נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק / צילום: שלומי יוסף
על גל החקיקה המתוכנן להגבלת מערכת המשפט, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, ציין היום (ב') כי "ביקורת שיפוטית ועצמאות המערכת השיפוטית קיימות בכל העולם, זולת מדינות בודדות שישראל בוודאי אינה רוצה להידמות להן".
הדברים נאמרו במפגש עם סטודנטים של הקורס במשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס ברחובות. עם זאת, ברק ציין כי המערכת השיפוטית, כמו זו המחוקקת והמבצעת, אינה חסינה מפני ביקורת. לדבריו, גם פסקת התגברות היא לגיטימית, תלוי בנסיבות וברוב שנדרש.
ברק סיפר כי הייתה הצעה לקבוע שבית המשפט העליון יישב כבית משפט לחוקה בהרכב של תשעה שופטים, וציין כי הוא תומך בהצעה זו. עם זאת, הוא מתנגד להקמתו של בית משפט לחוקה נפרד מבית המשפט העליון, בשל חשש לפוליטיזציה של השפיטה.
בהקשר לכך ציין ברק כי כאשר בזמנו הציע לו שר המשפטים חיים צדוק להתמנות למשרת היועץ המשפטי לממשלה, הוא לא שאל אותו לדעותיו הפוליטיות. כך גם כאשר נדונה מועמדותו לבית המשפט העליון.
ברק דחה את הטענות כאילו בית המשפט העליון הפך לסניף של מרצ. "ישנו רק אדם אחד בעולם, נוסף לי, שיודע למי הצבעתי בבחירות, וזו אשתי". ברק אף הדגיש כי הוא מתנגד נחרצות לשימוע בכנסת למועמדים לשפיטה.
ברק גרס עוד במפתיע כי "טעות לומר שאת המהפכה החוקתית יצר בית המשפט". לדבריו, את המהפכה יצרה הכנסת כאשר חוקקה בשנת 1992 שני חוקי יסוד, בהם קבעה כי לא ניתן לחוקק חוקים שפוגעים בזכויות שנמנו בחוקי היסוד, ואף קבעה את הפרמטרים לבחינה האם הם עומדים בתנאי זה. ברק גילה כי מי שהשתמשו ראשונים במונח "מהפיכה חוקתית" היו שר המשפטים דן מרידור ופרופ' קלוד קליין. "אינני יודע מי משניהם היה הראשון, אך זה לא הייתי אני", הדגיש.