הנפגעים העיקריים מיום הבחירות הם העסקים הקטנים והבינוניים

יום שבתון שלישי בתוך פחות משנה הוא חגיגה לאזרחים, אבל הרבה פחות למעסיקים הקורסים • אלו שוב ירימו שלטי מחאה בדרישה לפיצוי, או לביטול יום השבתון • הסיכוי שפנייתם תיענה? קלושה • מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה. פרויקט מיוחד

העסקים הקטנים נפגעים / צילום: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
העסקים הקטנים נפגעים / צילום: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המגזר העסקי הוא הנפגע המרכזי מההליכה לבחירות נוספות לכנסת שיערכו בספטמבר. מגזר זה, שהוא המעסיק הגדול ביותר במשק הישראלי עומד בפני מצב חסר תקדים, שבו בתוך פחות משנה הוא יממן שלושה ימי שבתון בגלל מערכות בחירות: הראשון בחודש אוקטובר 2018, שבו היה לראשונה יום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות; באפריל 2019 עמד המשק מלכת כשאזרחי ישראל בחרו את הכנסת ה-21; והשלישי יתרחש ב-17 לספטמבר השנה, שבו יתבקשו אזרחי ישראל להגיע שוב אל הקלפיות כדי לבחור את הכנסת ה-22.

כתבות נוספות בפרויקט:

צריך לגלות אחריות: יום שבתון בבחירות הוא לא גזירת גורל

הבחירות הן תענוג יקר, אז למה במשרד האוצר לא מוטרדים?

שלושת המיליארד שמפרידים בין גנץ ללפיד. למה אף פולטיקאי לא יודע כמה עולות בחירות

בעולם מוכיחים שאפשר גם בלי ימי שבתון בבחירות

לפי הנתונים שמציגים הארגונים היציגים במגזר העסקי, המחיר של יום שבתון אחד נע בין 2 ל-2.5 מיליארד שקל, מהם לפחות 1.5 מיליארד שקל משקפים אובדן הכנסות ותשלום של שכר גבוה, בשיעור של 200%, לעובדים שמתייצבים לעבודה ביום זה.

המגזר העסקי כולל כ-550 אלף עסקים, כ-99% מהם קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 100 עובדים כל אחד, ובסך הכל מועסקים בו כ-2.5 מיליון איש. במגזר הציבורי מועסקים כ-1.3 מיליון איש.

את עיקר הפגיעה של יום הבחירות השלישי בתוך שנה, צפויים להרגיש העסקים הקטנים והזעירים, שממילא מקיימים מחזורים קטנים, חלקם זעומים, ונאנקים מדי יום עם מסים גבוהים, ארנונה שמתייקרת, עלויות יצור גבוהות וכל אלה אל מול רמת פריון שנמוכה בכ-30% לעומת הממוצע במדינות ה-OECD.

במסגרת המאבק ביום השבתון הנוסף, מתכוונים בעלי המגזר העסקי ובעלי עסקים מכל רחבי הארץ להפגין ביום שני הקרוב מול משרד האוצר בירושלים במחאה. הטענות המרכזיות: המדינה לא משפה אותם על תשלום השכר לעובדים ביום זה; לא מפצה אותם על התשלום הגבוה שהם נדרשים לשלם מתוקף החוק לעובדים שכן מתייצבים לעבודה; ועל כך שהם לבדם נאלצים לספוג בעצמם את ההפסדים. המסר המרכזי שיביאו איתם להפגנה המתוכננת הוא שעטיניה של הפרה החולבת של המשק ייבשו.

במגזר העסקי קוראים לבטל את יום השבתון הצפוי, או לחלופין להקים מנגנון שלפיו המדינה היא שתשלם את השכר לעובדים שהולכים לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע. במהלך השבועות האחרונים הם פנו בבקשות כאלה לשר האוצר, שר הפנים והגיעו גם לראש הממשלה - בינתיים ללא הועיל.

עבודה ביום בחירות או שיעור הצבעה גבוה

מבחינת המדינה המטרה היא ברורה - שבתון ביום בחירות מאפשר להגדיל את שיעור ההצבעה. בבחירות המוניציפליות האחרונות, באוקטובר 2018, מטרה זו הושגה ושיעור ההצבעה הכללי עמד על 60% לעומת שיעור הצבעה שעמד על 53% בבחירות המוניציפליות שהתקיימו בשנת 2013.

כל מקרה, ספק אם בבחירות הקרובות יחול שינוי כלשהו בכל הקשור לשבתון כללי במשק, שכן החלט ה כזאת כרוכה בשינויי חקיקה. ספק גם אם דרישתם של ראשי המגזר העסקי לאפשר את יום השבתון רק לעובדים שמתייצבים בקלפיות כדי להצביע - תיענה.

אחרי שיקפלו את שלטי המחאה, ואחרי שאת סדר היום הציבורי יתפסו המסרים המושחזים של ראשי המפלגות וראשי הקמפיינים - סביר להניח שגם בספטמבר 2019 ישוב המגזר העסקי לעמדת הפרה שנחלבת. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988