אילוסטרציה: shutterstock
הרבעון הראשון של שנת 2019 חשף את קמעונאיות המזון וההלבשה ואת חברות התעופה התיירות, לשתי מכות כואבות במיוחד. הראשונה שבהן נגעה לעיתוי חג הפסח, שחל השנה במלואו בחודש אפריל, ואילו השניה נבעה מתחילת יישומו של תקן החשבונאות החדש IFRS16 העוסק בחכירות.
אולם בעוד שאת מכירות חג הפסח יכלו הרשתות להשלים ברבעון השני, הרי שיישום התקן החדש הפך בתחילת 2019 לעניין קבוע, המחייב את החברות הציבוריות ואת משקיעיהן להתאים את עצמם למציאות החדשה. עבור החברות, יכללו התאמות אלו בחינה מחודשת של מודלים עסקיים ובדיקה של כדאיות החתימה על חוזי השכרה ארוכי טווח (חכירה). במקביל, תידרש אצל המשקיעים התאמה של אמות מידה פיננסיות למציאות החדשה, לצד בדיקת הרלוונטיות של היחסים הפיננסים והפרמטרים הכמותיים, המשמשים לבחינת מצבן העסקי של החברות ולצורך ההשוואה ביניהן.
תקן IFRS16 שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2019, קבע מחדש את הכללים להכרה ומדידה של חכירות וביטל את ההבחנה שהייתה קיימת בעבר, בין חכירה מימונית לחכירה תפעולית. התקן קבע מודל אחיד לגבי כל סוגי החכירות, ולפיו נדרש החוכר להכיר במאזן בנכס בגין "זכות השימוש", ובהתחייבות פיננסית בגין "הערך הנוכחי של דמי החכירה".
הכללה זו של חוזי החכירה התפעוליים, כדוגמת השכרה ארוכת טווח של חנויות ומטוסים, הובילה כאמור לניפוח הנכסים וההתחייבויות של החברות, ועקב כך לצמצום חלקו של ההון העצמי בסך המאזן. בנוסף, תפח באופן המיידי החוב הפיננסי של החברות בשל הכרזה על חוזי החכירה כהתחייבות פיננסית (בנוסף להלוואות ולאשראי שמקבלות החברות מהבנקים והמלווים הפיננסיים השונים).
השפעה מעורבת על הוצאות המס
אלא שמעבר לכך, הושפעו כאמור באופן ישיר גם תוצאותיהן הכספיות של החברות, המשתקפות בדוח הרווח והפסד החשבונאי. השפעה זו (אשר תמשיך ללוות את הדוחות הכספיים שלהן גם בעתיד) באה לידי ביטוי בהוצאות פחת והפחתות שרושמת החברה בגין נכס "זכות השימוש" ובהוצאות המימון שנרשמות בגין התחייבות החכירה.
מנגד, מתבטלות הוצאות השכירות שהיו כלולות בהוצאות התפעול. כך שהשינוי מגדיל את הוצאות המימון, אבל גם את הרווח התפעולי ובמיוחד את הרווח התפעולי שמנטרל את הוצאות הפחת וההפחתות, כלומר את ה-EBITDA. בנוסף, הציגו החברות החוכרות השפעה מעורבת על הוצאות המס שלהן.
מבט על תוצאות חלק מהחוכרות הגדולות ברבעון הראשון מלמד על ההשפעה הגדולה של התקן עליהן. כך למשל חברת פתאל החזקות, שעוסקת בחכירה והפעלה של מלונות בישראל ובאירופה, דיווחה כי יישום התקן הגדיל את ההפסד שלה ברבעון הראשון ב-35.7 מיליון שקל. לדברי פתאל, הוביל יישום התקן לגידול של 79.7 מיליון שקל ברווח התפעולי שלה, אולם מנגד זינקו הוצאות המימון (נטו) שלה בסכום גבוה יותר של 127.5 מיליון שקל.
חברת נוספת שהושפעה באופן מהותי מיישום התקן היא חברת ארקו החזקות, שעוסקת בהחכרה והפעלה של תחנות תדלוק ברחבי ארה"ב. ארקו דיווחה כי בעקבות יישום התקן גדל הרווח התפעולי שלה ב-31.1 מיליון שקל, אולם מנגד גדלו גם הוצאות המימון (נטו) שלה ב-56.8 מיליון שקל. כך שבשורה התחתונה הגדיל ה-IFRS16 את ההפסד של ארקו ברבעון הראשון ב-22.5 מיליון שקל.
מי שעוד הושפעה לרעה היא חברת התעופה אל על , שחוכרת 16 מטוסים מתוך 42 המטוסים הכלולים בצי שלה. לדברי אל על, הוביל יישום התקן ברבעון הראשון לתוספת של 20.7 מיליון שקל ברווח התפעולי, אולם גם לעלייה של 37.8 מיליון שקל בהוצאות המימון. כך שההפסד לפני מס של אל על גדל ברבעון הראשון ב-17.1 מיליון שקל עקב יישום התקן.
רשתות שיווק המזון והאופנה, ששוכרות חנויות בחוזים ארוכי טווח, הושפעו גם הן מיישום התקן אולם באופן מתון יותר. שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל, דיווחה על ירידה של 8 מיליון שקל ברווח הנקי כתוצאה מיישום התקן, בעוד שאצל רמי לוי ופרשמרקט נשחק הרווח הנקי ב-5.8 מיליון שקל ו-4.7 מיליון שקל, בהתאמה. אצל קסטרו והמשביר לצרכן הביאו יישום התקן לעלייה של 4.2 מיליון שקל בהפסד הרבעוני, בעוד שאצל פוקס גדל ההפסד ב-2.8 מיליון שקל בלבד.
גם ההון העצמי הושפע לרעה
במקביל, הושפע כאמור לרעה גם ההון העצמי של חלק מהחברות, וזאת במקרה שבו סכום הנכסים שנוספו למאזן בגין זכויות השימוש, היה נמוך מסכום ההתחייבות שנרשם בגין הסכמי החכירה. במקרה כזה, נרשמה הפחתה ביתרת העודפים (הרווח) של החברה, שמהווה את אחד ממרכיבי ההון.
מבין החברות החוכרות שנבדקו, הושפעו לרעה במיוחד פתאל החזקות , שההון העצמי שלה נשחק ברבעון הראשון של 2019 ב-287.3 מיליון שקל בעקבות יישום התקן. מדובר על שחיקה של יותר מ-9% שנרשמה בהון העצמי המיוחס לבעלי המניות, וזאת בהשוואה להון המיוחס לבעלי המניות שהוצג בסוף 2018.
על החברות הנוספות שספגו שחיקה מהותית ניתן למנות את שופרסל, שההון שלה נשחק ב-120 מיליון שקל, פוקס שספגה שחיקה של 86.2 מיליון שקל בהון כתוצאה מיישום התקן, וכן אל על שרשמה התכווצות של 68.1 מיליון שקל בהן כתוצאה מהיישום. עוד חברות שראו את הונן נשחק כתוצאה מהתקן החדש הן הולמס פלייס (52.8- מיליון שקל), המשביר לצרכן (51.7- מיליון שקל), קסטרו (45.4- מיליון שקל) ורמי לוי (40.4-) מיליון שקל.