גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פסקת התגברות וחוק החסינות הם השתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון"

עו"ד אמנון לורך, מראשי משרד יגאל ארנון ולשעבר פעיל במפלגת העבודה, שלח מכתב לעורכי הדין ולמתמחים של הפירמה: "מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר"

עו"ד אמנון לורך / צילום: איל יצהר
עו"ד אמנון לורך / צילום: איל יצהר

"חקיקת פסקת התגברות מורחבת ותיקון חוק החסינות הם לא שני תיקוני חקיקה קלים. מדובר בהשתלטות של חשודים בעבירות חמורות על מוסדות השלטון במדינת ישראל, בראשם בנימין נתניהו, החשוד גם בקבלת שוחד בהיותו ראש הממשלה, בו-בזמן שהוא אישר מכירת צוללות למצרים, בלי שגוף כלשהו ידע על כך או אישר את זה" - את הדברים הקשים הללו כתב בימים האחרונים עו"ד אמנון לורך, שותף בכיר ואחד מראשי פירמת עורכי הדין יגאל ארנון, במכתב ששלח למאות עורכי הדין והמתמחים בפירמה.

עו"ד לורך, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של סיעת העבודה וכיו"ר בית הדין העליון של המפלגה, אמר עוד כי "המכה לחופש של כולנו, לכלכלה ולחוסן החברתי, בין היתר עקב בריחת ה'מוחות', אלה שיש להם ביקוש בחו"ל כמו רופאים, מהנדסים, מתכנתים וכיוצ"ב, עשויה להיות קשה ממה שהמדינה תוכל לשאת".

עו"ד לורך החליט להצטרף למחאה נגד יוזמות החקיקה של הימין להחלשת מערכת המשפט, שבה החלו בשבוע שעבר ראשי פירמות עורכי הדין הפרטיות בהתכנסות שערכו בתל-אביב. במכתב ששלח מציין לורך כי החליט לעשות מעשה שלדבריו לא עשה ב-40 שנותיו כעורך דין.

במכתבו הסביר לורך לעורכי הדין בפירמה את הרקע לקיומה של החסינות. "החסינות נולדה בארץ בתחילת שנות ה-50, בתקופה שבה היה שלטון צבאי במגזר הערבי. כך, כל שוטר יכול היה לעכב חבר כנסת ולמנוע את הגעתו למשכן, בגלל עבירת תנועה; כך קצין ממשל היה יכול להורות על מעצרו, בדיוק בעת הצבעה קריטית. בתמצית - מטרת החסינות היא להגן על המיעוט מפני כוחו העצום של הרוב - שהוא שולט בכל מנגנוני הממשל במדינה".

לורך ציין כי עם השנים נעשה שימוש לרעה בסעיפי החסינות, ועבריינים וחייבים שנבחרו לכנסת מנעו בעזרתם חיפושים של המשטרה, עיקולים בהוצאה לפועל, תשלומי דוחות תנועה (עד שהחוק תוקן), עד כדי שחשודים בעבירות חמורות זכו להגנה של הכנסת מפני העמדה לדין, ובית המשפט העליון התערב וביטל את מתן החסינות.

עוד כתב לורך כי "כל אלה שהסתתרו מאחורי החסינות, הורשעו וישבו בכלא... היה חבר כנסת שהמשיך לכהן ודרש את זכויותיו ככזה עת שכבר ישב בכלא".

לורך המשיך וכתב לעורכי הדין במשרדו כי "היסודות הבסיסיים של החיים אינם דורשים חוק. הזכויות של כל אחד מאיתנו לאכול, לגור, לנשום, להלך חופשיים, לאהוב, להביע את דעתו, לחיות, לנסוע וכיוצ"ב הן מעל כל חוק. אם הכנסת תשתגע ותחליט, כמקובל במשטרים אפלים, שאסור לאדם להעביר ביקורת על הממשלה - בית המשפט העליון יפסול חוק כזה.

"אז נשאלת השאלה: מי קובע - הכנסת שנבחרה על-ידי 'העם' או בית המשפט הממונה. במדינות שבהן יש חוקה - זה קל - קוראים מה כתוב בה, אצלנו אין. על זה מתנהל ויכוח עצום זה 70 שנה".

בהמשך לכך התייחס לורך לכוונה לחוקק "פסקת התגברות מורחבת". לדבריו, "הרעיון הוא שלא רק חוקי הכנסת יגברו על החלטות בית המשפט, אלא גם ההחלטות שאינן חוק יגברו על החלטות בית המשפט. לצד זה מבקשים לאסור על עותרים, שאינם נפגעים אישית, לעתור לבית המשפט".

עו"ד לורך מביא דוגמה נוספת לנזק שפסקת התגברות מורחבת עלולה לגרום. "לפני כעשור הביטוח הלאומי ניסה לקחת תקציב של 100 מיליון שקל מדי שנה, שהיו מיועדים לנגישות לנכים, ולחלק אותם למי שהם (אנשי הבט"ל) ירצו. זה היה בזמן שש"ס שלטה במשרד העבודה. ייצגתי שורה של ארגוני נכים, והתרגיל נכשל; ניסו שוב, עתרנו שוב, ומאז לא מנסים.

"לאף לא אחד מארגוני הנכים הללו לא היה עניין 'אישי'. לו היה עותר נכה מסוים, על-פי החקיקה החדשה, אם תהיה, יסדרו את הנגישות שלו בלבד".

לורך לא עצר כאן. לדבריו במכתב, "על הדרך ימנו עוד שופטים גרועים (בלי קשר לתפיסת עולמם, ולא מעט כאלה מונו בתקופת השרה איילת שקד, גם בערכאות גבוהות), והצדק יהיה שייך למקורבים. מעבר לסכנה לאורחות חייו של כל אחת ואחד מאיתנו, אובדן האמון במערכת המשפט (הראויה להרבה ביקורת עניינית ומוצדקת) יגרום לתוהו ובוהו, שבו כל מי שחזק יותר שולט, ומי ששולט בממשל הוא החזק יותר. משך הזמן מתחילת התהליך ועד לתחתיתו יכול להיות קצר מאוד, כי לא יהיה כוח שירסן את הכוח של נתניהו, ליצמן, דרעי, ליברמן, פרץ וכחלון". 

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת; אל על ומניות הביטוח ירדו

ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עסקת הגז ב-35 מיליארד דולר עם מצרים תקועה, וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

העיכוב המתמשך באישור עסקת הענק ליצוא גז ממאגר לוויתן למצרים פותח פתח לקטאר להציע לקהיר אספקת גז טבעי מונזל בהיקפי ענק ● בינתיים גורמים ישראליים ומצריים זועמים, ולגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים בראשות טראמפ מנסים לפתור את הפלונטר

פערים במחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות. למה יש פער משמעותי במחיר?

רובעים 3 ו־4, שעברו גל של התחדשות עירונית ומזוהים עם "תל אביב של פעם", נחשבים למבוקשים במיוחד בשוק הנדל"ן ● אך בעוד שמחירי דירות מסוימות נשארים גבוהים, דירות בקומות נמוכות ועורפיות רושמות ירידות משמעותיות ויוצרות פערים גדולים בין דירות סמוכות

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

כשלים במענה רפואי, היעדר מסגרות עבודה סדורות ותיאום לקוי: דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצביע על פערים מרכזיים במוכנות מערכות התחבורה המרכזיות בישראל להתמודדות עם תרחישי חירום ● מה יקרה בשדה התעופה רמון במקרה של אירוע רב־נפגעים, ולמה ירדה כשירות המאבטחים בקו האדום?

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?