פירות וירקות / צילום: תמר מצפי
בינואר 2020 תיכנס לתוקף רפורמת סימון המזון המזיק של משרד הבריאות, שמחייבת את חברות המזון לסמן על חזית האריזה מוצרים שנחשבים לפחות בריאים - כאלה שיש בהם כמות לא מומלצת של סוכר, מלח או שמן. המטרה היא לעודד אותנו לצרוך מזון לא מעובד, ובעיקר פירות וירקות טריים. אבל בינתיים מחירי הפירות והירקות מזנקים כלפי מעלה והופכים לבלתי נגישים לאוכלוסיות הולכות ומתרחבות. במילים אחרות: למרות שמשרד הבריאות רוצה שנאכל מוצרים בריאים יותר, בפועל הם הופכים למותרות ולבלתי נגישים לכיס של הצרכן הממוצע.
סוגיית יוקר המחיה בישראל, ובכלל זה מחירי המזון לרבות מחירי הפירות והירקות, עומדת במרכז סדר היום הציבורי כבר תקופה ארוכה. מסורתית, ההוצאה על פירות וירקות טריים היא חלק נכבד מסל ההוצאה על מזון של משקי-הבית, ובפרט של אלה שהכנסתם נמוכה. על-פי נתוני הלמ"ס ל-2016, משק-בית ממוצע שילם אז מדי חודש 370 שקל עבור ירקות ופירות טריים, שהיוו כ-14% מסך ההוצאה שלו על מזון. אלא שגם מאז הבדיקה הספיקו המחירים לטפס, והסכום שאנחנו משלמים היום על פירות וירקות גבוה הרבה יותר.
לפי נתוני משרד החקלאות המבוססים על נתוני הלמ"ס, מאז 2011, שנת המחאה החברתית, עלו מחירי הפירות ב-19%. מדובר במגמה מתמשכת שמהווה חלק בולט מעליות המחירים ברשתות המזון בשנה האחרונה, והיא מורגשת גם בהסתכלות שבועית. מנתונים שמפרסמת מדי שבוע מחלקת האסטרטגיה והמחקר של משרד החקלאות עולה כי בשבוע השני של מאי (5-11.5.19) נרשמה עלייה של 10% במחיר של קילו גזר ביחס לשבוע שקדם לו, וזינוק של 13% במחיר של קילו פלפל אדום. התייקרויות נוספות נרשמו בעגבניות (3%), בעגבניות שרי (5%), ובענבים בהירים (4%).
ההתייקרות מורגשת גם בהסתכלות חודשית: נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי בין מרץ לאפריל עלו מחירי העגבניות, בכ-8% ומחירי הבננות - בכ-10%. אומנם היו גם מוצרים שהוזלו, כך שבסיכומו של דבר מדד מחירי הירקות והפירות נותר ללא שינוי. עם זאת, חשוב לציין כי הוא כולל בתוכו גם את המבצעים לרגל פסח וגם הוזלה של מוצרים נפוצים פחות כמו ארטישוק.
"רוב עליית המחירים ברשתות המזון היא בתחומי הפירות והירקות", אמר השבוע ל"גלובס" איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, על רקע פרסום דוחות הקבוצה. "תראו מה קורה במחירים של העגבניות והאבטיח. ההתייקרות העוצמתית היא במוצרים הללו".
מתי תגיע ההנחה לצרכן?
לפני שלושה שבועות פורסמו המלצות משרד מבקר המדינה, שבחן את הטיפול של משרדי הממשלה ובראשם משרד החקלאות בכל מה שקשור למחירי הפירות והירקות. הבדיקה, שהתרחשה בין אוקטובר 2017 לספטמבר 2018, העלתה כי צוות טיפול שנדרש לנושא לא הוקם מעולם; שקיים מחסור בנתונים אמינים; ושההתנהלות של משרדי הממשלה בנוגע להקמת שוק סיטונאי חדש בגוש דן הייתה איטית ו"גבלה לעתים בגרירת רגליים". בשורה התחתונה: המשק איבד בשל העיכובים הללו 5 מיליארד שקל שהיו אמורים להיחסך מהציבור.
אחד הסעיפים בהמלצות של המבקר עסק בבחינת חלופה של הקמת זירת מסחר דיגיטלית במטרה לחזק את התחרות במקטע הסיטונאי. אחרי פרסום הדוח הזדרזו במשרד החקלאות ופרסמו בשבוע שעבר קול קורא עבור "פיילוטים במסגרת הקמת זירות מסחר דיגיטליות לתוצרת חקלאית טרייה". במסגרת זו מציע המשרד (יחד עם משרדי האוצר והכלכלה) תמיכה בהיקף של 20 מיליון שקל בזירות שיאפשרו שיווק ישיר מהחקלאי לעסקים, מתוך כוונה לצמצם את מרווחי השיווק הגבוהים.
עם זאת, המיזם המדובר, כאמור בהתאם להמלצת המבקר, לא נועד למכירה לצרכן אלא לעסקים עצמם. כך שההשפעה שלו - אם וכאשר יקום - תהיה ארוכת-טווח לא רק בגלל התהליך שכרוך בהקמתו, אלא גם בשאלה האם ומתי תגיע ההנחה הזאת לצרכן.
אמזון תבלום את ההתייקרויות? לא בקרוב
בינתיים, בשוק הקמעונאות הישראלי מצפים לכניסתה של ענקית המסחר המקוון אמזון, שעשויה להביא למהפכה בלא מעט תחומים ולחתוך מחירים. למרות זאת, תחום הפירות והירקות הטריים נמצא בתחתית הרשימה, שכן מכירה שלהם נחשבת למורכבת לוגיסטית הרבה יותר מאשר של אופנה או חשמל בגלל דרישות כמו קירור וטריות. כך שלמרות שבארצות הברית אמזון מצליחה לשלוח מוצרי מזון טרי סביר להניח שהפעילות הזאת עדיין רחוקה מישראל.
לסיכום, כדי להפוך את המזון הבריא, ובראשו הפירות והירקות לנגישים יותר לכיס של הצרכן הישראלי, במיוחד על רקע האיסורים שימליצו בקרוב לצרכנים מה לא לאכול, דרושים שינויים מיידים. אי-אפשר להסתפק במדבקה שעשויה לעבור לרוב הציבור מתחת לרדאר. צריך לתמרץ את הצרכנים לרכוש מזון בריא ושהוא לא יהיה יקר יותר ממזונות שנחשבים לבריאים פחות.
כלומר, לא רק סימון (שזה טוב), אלא גם נגישות מוגברת ומחיר נוח יותר בכל מה שקשור למזון בריא, לצד חינוך לאכילה בריאה יותר מגיל צעיר.
ממשרד החקלאות נמסר: "מחירי הפירות והירקות בחנויות, רשתות השיווק ובשווקים אינם בפיקוח מחיר של המדינה, ומכאן מתנהלים כ'כלכלה חופשית'. אין ספק כי שתי החוליות החלשות בשרשרת הן החקלאי מחד והצרכן מאידך. המכס המוטל על יבוא אינו מהווה חסם ליבוא, כאשר יש עליית מחירים בשוק המקומי. כך לדוגמה, בימים אלה מוכר החקלאי את התפוחים ב-4-5 שקלים לקילו בממוצע, אך בפועל עלות התפוח לצרכן היא פי כמה וכמה.
"משרד החקלאות פועל במגוון רחב של חזיתות שיסייעו להפחתת יוקר המחיה ומרווחי השיווק, בין היתר על-ידי פלטפורמות שונות לשיווק ישיר מהחקלאי לחנויות, או לצרכן; שקיפות לציבור והעצמת מעמדו של החקלאי".