, תביעות כספיות ואישיות.
פרשת אופן הקצאת קרקעות ביו"ש, שפורסמה לראשונה ב"גלובס", התעוררה לאחר דוח מבקר המדינה, בו נמתחה ביקורת על אופן שיווקי הקרקע ביו"ש על-ידי המינהל האזרחי באמצעות החטיבה להתיישבות.
בעתירת חברת שחם, שהוגשה בשנת 2015, התבקשו שני סעדים: הסדרת נוהל הקצאת קרקעות באזור יו"ש והפסקת הקצאת קרקעות המדינה ללא מכרז וללא תמורה על-ידי החטיבה להתיישבות לאגודת "אמנה" ולחברה הפרטית "בנייני בר אמנה"; דרישה לפתיחה בחקירה פלילית נגד מי שהעביר קרקעות מדינה ללא מכרז וללא תמורה לחברת "בנייני בר אמנה" במשך עשרות שנים.
החטיבה להתיישבות, אמנה ו"בנייני בר אמנה" טענו כי הן פועלות כדין ובהתאם להסכמים עם הממונים ביו"ש ולפי החלטות ממשלה. לדבריהן, אין להם זכויות בקרקע, והיישובים הם אלה המתקשרים אתם להסכמי בנייה ופיתוח.
בתחילת 2016 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדת מנכ"לים לבחינת ניהול אדמות המדינה במגזר הכפרי ביו"ש, אולם הוועדה לא מסרה המלצות, ושופטי בג"ץ העירו בהחלטתם על כך ש"הוועדה הייתה צריכה להגיש את מסקנותיה זה מכבר". במקביל, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מנסה לקדם חקיקה שתפטור את החטיבה להתיישבות מחובת קיום מכרזים.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע לבג"ץ כי המדינה אמנם רשאית להקצות קרקעות לגורמים שונים, כולל החטיבה להתיישבות, "אבל אינה יכולה להתפרק כליל מאחריותה לרכוש הממשלתי באזור, שהוא משאב ציבורי, ויש לנהלו בהתאם".
מנדלבליט הודיע כי אפשר להקצות קרקעות לחטיבה להתיישבות בדומה להקצאות קרקע של רשות מקרקעי ישראל, אולם הקצאות אלה צריכות לעמוד באמות-המידה העקרוניות הבאות: "אין לקבוע הסדר אשר הלכה למעשה ינתק את הרשויות באזור מניהול אדמות מדינה; נדרש פיקוח ממשלתי אפקטיבי על פעולותיה של החטיבה להתיישבות בניהול המקרקעין באיו"ש; על המדינה לגבות מהמתיישבים תשלום בגין השימוש ברכוש הממשלתי; שיווק המקרקעין למתיישבים יעשה בהתאם לעקרונות דיני מכרזים".
בהחלטת השופטים יצחק עמית, מני מזוז וג'ורג' קרא לדחיית העתירה על הסף, ביקרו השופטים את חברת שחם על כך שהיא "מבקשת להעתיק את הסכסוך האזרחי אל כותלי בג"ץ, תוך שהיא מתיימרת לטעון כעותרת ציבורית, בעוד היא מונעת משיקולים עסקיים-מסחריים".
השופטים הסבירו בפסק הדין כי חברת שחם "אינה בעלת הדין המתאים לייצג את אינטרס הציבור בנושאים הכלליים שהעלתה במסגרת עתירתה, נושאים שלפחות בחלקם מתבררים כיום בעתירות אחרות התלויות ועומדות בבית משפט זה. למעשה, דין העתירה להידחות על הסף בשל חוסר תום-לב מצד העותרת, אשר חשפה פחות מטפח לגבי מהות הסכסוך האזרחי בינה לבין חלק מהמשיבים" (הכוונה לעתירות ולתלונות של שלום עכשיו).
בסיום ההחלטה כתבו השופטים: "רשמנו בפנינו כי כיום מתבצעת עבודת מטה לשם עיצוב הסדר בנושא הקצאת מקרקעין במגזר הכפרי באיו"ש, בדגש על פעילותה של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית. נושא זה אמור לבוא בפני הממשלה הנכנסת, ומשכך איננו רואים בשלב זה להידרש לנושא על אף חשיבותו. אשר לחקירה הפלילית, כפי שהוצהר על-ידי המדינה, הסוגיה נבחנת כיום במסגרת בדיקה רחבה יותר, אשר נדונה גם בעתירות התלויות ועומדות".
מ"אמנה" נמסר כי היא "מברכת על פסק הדין, שהוכיח כי שחם נדלן עוסקת בעתירות סרק מופרכות, במקופם לשלם את חובה כפי שקבע בית המשפט".
עו"ד מעיין בכר מסרה בשם חברת שחם: "במשך כארבע שנים ראה הרכב בג"ץ לנכון לעקוב אחר הסדרת נוהל הקצאת קרקעות המדינה ביו"ש. לצערנו, נראה כי הלחץ המופעל על בג"ץ מצד הרשות המחוקקת בעת האחרונה נותן אותותיו, ואף מבלי שחוקקה פסקת ההתגברות. סוגיית הקצאת משאבי הציבור באופן שוויוני היא עניין ציבורי מהמעלה הראשונה, ואנו מצרים על כך שסוגיה זו לא נבחנה לגופם של דברים, יש בכך לטעמנו פגיעה בציבור כולו והרתעה של עותרים פוטנציאלים מלהביא בפני בג"ץ עוולות ציבוריות מעין אלה. בכוונת שחם להגיש בקשה לדיון נוסף".