ארנון (נוני) מוזס / צילום: מגד גוזני
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס את הקבינט לדיון ביטחוני רגיש עקב מידע שהגיע על פעילות חריגה של החיזבאללה בלבנון. באותו היום עולה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים איש העסקים שאול אלוביץ, שמואשם על-ידי המדינה כי נתן שוחד לנתניהו. וכך, בזמן שנתניהו נדרש לקבל החלטות גורליות למדינה, מדווחים עשרות כתבים על כל מילה מעדותו של אלוביץ, שבמהלכה מעמתת אותו התובעת ליאת בן-ארי עם הראיות שמוכיחות לשיטתה כי נתן שוחד לראש הממשלה. סיטואציה כזאת, או דומה לה, נשמעת היום בדיונית, אבל בדיקת "גלובס" מעלה כי היא בהחלט אפשרית.
נדגיש כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עוד לא קיבל החלטה סופית האם להעמיד לדין פלילי את נתניהו, אלוביץ או ארנון (נוני) מוזס, שמואשם בכפוף לשימוע בניסיון לתת שוחד לנתניהו. סנגורי השלושה מנתחים בימים אלה את חומרי החקירה לקראת הליכי השימוע שייערכו באוקטובר. הסנגורים מאמינים כי יהיה בכוחם לשנות את רוע הגזירה מבחינת לקוחותיהם ולמנוע, באמצעות הטיעונים בשימוע, הגשת כתבי אישום נגדם.
ואולם, הסטטיסטיקה מלמדת כי ברוב המקרים, שימוע אינו מונע העמדה לדין של חשודים. כולנו מדברים כל הזמן על האפשרות שבמקרה שיוגש כתב אישום, נתניהו יצליח למלט את עצמו מאימת הדין באמצעות קבלת חסינות מהכנסת. אבל מה זה אומר על מצבם המשפטי של שני החשודים הבכירים הנוספים שמעורבים בתיקי נתניהו? איך, אם בכלל, תשפיע חסינות לנתניהו על גורלם של אלוביץ ומוזס?
שני כתבי אישום נפרדים
הבדיקה שערכנו מעלה כי אם היועץ המשפטי יעמוד אחרי השימוע על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו אלוביץ ומוזס, אך נתניהו יצליח לקבל חסינות מהכנסת, תוכל הפרקליטות לנהל את משפטם של אלוביץ ומוזס, או נגד אחד מהם, בזמן שנתניהו ממשיך לכהן כראש הממשלה ונהנה מהחסינות. במקרה כזה, תאורטית, ינוהל המשפט נגד נתניהו עם תום כהונתו הציבורית, אחרי שמשפטם של מוזס ואלוביץ כבר הסתיים.
ניהול משפט אחד לחשודים שמואשמים במתן שוחד לאיש ציבור - ומשפט שני, נפרד, לאיש הציבור המואשם בקבלת שוחד - הוא פרקטיקה מקובלת של התביעה. כשהפרקליטות רוצה להשתמש בעדות של נותן השוחד נגד מקבל השוחד - ובכלל, כשהפרקליטות רוצה שנאשם אחד יעיד נגד אחר - היא מגישה נגדם שני כתבי אישום נפרדים ומנהלת שני משפטים נפרדים. זה קורה במצבים שבהם הפרקליטות חוששת שבית המשפט יסבור כי אין בידיה די ראיות להוכחת אשמתו של מקבל השוחד, ללא הבאת עדותו וחקירתו במשטרה של מי שמואשם כי נתן לו את השוחד.
כך קרה וקורה למשל במשפט פרשת ישראל ביתנו (תיק 242). המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה רצתה להשתמש בעדויות ובחקירות במשטרה של הנאשמים במתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ולראש מטה ישראל ביתנו לשעבר דאוד גודובסקי, ולכן החליטה להגיש שני כתבי אישום נפרדים, ובהתאם, לנהל כמעט במקביל שני משפטים נפרדים באותה פרשה.
משפטם של מקבלי השוחד, קירשנבאום וגודובסקי, מתנהל בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ירון לוי. באולם אחר באותו בית משפט התנהל משפטם של נותני השוחד בפני השופט הוותיק צבי גורפינקל.
ההחלטה להגיש שני כתבי אישום נפרדים בתיק 242 לא הייתה החלטה קלה. אומנם כבר הוכח שהיא סייעה לפרקליטות להוכיח את אשמתם של רוב הנאשמים, אבל המשמעות שלה היא גם הבאת חלק מהעדים להעיד בשני משפטים מקבילים והטלת עומס רב על הפרקליטים שמנהלים את התיקים.
החלטה על ניהול שני כתבי אישום נפרדים באותה פרשת שוחד בפני שני שופטים נפרדים, טומנת בחובה את הסיכון מבחינת הפרקליטות שמשפט אחד יסתיים בזיכוי, חלקי או מלא - והשני בהרשעה, חלקית או מלאה. שהרי ידוע שגם זהות השופט יכולה להשפיע על גורל ההליך.
לעומת תיק פרשת ישראל ביתנו, נגד נותני ומקבלי השוחד בפרשת הולילנד, החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום אחד ולנהל אותו בפני שופט אחד - דוד רוזן - בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. כזכור, המשפט הסתיים בהרשעתם בקבלת שוחד של אהוד אולמרט, אורי לופוליאנסקי וחבריהם לצמרת עיריית ירושלים לשעבר, ובהרשעתם החלקית של היזמים שהואשמו במתן שוחד, בהם הלל צ'רני ואביגדור קלנר.
חזרה לתיקי נתניהו - כאן, אם אכן יופרד כתב האישום נגד נתניהו מכתב האישום נגד מוזס ואלוביץ, ולנתניהו תהיה חסינות מפני העמדה לדין, ייכנס האלמנט המשמעותי הנוסף של חלוף הזמן בין שני המשפטים. במקרה שבו ינוהל משפט נגד אלוביץ ומוזס, או נגד אחד מהם, יוכל נתניהו להרוויח מכך.
סנגוריו של נתניהו יוכלו במצב כזה לשבת מהצד וללמוד לעומק את החולשות ואת החוזקות של טיעוני התביעה וראיותיה ולהתכונן במשך שנים למשפט שייערך לנתניהו לאחר הסרת החסינות. במקרה שמשפטם של אלוביץ ומוזס יסתיים בזיכוי, הדבר ישפיע לטובה על מצבו של נתניהו.
השפעה עמוקה על תפקוד נתניהו
אפשרות תאורטית נוספת, סבירה פחות אך קיימת, היא שבמקרה שנתניהו ישיג חסינות, יידחה משפטם של אלוביץ ומוזס, כדי שלא לנהל אותו בנפרד ובמרווח זמנים כה גדול ממשפטו של נתניהו. מצב שבו הציבור הישראלי נחשף יום אחרי יום למשפט שבו נטען שראש ממשלה מכהן קיבל שוחד, בזמן שראש הממשלה ממשיך למלא את תפקידו, הוא כמובן חסר תקדים, ועלולה להיות לו השפעה עמוקה על תפקוד נתניהו והממשלה כולה, גם אם הוא עצמו אינו נאשם במשפט.
בהקשר הזה נזכיר כי לפני כמה חודשים קיבל היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט את טענת סנגורי נתניהו, שהעברת חומרי החקירה בתיקים 1000, 2000 ו-4000 לפני הבחירות תביא לזיהום הבחירות, ודחה את העברת חומרי החקירה ל-10 באפריל. נותר רק לדמיין את ההשפעה על הפוליטיקה ועל הציבוריות הישראלית במקרה שאותן ראיות ייחשפו על-ידי התביעה בבית המשפט, בנוכחות עשרות עיתונאים, בזמן שראש הממשלה מכהן בתפקידו.
ולבסוף, קיימת כמובן גם אפשרות שאלוביץ ומוזס יועמדו לדין פלילי ויורשעו או יזוכו, אך נתניהו לא יועמד לדין, אם יזכה בחסינות מהכנסת. ואם גם סיטואציה כזאת נשמעת דמיונית, אז נציין כי אם זה יקרה, לא תהיה זו הפעם הראשונה בתולדותינו. נזכיר כי הרב בני אלון המנוח נחקר באמצע שנות ה-90 בחשד להמרדה והפרות סדר שביצע לפי החשד ביחד עם משה פייגלין שהיה חברו של אלון לתנועת "זו ארצנו", שמחתה נגד הסכמי אוסלו. פייגלין הועמד לדין פלילי, וב-1997 הוא הורשע בעבירת המרדה ובפרסום דבר המרדה, ואף ריצה עונש של שישה חודשי עבודות שירות. לעומת פייגלין, בני אלון מעולם לא הועמד לדין, בזכות חסינות שקיבל לאחר שבשנת 1996 נבחר לכנסת ה-14 מטעם מפלגת מולדת.
***חזקת החפות: הדיון בכתבה זו הוא דיון תאורטי וצופה פני עתיד שנערך על רקע הניסיונות של נתניהו להשיג חסינות מפני העמדה לדין. נדגיש כי ההליכים הפליליים נגד נתניהו, אלוביץ ומוזס עודם בעיצומם. השלושה עומדים בפני הליכי שימוע בפרקליטות שעשויים למנוע את העמדתם לדין פלילי, הם מכחישים את המיוחס להם בכתבי החשדות שהגיש נגדם היועמ"ש, ושמורה להם חזקת החפות.