גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שש דמוקרטיות החליטו לאחרונה באופן דמוקרטי שאין צורך ביותר מדי דמוקרטיה. ומה אומרים הבוחרים?

המנהיגים הפופוליסטים שמצליחים לגרום לעם לא להתעניין בדמוקרטיה" שש דמוקרטיות (לא כולל ישראל) החליטו בשבועות האחרונים, באופן דמוקרטי בהחלט, שאין צורך ביותר מדי דמוקרטיה, ושהמטרה מקדשת את האמצעים ● דקויות של חוק וחוקה משעממות את ההמונים

נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו / צילום: צילום: רויטרס - Adnan Abidi
נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו / צילום: צילום: רויטרס - Adnan Abidi

התרבושים האדומים בחזית מוזיאון תל אביב ו"ארדואן מרחוב בלפור" מפי יאיר לפיד מנסים להעמיד את ישראל בקונטקסט החורג מגבולותיה. לא רע כשלעצמו, אם כי אולי מאולץ מדי. התרבושים האדומים הם לא רק טיפשיים, הם חוטאים בהתנשאות. כך היו מדברים על טורקיה באירופה לפני מאה שנה.

אין עוד תרבושים אדומים בטורקיה. ארדואן ואנשיו אינם חובשים אותם. לעומת זאת, לא תתקשו למצוא צילום של דוד בן גוריון ושל יצחק בן צבי חובשים תרבושים באיסטנבול, ערב מלחמת העולם הראשונה. גם אבות מייסדים אחרים של הציונות התהדרו בתרבושים.

אבל ברצינות, מה אנחנו יכולים ללמוד מניסיונן הסמכותני (=אוטוריטרי) של דמוקרטיות אחרות? די הרבה. מהונגריה ופולין ועד הפיליפינים והודו, וטורקיה וברזיל. בכל השש היו בזמן האחרון בחירות. ארבע הראשונות הצביעו במהלך החודש, אם בבחירות כלליות, ואם בבחירות פרלמנטריות. התוצאה החד-משמעית: התחזקות ניכרת של כוחות אנטי-ליברליים.

כמובן, לאנטי-ליברלים בחמש מן השש היה יתרון פתיחה: הם היו בשלטון בזמן הבחירות. התקשורת הממלכתית נמצאת בידיהם, וגם חלקים ניכרים של זו הפרטית. אבל שטות תהיה לייחס את התוצאות רק ליתרון הפתיחה.

גם האליטות פרקו עול

התוצאות האלה מלמדות אותנו משהו אחר: רוב המצביעים אינם מתעניינים בדקויות החוק והחוקה. הם אינם מוכנים להצביע לטובת עקרונות, שהם מופשטים בשביל רובם.

הבוחרים לא התרשמו אף כמלוא הנימה מן ההתכחשות השיטתית לדמוקרטיה ליברלית בהונגריה, מן הניסיון לערער את שלטון החוק ולצמצם את חופש הדיבור בפולין, משחרור המשטרה מן הצורך לציית לחוק בפיליפינים, מהסתה נגד מיעוטים ונגד מבקרי המשטר בהודו.

האם זה "גל גלובלי", כפי שאנחנו חוזרים ושומעים? אכן זה גל, במובן של סמיכות זמנים. אבל אינני בטוח שזה "גל" במובן של התגבשות הרצון הציבורי. לא דעת הקהל השתנתה, אלא התנהגות האליטות הפוליטיות השתנתה. לפנים, הן העלו מס שפתיים לעקרונות הדמוקרטיה הליברלית, ולמצביעים לא הייתה אפוא האופציה להתנגד להם. לא עוד. גם האליטות, או לפחות חלק מהן, פרקו עול.

כשהשמש זרחה על הדמוקרטיה הליברלית

אני נזכר בניסיונו של הסופר הפרואני המהולל, מריו ורגס יוסה, להיכנס לפוליטיקה. ב-1987 ניסה נשיא פופוליסטי מן השמאל להלאים את הבנקים בפרו. ורגס יוסה הנהיג תנועת מחאה, שהצליחה לאסוף 100 אלף איש לכיכר המרכזית של לימה. הסופר היה נפעם. מי היה מעלה בדעתו שהמונים ייצאו רחובות להגן על עקרונות מופשטים כמו קניין פרטי ודמוקרטיה קפיטליסטית?

הפרשנות הנדיבה שוורגס יוסה העניק להתנהגות ההמון התיישבה היטב עם רוח הזמן. בסוף שנות ה-80 זרחה השמש על הדמוקרטיה הליברלית. המונים מילאו כיכרות ממזרח אירופה עד אפריקה המשוונית ועד העיר האסורה של בייג’ין בתביעה לחרויות פוליטיות. בסתיו 1991 התמוטטה הדיקטטורה הסובייטית.

המאורעות ההם שכנעו את רוב הצופים (אני בכללם) שהדגם הליברלי, בפוליטיקה ובכלכלה, נחל ניצחון היסטורי. חלקיוּת ההנחה הזו התחוורה בבחירות הראשונות ברוסיה לאחר נפילת הקומוניזם, ב-1993. ניצח בהן דמגוג לאומני, ולדימיר ז’ירינובסקי. עשר שנים אחר כך, הדמוקרטיה השברירית של רוסיה עמדה בשלבי פירוק. רוב הרוסים משכו בכתפיהם. הם לא התעניינו בפלורליזם, בחופש דיבור ובהחלה שווה של החוק. הם התעניינו במטה לחמם. לשון אחר, הם התעניינו במטרה, לא באמצעים.

"נכונות מדהימה לשנוא ולתעב"

זו תמיד השאלה המכרעת, כאשר דמוקרטיות נאבקות על חייהן: איך לשכנע את המסות הגדולות של הבוחרים, שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים. קחו למשל את הפיליפינים. ב-1986, הארץ המורכבת והמסובכת הזו שיגרה מסר רב-עוצמה לעולם החיצון: התקוממות עממית הפילה את האותוקרט פרדיננד מרקוס, שעלה לשלטון מכוח בחירות דמוקרטיות, אבל סירב לרדת ממנו במשך 20 שנה.

עכשיו יש לפיליפינים איש חזק חדש, רודריגו דוטרטה, שגמר אומר לחסל את נגע הסמים באמצעות הוצאות להורג ללא משפט. אלפים נורו למוות, ולשוטרים היורים הוענקה חסינות מלאה. רוב בני ארצו מריעים לנשיא, ועתה זה הנחילו ניצחון גדול לתומכיו בבחירות לקונגרס. דוטרטה מאשר את אחת הקלישאות המפורסמות של המאה ה-20, אשר ייחסה את הפופולריות של הפשיזם האיטלקי להצלחתו "להוציא את הרכבות בזמן".

ניצחון הבחירות המדהים של נרנדרה מודי בהודו, שהוכרז לפני שבוע, מאשר את עליונות האמצעים על פני המטרה. הפילוסוף והכלכלן ההודי המהולל, אמארטיה סֶן, חתן פרס נובל, כותב, כי מודי ניחן ב"נכונות מדהימה לעשות שימוש פוליטי בשנאה ובתיעוב כלפי אנשים בעלי אורח חיים שונה (שמאלנים, רציונליסטים, אינטלקטואלים ליברליים) וכלפי אנשים בעלי אמונות ושורשים שונים, כמו המוסלמים".

במוצאי יום ניצחונו, מודי, לאומן דתי קיצוני, יצא בהתקפה מרה על אלה התומכים במסורת החילונית של מייסדי הודו. שלושה ימים אחר כך הוא הטיל על "כנופיית Khan Market" את האחריות לחששות הרווחים בין מיעוטי הודו מפני כוונותיו. השוק הזה הוא מרכז הקניות היוקרתי ביותר של דלהי, ומשכילים ליברליים משוטטים בחנויות הספרים שלו ולוגמים קפוצ’ינו במסעדותיו.

אחת מצירות הפרלמנט החדשות של מפלגת מודי גמרה לפני עשרה ימים את ההלל על רוצחו של המהטמה גאנדהי (1948). היא קראה לו "פטריוט". הקורא מוזמן להרהר בחיבה ביגאל עמיר.
הודו העניקה מנדט סוחף לאחד הפוליטיקאים האנטי-ליברליים ביותר שנראו בה אי פעם. הוא מוזמן להוסיף ולצמצם את חרויות המיעוט. שר הפנים של מודי כבר הודיע שהחוקים "נגד הסתה" יוחמרו.

מרצים וסטודנטים לא-פטריוטיים בקמפוסים נמצאים על הכוונת. לא נורא, אומרים ההמונים, ובלבד שהרכבות יוסיפו לצאת בזמן. 

עוד כתבות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב.

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה