דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

התנהלות איטית ש"גבלה בגרירת רגליים", והציבור שילם 5 מיליארד שקל מיותרים על ירקות ופירות

דוח מבקר המדינה חושף סחבת בפיקוח על מחירי הפירות והירקות • על הרווחיות של החברות הסיטונאיות והמשווקות הקמעונאיות: "ועדת המחירים צריכה לסיים בדחיפות את הבדיקה" • טוען כי הקמת שוק סיטונאי חדש בגוש דן יכולה לחסוך לציבור סכומי עתק

חנות ירקות / צילום: תמר מצפי
חנות ירקות / צילום: תמר מצפי

צוות טיפול שמעולם לא הוקם, מחסור בנתונים אמינים, והתנהלות איטית ש"גבלה לעתים בגרירת רגליים" - אלה הדברים שעומדים במרכז דוח הביקורת שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה בנוגע לטיפול הממשלתי במה שנוגע למחירים שמשלם הציבור עבור פירות וירקות. על-פי המבקר, למרות שהסוגיה מונחת על שולחנם של משרדי הממשלה השונים אפילו מלפני מחאת קיץ 2011, עדיין לא מולאו החלטות הממשלה בנושא, ומצב הציבור לא שופר.

סוגיית יוקר המחיה בישראל, ובכלל זה מחירי המזון לרבות מחירי הפירות והירקות, עומדת במרכז סדר היום הציבורי כבר תקופה ארוכה. מסורתית ההוצאה על פירות וירקות טריים היא חלק נכבד מסל ההוצאה על מזון של משקי-הבית, ובפרט של אלה שהכנסתם נמוכה.

דו"ח מבקר המדינה 2019: הציבור שילם חצי מיליארד שקל מיותרים על ירקות ופירות

loading

משרד מבקר המדינה בחן את הטיפול של משרדי הממשלה, ובראשם משרד החקלאות, במטרה לבדוק כיצד טופלו ההמלצות שאישרה ההמשלה בעקבות המחאה החברתית שהחלה סביב הקוטג'. בנוסף ביקשו במשרד המבקר לבדוק את הסחבת, שמתמשכת כשני עשורים, סביב הקמת השוק סיטונאי בגוש דן.

בשורה התחתונה, ההמלצות שכותב מבקר המדינה מעלות בעיקר שאלות ותהיות ולא מספקות תשובות בנוגע לעיכובים ביישום החלטות הממשלה בנושאים הללו, כאשר נראה כי במשרד החקלאות בעיקר מתעכבים ומתקשים להציג תמונת מצב ברורה שתאפשר לקבל החלטות. כמו כן, הבדיקה אמנם מתמקדת במשרד החקלאות, אך היא עוסקת בהרחבה גם בוועדת המחירים המשותפת לו ולמשרד האוצר.

בצל / צילום: גיא ליברמן
 בצל / צילום: גיא ליברמן

שתי ועדות - אפס החלטות

בעקבות המחאה הציבורית בקיץ 2011, הקימה הממשלה ועדה ציבורית שמטרתה לבחון את סוגיית יוקר המחיה בישראל - ועדת טרכטנברג, שמצאה כי יוקר המחיה בענף המזון "מגלה את כשלי התחרות הגדולים ביותר". בעקבותיה נולדה ועדה נוספת, ועדת קדמי, שתפקידה היה ללמוד את מאפייני שוק המזון, לאתר כשלי שוק, ולגבש המלצות להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה. ההמלצות שפרסמה ועדת קדמי ואומצו על-ידי הממשלה עסקו במחירים הגבוהים של הירקות והפירות, והיא המליצה בין השאר על קידום שוקי מזון מקומיים (כלומר מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן) והקמת שוק סיטונאי חדש בגוש דן.

אחת מההמלצות עסקה באפשרות להטיל פיקוח מחירים תקופתי על ירקות ופירות מסוימים, שהרווחים בהם אינם סבירים. עוד הוחלט כי יוקם צוות בין משרדי שיכלול נציגים של משרדי הכלכלה, האוצר והחקלאות ושיבחן סוגיות ובראשן פערי התיווך, הטלת חובה לפרסום בחנויות מחירים סיטונאיים והקמת מנגנונים לגידור סיכוני תנודתיות של מחירי תוצרת חקלאית. ב-2012 ההמשלה קיבלה את ההמלצות, והחליטה כי בתוך 90 יום ממועד קבלתה יגיש הצוות את המלצותיו לשרי האוצר, החקלאות והכלכלה. הביקורת שמפרסם כעת מבקר המדינה מעלה כי צוות כזה מעולם לא הוקם, למרות שחלפו מאז כמעט שבע שנים.

מה בנוגע לפיקוח על המחירים שהומלץ על-ידי ועדת קדמי עוד ב-2012? "אף שהצורך בבדיקה עלה כבר לפני שנים, טרם הושלם גיבוש המסקנות בנושא", מוצא המבקר, שמוסיף כי למרות שוועדת קדמי המליצה לקבוע רשימת מוצרים שרווחיותם תיבדק, בפועל לקח שלוש שנים עד שהנושא טופל לראשונה באמצעות בדיקה מדגמית ברשתות השיווק, ורק במאי 2016 הוועדה דנה בממצאי הבדיקה. ועדיין, בסיכום הדיון של הוועדה נכתב כי ממצאי הבדיקות השונות שנערכו אינם חד-משמעיים, וכי קיים קושי במדידה רוחבית של מרווחי השיווק בשל מחסור בנתונים אמינים.

"משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון"

בכל אופן, בדיקת פערי התיווך - כלומר הרווחיות של החברות הסיטונאיות והמשווקות הקמעונאיות - הוארכה לשנה נוספת (2017), ולמרות זאת היא טרם הסתיימה עד היום, ולא ברור אם היא תייצר בהירות בנוגע להמשך הדרך. במשרד המבקר מעירים לוועדת המחירים כי עליה לקבוע אם הרחבת הבדיקה תאפשר קבלת החלטה ב"סוגיה רגישה זו" בעתיד הקרוב, תוך שהוא מפרט כי "על ועדת המחירים לסיים בדחיפות את הבדיקה".

בעיה נוספת שהממשלה לא מצליחה קשורה לתחום השוק הסיטונאי. מדוח המבקר עולה כי זה כ-17 שנים, מאז שהממשלה החליטה על הקמת שוק סיטונאי לגוש דן חדש עוד ב-2001, לא עולה בידי הממשלות ליישם את החלטותיהן בנושא.

משרד החקלאות העריך את התועלת הכלכלית בהקמת השוק החדש בכ-250 עד 350 מיליוני שקל בשנה, מה שמרמז על כך שהמשק איבד בשל העיכוב האמור סך של כ-5 מיליארד שקל שהיו אמורים להיחסך מהציבור. אך לא רק זאת, לאורך השנים היו הוצאות נוספות שהמבקר מגדיר כ"הוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון".

לדברי מבקר המדינה, הכשלים בטיפול בהקמת השוק הסיטונאי ב-17 השנים האחרונות משקפים פעולה ממשלתית שמתאפיינת ב"שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות", והתוצאה היא ש"מהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001".

לדבריו, הטיפול הממשלתי רב-השנים בנושא זה התאפיין ב"התנהלות איטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים" וב"פעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט", כאשר בין היתר הוא מציין "חוסר יכולת של הרשות המבצעת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה".

משרד החקלאות: הביקורת - טעות ביסודה

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "הביקורת המופנית כלפי המשרד בטעות יסודה ואינה נכונה. ההפך הוא הנכון: עידוד התחרות בשוק הפירות והירקות, צמצום פערי התיווך והורדת יוקר המחיה הם מיעדיו המרכזיים של משרד החקלאות. בתוך כך, המשרד פעל ופועל במגוון רחב של חזיתות שיביאו לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים.

"בין היתר, משרד החקלאות מעודד את הקמת שוקי איכרים ברשויות השונות ואף הקצה תמיכה של 23 מיליון שקל כדי לאפשר לחקלאים למכור ישירות לצרכנים בתנאי שהמחיר לצרכן יהיה נמוך ובכך להתגבר על פערי השיווק. בנוסף לכך, כדי להגביר את השקיפות לצרכן, המשרד מפרסם מדי שבוע דוח המציג את מחירי הפירות והירקות המובילים, כדי שהצרכן יוכל לעקוב אחר המחיר המומלץ ולהשוות בין המרכולים והרשתות השונים.

"משרד החקלאות ומשרד האוצר הוציאו צו המחייב את רשתות השיווק לחשוף בפניהם את מחירי קניית פירות וירקות ואת המחירים שבהם הם נמכרו לצרכנים.

"לעניין הקמת השוק הסיטונאי, צר לנו כי ביקורת זו באה לפתחנו, בעוד שהגורם שבלם את התקדמות התוכנית הוא משרד האוצר. כבר לפני מספר קדנציות, גורמי המקצוע במשרד ומשרדי הממשלה אחרים הכתירו את הפרויקט פה-אחד כפרויקט בעל משמעות, והאמינו כי הדבר יביא להגברת התחרות המיוחלת ולצמצום התלות של החקלאים ברשתות השיווק, הן באמצעות מסחר קונבנציונלי והן באמצעות מסחר דיגיטלי.

"אולם כפי שנאמר, בעל המאה הוא בעל הדעה, ולכן כשמשרד האוצר החליט שאין זה נכון להשקיע את התקציבים בזירה הקונבנציונלית - על אף החלטת הממשלה והקמת חברה ממשלתית לצורך כך ועל אף כל הסיכומים בנושא - בוטל הפרויקט, וכעת פועלים משרד החקלאות ומשרד האוצר, בשיתוף הרשות לחדשנות, להפעלת זירת מסחר דיגיטלית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות