פריקת קרונות חדשים. / צילום: דוברות רכבת ישראל
רכבת ישראל הזמינה לאחרונה 74 קרונות מחברת בומברדייה, בסכום של כ-700 מיליון שקל. מדובר בה שמכונה "המנה השביעית", כלומר, קרונות נוספים שהוזמנו במסגרת מכרז בו זכתה בומברדייה עוד ב-2010. הקרונות יקלו מעט על הצפיפות בקרונות הרכבת, אך מתברר שיהיה להם מחיר בפיתוח כבישים. לנוכח הגירעון והמשבר התקציבי המסתמן, במשרד התחבורה התבקשו למצוא מקורות תקציביים לקרונות ולא לבקש מימון נוסף מהאוצר, ונראה שהחליטו לעשות כן על ידי הסטת תקציבים מפיתוח כבישים.
הסטת התקציבים היא במסגרת רכש חירום, שלא תוכנן ותוקצב מבעוד מועד, אבל היא מציגה מגמה של השקעה בתחבורה ציבורית על חשבון כבישים. העדפת התחבורה הציבורית החלה ב-2016, ומאז הפער להוצאות על תחבורה ציבורית גדל. בתקציב שאושר ל-2018 הוקצו 8 מיליארד שקל לפיתוח התחבורה הציבורית, לעומת כ-6 מיליארד שקל לפיתוח כבישים. זהו שינוי מדיניות מצד משרד משרד תחבורה, שאחרי שנים בהם התמקד ברשת כבישים מהירים, מקצה כעת תקציבים לרכבת הקלה בתל-אביב ולפיתוח רכבת ישראל.
הפרויקט העיקרי שנפגע הוא ההארכה הדרומית של כביש חוצה ישראל, מצומת שוקת לנבטים לאורך 12 ק"מ, פרויקט שכבר תוקצב במאות מיליוני שקלים, אך אלה לא הועברו והפרויקט מתעכב. פרויקט זה, שאושר בממשלה עוד בראשית העשור, התעכב כבר זמן רב בשל יישובים לא מוכרים של הפזורה הבדואית לאורך התוואי, שיועברו לשכונות קבע ביישובים סמוכים.
באופן כללי, בחברת נתיבי ישראל ספגו קיצוץ בתקציב תחזוקה הכבישים - באוצר ביקשו מהחברה להחזיר 300 מיליון שקל שכבר הועברה אליה ומנעו העברה של סכום דומה. בסך הכול, הופחת תקציב התחזוקה ב-600 מיליון שקל, ונותר 1.05 מיליארד שקל.
באוצר היו שמחים להעביר תקציבים מפיתוח כבישים להסעת המונים, כפי שאכן קורה בצעדים קטנים בתקציב התחבורה בשנים האחרונות. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך משהקיצוץ נעשה על רקע הגירעון התקציבי ולקראת קיצוצים נרחבים בהרבה שכנראה יידרשו בתקציב 2020, אותו תאשר הממשלה הבאה.
בעבר, שר התחבורה ישראל כ"ץ נאבק מול כל קיצוץ תקציבי משרדו, והצליח לקדם כך סלילת כבישים והנחת מסילות. אולם כעת נראה שכ"ץ נמצא כבר בדרכו החוצה מהמשרד. לאחרונה מונה כ"ץ לשר החוץ, ותיק התחבורה הוצע לרשימת הבית היהודי. ח"כ בצלאל סמוטריץ' מיועד לכהן כשר התחבורה בממשלת המעבר.
הקרונות שיירכשו הם דו-קומתיים, זהים לאלה שמשרתים היום במרבית קווי הרכבת. הם יאפשרו לרכבת להוציא יותר קרונות לסבבי תחזוקה נרחבים הדרושים בהם, וכן העברה של קווי רכבות נוספים לקרונות דו-קומתיים, עם כ-30% יותר מושבים בכל רכבת. קרונות אלה נדרשים אחרי שהרכבת טעתה ב-25% בתחזיות מספר הנוסעים, ולא הצטיידה בזמן במספר הקרונות הנחוץ. חלק מהבעיה יכול היה להיפתר באמצעות הקרונועים החשמליים שצפויים להגיע לרכבת, אך העיכוב בבניית תשתית חשמלית במסילות הופך אותם ללא שימושיים ומחייב את החברה לרכוש קרונות שניתן לחבר לקטר מונע דיזל.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה מקדם רכש נוסף של קרונות וציוד לרכבת ישראל לטובת ציבור הנוסעים. במסגרת זאת מתקיים דיון עם האוצר על העמדת מקורות תקציביים בסך 700 מיליון שקל לטובת הנושא. רוב הסכום ילקח ממקורות עצמיים של הרכבת וביחס לסכום הנוסף עמדת משרד התחבורה היא להמנע מפגיעה במיזמים חיוניים בתחומי הפיתוח והתחזוקה".