גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פסקת התגברות וחוק החסינות הם השתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון"

עו"ד אמנון לורך, מראשי משרד יגאל ארנון ולשעבר פעיל במפלגת העבודה, שלח מכתב לעורכי הדין ולמתמחים של הפירמה: "מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר"

עו"ד אמנון לורך / צילום: איל יצהר
עו"ד אמנון לורך / צילום: איל יצהר

"חקיקת פסקת התגברות מורחבת ותיקון חוק החסינות הם לא שני תיקוני חקיקה קלים. מדובר בהשתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון במדינת ישראל, בראשם בנימין נתניהו, החשוד גם בקבלת שוחד בהיותו ראש הממשלה, בו-בזמן שהוא אישר מכירת צוללות למצרים, בלי שגוף כלשהו ידע על כך או אישר את זה" - את הדברים הקשים הללו כתב בימים האחרונים עו"ד אמנון לורך, שותף בכיר ואחד מראשי פירמת עורכי הדין יגאל ארנון, במכתב ששלח למאות עורכי הדין והמתמחים בפירמה.

עו"ד לורך, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של סיעת העבודה וכיו"ר בית הדין העליון של המפלגה, אמר עוד כי "המכה לחופש של כולנו, לכלכלה ולחוסן החברתי, בין היתר עקב בריחת ה'מוחות', אלה שיש להם ביקוש בחו"ל כמו רופאים, מהנדסים, מתכנתים וכיוצ"ב, עשויה להיות קשה ממה שהמדינה תוכל לשאת".

עו"ד לורך החליט להצטרף למחאה נגד יוזמות החקיקה של הימין להחלשת מערכת המשפט, שבה החלו בשבוע שעבר ראשי פירמות עורכי הדין הפרטיות בהתכנסות שערכו בתל-אביב. במכתב ששלח מציין לורך כי החליט לעשות מעשה שלדבריו לא עשה ב-40 שנותיו כעורך דין.

במכתבו הסביר לורך לעורכי הדין בפירמה את הרקע לקיומה של החסינות. "החסינות נולדה בארץ בתחילת שנות ה-50, בתקופה שבה היה שלטון צבאי במגזר הערבי. כך, כל שוטר יכול היה לעכב חבר כנסת ולמנוע את הגעתו למשכן, בגלל עבירת תנועה; כך קצין ממשל היה יכול להורות על מעצרו, בדיוק בעת הצבעה קריטית. בתמצית - מטרת החסינות היא להגן על המיעוט מפני כוחו העצום של הרוב - שהוא שולט בכל מנגנוני הממשל במדינה".

לורך ציין כי עם השנים נעשה שימוש לרעה בסעיפי החסינות, ועבריינים וחייבים שנבחרו לכנסת מנעו בעזרתם חיפושים של המשטרה, עיקולים בהוצאה לפועל, תשלומי דוחות תנועה (עד שהחוק תוקן), עד כדי שחשודים בעבירות חמורות זכו להגנה של הכנסת מפני העמדה לדין, ובית המשפט העליון התערב וביטל את מתן החסינות.

עוד כתב לורך כי "כל אלה שהסתתרו מאחורי החסינות, הורשעו וישבו בכלא... היה חבר כנסת שהמשיך לכהן ודרש את זכויותיו ככזה עת שכבר ישב בכלא".

לורך המשיך וכתב לעורכי הדין במשרדו כי "היסודות הבסיסיים של החיים אינם דורשים חוק. הזכויות של כל אחד מאיתנו לאכול, לגור, לנשום, להלך חופשיים, לאהוב, להביע את דעתו, לחיות, לנסוע וכיוצ"ב הן מעל כל חוק. אם הכנסת תשתגע ותחליט, כמקובל במשטרים אפלים, שאסור לאדם להעביר ביקורת על הממשלה - בית המשפט העליון יפסול חוק כזה.

"אז נשאלת השאלה: מי קובע - הכנסת שנבחרה על-ידי 'העם' או בית המשפט הממונה. במדינות שבהן יש חוקה - זה קל - קוראים מה כתוב בה, אצלנו אין. על זה מתנהל ויכוח עצום זה 70 שנה".

בהמשך לכך התייחס לורך לכוונה לחוקק "פסקת התגברות מורחבת". לדבריו, "הרעיון הוא שלא רק חוקי הכנסת יגברו על החלטות בית המשפט, אלא גם ההחלטות שאינן חוק יגברו על החלטות בית המשפט. לצד זה מבקשים לאסור על עותרים, שאינם נפגעים אישית, לעתור לבית המשפט".

עו"ד לורך מביא דוגמה נוספת לנזק שפסקת התגברות מורחבת עלולה לגרום. "לפני כעשור הביטוח הלאומי ניסה לקחת תקציב של 100 מיליון שקל מדי שנה, שהיו מיועדים לנגישות לנכים, ולחלק אותם למי שהם (אנשי הבט"ל) ירצו. זה היה בזמן שש"ס שלטה במשרד העבודה. ייצגתי שורה של ארגוני נכים, והתרגיל נכשל; ניסו שוב, עתרנו שוב, ומאז לא מנסים.

"לאף לא אחד מארגוני הנכים הללו לא היה עניין 'אישי'. לו היה עותר נכה מסוים, על-פי החקיקה החדשה, אם תהיה, יסדרו את הנגישות שלו בלבד".

לורך לא עצר כאן. לדבריו במכתב, "על הדרך ימנו עוד שופטים גרועים (בלי קשר לתפיסת עולמם, ולא מעט כאלה מונו בתקופת השרה איילת שקד, גם בערכאות גבוהות), והצדק יהיה שייך למקורבים. מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט (הראויה להרבה ביקורת עניינית ומוצדקת) יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר. משך הזמן מתחילת התהליך ועד לתחתיתו יכול להיות קצר מאוד, כי לא יהיה כוח שירסן את הכוח של נתניהו, ליצמן, דרעי, ליברמן, פרץ וכחלון". 

עוד כתבות

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?

לפי סקר שערכה וולט על הרגלי צריכת האונליין של הישראלים, 30% מזמינים אוכל על בסיס קבוע ● 72% בודקים חוות-דעת לפני כל רכישה, 56% משווים מחירים באתרים נוספים ● ומה אנחנו מזמינים הכי הרבה?

חלפים לרכב / צילום: Reuters

האקזיט של משפחת כדורי חושף את הרווחיות של עסקי החלפים לרכב

משפחת כדורי מוכרת ליבואנית הרכב UMI את השליטה בחברה "המאגר חלפים" לפי שווי של 185 מיליון שקל ● החברה הנרכשת הציגה רווח תפעולי של 27 מיליון שקל בינואר-ספטמבר ● בנוסף, רוכשת UMI את עסקי הליסינג של משפחת כדורי לפי שווי דומה

מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי;  אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP

הכסף שהתחיל לזרום והניסויים שכולם מחכים להם: לאן ילך שוק הביומד ב־2026?

תעשיית הביומד העולמית התחילה השנה להתאושש ממשבר מתמשך, וגם בישראל משקיעים שחיכו להפסקת האש התחילו להזרים כסף ● מוקדם לפתוח שמפניות, אומרים בכירי התחום, אבל מציירים תמונה אופטימית אפשרית ל־2026 ● אילו חברות ייהנו מההתעניינות המחודשת והאם מחשוב קוואנטי יהיה הגיים צ'יינג'ר הבא?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

מאחורי המבצעים / צילום: מתוך אתר החברה

מאחורי המבצעים בדיור: כמה שווה באמת ההנחה של רוטשטיין?

חברת רוטשטיין מציעה מבצע סוף שנה שמאפשר לרוכשים לשים מקדמה של 15% בלבד, ולקבל הלוואה ללא ריבית לחמש שנים ● המבצע מעניק לרוכשים הטבה של כ־15% על דירה במחיר של 2 מיליון שקל

גיל פלדמן ויוני חנציס / צילום: יונתן בלום

רק לפני שנה הם נכנסו לנבחרת היוקרתית וכבר מונו לתפקידים בכירים

ההרשמה לפרויקט 40 עד 40 של גלובס מסתיימת מחר בחצות ● חזרנו לשניים מנבחרי השנה הקודמת שכבר זכו לשדרוג קריירה

מייסדי AI21, אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם / צילום: איל יצהר

היו לה 200 טאלנטים ומודל שפה חדשני. אז למה AI21 מחפשת אקזיט?

סטארט־אפ הבינה המלאכותית מכוון למחיר של לפחות 2 מיליארד דולר, למרות הכנסות צנועות וקושי בחדירה לשוק הארגוני ● ברקע: המייסד פרופ' אמנון שעשוע מקים בנפרד את חברת AAI

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל איחור באוצר והתנגדות האופוזיציה: חשש לבעיות תזרים קשות ברשויות המקומיות

המענקים לרשויות המקומיות מועברים בסוף כל שנה לכיסוי גירעונות ● אלא שהשנה, בשל מאבקים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, האוצר הגיש את הפנייה לוועדת הכספים רק אתמול - והמשמעות היא שהדיון יתקיים כבר ב-2026 ● איחור של יום כעת הוא קריטי, כי הכסף נדרש לכיסוי הוצאות הרשויות ב-2025, ולא ניתן להעבירו אחרי שנת התקציב

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

בשל הגירה וירידה בילודה: שיעור גידול האוכלוסייה בישראל שובר שיא שלילי

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה: שיעור גידול האוכלוסייה ב-2025 צפוי לעמוד על 0.9% בלבד - הנתון הנמוך ביותר מאז קום המדינה ● הזינוק בהגירה החוצה בשנתיים האחרונות והירידה חוצת המגזרים בפריון בגילאים הצעירים מאותתים על תפניות דמוגרפיות משמעותיות

SpaceX ו-OpenAI בדרך לבורסה / עיצוב: אלישע נדב

האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?

SpaceX בדרך לבורסה עם שווי שעשוי להגיע ל-1.5 טריליון דולר, ו-OpenAI צפויה להיות חברת ה-AI הראשונה שתונפק לפי טריליון דולר ● אילוצי תשתית וטכנולוגיה ולחץ משקיעים מובילים ענקיות פרטיות לבדוק מחדש את היחסים עם השוק הציבורי - והקיבולת של וול סטריט נבחנת ● מי תהיה הבאה בתור? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

עו''ד שלומי הייזלר וינקי קוינט / איור: גיל ג'יבלי

מסתמן: ינקי קוינט ומנכ"ל האוצר לשעבר הייזלר יקימו קרן השקעות חדשה

מנכ"ל רמ"י היוצא, ינקי קוינט, בוחן הקמת קרן בתחום הנדל"ן שתשקיע בנכסים במטרה להשביחם - כך סיפר בראיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס ● לדבריו, שותף אפשרי לדרך זו הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר עו"ד שלומי הייזלר, בכפוף לתקופת הצינון

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

צילום: המשרוקית מסבירה. פרס ישראל

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

היום השלישי ברציפות: וול סטריט ננעלה בירידות קלות

פרוטוקול הפד מראה כי הבכירים היו חלוקים בדעתם באופן צמוד סביב הורדת הריבית בדצמבר ● מספר המסירות של טסלה ברבעון הרביעי צפוי לרדת בחדות ● אנבידיה השלימה את ההשקעה באינטל ● למרות ערבות אישית של לארי אליסון - וורנר ברדרס צפויה להעדיף את הצעת נטפליקס ● מחיר אונקיית כסף זינק ב-8% לאחר הנפילה החדה אתמול

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

רשות המסים / צילום: איל יצהר

לאור השינויים הצפויים במדרגות מס הכנסה: רשות המסים מאריכה את תוקף תיאומי המס

במסגרת תקציב 2026 מבקש שר האוצר סמוטריץ' להרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר ● אם הצעת החוק תאושר, הציבור יידרש להגיש מחדש את תיאומי המס בגין הכנסות נוספות ● על-מנת לחסוך את הנטל הבירוקרטי לציבור הוחלט להאריך את תוקף התיאומים, משנת 2025 עד אפריל 2026

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא של 4 שנים. האם התחנה הבאה תהיה 3 שקלים?

שער הדולר־שקל ירד ביום המסחר האחרון מתחת ל־3.17 שקלים - רף שלא נראה מאז 2021 ● מומחים מעריכים שהתחנה הבאה עשויה להיות שלושה שקלים ● למרות שזה גורם שממתן את האינפלציה, בשוק צופים שהשיקולים להותיר את הריבית על כנה בשבוע הבא - יכריעו

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים