גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פסקת התגברות וחוק החסינות הם השתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון"

עו"ד אמנון לורך, מראשי משרד יגאל ארנון ולשעבר פעיל במפלגת העבודה, שלח מכתב לעורכי הדין ולמתמחים של הפירמה: "מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר"

עו"ד אמנון לורך / צילום: איל יצהר
עו"ד אמנון לורך / צילום: איל יצהר

"חקיקת פסקת התגברות מורחבת ותיקון חוק החסינות הם לא שני תיקוני חקיקה קלים. מדובר בהשתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון במדינת ישראל, בראשם בנימין נתניהו, החשוד גם בקבלת שוחד בהיותו ראש הממשלה, בו-בזמן שהוא אישר מכירת צוללות למצרים, בלי שגוף כלשהו ידע על כך או אישר את זה" - את הדברים הקשים הללו כתב בימים האחרונים עו"ד אמנון לורך, שותף בכיר ואחד מראשי פירמת עורכי הדין יגאל ארנון, במכתב ששלח למאות עורכי הדין והמתמחים בפירמה.

עו"ד לורך, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של סיעת העבודה וכיו"ר בית הדין העליון של המפלגה, אמר עוד כי "המכה לחופש של כולנו, לכלכלה ולחוסן החברתי, בין היתר עקב בריחת ה'מוחות', אלה שיש להם ביקוש בחו"ל כמו רופאים, מהנדסים, מתכנתים וכיוצ"ב, עשויה להיות קשה ממה שהמדינה תוכל לשאת".

עו"ד לורך החליט להצטרף למחאה נגד יוזמות החקיקה של הימין להחלשת מערכת המשפט, שבה החלו בשבוע שעבר ראשי פירמות עורכי הדין הפרטיות בהתכנסות שערכו בתל-אביב. במכתב ששלח מציין לורך כי החליט לעשות מעשה שלדבריו לא עשה ב-40 שנותיו כעורך דין.

במכתבו הסביר לורך לעורכי הדין בפירמה את הרקע לקיומה של החסינות. "החסינות נולדה בארץ בתחילת שנות ה-50, בתקופה שבה היה שלטון צבאי במגזר הערבי. כך, כל שוטר יכול היה לעכב חבר כנסת ולמנוע את הגעתו למשכן, בגלל עבירת תנועה; כך קצין ממשל היה יכול להורות על מעצרו, בדיוק בעת הצבעה קריטית. בתמצית - מטרת החסינות היא להגן על המיעוט מפני כוחו העצום של הרוב - שהוא שולט בכל מנגנוני הממשל במדינה".

לורך ציין כי עם השנים נעשה שימוש לרעה בסעיפי החסינות, ועבריינים וחייבים שנבחרו לכנסת מנעו בעזרתם חיפושים של המשטרה, עיקולים בהוצאה לפועל, תשלומי דוחות תנועה (עד שהחוק תוקן), עד כדי שחשודים בעבירות חמורות זכו להגנה של הכנסת מפני העמדה לדין, ובית המשפט העליון התערב וביטל את מתן החסינות.

עוד כתב לורך כי "כל אלה שהסתתרו מאחורי החסינות, הורשעו וישבו בכלא... היה חבר כנסת שהמשיך לכהן ודרש את זכויותיו ככזה עת שכבר ישב בכלא".

לורך המשיך וכתב לעורכי הדין במשרדו כי "היסודות הבסיסיים של החיים אינם דורשים חוק. הזכויות של כל אחד מאיתנו לאכול, לגור, לנשום, להלך חופשיים, לאהוב, להביע את דעתו, לחיות, לנסוע וכיוצ"ב הן מעל כל חוק. אם הכנסת תשתגע ותחליט, כמקובל במשטרים אפלים, שאסור לאדם להעביר ביקורת על הממשלה - בית המשפט העליון יפסול חוק כזה.

"אז נשאלת השאלה: מי קובע - הכנסת שנבחרה על-ידי 'העם' או בית המשפט הממונה. במדינות שבהן יש חוקה - זה קל - קוראים מה כתוב בה, אצלנו אין. על זה מתנהל ויכוח עצום זה 70 שנה".

בהמשך לכך התייחס לורך לכוונה לחוקק "פסקת התגברות מורחבת". לדבריו, "הרעיון הוא שלא רק חוקי הכנסת יגברו על החלטות בית המשפט, אלא גם ההחלטות שאינן חוק יגברו על החלטות בית המשפט. לצד זה מבקשים לאסור על עותרים, שאינם נפגעים אישית, לעתור לבית המשפט".

עו"ד לורך מביא דוגמה נוספת לנזק שפסקת התגברות מורחבת עלולה לגרום. "לפני כעשור הביטוח הלאומי ניסה לקחת תקציב של 100 מיליון שקל מדי שנה, שהיו מיועדים לנגישות לנכים, ולחלק אותם למי שהם (אנשי הבט"ל) ירצו. זה היה בזמן שש"ס שלטה במשרד העבודה. ייצגתי שורה של ארגוני נכים, והתרגיל נכשל; ניסו שוב, עתרנו שוב, ומאז לא מנסים.

"לאף לא אחד מארגוני הנכים הללו לא היה עניין 'אישי'. לו היה עותר נכה מסוים, על-פי החקיקה החדשה, אם תהיה, יסדרו את הנגישות שלו בלבד".

לורך לא עצר כאן. לדבריו במכתב, "על הדרך ימנו עוד שופטים גרועים (בלי קשר לתפיסת עולמם, ולא מעט כאלה מונו בתקופת השרה איילת שקד, גם בערכאות גבוהות), והצדק יהיה שייך למקורבים. מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט (הראויה להרבה ביקורת עניינית ומוצדקת) יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר. משך הזמן מתחילת התהליך ועד לתחתיתו יכול להיות קצר מאוד, כי לא יהיה כוח שירסן את הכוח של נתניהו, ליצמן, דרעי, ליברמן, פרץ וכחלון". 

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Simon Dawson, רויטרס

מכה לג'ונסון: הפרלמנט עיכב הליך אישור הסכם הברקזיט

הפרלמנט הצביע, לראשונה אי-פעם, בעד הסכם ברקזיט כלשהו, אך דחה את דרישת הממשלה לאשר אותו בחקיקת בזק ● המשמעות: ככל הנראה מועד הברקזיט יידחה אחרי 31 באוקטובר ● הליש"ט ירדה ב-0.7% מול הדולר לאחר ההפסד בהצבעת לוח הזמנים

בורסת שנחאי/  צילום: רויטרס Thomas Peter

מגמה מעורבת באירופה על רקע המבוי הסתום בברקזיט

ירידות במגזר הטכנולוגיה על רקע תחזית הכנסות פסימית מצד טקסס אינסטרומנטס ● בורסות אסיה ננעלו בנטייה שלילית על רקע הדחייה הנוספת הצפויה בברקזיט ● הונג קונג ירדה 0.8% בצל דיווחים על החלפת המנהיגה על-ידי הסינים ● אמש נסגרו בורסות ניו יורק בירידה, לאחר שהצעתו של בוריס ג'ונסון התקבלה, אולם נדחתה תוכניתו לחוק מזורז בנושא הברקזיט

עמוס לוזון, מגדלי יו / צילום: איל יצהר

ירידה חדה בפעילות או ריקון החברה ע"י עמוס לוזון – מה הוביל לקריסתה של דורי בנייה?

לטענת חברת הבנייה של עמוס לוזון בבקשת הקפאת ההליכים, היא נקלעה למצבה הקשה בשל ירידה חדה בפעילות ופגיעה קשה במוניטין ● ל-81 דיירי מגדלי ת"א יש הסבר אחר, ובמרכזו הטענה כי בשנים האחרונות הוביל לוזון מהלכים מתוחכמים ושיטתיים להברחת נכסים בעשרות מיליוני שקלים ● דורי בנייה: "טענות מופרכות"

מלון שרונה העתידי / הדמיה: חברת נצבא

טרנד הבוטיק חלף? נצבא תקים מלון ענק סמוך לנתב"ג - וזו רק הסנונית הראשונה

"יש לנו אמון בענף התיירות בישראל", אומר ל"גלובס" מנכ"ל משותף בחברת איירפורט סיטי נצבא, פריאל אטיאס, לאור כוונת החברה לפתוח 2,200 חדרים ב-6 בתי מלון ברחבי הארץ בשנים הקרובות ● המהלך מצטרף לכניסת של חברות נדל"ן נוספות כמו ישראל קנדה לתחום

איתן יוחננוף / צילום: תמר מצפי

הרשת השישית בדרך לבורסה: יוחננוף מבקשת לגייס כ-400 מיליון שקל בהנפקת מניות

רשת המזון מציגה צמיחה מהירה ועלייה ברווחיות בשנים האחרונות, גם הודות לרכישת סניפים מרשת מגה שקרסה ● עם זאת, ספק האם יוחננוף תקבל את השווי שלו היא שואפת - כ-2 מיליארד שקל לפני הכסף ● במחצית הראשונה של 2019 קפצו הכנסות הרשת ב-26% ל-1.4 מיליארד שקל

מייסדי החברה: אלרם גורן (מימין), שי כהן, אורן אברהם ואייל גורן / צילום: יח"צ

סבב מוצלח: הסטארט-אפ הישראלי פאבריק גייס 110 מיליון דולר

החברה, שנקראה עד לאחרונה CommonSense Robotics, פיתחה טכנולוגיה שעוזרת לקמעונאיות ללקט את המוצרים במחסן ● כעת החברה מתרחבת לארה"ב

שריל סנדברג/ צילום:  GettyImages

שריל סנדברג רומזת: ייתכן שאתמוך באליזבת וורן במרוץ לנשיאות ארה"ב

סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, נמנעה מלהשיב בראיון לעיתונאית קייטי קוריק תשובה ישירה בנוגע לתמיכתה בסנאטורית וורן, אך חזרה על כך שהיא דמוקרטית בעמדותיה

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

טבע בדרך לסלק איום קיומי? "ההסדר המתגבש בפרשת האופיואידים - תרחיש טוב בהרבה מזה שהשוק ציפה לו"

עפ"י ההסדר המתגבש בפרשת משככי הכאבים, טבע תשלם 250 מיליון דולר במזומן ובעיקר תספק את התרופה נגד השפעת האופיואידים, בשווי של כ-23 מיליארד דולר, במשך עשור ● בלידר שוקי הון מסבירים כי "עלות הייצור עבור טבע היא 1.5-3 מיליארד דולר, סכום שהיא תמצא בקלות בתזרים המזומנים שלה" ● בפייפר ג'פרי אופטימיים פחות

סניף של איל מקיאג בדיזנגוף סנטר / צילום: יח"צ

מניקור עד הבית: איל מקיאג' רוכשת סטארט-אפ להזמנת שירותי קוסמטיקה לבית הלקוח

מחיר העסקה לא פורסם ● הסטארט-אפ מיסביז, שהוקם לפני ארבע שנים, פיתח זירת מסחר מקוונת המאפשר הזמנת שירותי טיפוח, והוא פעיל בישראל ובבריטניה ● עד כה הושקעו בסטארט-אפ מעל 5 מיליון דולר

מייסדי היי אוטו רועי בהרב ואייל שפירא  / צילום: אסנת קרסננסקי

הסטארט-אפ Hi Auto של זהר זיסאפל גייס 4.5 מיליון דולר בסבב סיד

את סבב הגיוס הובילו דלק מוטורס יחד עם זיסאפל, המשמש גם יו"ר פעיל בחברה ● סבב הגיוס נועד לשם השלמת פיתוח ראשוני של מערכת אודיו-ויזואלית להפרדת דוברים ולניקוי רעשי רקע ● בשנה הבאה תוצע המערכת גם לקהל הרחב, שיוכל לעשות בה שימוש לצורך ביטול רעשים מקבצי וידאו אודיו

דוכן תצוגה של סיגייט ((Seagate Technology (STX) / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר בשנה: מחסן ההזדמנויות של סיגייט

היקף המידע בעולם צומח באופן מתמיד, אך כמות האחסון הזמינה נמוכה משמעותית מקצב הגידול במידע ● אחת החברות שנהנות מהפער הזה היא ספקית פתרונות האחסון סיגייט טכנולוגיות

קארי לאם / צילום: REUTERS/Athit Perawongmetha

דיווח: סין מתכננת להחליף את מנהיגת הונג קונג

עפ"י "פייננשל טיימס", הרעיון הוא להחליף את קארי לאם, ראש הראשות המבצעת של הונג קונג, עם מנכ"ל "זמני" כבר במרץ הקרוב - זאת על-מנת להרגיע את גל ההפגנות באזור

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

אין ממשלה ואין תקציב ל-2020: כך יעבוד "התקציב ההמשכי" תחת ידי הפקידים

אם לא יאושר תקציב עד ינואר 2020, המדינה תעבור לתפקד על בסיס תקציב חודשי, שינוהל ע"י החשכ"ל באוצר • אלה חדשות רעות למי שהתרגל לסבסוד של צהרונים, לנכים שציפו לקבל תוספת קצבאות ולמי שמעוניין לקדם רפורמות • אבל יש גם חדשות טובות - זה יצמצם את הגירעון וימנע מפוליטיקאים לבזבז כספים מיותרים

סטודנטים  /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המגמה התהפכה: מספר הסטודנטים חוזר לעלות

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה של 3.4% במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנה האחרונה, זאת לאחר שנתיים של ירידה ● ההתאוששות לא הגיעה לתחומי החינוך ● הנשים מהוות רוב בכל התארים

מייט איקס של וואווי / צילום: יח"צ וואווי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

וואווי השיקה היום את הטלפון המתקפל שלה, מייט X

לעת עתה המכשיר נמכר בסין בלבד ויהיה זמין החל מ-15 בנובמבר במחיר של 17 אלף יואן (2,400 דולר) ● אם החרם של ממשל ארה"ב על וואווי יימשך, החברה לא תוכל להציע למשתמשיו את הגרסה הרשמית של אנדרואיד ושירותים ואפליקציות שונים של גוגל כמו יוטיוב ומפות

אדם נוימן/ צילום:רויטרס

אמא של אדם נוימן: "יש הפי אנד, הוא חזר בתשובה"

"אדם אפילו לא היה עצוב כשהיה כל הבלגן", אמרה ד"ר אביבית נוימן, אמו של אדם, בראיון לאילה חסון ● זאת בוקר לאחר החלטת דירקטוריון WeWork לאשר לסופטבנק להשתלט על החברה ולשלם לנוימן 1.7 מיליארד דולר כדי שיעזוב את הדירקטוריון

פיליפ פרוסט בפתיחת המסחר של אופקו / צילום: תמר מצפי

אופקו רוצה לגייס עד 100 מיליון דולר על בסיס תוצאות חדשות בניסוי בהורמון הגדילה; המניה צונחת

המוצר, שפותח ע"י פרולור הישראלית, נכשל בעבר בניסוי במבוגרים, אולם כעת הצליח בניסוי בילדים ● ההורמון ישווק ע"י פייזר, ואופקו זכאית לתשלומי אבני-דרך מן השיווק של המוצר, עד 275 מיליון דולר, וכן תמלוגים

מארק צוקרברג/צילום: רויטרס ReutersTV

פייסבוק ממשיכה לדחוף את ליברה: צוקרברג יעיד היום בקונגרס האמריקאי

בשימוע בקונגרס יתבקש מנכ"ל פייסבוק להשיב על שאלות בנוגע להשפעת החברה על שירותים פיננסיים ומגזר הדיור ותוכנית המטבע הדיגיטלי ליברה ● "אם אמריקה לא תהיה חדשנית, המנהיגות שלנו בתחום הפיננסי אינה מובטחת"

משה גפני/ צילום: שלומי יוסף

גפני לרשות המסים: "תציגו בתוך שבוע תוכנית לפיצוי עסקים בעוטף עזה"

יו"ר ועדת הכספים של הכנכסת הזהיר כי אם הרשות ואגף התקציבי במשרד האוצר לא יציגו תוכנית להסדר תשלום פיצויים למסעדנים ולבעלי אולמות וגני אירועים בעוטף עזה, הוועדה תקדם חקיקה מיוחדת בנושא

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

בין המורה שמגר לתלמיד ברק: שיעור על גבולות האקטיביזם השיפוטי

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, על נשיא העליון המנוח: "מאיר שמגר היה אקטיביסט שיפוטי מובהק, ואולם הנשיא שהחליפו בתפקיד, אהרן ברק, היה תאורטיקן מקיף יותר של המשפט החוקתי, והיסודות התאורטיים שהניח אפשרו להרחיק לכת בהתערבות השיפוטית"