יהודה בר-און / צילום: תמר מצפי
המשבר הניהולי בנת"ע מתרחב: סמנכ"לי החברה שלחו אתמול (ג') מכתב חריג לשר התחבורה ישראל כ"ץ ולשר האוצר משה כחלון. עשרת הסמנכ"לים של החברה מבקשים מהשרים להשאיר בתפקידו את מנכ"ל החברה יהודה בר-און שהתפטר מתפקידו לפני שבועיים ומזהירים מפני "סחרור מסוכן". חבר ההנהלה היחיד שלא חתם על המכתב הוא שי יפתח, המשנה למנכ"ל.
הסמנכ"לים כותבים כי הם "חשים חובה להתריע על המשבר החמור שהחברה נקלעה אליו בעקבות האירועים האחרונים". הם מוסיפים כי "מאז כניסתו לתפקיד של יהודה בר-און, בשנת 2014, הפכה חברת נת"ע מחברה כושלת, שמקדמת קווים תיאורטיים, לחברת התשתיות הגדולה בישראל, עם כושר ביצוע העולה על כל הציפיות. כל עובדי החברה נושאים עיניים למנהיגות המקצועית של יהודה שהפכה לשם דבר בענף".
הסמנכ"לים מתייחסים לכך שפרויקט הקו האדום בתל-אביב נכנס למה שהם מגדירים כ"שלב קריטי". בנוסף נראה כי הסמנכ"לים דואגים גם לתפקידיהם ומזכירים כי החלפת המנכ"ל, "שעלולה לגרור באופן טבעי שינויים רבים נוספים, היא צעד מיותר המסכן את יכולתה של החברה לעמוד ביעדיה".
מניסוח המכתב ניתן להתרשם שבר-און פוטר מתפקידו, למרות שהוא זה שבחר להודיע על עזיבתו. ככל הנראה, משה כחלון וישראל כ"ץ יבחרו שלא להתערב בסוגיה בימים שבהן מכהנת בישראל ממשלת מעבר. עם זאת, החתימה על המכתב יכולה להיחשב כהכרזת מלחמה של הסמנכ"לים נגד יו"ר החברה רם בלינקוב ומול המנכ"ל הבא.
בר-און ביקש לסיים את תפקידו, בעקבות מתיחות בינו לבין הדירקטוריון בנושאים של ממשל תאגידי. לאחר שנים בהם הדירקטוריון בחברה היה חלש יחסית, ומרבית העבודה התנהלה מול צוות ההיגוי המשותף למשרדי התחבורה ולאוצר, דרש הדירקטוריון להיות מעורב יותר במכרזי הענק שמפרסמת החברה. חברי הדירקטוריון, ובראשם בלינקוב, לא הסכימו לקבל עליהם אחריות ללא סמכות.
סגנון ניהול ריכוזי וכוחני
המתיחות בחברה הפכה למאבק אישי בין בלינקוב לבין בר-און. במכתב ההתפטרות שלו כתב בר-און כי "מחלוקות ואי הסכמות הן חלק מתהליך עבודה מקובל. אולם מרגע שהן עוברות להתנהל באמצעי התקשורת, תוך הטלת דופי והצגת אי אמיתות, נגרמת, ובצדק, פגיעה בשמה של החברה ובאמון הציבור בה - אמון הנדרש כל כך בתחום עיסוקה של החברה". בלינקוב השיב כי "באשר לנושאים הכוללים ייחוס דברים כאלה ואחרים לי, אסתפק באמירה שהדברים אינם נכונים ונדחים על ידי".
בר-און היה מזוהה עם נת"ע בשנים האחרונות והפרישה שלו נחשבת למהלך דרמטי. בר-און הצליח לשכנע את האוצר מחדש ביכולת של נת"ע לבצע את הקמת הרכבת הקלה בגוש דן ואף לקדם הקמת רכבת תחתית (מטרו) בתל-אביב. סגנון הניהול שלו נחשב לריכוזי ואף כוחני וגרר לא מעט ביקורת מצד תושבים במרכז הארץ שנפגעו מסגירת רחובות שלא התחשבה בצרכיהם ומצד קבלני ביצוע שהלינו על אכיפה נוקשה של הנהלים.
העזיבה של בר-און מתבצעת בימי ממשלת מעבר ויעבור זמן רב עד שמנכ"ל חדש ייכנס לתפקיד. שר התחבורה ישראל כ"ץ אמנם הורה לנת"ע להתחיל בתהליכי איתור מנכ"ל חדש, אך תהליך האיתור ייקח לפחות חודשיים. האישור הרשמי של מינוי המנכ"ל לא יוכל לצאת לפועל לפני השבעת הממשלה. אפשר להניח שסמנכ"לים בחברה לא יציגו מועמדות לתפקיד, לאור החזית שפתחו מול היו"ר.
נת"ע מקדמת כיום שלושה פרויקטים בולטים: הקו האדום בגוש דן, מפתח תקווה לבת ים דרך תל-אביב ויפו, נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים. עבודות כריית המנהרות כמעט והסתיימו וכך גם חפירת התחנות, וכעת מותקנות המסילות ומערכות הרכבת. נת"ע עשויה להשלים את העבודות עד לתאריך היעד, אוקטובר 2021, אך ייתכן גם עיכוב קל.
שני הקווים הנוספים של הרכבת הקלה, הסגול והירוק, נמצאים רק בתחילת ביצוע. נכון לעכשיו, עבודות פינוי תשתיות החלו ומכרזים פורסמו. לאחרונה הוגשו הצעות למכרז להקמת תחנות בחלק התת קרקעי של הקו הירוק. תאריך היעד של פתיחת הקווים, 2026, נדחה רק לאחרונה, ולפי הערכות יידחה שוב.
נת"ע תצטרך בנוסף לשכנע את משרדי הממשלה לקדם את פרויקט הרכבת התחתית בגוש דן. נת"ע כבר החלה לתכנן את המטרו, אך כדי להתחיל בביצוע היא תזדקק לגייס סכום חסר תקדים של 150 מיליארד שקל. בר-און נחשב לגורם דומיננטי בקידום הפרויקט וגם יורשו יצטרך לעשות זאת כדי לעמוד ביעד השאפתני, סיום הביצוע בשנת 2030.
מנת"ע ומרם בלינקוב לא נמסרה תגובה.