גדעון קרסני / צילום: רון שטיינבלט
כשנתיים לאחר שובו של גדעון קרסני מפנסיה לראשות יצרנית הבדים ספאנטק , שיבה שהתרחשה על רקע הרעה ניכרת בתוצאותיה הכספיות של החברה אז, מודיעה כעת ספאנטק על רצונו של קרסני "להשתחרר מתפקידו כמנכ"ל החברה עקב נסיבות אישיות".
דירקטוריון ספאנטק קיבל את בקשתו של קרסני ואישר את מינוי בעל השליטה, יחזקאל (חזי) ניסן כמנכ"ל, ואת מינוי יונתן עירוני כיו"ר הדירקטוריון, במקומו של ניסן. בספאנטק ציינו כי קרסני יסיים את תפקידו כמנכ"ל בסוף החודש, "וימשיך לעמוד לרשות החברה בנושאים אסטרטגיים".
מאז שקרסני חזר לתפקיד, מעידות תוצאותיה של ספאנטק על התאוששות בפעילות ועל שיפור ברווחיה. מניית החברה נחלשה מאז שובו של קרסני ועד היום בכ-8%, והיא רחוקה בכ-30% מרמת השיא שאליה הגיעה במהלך הכהונה הנוכחית שלו, שנקבעה בחודש מרץ האחרון, והיא משקפת לספאנטק שווי נוכחי של כ-620 מיליון שקל.
קרסני חזר לעמוד בראשה של ספאנטק בחודש יולי 2017, לאחר הרעה ניכרת שנרשמה בתוצאותיה הכספיות של החברה וצניחה של עשרות אחוזים שרשמה מנייתה - מה שגרר אז חילופי מנכ"לים מהירים.
עם פרישתו של קרסני מראשות ספאנטק במארס 2016 מונה במקומו לתפקיד מישל בן וייס, שהתפטר כחצי שנה בלבד לאחר שמונה על רקע פרסום דוחות כספיים גרועים. את בן וייס החליף בתפקיד כמנכ"ל זמני בעל השליטה ניסן, וכחודשיים לאחר מכן מונה לתפקיד שלמה (מומו) לירן, שגם הוא החזיק מעמד בראשות ספאנטק כחצי שנה בלבד, אז הוחלט להחזיר את קרסני מפרישתו לגמלאות. לפני שפרש, עמד גדעון קרסני בראשות ספאנטק במשך 13 שנה, בין השנים 2003-2016.
שמו של קרסני (69) עלה לכותרות בתחילת 2017, זמן קצר לאחר פרישתו הראשונה מהתפקיד, בעקבות החלטת דירקטוריון ספאנטק לאשר לו מענק פרישה של עד 4 מיליון שקל, למרות התנגדות בעלי המניות למתן תגמול זה. מדובר היה בסכום של 2.25 מיליון שקל בתשלום אחד, וסכום נוסף תלוי ביצועי החברה עד סוף 2017, בהיקף של עד 1.75 מיליון שקל. את התשלום הראשון של המענק קיבל קרסני ב-2017, כך שעלות העסקתו לחברה בשנתיים האחרונות (2017-2018) הצטברה לכ-6.5 מיליון שקל.
עם חזרתו של קרסני לספאנטק הוא הסתפק בשכר חודשי של 20 אלף שקל, אולם בשנה שעברה אישרו בעלי המניות לשדרג את שכרו החודשי ל-120 אלף שקל, לצד צמצום סכום המענק השנתי המקסימלי שלו.
ספאנטק פועלת בשוק הבד הלא ארוג, ומתמקדת בייצור ובשיווק בד לא ארוג המיוצר בטכנולוגיית Spunlace (Water entanglement). הבדים שהיא מייצרת משמשים כחומרי גלם לתעשיות שונות, בעיקר בתעשיית המגבונים, וניסן מחזיק בשליטה בה באמצעות חברת ניסן תעשיות רפואיות הבורסאית.
כאמור, ספאנטק מציגה התאוששות מסוימת בתוצאותיה הכספיות, ובדוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2019, שפורסמו בחודש שעבר, הציגה קפיצה של פי 2 ברווח הנקי שלה, שהתקרב ל-13 מיליון שקל, בעיקר בזכות צמצום הוצאות המימון.
הכנסותיה הרבעוניות של החברה נשחקו ב-8% ל-142 מיליון שקל, ולמרות זאת הרווח הגולמי עלה ב-6% ל-29 מיליון שקל.
למרות ירידה בכמויות המכירה ופגיעה משינויי מט"ח, ספאנטק נהנתה בסיכום רבעוני משינוי בתמהיל המוצרים שלה ומפיצוי חד-פעמי מלקוח בסך של כ-2.5 מיליון שקל, שתרמו לשורה הגולמית, והירידה בהיקפי המכירה סייעה גם לצמצום הוצאות השילוח שלה.
השחיקה בהכנסותיה הרבעוניות נרשמה בהתאם להערכות שפרסמה בדוחות השנתיים ל-2018 על ירידה בביקושים בארה"ב שנרשמה בסוף 2018 ובתחילתה של השנה הנוכחית, וזאת בהשפעת מלחמת הסחר בין ארה"ב לבין סין, שהובילה לצריכה מוגברת לקראת סוף 2018, וכן בהשפעת השבתת הממשל הפדרלי בארה"ב.
את שנת 2018 סיכמה ספאנטק עם שיפור של 13% בהכנסותיה, שהגיעו ל-658 מיליון שקל, והרווח הנקי השנתי שלה קפץ ב-54% ל-41 מיליון שקל.