גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם מוכיחים שאפשר גם בלי ימי שבתון בבחירות

ימי שבתון, הצבעות בסופי שבוע ואפילו חובת הצבעה, אינם ערובה לשיעורי הצבעה גבוהים ● בישראל יום הבחירות לכנסת הוא שבתון מאז קום המדינה, ולמרות זאת שיעורי ההצבעה נמצאים במגמת נסיגה ● באיזו מדינה שיעור ההצבעה עומד על 85% למרות שיום הבחירות לא מוגדר כיום שבתון, ובאילו מדינות מי שלא מצביע מקבל קנס? ● מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה. פרויקט מיוחד 

בחירות בעולם / צילומים: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
בחירות בעולם / צילומים: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ב-17 בספטמבר ייצא המשק שוב ליום חופשה לרגל הבחירות החוזרות. ומה קורה סביב העולם? באוסטרליה, למשל, לא רק שאין שבתון אלא מי שלא מצביע צפוי לקנס. עם זאת, בארה"ב, שגם בה אין שבתון, בני המעמד הנמוך חוששים לפרנסתם ולא הולכים לקלפי. 

אך האם ימי השבתון תורמים לשיעור ההצבעה בבחירות? התשובה לא חד משמעית. 

כתבות נוספות בפרויקט:

צריך לגלות אחריות: יום שבתון בבחירות הוא לא גזירת גורל

הבחירות הן תענוג יקר, אז למה במשרד האוצר לא מוטרדים?

שלושת המיליארד שמפרידים בין גנץ ללפיד. למה אף פולטיקאי לא יודע כמה עולות בחירות

הנפגעים העיקריים מיום הבחירות הם העסקים הקטנים והבינוניים

אפשר להצביע וללכת לעבוד

יום השבתון נועד לעודד את שיעורי ההצבעה בבחירות - הלחם והחמאה של דמוקרטיה ייצוגית. השיטה הזו פופולרית ולפי ה-OECD רק שבע מדינות לא קבעו את יום זה כחג לאומי וכתוצאה מכך שבתון. עם זאת ימי שבתון, הצבעות בסופי שבוע ואפילו חובת הצבעה, אינם ערובה לשיעורי הצבעה גבוהים. בישראל יום הבחירות לכנסת הוא שבתון מאז קום המדינה ולמרות זאת שיעורי ההצבעה נמצאים במגמת נסיגה. בדנמרק, שבה יום הבחירות לא מוגדר כיום שבתון, שיעור ההצבעה שומר בשישים השנים האחרונות על יציבות ועומד על כ-85%.

הנתונים האלה מעוררים מחלוקת ערה לגבי ימי השבתון והעלות שלהם לעומת התועלת. גורמים פוליטיים ברחבי העולם מנסים לצמצם את עלויות הבחירות. במקרים רבים מדובר בניסיון לייעל מערכות מסורבלות שלא מתאימות לאוכלוסיות גדולות ולמציאות של העידן הדיגיטלי. מעבר לכך, כל שקל שייחסך מעלות הבחירות אפשר להפנות למטרות אחרות, לא פחות חשובות.

ויכוח לגבי השבתון

מדינות רבות לא מגדירות את יום הבחירות כיום שבתון, אך הן מקיימות אותן בסוף השבוע - שבת או ראשון. לפי ה-OECD רק תשע מדינות חברות מקיימות את ימי הבחירות שלהן באמצע השבוע. בישראל האפשרות הזאת לא רלוונטית משום שהיא תדיר דה פקטו את שומרי המסורת ומשום שהרעיון עומד בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ופוגע בסטטוס קוו בנוגע לשמירת השבת.

המדינה שבה מתנהל הוויכוח הארוך והסוער ביותר לגבי נושא השבתון היא ארה"ב שמאז שנת 1845 מקיימת בחירות בכל יום שלישי בחודש נובמבר, יום חול ככול הימים. המסורת הזו נולדה בימים שבהם רוב תושבי אמריקה עסקו בחקלאות, בניסיון לצמצם את הפגיעה בפרנסה. שנים שיעור ההצבעה עמד על 80% והתכווץ מאז ל-50% עד 60%, מהנמוכים בעולם המערבי.

ההצבעה בימי שלישי הפכה ללא רלוונטית. מעבר לכך, מדובר בחסם עבור הבוחר האמריקאי הממוצע ועוד יותר עבור הבוחר מהשכבות החלשות. בבחירות האחרונות 80% מבעלי זכות ההצבעה בקרב הצעירים משכבות ההכנסה הנמוכות, לא הצביעו. מפקד האוכלוסין האמריקאי האחרון מצא כי הסיבה הנפוצה ביותר לא להצביע הייתה "עסוק מדי" או "לוחות עבודה מתנגשים". הנשיא לשעבר אובמה אמר בראיון ב-2016 כי ארה"ב היא "הדמוקרטיה המתקדמת היחידה שמקשה על אנשים להצביע".

העובדה כי הבחירות מתקיימות ביום חול ובאמצע השבוע, פוגעת בשיעורי ההצבעה ומייקרת את עלות המהלך. הקמפיינים לנשיאות ובתי הנבחרים בארה"ב ב-2016 עלו 6 מיליארד דולר.

חוקרי בתחום מדעי המדינה טוענים כי טרם הוכח שימי חופש מעודדים הצבעה, ומדגישים כי סטטיסטית, בכל העולם, מובטלים מצביעים פחות מאנשים עובדים. הסכנה, הם טוענים, שיום חופשה יהפוך לסוף שבוע ארוך שלא יסייע לשכבות החלשות שעדיין יאלצו לעבוד ביום זה.

המפלגה הדמוקרטית הציעה בינואר האחרון להכריז על ימי הבחירות הפדרליים כחג לאומי ולהכריח מעסיקים להעניק לעובדים ימי חופש כדי שיוכלו להצביע. הצעות דומות הוגשו כבר ב-2001, 2002 ו-2005. "בדיוק מה שאמריקה צריכה", אמר בבוז מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט מיץ' מקונל, "עוד חופשה בתשלום וחבורה של עובדים ממשלתיים שיקבלו תשלום כדי לצאת לעבוד עבור - אני מניח - קמפיינים של הקולגות שלנו מהצד השני".

מי שלא מצביע מקבל נקנס

27 מדינות ברחבי העולם מכריחות את האזרחים שלהן להצביע. 12 מדינות בדרום אמריקה, 4 מדינות באסיה, 3 מדינות באפריקה, 6 באירופה (רק אחת ממערב אירופה - בלגיה) ו-2 באוקיאניה. בעלי זכות ההצבעה חייבים לקחת חלק בבחירות ולרוב גם במשאלי עם. מי שבוחר להיעדר מהקלפי מסתכן קנס ואף במאסר.

האם זה עובד? לא תמיד. בבלגיה, שם חובה להצביע, נפלו שיעורי ההצבעה ל-88% מ-95% בארבעים השנה האחרונות.

מודל החיקוי בהקשר הזה היא אוסטרליה שמאז 1924 מחייבת כל אדם מעל גיל 18 להצביע. ההחלטה הזו הובילה לשיעורי הצבעה מרהיבים שעומדים על כ-95%. הבחירות, שמתקיימות תמיד בשבת, נראים כמו חגיגת ברביקיו לאומית. הקנסות לאלו שלא מצביעים עומדים על כמה עשרות דולרים. בלגיה, מצרים, סינגפור, בולגריה, פנמה, הונדורס, קונגו, ליכטנשטיין ופנמה הן רק חלק מהמדינות שאימצו את השיטה האוסטרלית ומקיימות חובת הצבעה. עם זאת, סטטיסטית, לא ניכר כי החובה מסייעת משמעותית להעלאת שיעורי הבחירה או מצמצמת בבירור את עלויות ימי הבחירה.

בזבוז של מיליארדים

אחד הפרמטרים שמשפיעים על שיעור ההצבעה הוא משך הקמפיינים. הקמפיין באוסטרליה נמשך 58 יום מהרגע שבו הוכרז על קיום בחירות. אוסטרליה לא לבדה. כל מדינות חבר העמים הבריטי, נוהגות בשיטה דומה של קמפיינים קצרים. בבריטניה אורך הקמפיין לא עולה על 60 יום, ואף שהבחירות לא נהנות מיום שבתון ומתקיימות בימי חמישי, עלות הבחירות האחרונות במדינה הסתכמו ב-140 מיליון ליש"ט (משאל העם על הברקזיט הסתכם ב-142 מיליון ליש"ט). שיעור ההצבעה בבריטניה עמד בבחירות האחרונות על 68.9%, לעומת 83.6% בשנות החמישים.

בקנדה שעורכת בחירות בתנאים דומים משך הקמפיין עמד שנים על עד 50 יום, ב-2014 הוארך לעד 78 יום ולאחרונה התחילו מגעים להחזירו ל-50 יום. המפלגות מוגבלות מאוד בפרסום של עד 1.5 מיליון דולר קנדי ועלות הבחירות האחרונות עמד על 443 מיליון דולר קנדי (זינוק של 53% לעומת 2011). שיעור ההצבעה בקנדה עלה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות והוא עומד על 68.3%, אך הוא הדרדר בעקביות מאז שיאו ב-1958, אז עמד על 80.6%.

בגרמניה, המדינה הגדולה באירופה, הקמפיינים הפוליטיים נמשכים רק שישה שבועות. הפוליטיקאים מקבלים מימון ממשלתי ומוקצה להם זמן מוגדר בטלוויזיה וברדיו, בהתאם לכוח הפוליטי שלהם.

בארה"ב אוהבים להגיד על הפוליטיקאים שברגע שהם נבחרים לתפקיד, הם כבר מתחילים לעבוד על הקמפיין הבא. אליזבת וורן למשל, היתה ראשונה להודיע כי תתמודד כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות 2020 (בחירות שיערכו בנובמבר 2020), היא עשתה זאת בינואר 2019 - שנתיים של קמפיין בחירות. אחת הסיבות לכך בארה"ב היא גודלה של המדינה ורצונם של המועמדים להגיע לכמעט כל אחת מ-51 המדינות ו-350 מיליון האזרחים בהן. סיבה אחרת היא פשוט משום שאפשר.

בהודו הסתיימו הבחירות ממש לאחרונה ב-19 במאי. במדינה הדמוקרטית הגדולה בעולם נפרסה ההצבעה לבדה, ללא תקופת הקמפיין, על פני לא פחות משישה שבועות ועלתה סכום אסטרונומי של כ-7 מיליארד דולר.

יותר בחירות? פחות הצבעה

תדירות גבוהה של מערכות בחירות משפיעה באופן שלילי על שיעורי ההצבעה, ולא פחות מכך מגדילה את העול הכלכלי שמהוות בחירות על תקציב המדינה. בישראל מערכות בחירות אמורות להתקיים כל ארבע שנים, בעוד שברוב מדינות המערב הפער עומד על חמש שנים. בפועל, בחמישים השנים האחרונות לא פחות מ-17 מערכות בחירות. אם המערכת הפוליטית הייתה פועלת בהתאם לכללים, המערכות האלה היו אמורות להתפרס על פני 68 שנים. במדינות מערביות המספרים נמוכים יותר. בחמישים השנים האחרונות היא 16 מערכות בחירות בבריטניה, 14 בקנדה, 12 בארה"ב, 9 בצרפת ואפילו איטליה הרעועה עברה רק 13 מערכות בחירות. אוסטרליה מאידך, סבלה מלא פחות מ-20 מערכות שונות.

מצביעים ועובדים נתוני הבחירות במדינות בולטות

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב