גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם מוכיחים שאפשר גם בלי ימי שבתון בבחירות

ימי שבתון, הצבעות בסופי שבוע ואפילו חובת הצבעה, אינם ערובה לשיעורי הצבעה גבוהים ● בישראל יום הבחירות לכנסת הוא שבתון מאז קום המדינה, ולמרות זאת שיעורי ההצבעה נמצאים במגמת נסיגה ● באיזו מדינה שיעור ההצבעה עומד על 85% למרות שיום הבחירות לא מוגדר כיום שבתון, ובאילו מדינות מי שלא מצביע מקבל קנס? ● מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה. פרויקט מיוחד 

בחירות בעולם / צילומים: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
בחירות בעולם / צילומים: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ב-17 בספטמבר ייצא המשק שוב ליום חופשה לרגל הבחירות החוזרות. ומה קורה סביב העולם? באוסטרליה, למשל, לא רק שאין שבתון אלא מי שלא מצביע צפוי לקנס. עם זאת, בארה"ב, שגם בה אין שבתון, בני המעמד הנמוך חוששים לפרנסתם ולא הולכים לקלפי. 

אך האם ימי השבתון תורמים לשיעור ההצבעה בבחירות? התשובה לא חד משמעית. 

כתבות נוספות בפרויקט:

צריך לגלות אחריות: יום שבתון בבחירות הוא לא גזירת גורל

הבחירות הן תענוג יקר, אז למה במשרד האוצר לא מוטרדים?

שלושת המיליארד שמפרידים בין גנץ ללפיד. למה אף פולטיקאי לא יודע כמה עולות בחירות

הנפגעים העיקריים מיום הבחירות הם העסקים הקטנים והבינוניים

אפשר להצביע וללכת לעבוד

יום השבתון נועד לעודד את שיעורי ההצבעה בבחירות - הלחם והחמאה של דמוקרטיה ייצוגית. השיטה הזו פופולרית ולפי ה-OECD רק שבע מדינות לא קבעו את יום זה כחג לאומי וכתוצאה מכך שבתון. עם זאת ימי שבתון, הצבעות בסופי שבוע ואפילו חובת הצבעה, אינם ערובה לשיעורי הצבעה גבוהים. בישראל יום הבחירות לכנסת הוא שבתון מאז קום המדינה ולמרות זאת שיעורי ההצבעה נמצאים במגמת נסיגה. בדנמרק, שבה יום הבחירות לא מוגדר כיום שבתון, שיעור ההצבעה שומר בשישים השנים האחרונות על יציבות ועומד על כ-85%.

הנתונים האלה מעוררים מחלוקת ערה לגבי ימי השבתון והעלות שלהם לעומת התועלת. גורמים פוליטיים ברחבי העולם מנסים לצמצם את עלויות הבחירות. במקרים רבים מדובר בניסיון לייעל מערכות מסורבלות שלא מתאימות לאוכלוסיות גדולות ולמציאות של העידן הדיגיטלי. מעבר לכך, כל שקל שייחסך מעלות הבחירות אפשר להפנות למטרות אחרות, לא פחות חשובות.

ויכוח לגבי השבתון

מדינות רבות לא מגדירות את יום הבחירות כיום שבתון, אך הן מקיימות אותן בסוף השבוע - שבת או ראשון. לפי ה-OECD רק תשע מדינות חברות מקיימות את ימי הבחירות שלהן באמצע השבוע. בישראל האפשרות הזאת לא רלוונטית משום שהיא תדיר דה פקטו את שומרי המסורת ומשום שהרעיון עומד בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ופוגע בסטטוס קוו בנוגע לשמירת השבת.

המדינה שבה מתנהל הוויכוח הארוך והסוער ביותר לגבי נושא השבתון היא ארה"ב שמאז שנת 1845 מקיימת בחירות בכל יום שלישי בחודש נובמבר, יום חול ככול הימים. המסורת הזו נולדה בימים שבהם רוב תושבי אמריקה עסקו בחקלאות, בניסיון לצמצם את הפגיעה בפרנסה. שנים שיעור ההצבעה עמד על 80% והתכווץ מאז ל-50% עד 60%, מהנמוכים בעולם המערבי.

ההצבעה בימי שלישי הפכה ללא רלוונטית. מעבר לכך, מדובר בחסם עבור הבוחר האמריקאי הממוצע ועוד יותר עבור הבוחר מהשכבות החלשות. בבחירות האחרונות 80% מבעלי זכות ההצבעה בקרב הצעירים משכבות ההכנסה הנמוכות, לא הצביעו. מפקד האוכלוסין האמריקאי האחרון מצא כי הסיבה הנפוצה ביותר לא להצביע הייתה "עסוק מדי" או "לוחות עבודה מתנגשים". הנשיא לשעבר אובמה אמר בראיון ב-2016 כי ארה"ב היא "הדמוקרטיה המתקדמת היחידה שמקשה על אנשים להצביע".

העובדה כי הבחירות מתקיימות ביום חול ובאמצע השבוע, פוגעת בשיעורי ההצבעה ומייקרת את עלות המהלך. הקמפיינים לנשיאות ובתי הנבחרים בארה"ב ב-2016 עלו 6 מיליארד דולר.

חוקרי בתחום מדעי המדינה טוענים כי טרם הוכח שימי חופש מעודדים הצבעה, ומדגישים כי סטטיסטית, בכל העולם, מובטלים מצביעים פחות מאנשים עובדים. הסכנה, הם טוענים, שיום חופשה יהפוך לסוף שבוע ארוך שלא יסייע לשכבות החלשות שעדיין יאלצו לעבוד ביום זה.

המפלגה הדמוקרטית הציעה בינואר האחרון להכריז על ימי הבחירות הפדרליים כחג לאומי ולהכריח מעסיקים להעניק לעובדים ימי חופש כדי שיוכלו להצביע. הצעות דומות הוגשו כבר ב-2001, 2002 ו-2005. "בדיוק מה שאמריקה צריכה", אמר בבוז מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט מיץ' מקונל, "עוד חופשה בתשלום וחבורה של עובדים ממשלתיים שיקבלו תשלום כדי לצאת לעבוד עבור - אני מניח - קמפיינים של הקולגות שלנו מהצד השני".

מי שלא מצביע מקבל נקנס

27 מדינות ברחבי העולם מכריחות את האזרחים שלהן להצביע. 12 מדינות בדרום אמריקה, 4 מדינות באסיה, 3 מדינות באפריקה, 6 באירופה (רק אחת ממערב אירופה - בלגיה) ו-2 באוקיאניה. בעלי זכות ההצבעה חייבים לקחת חלק בבחירות ולרוב גם במשאלי עם. מי שבוחר להיעדר מהקלפי מסתכן קנס ואף במאסר.

האם זה עובד? לא תמיד. בבלגיה, שם חובה להצביע, נפלו שיעורי ההצבעה ל-88% מ-95% בארבעים השנה האחרונות.

מודל החיקוי בהקשר הזה היא אוסטרליה שמאז 1924 מחייבת כל אדם מעל גיל 18 להצביע. ההחלטה הזו הובילה לשיעורי הצבעה מרהיבים שעומדים על כ-95%. הבחירות, שמתקיימות תמיד בשבת, נראים כמו חגיגת ברביקיו לאומית. הקנסות לאלו שלא מצביעים עומדים על כמה עשרות דולרים. בלגיה, מצרים, סינגפור, בולגריה, פנמה, הונדורס, קונגו, ליכטנשטיין ופנמה הן רק חלק מהמדינות שאימצו את השיטה האוסטרלית ומקיימות חובת הצבעה. עם זאת, סטטיסטית, לא ניכר כי החובה מסייעת משמעותית להעלאת שיעורי הבחירה או מצמצמת בבירור את עלויות ימי הבחירה.

בזבוז של מיליארדים

אחד הפרמטרים שמשפיעים על שיעור ההצבעה הוא משך הקמפיינים. הקמפיין באוסטרליה נמשך 58 יום מהרגע שבו הוכרז על קיום בחירות. אוסטרליה לא לבדה. כל מדינות חבר העמים הבריטי, נוהגות בשיטה דומה של קמפיינים קצרים. בבריטניה אורך הקמפיין לא עולה על 60 יום, ואף שהבחירות לא נהנות מיום שבתון ומתקיימות בימי חמישי, עלות הבחירות האחרונות במדינה הסתכמו ב-140 מיליון ליש"ט (משאל העם על הברקזיט הסתכם ב-142 מיליון ליש"ט). שיעור ההצבעה בבריטניה עמד בבחירות האחרונות על 68.9%, לעומת 83.6% בשנות החמישים.

בקנדה שעורכת בחירות בתנאים דומים משך הקמפיין עמד שנים על עד 50 יום, ב-2014 הוארך לעד 78 יום ולאחרונה התחילו מגעים להחזירו ל-50 יום. המפלגות מוגבלות מאוד בפרסום של עד 1.5 מיליון דולר קנדי ועלות הבחירות האחרונות עמד על 443 מיליון דולר קנדי (זינוק של 53% לעומת 2011). שיעור ההצבעה בקנדה עלה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות והוא עומד על 68.3%, אך הוא הדרדר בעקביות מאז שיאו ב-1958, אז עמד על 80.6%.

בגרמניה, המדינה הגדולה באירופה, הקמפיינים הפוליטיים נמשכים רק שישה שבועות. הפוליטיקאים מקבלים מימון ממשלתי ומוקצה להם זמן מוגדר בטלוויזיה וברדיו, בהתאם לכוח הפוליטי שלהם.

בארה"ב אוהבים להגיד על הפוליטיקאים שברגע שהם נבחרים לתפקיד, הם כבר מתחילים לעבוד על הקמפיין הבא. אליזבת וורן למשל, היתה ראשונה להודיע כי תתמודד כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות 2020 (בחירות שיערכו בנובמבר 2020), היא עשתה זאת בינואר 2019 - שנתיים של קמפיין בחירות. אחת הסיבות לכך בארה"ב היא גודלה של המדינה ורצונם של המועמדים להגיע לכמעט כל אחת מ-51 המדינות ו-350 מיליון האזרחים בהן. סיבה אחרת היא פשוט משום שאפשר.

בהודו הסתיימו הבחירות ממש לאחרונה ב-19 במאי. במדינה הדמוקרטית הגדולה בעולם נפרסה ההצבעה לבדה, ללא תקופת הקמפיין, על פני לא פחות משישה שבועות ועלתה סכום אסטרונומי של כ-7 מיליארד דולר.

יותר בחירות? פחות הצבעה

תדירות גבוהה של מערכות בחירות משפיעה באופן שלילי על שיעורי ההצבעה, ולא פחות מכך מגדילה את העול הכלכלי שמהוות בחירות על תקציב המדינה. בישראל מערכות בחירות אמורות להתקיים כל ארבע שנים, בעוד שברוב מדינות המערב הפער עומד על חמש שנים. בפועל, בחמישים השנים האחרונות לא פחות מ-17 מערכות בחירות. אם המערכת הפוליטית הייתה פועלת בהתאם לכללים, המערכות האלה היו אמורות להתפרס על פני 68 שנים. במדינות מערביות המספרים נמוכים יותר. בחמישים השנים האחרונות היא 16 מערכות בחירות בבריטניה, 14 בקנדה, 12 בארה"ב, 9 בצרפת ואפילו איטליה הרעועה עברה רק 13 מערכות בחירות. אוסטרליה מאידך, סבלה מלא פחות מ-20 מערכות שונות.

מצביעים ועובדים נתוני הבחירות במדינות בולטות

עוד כתבות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמנייה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המנייה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה