חדוה בר / צילום: איל יצהר
על בנק ישראל להסדיר את מתן השירותים הבנקאיים לחברות הפועלות בתחום הבלוקצ'יין, בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון - כך דורש פורום תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית, המאגד תחתיו 17 חברות מקומיות בתחום, במכתב ששלח אתמול (ד') למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, ומכותב לו גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
המכתב של הפורום למפקחת על הבנקים נשלח בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון, שאישר את הפשרה בין בנק לאומי לבין חברת Bits Of Gold, כפי שדיווחנו ב"גלובס" ביום שני האחרון. על פי החלטת העליון, החשבון של ביטס אוף גולד בבנק לאומי לא ייסגר, והחברה תוכל להמשיך בפעילותה בו בכל הקשור למטבעות דיגיטליים. "גלובס" פנה לבנק ישראל לקבלת תגובה לטענות פורום הבלוקצ'יין, אך תגובת הבנק טרם נתקבלה.
ביטס אוף גולד, שנמצאת בבעלות האחים יונתן ויובל רואש וקבוצת משקיעים, מספקת שירותי רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים לעשרות אלפי לקוחות ישראלים מאז שנת 2013. פסק הדין של העליון התקבל השבוע, לאחר שהחברה ערערה על פסיקת בית המשפט המחוזי ב-2017, שקבעה כי לא ניתן להכריח את הבנק לקבל את כספי החברה שמקורם בפעילות מסחר בביטקוין.
פורום תעשיית הבלוקצ'יין, שהוקם על ידי חברות מקומיות העוסקות בפיתוח או בהשקעות בתחום טכנולוגיית הבלוקצ'יין, מבקש מבנק ישראל במכתב לעשות את אשר, לדבריו, הורה עליו בית המשפט העליון - "להביא לאסדרה ברורה ומהירה לתחום ולהפסיק את המצב הלא-סביר של איסור גורף על פתיחת חשבונות בנק לחברות בלוקצ'יין".
מנכ"ל הפורום, יגאל נבו, אמר בשיחה עם "גלובס" כי פסיקת העליון, אף שאין בה תקדים, היא בבחינת שינוי חוקי המשחק, וכי לדעתו, אם לא תתקבל החלטה בעניין על ידי בנק ישראל, יהיה זאת בגדר התעלמות מהוראות בית משפט. לדברי נבו, "ההליך מול בנק ישראל יכול להיות קצר וממוקד, ואנחנו מוכנים ורוצים ( היזמים, החברות והיועצים) לסייע ולקדם את האסדרה בכל דרך שבנק ישראל יחליט".
במכתב שנשלח למפקחת, כתב נבו, בשמן של 17 חברות הבלוקצ'יין החברות בפורום, כי "בשנתיים האחרונות התנהל דיאלוג פורה בין תעשיית הבלוקצ'יין (חברות מובילות, יזמים, יועצים ומשקיעים מרכזיים ועוד) לנציגים בכירים בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים. דיאלוג זה היווה טריגר משמעותי להקמת צוות בין-משרדי בנוגע לנכסים וירטואליים ברשות בנק ישראל (שהובל על ידי המשנה לנגידה ד"ר בודו טרכטנברג), תוך כוונה להתקדם לקראת אסדרה מותאמת ונכונה, כך שחברות יוכלו ליהנות משירותי בנקאות וכפועל יוצא, לצמוח ולהתפתח בישראל.
הקריאה להערות הציבור מצד הצוות הבין-משרדי הובילה למהלך חסר תקדים של שיתוף פעולה בין תעשיית הבלוקצ'יין, האקדמיה, פירמות רואי החשבון הגדולות ומשרדי עורכי הדין המובילים והיועצים המקצועיים. במסמך שהוגש לוועדה העלינו את הבעיות הרגולטוריות המרכזיות של התעשייה, אבל בעיקר פתרונות רגולטוריים מוצעים, בין אם בפרשנות לחוק, הצעות חקיקה, תיקונים נדרשים ועוד, תוך בקשה לקיום דיאלוג מקצועי, פתוח ובשקיפות מלאה".
נבו מוסיף במכתבו למפקחת כי "פסק הדין של העליון שניתן בימים האחרונים בנוגע לפשרה שהתקבלה בין חברת Bits of Gold לבנק לאומי, מעביר את האחריות לפתרון הסוגיה לבנק ישראל, ובפרט לפיקוח על הבנקים, להביא אסדרה לנושא חשבונות הבנק וקבלת שירותים פיננסים. כידוע לך, כל גורמי המקצוע ברשויות ובמשרדי הממשלה נמצאים בתהליכים מתקדמים של לימוד ויצירת רגולציה מותאמת לעולם התוכן הזה. הפיקוח על הבנקים הוא הגורם האחראי על הפעילות הבנקאית בישראל והוא בר-הסמכא לקבוע ולהסדיר את הנושא, כך שחברות יוכלו לפעול באופן סדיר, להירשם ולהצמיח חברות, לגייס כסף מקומי וזר, לשלם מסים ולהתחרות בעולם, ובסופו של דבר, להניע את קטר הצמיחה הבא בהייטק הישראלי".
לפיכך, הוא כותב, "אנו רואים באמור לעיל שעת כושר, ופונים אליך בבקשה להביא להליך אסדרה ממוקד ולהוציא בתוך זמן סביר נהלים ברורים המגובים באכיפה מנהלית, ובאם יידרש הצעת חקיקה. כל זאת בדיאלוג קבוע עם התעשייה והיועצים המרכזיים, בהתבסס על העבודה שהוגשה לצוות הבין-משרדי".
בסיכום המכתב מוסיף נבו: "תעשיית הבלוקצ'יין בישראל הינה מהמובילות בעולם בהיבט הטכנולוגי, אבל מרביתה פועלת באופן מסורבל ולא יעיל, בשל קשיים רגולטוריים בישראל ומעבר לים. קידום אסדרה והסרת המחסום לפעילות פיננסית בישראל - תהיה להם השפעה מכרעת לתעשייה, והם יאפשרו להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום, כאומת הייטק אמיתית".